מאחורי העיניים הכחולות והגוף המפוסל של אדם מלכי, מתמודד בתחרות האתגרית החדשה של קשת, "נינג'ה", מסתתר סיפור קשה שהמוטיב החוזר בו הוא מוות. המקרה הראשון אירע כשהיה בן 8, אז ראה במו עיניו אדם ממשפחתו המורחבת שם קץ לחייו.
"זה היה מישהו שמאוד אהבתי ושתמיד דאג לי. הוא לא היה במיטבו הרבה זמן, והבנו שמשהו לא טוב קורה לו. היו לו מצבי רוח קיצוניים שהתחלפו מהר מאוד, ולא ידעתי איך לפנות אליו. כילד קצת התרחקתי ממנו.
"ערב אחד הוא היה בדאון ונשאר בבית. ההורים שלי היו אז בחופש. אני זוכר שהייתי צריך לקחת ממנו משהו, אז פתחתי את דלת הדירה שלו, ואני רואה אותו מסתכל עלי, כשהראש שלו חגור בחגורה וקשור לדלת. הוא סימן לי לשלום, ואז שמעתי את המפרקת שלו נשברת, והוא מת".
הבנת שהוא בעצם התאבד מול עיניך?
"באותו רגע לא ממש הבנתי מה קורה, אבל הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר. בהמשך ניסו להעיר אותו, למרות שהיה ברור שכבר מאוחר מדי".
נשמע כמו טראומה שמצלקת לכל החיים.
"כן, וזה ליווה אותי הרבה זמן אחרי. התמונה הזאת שלו, והצליל של המפרקת, זה משהו שאיתי עד היום. היו לי סיוטים מזה. תמונה שלא אשכח בחיים. ברמה היומיומית אני חושב שזה פגע לי בריכוז.
"המקרה הזה היה נקודת מפנה, שינה את החיים. השפיע על מצב הרוח של כולנו. יותר מכל אני חושב שזה פגע באבא שלי, שהיה קרוב אליו מאוד.
"היום אבא שלי הוא החבר הכי טוב שלי. אני כל כך קשור אליו, והוא חשוב לי. ההתקדמות שעשינו כמשפחה והמקום שאנחנו נמצאים בו היום משמחים אותי מאוד. אני מאוד גאה באבא שלי".
לפני חמש שנים, כשהיה בן 19, פגש מלכי את המוות מקרוב שוב. הפעם זה קרה לו עם סבתו, האישה הקרובה אליו ביותר ואשת סודו.
"באחד הערבים יצאתי לאכול עם חברים, ואז חזרתי הביתה לישון. באמצע הלילה, רגע לפני שאני נרדם, אני שומע את הטלפון מצלצל, ואני קולט את אבא שלי, שהרים את השפופרת, נכנס להיסטריה. הוא רץ אלי לחדר ואמר לי: 'קרה משהו לסבתא'. רצנו אליה מייד הביתה.
"הגענו לשם ואני רואה אותה עומדת קפואה במטבח. רצתי לכיוונה, ובשנייה שהגעתי אליה - היא נפלה לי לידיים. העיניים שלה התגלגלו, היא בלעה את הלשון ואיבדה את ההכרה. התחלתי מייד לעשות לה החייאה.
"ניסיתי לשמור על קור רוח ולהיות הכי קוּל בעולם, אבל לא יכולתי לנתק את המחשבה שמולי נמצא כרגע האדם שאני הכי אוהב בעולם. אני זוכר שאני רוכן מעליה ולא מעכל. אומר לעצמי שיהיה בסדר, שאולי זה רק התקף לב ושהיא עוד מעט תחזור. אבל טעיתי.
"היה לה קריש דם בגזע המוח, ופינו אותה מייד לבית חולים וחיברו אותה למכונות. ידענו שזה חסר סיכוי, ולמחרת היא נפטרה".
סבתא שלך ואתה הייתם מאוד קרובים?
"היתה לי הסבתא הכי מגניבה שיש. היא גרה במרחק שני בתים מאיתנו, והיא היתה החברה הכי טובה שלי. את כל הסודות שלי סיפרתי לה. בכל פעם שהייתי מגיע אליה מהצבא או מהלימודים, היתה מחכה לי אצלה צלחת חמה. היא לגמרי היתה הכל בשבילי, כל עולמי".
הספקת להיפרד ממנה על ערש דווי?
"באותו ערב, לפני שזה קרה לה, הייתי צריך לאסוף אותה לאיזשהו מקום, ואיחרתי לה בחמש דקות. היא קצת כעסה עלי. אחר כך היא הגיעה אלינו הביתה, וכשיצאה היא אמרה 'שלום'. אף פעם היא לא אמרה דבר כזה קודם. היא תמיד באה ויצאה כמו שכנה. לא עניתי לה, כי היה לי מובן מאליו שאראה אותה למחרת, והדבר הזה ישב לי על הלב במשך תקופה".
המפגש המצער השלישי עם המוות התרחש לפני שנה וחצי. בדומה לשני המקרים הקודמים, גם הפעם זה קרה לנגד עיניו של מלכי - והפעם עם סבו.
"אחרי שסבתא שלי נפטרה, הוא ואני הפכנו להיות חברים מאוד טובים. גיליתי אצלו צדדים שלא הכרתי קודם. היינו רואים יחד כדורגל, הייתי מייעץ לו בענייני בגדים, והלכנו יחד לקניות בסופר. דאגתי לו עד ימיו האחרונים.
"יום אחד אמא שלי הלכה אליו ומצאה אותו מתקשה לנשום. היא הביאה לו מייד מכשיר אינהלציה ובמקביל התקשרה אלי, לספר לי שהוא לא מרגיש טוב.
"בשנייה שהגעתי - הוא נפטר. הנחנו אותו על הספה וניסיתי לעשות לו החייאה, אבל לא היתה תגובה. כמה דקות אחר כך הגיעה ניידת של מד"א ומותו נקבע".
מה עבר לך בראש כשזה קרה לך שוב?
"שאלות של למה דווקא אני, למה אני נמצא בסיטואציה הזאת. אני זוכר את עצמי מנסה להחיות אותו וחושב, סבא, אל תלך לי גם אתה".
• • •
מלכי (26) נולד בלוס אנג'לס, וכשהיה בן 5 שב עם הוריו לישראל וגדל ברעננה. אביו, זיו (48), עובד בתחום התשתיות, ואמו, חברונה (50, "אבא שלה התבשר שהיא נולדה אחרי קרב בחברון"), אמנית, הכירו בארץ והיגרו לארה"ב בעקבות עסקי האב. הוא אח גדול לרונאל (22) ולאלינור (15).
אי אפשר להתעלם מהמראה שלו. אם תרצו - הדמות של מייקל סקופילד מ"נמלטים" פוגשת את דור רפאלי, בגובה 1.84 מ', עם מעט מאוד שומן והרבה מאוד שרירים וקוביות בבטן.
"קיבלתי הרבה תשומת לב בהקשר הזה, אבל רבים חשבו שאני סנוב ושאין בי יותר מדי", הוא משיב לשאלה אם היופי פתח לו דלתות בחיים. "כשישבו איתי לשיחה, גילו שיש משהו מעבