"רואן הטיחה אותו למזרן ונתנה לו מכה בצלעות עם שתי הידיים, כמו מצילתיים": הורי "גן הזוועות" בהוד השרון מדברים

א', הוא פעוט שובה לב. עיניו בהירות ושקדיות, לחייו תפוחות ועל שפתיו שורר חיוך תמידי. אין שום דרך אנושית להבין כיצד בן השנה המתוק הזה הפך לשק החבטות של רואן עבד אל־חי, מטפלת בתינוקייה ב"גן סיגל" בהוד השרון. גן שהפך בחודש האחרון לעוד גן זוועות, אחרי חשיפת מסכת ההתעללויות שהתרחשה בו.

בכתב האישום נגד רואן, שהוגש לפני כשבועיים, מתוארת מסכת של 350 מעשי התעללות מפלצתית. א' פותח את האישומים עם תיאור של כ־130 מקרי אלימות שהתבצעו כלפיו לאורך יותר מחודשיים, כמעט מדי יום וכמעט לאורך כל היום. על פי כתב האישום רואן היכתה בראשו ובגבו, בעטה בו, סטרה לו בחוזקה בשתי ידיה, זרקה אותו מגובה אל המזרן, כיסתה אותו בשמיכה והצמידה אותו לרצפה, סובבה אותו בחוזקה עד שראשו נחבט בקיר, צבטה בלחייו, הרימה אותו בכוח מעורפו וטלטלה אותו באוויר.

שאר סעיפי האישום מתייחסים לעוד שבעה פעוטות, חלקם מתחת לגיל שנה, ששהו גם הם בגן. במקום שתדאג לצורכיהם, לבריאותם ולשלומם של העוללים חסרי הישע, רואן התעלמה מבכיים, שקעה בסלולרי שלה, לעיתים השאירה אותם לבדם דקות ארוכות והאכילה אותם במזון שנפל על הרצפה. היא מואשמת בהתעללות בקטין חסר ישע על ידי אחראי, בתקיפת חסר ישע על ידי אחראי הגורמת לחבלה של ממש ובתקיפה בנסיבות מחמירות.

רואן נעצרה לפני כחודש וחצי והיא שוהה באגף סביון בכלא נווה תרצה, לא רחוק מתאה של גננת מתעללת אחרת, כרמל מעודה. בשבוע הבא אמור להיערך דיון במעצרה עד תום ההליכים המשפטיים, שאליו יגיעו מרבית ההורים של קורבנותיה. ביניהם יהיו גם בתאל ושי פרנקו שחשפו את הפרשה, וכן הוריו של א', שירן ואיתי שיליאן.

"לעולם לא אשכח את הרגע שבו הציגו לי במשטרה את אחד הסרטונים של הבן שלי", דומעת שירן. "ראיתי אותו שוכב על מזרן ולא עושה כלום ופתאום רואן הסתובבה, הרימה אותו, טלטלה אותו בטירוף, הטיחה אותו מהאוויר למזרן ונתנה לו מכה בצלעות עם שתי הידיים, כמו מצילתיים.
"בהיתי במסך. המוח לא הצליח לעכל את התמונות. החוקרת שאלה אותי שאלות ולא יכולתי לענות. ביקשתי שתציג את הסרטון שוב והפעם התרסקתי, בכיתי. כשהקרינו לי את הסרטון בפעם השלישית, כדי שאזהה מי נמצא שם, איבדתי את ההכרה. הכל נעשה שחור והראש שלי צנח".

בימים האחרונים מפנים ההורים את מאמציהם גם אל בעלת הגן, סיגל איסוס. היא נחקרה ונשלחה למעצר בית, אולם כעת היא משוחררת ללא כל הגבלה. בשבת האחרונה הפגינו מול ביתה בשכונת מגדיאל כ־80 הורים והניפו שלטים שעליהם נכתב "התעללות זה לא משחק ילדים" ו"קחי אחריות". הנוכחים הקריאו את סעיפי כתב האישום נגד רואן ודרשו שסיגל תתנצל בפניהם.

"אני חושב שהיא צריכה להיענש במלוא חומרת הדין, כמו רואן, גם אם פיזית היא לא היכתה ילדים", אומר שי. "היא המנהלת והאחראית על הגן. איך זה הגיוני שהיא לא יודעת כלום? יש מצלמות שמתעדות את כל המרחש בגן ויש לה גישה אליהן. לא שמעת בכי? לא שמעת צעקות?".

"אמרו שהיא נעקצה"

השכונה בהוד השרון שבה מתגוררים הורי הילדים מתאפיינת בבניינים רבי קומות. על אף שעת הערב המאוחרת קשה לפספס את עשרות השלטים האדומים התלויים בחזיתות המרפסות, שעליהם נכתב "סיגל, את הצעקה שלנו את תשמעי".

הגן הפרטי הוותיק והידוע בעיר מיועד לתינוקות בני יומם עד לגיל 3. רואן (32), תושבת טירה, שימשה מטפלת בתינוקייה שבה היו שמונה פעוטות עד גיל 15 חודשים. את עבודתה בגן החלה ב־2016, כעבור שלוש שנים עזבה כדי לעבוד בחנות הלבשה וחזרה לגן ב־2020. כתב האישום, הנשען על מצלמות הגן, מתייחס לתקופה של חודשיים וחצי, המתחילה ב־5 במאי השנה עד ליום מעצרה, ב־18 ביולי.

רואן כמעט חמקה מכתב האישום. זו היתה השנה האחרונה שלה בגן, מאחר שתכננה ללמוד עיצוב אופנה באיטליה. בעמוד הפייסבוק שלה פרסמה איורים של שמלות ערב וסרטונים ליד מכונת תפירה, לצד תמונות מטיולים אתגריים.

ההורים בגן סמכו על הצעירה הרווקה בעלת העיניים הכחולות. אצל אחת מהם עשתה אימוני כושר, אצל אחרים שימשה לעיתים בייביסיטר, כמו אצל משפחת פרנקו, הוריה של ב' בת השנה וחצי. על פי כתב האישום, את התינוקת המתוקה והחייכנית נענעה רואן בכוח, היכתה בראשה ובגבה, דחפה אותה, הטיחה על מזרן, בעטה בה, היכתה בעזרת כרית, צבטה ואפילו זרקה אותה על פעוטה אחרת.

"ביום 14.05.2023, בשעה 12:00, ישבה ב' על הרצפה בעוד הפעוטה ג' שכבה על מזרן סמוך", תואר בכתב האישום. "הנאשמת ניגשה אל ב', הרימה אותה בחוזקה מזרועה האחת כך שגופה היה באוויר, זרקה אותה בחוזקה על ג' והתיישבה בכניסה לחדר כשגבה מופנה אל הפעוטות. ב' נותרה לשכב על ג' כדקה, בעוד שתיהן בוכות, עד שג' זחלה מתחתיה ונשכבה בסמוך".

למרות הטראומה, ב' נותרה עם שמחת חיים. היא מדדה בסלון הבית בצחוק שובב ודוחפת עגלת צעצוע עם בובה קירחת, גם כששי ובתאל מפצירים בה ללכת לישון. שי (40) הוא צלם מוכר, האחראי לרבים מצילומי התמונות הרשמיות של השחקנים והזמרים בישראל. בתאל (40) עובדת איתו בסטודיו לצילום ומנהלת את ההפקות ואת תחום הסושיאל. פרט לב' יש להם שני ילדים נוספים, בני 7 ו־3, שגם הקטן מביניהם שהה בגן של סיגל, בקבוצת הבוגרים. את ב' רשמו ההורים לגן לספטמבר 2022, כשהיתה כבת חצי שנה.

"די מהר היא פיתחה אסתמה של העור, משהו שלא היה לפני כן, וכל הגוף שלה התמלא פריחה", אומרת בתאל. "ב־11 במאי השנה היא חזרה עם שריטות על הידיים ובגן אמרו לי שהיא גירדה את עצמה בגלל האסתמה. לקחתי אותה לרופאים, מרחתי משחות עם סטרואידים והלבשתי אותה בחולצות ארוכות כדי שלא תגרד. חמישה ימים אחר כך היא חזרה עם רגל נפוחה ובגן אמרו לי שהיא נעקצה. לקחתי אותה למוקד, אבל לא ידעו לומר לי מה קרה לה".

חשדת בגן?

בתאל: "לא. כל הורי הגן כשלו בכך שלא היה בינינו קשר. ייתכן שאם עוד הורים היו מספרים על חבלות אצל הילדים שלהם זה היה מדליק נורת אזהרה".

מתוך כתב האישום: "הנאשמת טלטלה את א' תוך שהיא מטיחה בעוצמה את גופו על המזרן כשראשו צמוד לקיר. בהמשך היכתה אותו על בטנו, בעודו בוכה, היכתה בזרועותיו, בראשו ובגבו, הרימה אותו והטיחה אותו שוב על המזרן"

קריאת כתב האישום מעלה כי ב־11 במאי אחזה רואן את ב' בזרועותיה ומשכה אותה מהמזרן. בהמשך, כשחילקה לילדים אוכל, ניגשה אל ב', תפסה אותה בכוח ונענעה אותה בחוזקה לצדדים עד שהפעוטה פרצה בבכי. ב־16 במאי צוין כי רואן החזיקה את ב' בידיה, ובעודה עומדת זרקה את התינוקת מגובה לעבר המזרנים, שעליהם שכבו פעוטות אחרים. כשעה אחר כך ניסתה להעיר את ב' משינה, וכשלא קמה משכה רואן ברגלה. בהמשך שוב החזיקה את ב' בידיה ו"בעודה עומדת", כך נכתב, "השליכה הנאשמת את ב' לרצפה. בתגובה הפעוטה בכתה".

"לא ישנו בלילה"

הדרך לחשיפת הפרשה החלה ב־12 ביולי, בזכות הבייביסיטר הקבועה של משפחת פרנקו, שהחלה לעבוד במקביל כמטפלת בגן סיגל. "חזרנו הביתה מצילומים והתעניינתי איך היא מסתדרת בגן", נשנק קולה של בתאל. "הבייביסיטר ענתה שמשהו שם לא נראה לה תקין ולכן היא עוזבת. היא לא דיברה על אלימות, אלא על שיח מול הילדים. הרגשתי שנפל עלי מכבש. למחרת נכנסתי ל'מוד' פעולה. במקביל למציאת גן חדש לב', החלטתי להקליט מה קורה שם".

שי: "חששנו. מדוע צריך לרגל אחרי הגן של הבת שלנו? אנחנו מאמינים באנשים ואי אפשר לחיות כל הזמן בתחושת רדיפה".

בתאל: "חברה ייעצה לי לדבר עם הדס חכימי, ממיזם 'שומרת הסף' למאבק בהתעללות בגנים. הדס אמרה ששמעה כבר על הגן והשאילה לי מכשיר הקלטה. הייתי בחרדה. מה יקרה אם רואן תמצא אותו? למדתי עיצוב אופנה, אז הצלחתי להנדס אותו בתוך הגומי של המכנסיים. תפרתי ופרמתי כמה פעמים עד שהייתי מרוצה".

ב־17 ביולי נשלחה ב' לגן עם מכשיר ההקלטה המוסתר. רואן לא הבחינה בו גם כשהחליפה לה חיתול. "הייתי במתח נוראי עד שהם חזרו הביתה", ממשיכה בתאל. "באותו יום רואן החזירה אותם מהגן וידעתי שזה יהיה חשוד אם אבטל ברגע האחרון. כשהתקשרתי אליה והיא לא ענתה אכלתי סרטים. נסעתי הביתה כמו מטורללת וכשאני בוכה, עד שראיתי אותם בחוץ.

"כשהכנתי את הילדים למקלחות שי הקשיב להקלטה. היא נמשכה תשע שעות, אז הוא דילג ממקטע למקטע ולא שמע משהו חריג. הרגשתי בגוף שאין מצב, משהו לא תקין בגן. הקשבתי בעצמי והרצתי קצת קדימה, והדבר הראשון ששמעתי זה את ב'.

"רואן צעקה עליה 'שבי, שבי, אני לא אוהבת את הדברים שאת עושה', ואחר כך רעש חזק, ואז ב' בוכה בהיסטריה ומשתנקת. ברקע שמעתי את רואן מדברת בערבית 'אנא מחבוש, אנא מחבוש', שזה אומר 'אני בכלא'. היא כנראה הרגישה בגן כמו בכלא. צרחתי, 'זו הבת שלנו'. שי ואני המשכנו להקשיב ושמענו את רואן צורחת על תינוקות, וגם על א'. עליו זה היה התקף זעם קיצוני.

"לא ישנו בלילה והחלטנו ששי ילך לעבודה בבוקר ואני אשאר בבית עם ב' ואגיש תלונה במשטרת כפר סבא. הכל התגלגל במהירות. הדס עדכנה את מטה המאבק למען הילדים, שמלווים ומסייעים לנפגעי העבירות מאז פרשת כרמל מעודה. אלונה דניאל מהמטה פנתה מייד למפקחת האזורית במשרד החינוך, שהגיעה לגן ודרשה לראות מצלמות. גם המפקחת הגישה תלונה במשטרה".

בתאל ושי לא ידעו מה קורה עם החקירה עד לשעות אחר הצהריים, אז הבחינה בתאל כי בקבוצת ההורים של הגן התחילה תכתובת מבוהלת בגלל ניידת שנמצאת במקום. גם סיגל שלחה הודעה וכתבה שהיא נסערת, אולם היא מנועה מלדבר.

בתאל: "הורים שמו לב שאני לא מגיבה ושלחו לי הודעות פרטיות. היו לי רגשות אשמה שאני לא עונה. רציתי לספר מה קרה, אבל החוקרת אסרה עלי".

שי: "החלטנו לא לפעול מתוך סערת רגשות. פנינו לעו"ד בן מעוז, וגם הוא הזהיר שלא נאמר מילה, כדי לא לגרום לשיבוש חקירה או למחיקת המצלמות. השוטרים פעלו במהירות שיא ועצרו את רואן בתוך שעות ספורות. בזמן הזה הסתובבתי בבית הלוך ושוב כאילו שתיתי מאה כוסות קפה".

בתאל: "מאז שהילדים עזבו את הגן הם השתנו. לבן ה־3 היה עיכוב שפתי, ופתאום הוא התחיל לדבר שוטף. לב' נעלמה לגמרי האסתמה. אני מאמינה שהגוף שלה יזכור את ההתעללות, אבל הבית שלנו שמח וזה יאזן את החוויות הקשות"

בהחלטה של רגע פרסם שי פוסט באינסטגרם הנוגע להתעללות בבתו וצירף גם את ההקלטה. "המדינה שלנו בוערת", כתב, "בוערת עד כדי כך שהתעללות בנפשות זכות וטהורות הפכה להיות נורמה, שאינה מתקבלת על הדעת בשום צורה. אני נלחם על החופש של ילדיי לחיות כאן חיים בטוחים ומיטיבים". הפוסט הפך לוויראלי וצפו בו יותר מ־150 אלף איש. במקביל, שיתפו אותו עשרות סלבריטאים, ביניהם לי בירן, אליאנה תדהר, מאיה ורטהיימר, שירי מימון, אנה ארונוב, נגה ארז, ועוד.

בתאל: "בזמן הזה סיגל שלחה הודעה בקבוצה ואמרה שמי שרוצה לדבר איתה מוזמן אליה הביתה. הייתי בהלם. ההורים לא ידעו שהיא במעצר בית. התקשרתי לחוקרת והביקור בוטל".

המשפחה נכנסה לסחרור נוסף כשהחלו הדיונים בהארכת המעצר של רואן. "הלב שלי נפל כששמעתי את החוקרים אומרים בבית המשפט שזה נס שאף ילד לא מת, שמאז כרמל מעודה לא נתקלו בסרטונים כאלה", מספר שי. "בשלב מסוים השופטת צפתה בסרטונים דרך לפטופ וכולנו וישבנו מולה במתח. ראיתי על הפנים שלה את התדהמה והזעזוע. פרצתי בבכי. בסיום הדיון בתאל צרחה על רואן 'מה עשית לילדים שלנו'. נאלצתי להחזיק אותה כדי שלא תתמוטט".

איך רואן הגיבה?

בתאל: "היא הסתירה את הפנים עם השיער. רק בדיונים האחרונים היא הזיזה אותו קצת. פעם אחת הביטה בי והחזרתי לה מבט עצבני. רציתי שתדע שאני יודעת מה היא עשתה".

"הרגשתי חסר אונים"

לפני שלושה שבועות הגיע הרגע שממנו חששו ההורים. הם נקראו לזהות את ילדיהם בסרטוני המצלמות ולחזות במו עיניהם באלימות המזוויעה. "ביקשתי מבתאל ללכת, כי באותו יום היתה לי עבודה בירושלים, אבל היא בכתה ולא היתה מסוגלת", נסדק קולו של שי.

"במשך שלוש שעות ישבתי במשטרה וראיתי 70 סרטונים. המוח האנושי לא מסוגל לקלוט מראות כאלה. ביקשתי מהחוקר להריץ שוב ושוב. הלב דפק בחוזקה והראש כאב לי. היו שם דברים נוראים ואיומים. צפיתי בבת שלי בוכה והרגשתי חסר אונים. רואן סובבה לה את הגב וחזרה לטלפון שלה. אמרו לי שזו שחיקת החמלה, שאדם הופך קהה חושים לבכי או לקריאה לעזרה".

גם קולה של בתאל רועד: "זו פעם ראשונה שאתה מספר מה חווית שם".

שי פונה לאשתו: "באת לתחנה כדי לחבק אותי, אבל יצאתי משם. התקשרת ולחצת שאספר מה ראיתי והשתדלתי שלא תשמעי שאני בוכה. לא יכולתי לדבר. הכאב אחז אותי בכל הגוף. אמרתי לך שאם יש משהו שאני יכול לחשוב עליו זה לשרוף את טירה, ושאני רוצה שרואן תמות. אני לא אדם אלים, זו הפעם הראשונה שיצא ממני משפט כזה. הצפייה בסרטונים היתה הדבר הקשה ביותר שעשיתי בחיים שלי. עד לאחרונה התעוררתי עם זה מדי בוקר ובלילה נרדמתי עם המראות האלה. בתאל הצילה חיים של הרבה ילדים בזכות התושייה שלה".

אתה מתחרט שצפית בהתעללות בבתך?

"לא, אמרתי לעצמי כל הזמן שזה היה בעבר. הזכרתי לעצמי שב' מוגנת עכשיו".

בתאל: "מאז שהילדים עזבו את הגן הם השתנו. לבן ה־3 היה עיכוב שפתי, ופתאום הוא התחיל לדבר בצורה שוטפת. לב' נעלמה לגמרי האסתמה, וגם היא התחילה לדבר. אני מאמינה שהגוף שלה יזכור את ההתעללות, אבל הבית שלנו שמח וזה יאזן את החוויות הקשות. ביחד עם ההורים האחרים אנחנו מטופלים במרכז לבריאות הנפש וזה מאוד מסייע. בהמשך ישולבו גם הילדים".

ב' נכנסת עכשיו לגן חדש. יש חששות?

שי: "יש חשש, ובדקנו מייד אם יש מצלמות. אנחנו כעת במציאות שבה אנחנו שמים סימן שאלה על כל דבר. יש לנו מחשבות לעזוב את הדירה הזו למקום חדש. מה שעברנו הפך את העולם שלנו".

שי: "השופטת צפתה בסרטונים דרך לפטופ וכולנו ישבנו מולה במתח. ראיתי על הפנים שלה את התדהמה והזעזוע. פרצתי בבכי. בסיום הדיון בתאל צרחה על רואן 'מה עשית לילדים שלנו'. נאלצתי להחזיק אותה כדי שלא תתמוטט"

מה דעתכם על התיקון לחוק המצלמות שמובילים ח"כ אופיר כץ ומטה המאבק למען הילדים, שלפיו תהיה חובה להתקין מצלמות גם בגנים עירוניים?

שי: "אני בעד מצלמות אונליין. אם מישהו נוהג ללא רבב, לא אכפת לו שיצפו בו. הבעיה היא שככה אנחנו רק ממלאים את בתי הכלא בפושעים. אני לא רוצה שתהיה בכלל התעללות בילדים, למרות שזה נשמע יומרני. זו אחריות של הממשלה ומשרד החינוך. הם צריכים להחליט איך מתנהגים כאן לילד מרגע שהוא נולד, כי עד גיל 3 זה מערב פרוע. הילדים האלה שקופים. הם צריכים להיות לב־ליבה של ההתעסקות וכולם מזניחים אותם, כולל הרשויות המקומיות. מערכת החינוך מקבלת ילדים בני 3 עם טראומה".

מה אתה מציע?

"שיהיה פה שר חינוך לגיל הרך שידאג להכשיר מטפלות וגננות, כמו שעושים בגנים עירוניים. בנוסף, שיקימו מוקד אבטחה עם מצלמות אונליין. כבר מחר בבוקר ניתן לדאוג שלא תהיה סטירה אחת בגנים. איך? לוקחים את ההורים בגן, שהם בערך 40, וכל יום אחד מהם נשאר בגן. מי תעז להכות ככה ילדים? אפשר לעגן את זה בחוק, כמו מילואים בתשלום של הביטוח הלאומי. גנים כאלו יקבלו תו של גן בטוח, וברור לי שהורים יעמדו בתור כדי להירשם אליהם. זה מסע שדפק לי בדלת ואני לא יכול לשבת בחיבוק ידיים. הלוואי שאוכל להשיג 20% ממה שאני רוצה. זה הרבה יותר מאשר שלא אעשה כלום".

"רצתי איתו למיון"

גם השיחה עם איתי ושירן שיליאן, הוריו של א', מרסקת את הלב. איתי (37), סמנכ"ל משאבי אנוש של מפעלי המלט "נשר", ושירן (37) פוטרה מעבודתה בהייטק כיממה אחרי שנחשפה פרשת ההתעללות. חוץ מא', הם הורים לתאומים בני 6, העולים כעת לכיתה א'. בן השנה היה אמור להתחיל את הגן רק בספטמבר 2023, אולם סיגל עדכנה את שירן שהתפנה מקום באפריל השנה. א' הספיק לשהות בגן רק שלושה חודשים, שמתוכם נמשכה ההתעללות כחודשיים וחצי.

ב־24 במאי חוו איתי ושירן את המשבר הראשון של א' בגן. "רואן התקשרה ואמרה שהוא לא מתנהג כרגיל", מספרת שירן. "הוא לא רצה לאכול, לשתות או לישון. ברקע שמעתי אותו בוכה, בכי של מצוקה. עזבתי את העבודה ונסעתי לגן. כשהרמתי את א', הבחנתי שהוא לא נושם טוב. לא היה לו חום, אבל חשבתי שהוא מפתח משהו. נסענו הביתה, השכבתי אותו במיטה בזמן שחיפשתי אינהלציה ופתאום שמעתי אותו מחרחר. נבהלתי. התקשרתי לאיתי ואמרתי שאני לוקחת אותו למיון בבית החולים מאיר בכפר סבא. א' היה במצוקה. הפנים שלו היו אדומות והוא הסתכל עלי במבט אומלל.

"כשהגענו, רצתי איתו בידיים למיון. ריווי החמצן שלו בדם היה מאוד נמוך. אמרתי לרופאה שאני חושדת שיש לו משהו בגרון. היא פתחה לו את הפה וראתה משהו לבן. לקחו אותנו לחדר ניתוח וא' היה מבוהל. בדרך שרתי לו את השיר האהוב עליו, YOU ARE MY SUNSHINE. המתנתי בחדר התאוששות, ואחד הרופאים יצא אלי ואמר שמצאו בלוע של א' מדבקה נגד יתושים, כזו ששמים על הבגדים של הילדים מאחור, ואם הייתי מגיעה בעוד שתי דקות לא היה את מי להציל. במדבקה יש שמן רעיל ואסור שהיא תהיה במגע עם העור. היא גרמה לא' לבצקת חמורה בקנה הנשימה.

"עד עכשיו אין לנו מושג איך היא הגיעה לגרון של א'. תיארתי לעצמי שזה קרה בגן והתקשרתי לרואן וסיגל. אמרתי להן שא' בטיפול נמרץ ושהמצב לא כל כך טוב. ביקשתי שיודיעו להורים שלא לשלוח תינוקות עם מדבקות כאלה, למרות שממש קשה לתלוש אותן מהבגד. ארבעה ימים היינו בבית החולים וא' קיבל סטרואידים והמון תרופות. היתה לו אינפוזיה על כל יד".

רואן דיברה עם שירן מדי יום. "היא היתה מבוהלת והתנצלה שלא שמה לב", ממשיכה שירן. "היא ניסתה לשכנע אותי שאאפשר לה להגיע לבית החולים כדי להחליף אותי, ובשלב כלשהו הרגשתי שאני צריכה להקליט את השיחה. שאלתי אם הם משתמשים במדבקות כאלה בגן, אבל רואן התחמקה ולא ענתה. אין לי מושג איך הגיעה המדבקה לגרון של א', אבל רק אחרי שראינו את כתב האישום הבנתי מה עבר עליו באותו יום".

מסעיפי האישום המתייחסים ל־24 במאי עולה תמונה מחרידה. בשעה 9:32 שכב א' על בטנו כשלפתע טלטלה אותו רואן לצדדים מספר רב של פעמים ובחוזקה, ולאחר מכן הטיחה אותו בעוצמה כשפניו כלפי המזרן. בעודו שוכב היכתה אותו בעוצמה מספר פעמים בראשו ואחר כך הצמידה את ראשו בחוזקה למזרן.

"בהמשך, בשעה 9:59, נרדם א' על המזרן והזיז מעט את רגלו", צוין בכתב האישום. "הנאשמת ניגשה אליו והיכתה אותו בחוזקה בגופו, כשהיא משתמשת בשתי ידיה. לאחר מכן טלטלה אותו והפכה אותו מספר פעמים, תוך שהיא מטיחה בעוצמה את גופו על המזרן כשראשו צמוד לקיר. בהמשך היכתה אותו על בטנו, בעודו בוכה, ואחר כך היכתה אותו בזרועותיו, בראשו ובגבו עד שגופו נסוב הצידה. אז הנאשמת הרימה אותו והטיחה אותו שוב על המזרן, והיכתה אותו שוב בראשו ובישבנו".

שירן: "כל יום אני תוהה אם העיכוב ההתפתחותי של א' קשור למה שעבר בגן. רק עכשיו הוא התחיל לזחול על ארבע. לקחנו אותו לפיזיותרפיה, כי מהסרטונים עולה שקיבל מכות בגפיים. נשקול לעשות לו MRI ראש, בגלל החבטות"

רואן יצאה מהחדר למשך 12 דקות, אולם לאחריהן נמשכה מסכת ההתעללות המזעזעת. היא היכתה וטלטלה את א' שוב, אחזה בראשו והניעה אותו אחורה וקדימה, ולאחר מכן אחזה בו באוויר והטילה אותו בחזקה על המזרן בעודו בוכה. כ־30 סעיפי אישום מתארים את אותו יום נורא, שבו אין לא' כמעט רגע אחד של שקט.

היא זרקה כרית על ראשו, היכתה אותו ברגלו וצבטה אותה. בסביבות 10:27 נראתה לוקחת מהמקרר חומר שטיבו אינו ידוע ומורחת אותו על גבו וצווארו של א', באזורים שבהם היכתה אותו. כמה דקות אחר כך הוא הראה סימני מצוקה, שכב על הרצפה, הזיז את ראשו ברעד ונשם בכבדות. רואן קראה לגננת אחרת, שהשכיבה את א' על מזרן הפעילות ובמשך דקות ארוכות הוא נראה כשהוא רועד לפרקים. על פי כתב האישום, זה לא מנע מרואן לבעוט בו פעמיים בבטנו.

ב־11:13 התקשרה רואן לשירן, אמרה לה שא' לא מרגיש טוב ושתגיע לאסוף אותו. כמה דקות אחר כך הרימה אותו בידיה, טלטלה אותו והניחה אותו בוכה בטרמפולינה. כשהפעוט האומלל עצם את עיניו, היא היכתה אותו מספר פעמים ברגלו למרות בכיו. לאחר מכן המשיכה להכותו, צבטה את רגלו והיכתה אותו פעמיים בבטנו.

"בהמשך הרימה הנאשמת את א', טלטלה אותו בחוזקה באוויר מספר פעמים, הושיבה אותו בטרמפולינה בכוח וצבטה אותו למשך מספר שניות עד שפרץ בבכי", מתאר כתב האישום. "כעבור זמן קצר שוב עצם א' את עיניו והנאשמת צבטה ברגלו למשך מספר שניות ושוב היכתה אותו. לאחר מכן מרחה את רגלו של הפעוט בחומר שטיבו אינו ידוע". הטלטולים נמשכו עוד דקות ארוכות, עד ששירן הגיעה לגן ב־12:20.

ב־29 במאי, יומיים לאחר ששוחרר מבית החולים, חזר א' לגן. מסרטוני המצלמות נראה כי היה לו שקט כשבוע, אולם ב־5 ביוני חזרה רואן לסורה, הרימה אותו בכוח והצמידה אותו למזרן. למחרת סובבה אותו בכוח עד שראשו פגע בקיר ובהמשך משכה בידו.

"ביום שבו אשפזנו את א' סיגל היתה בחו"ל. לא ברור לי איך אירוע כזה דרמטי, שבו מדבקה מגיעה לקנה הנשימה של תינוק, לא גרם לה להסתכל אחריו במצלמות", מתרעם איתי. "אם היתה עושה את זה, סביר להניח שהיתה מבחינה גם בהתעללות. כשצפיתי בסרטון הזה במשטרה ראיתי שא' מתקשה לנשום. יכולנו לאבד אותו".

"פתאום הוא התחיל לצעוק"

ב־15 באוגוסט, שלושה ימים לפני מעצרה של רואן, הבחינה שירן בסימנים מחשידים בא'. "מאז שנולד הוא תינוק סופר נוח שישן לילות שלמים", היא מספרת. "פתאום הוא התחיל לצעוק מתוך שינה. הוא צרח גם במהלך היום ולא הבנתי מה עובר עליו. נזפתי בתאומים בטענה שהם מלמדים אותו שטויות".

איתי: "אני זוכר שחשדנו בכל העולם, רק לא במפלצת הזו".

שירן: "ביום המעצר התקשרה אלי אחת האימהות, שהגיעה לגן מוקדם, וסיפרה שראתה את רואן מובלת לניידת. מיהרתי לשם, ראיתי את סיגל יושבת בתינוקייה ושאלתי אותה אם הכל בסדר. הבעת הפנים שלה היתה חתומה".

מה חשבת באותו רגע?

שירן: "הייתי בטוחה שרואן נעצרה בגלל הונאה, משהו ביטחוני או סמים. לרגע לא שיערתי שמדובר באלימות".

איתי: "אני חשדתי. קודם סיפור המדבקה ועכשיו יש משטרה".

שירן: "בערב, אחרי ההתכתבויות בקבוצת ההורים, החלטתי עם עוד ארבע אימהות לנסוע למשטרת כפר סבא ולברר מה קורה. היו שם חוקרים מאוד נחמדים ושמענו שמדובר גם בהקלטות. מייד הבנו שמדובר באלימות, אבל לא ידענו כלפי איזה ילד. הלכתי לחוקרת, הצגתי תמונה של א' בטלפון ואמרתי לה בהיסטריה שרק תגיד לי שזה לא הוא. החוקרת התעניינה בשמות הילדים שלנו וביקשה ששלוש מאיתנו ילכו איתה. בהתחלה נכנסו שתיים ויצאו בוכות. אני נכנסתי אחרונה. לפני שאיבדתי את ההכרה, הספקתי לבקש שיבדקו במצלמות את היום שבו א' אושפז".

איתי: "כשהיא סיפרה לי מה ראתה, הייתי בשוק. הלכתי מייד לא' ובדקתי שהוא ישן בשקט. ניסיתי להרגיע את שירן ואמרתי לה שהוא איתנו עכשיו ושהכל בסדר".

שירן: "חזרתי הביתה לפנות בוקר והתיישבתי על השטיח בסלון. לא הייתי מסוגלת לעמוד. הייתי מרוקנת מבפנים. עד עכשיו אני לא קולטת. איך אחרי מה שהוא עבר א' ממשיך לחייך? איזה חוסן יש לו".

איתי: "מכל הסרטונים נשקף רוע צרוף. היתה שם אלימות על בסיס כמעט יומיומי. הטחות, חניקות, בעיטות, סטירות. אדם מבוגר לא יעמוד בהתעללות כזו, אז תינוק? ראיתי גם שהיא מרחה לו משהו על הגוף. אולי רצתה להעלים את הסימנים"

ב־6 באוגוסט נקראו איתי ושירן למשטרה כדי לצפות בכל התיעוד מהמצלמות. שירן לא היתה מסוגלת. גם בסיוטים הקשים ביותר איתי לא שיער שייאלץ לצפות ב־113 סרטונים המתעדים את ההתעללות הרציפה והמתמשכת בבנו.

"ישבתי שם ארבע שעות ולא יכולתי לראות את הכל", הוא אומר בשקט. "ראיתי אולי 30 סרטונים ומכולם נשקף רוע צרוף. היתה שם אלימות על בסיס כמעט יומיומי. הטחות, חניקות, בעיטות, סטירות. אדם מבוגר לא יעמוד בהתעללות כזו, אז איך מתמודד איתה תינוק? ראיתי גם שהיא מרחה לו משהו על הגוף. לי זה נראה כמו חמאה. אולי רצתה להעלים את הסימנים של המכות.

"החוקר נשבר לפניי, אחרי שעתיים. הוא לא היה מסוגל לצפות יותר. עשינו המון הפסקות. התרסקתי מבפנים ולא הפסקתי לקלל. רציתי לצאת משם ולחנוק את רואן, אבל אנחנו לא אנשי החושך. בעיניי היא מפלצת, אישה שטן. באחד הדיונים צעקתי לה שראיתי שהיא חנקה את א' ושהיא גיבורה על ילדים, נראה אותה מולי. קלטתי באיזה כאוס היה א'. אסור לשחרר אותה מהמעצר, היא מסוכנת וכתב האישום הוא בלתי נתפס".

הדמעות זולגות על לחייה של שירן ללא הפסקה. היא מוחה אותן במהירות כשלדירה נכנסים הוריו של איתי עם שלושת הילדים. א' מחייך לאמו ושולח אליה את זרועותיו. היא מרימה אותו ומחבקת אותו בחוזקה. "לא קראתי את כל כתב האישום", היא לוחשת, "אבל איתי אמר לי שגם ביום האחרון רואן הספיקה להתעלל בו".

אכן, שעות ספורות לפני מעצרה ב־18 ביולי שכב א' על מזרן בתינוקייה ונשען על ידיו. "הנאשמת שטפה את רצפת החדר ובשלב מסוים ניגשה אל א', אחזה בחוזקה בזרועותיו והטיחה אותו על גבו", מתואר בכתב האישום. "בתגובה פרץ א' בבכי, ואילו הנאשמת המשיכה לשטוף את הרצפה".

כעת מתלבטים איתי ושירן אם להחזיר את א' למסגרת או להשאירו בבית. שנת הלימודים בפתח והוא טרם נרשם לגן. "המליצו לנו על מקום, אבל כשהתברר שאין שם מצלמות ויתרנו", אומרת שירן. "ייקח לנו זמן לשקם את עצמנו. אני לא מאמינה יותר בבני אנוש. איזה בן אנוש יכול לעשות דברים כאלה? בעיניי רואן היא פני הרשע".

איתי: "בכל פעם שאני נזכר שהיא מרחה לו משהו על הגוף אני שואל את עצמי לאיזו דרגת מפלצתיות אפשר להגיע. כמות האישומים נגדה ואופי המעשים גורמים לי לחשוב שמדובר בסדיסטית".

שירן: "כל יום אני תוהה אם העיכוב ההתפתחותי של א' קשור למה שעבר בגן. רק עכשיו הוא התחיל לזחול על ארבע. לקחנו אותו לפיזיותרפיה, כי מהסרטונים עולה שהוא שכב המון וקיבל מכות בגפיים. בהמשך נשקול אם לעשות לו גם MRI ראש, בגלל החבטות שקיבל.

"הבעיה שבגילו זה צריך להיות תחת הרדמה, ורק לפני שלושה חודשים הוא עבר ניתוח בהרדמה. זה לא בריא לילד כל כך קטן. המצב הזה מתסכל, כי איך אפשר לדעת ככה מהם הנזקים האפשריים של א'? יצאנו לפני שבוע לחופש שתוכנן מראש, אבל איתי ואני לא הצלחנו ליהנות. הוא הציע שאלך לעשות מסז' בספא של המלון, כדי לשחרר קצת את הגוף והנפש, אבל בכל פעם שנגעו לי בעורף התכווצתי. זה הזכיר לי את הדרך שבה רואן תפסה את א'. הרגשתי שחונקים אותי".

תגובות

נכון לשעת סגירת הגיליון, רואן עבד אל־חי אינה מיוצגת על ידי עורך דין. בשום שלב בדיוני הארכת מעצרה בבית משפט השלום בפתח תקווה לא הכחישה את החשדות נגדה. בדיון שהתקיים ב־24 ביולי סיפקה באמצעות סנגוריה לשעבר מעין גרסה חלקית, שלפיה היא אינה מסוגלת להתמודד עם ילדים ועם הלחץ שקשור בבכי שלהם, וביקשה להשתחרר למעצר בית. "בניסיון להשליט סדר בגן", כך אמרו הסנגורים לשעבר בדיון, "היא כנראה לכאורה כשלה בתקיפה של ילדים שהיו במשמרתה. אין בדבר ללמד שהיא צריכה להיות עצורה גם היום, שעה שאין מחלוקת שהיא לא עובדת בגן, מורחקת מהגן ולא תעבוד באף גן אחר לעולם".

עו"ד רלי אבישר, המייצגת את בעלת הגן סיגל איסוס, מסרה: "ליבה של מרשתי עם ההורים והפעוטות שנפגעו ממעשיה החמורים והקשים של המטפלת רואן. למרבה הצער, מרשתי לא ידעה ולא העלתה על דעתה מה מתרחש בתינוקייה. יובהר כי היא טיפלה בקבוצת הבוגרים, שנמצאת במבנה נפרד לחלוטין. חשוב לציין שגם נכדה של מרשתי היה במהלך השנה שעברה בתינוקייה בטיפולה של רואן. מרשתי הזדעזעה ממעשי המטפלת כשחלק קטן מהם הוצג לה בחקירתה. היא שבורת לב ונמצאת גם היא במצב נפשי קשה בשל כך. היא אינה יכולה להתווכח עם תחושותיהם הקשות והמובנות של ההורים, אך בפועל לא ידעה דבר על המעשים הקשים.

"היכולת של בעלי גנים לקיים פיקוח אפקטיבי בגן כמעט לא קיימת. חוק המצלמות, כפי שמנוסח היום, אוסר על בעלי הגנים לצפות בצילומים והדבר מהווה עבירה פלילית. כדי להגן על הפעוטות חובה לתקן את חוק המצלמות כדי שיוכלו לפקח הלכה למעשה על הגננות והסייעות, ויפה שעה אחת קודם".

אלונה דניאל, ממטה המאבק למען הילדים, מסרה: "מייד עם קבלת הדיווח פעלנו מול מפקחת ממשרד החינוך ומול המשטרה. ליווינו כל רגע מהמעצר, כולל הגשת צו הסגירה לגן. גם כאן מטפלת אמיצה, אמא שפעלה ומצלמה שתיעדה הביאו לסיום ההתעללות. שר החינוך צריך לדעת שיש תינוקות ופעוטות שחווים אלימות והזנחה בחסות עיניה העצומות של המדינה. אנו נמשיך להיאבק על תיקון חוק המצלמות, כי זהו הצעד הראשון במיגור האלימות והרחקת פושעות מילדים חסרי ישע. מניעה תדרוש עבודת עומק ותקציבי ענק, וברור שיעברו שנים, אבל הילדים זועקים עכשיו".

יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, הפועל לתיקון חוק המצלמות, מסר: "הגיע הזמן שיבינו שמדובר במכת מדינה. כל יום אני מקבל דיווח על פרשה חדשה של אלימות במעונות ובגנים. בארבע השנים האחרונות אני פועל למיגור התופעה, והעברתי את הצעת החוק להחמרת ענישה, השולחת מורשעות בהתעללות לשנים ארוכות בכלא. העברתי גם את הצעת החוק לפיה מורשעות לא יוכלו לעבוד עם חסרי ישע. עכשיו אנחנו מול אתגר חדש, ועבדתי תקופה ארוכה על תיקון חוק המצלמות שיחייב גם גנים לילדים בגילי 6-3. העובדה היא ברורה: בלי מצלמות אין ראיות. לולא הן, הקטנטנים היו ממשיכים לסבול מאלימות מחרידה".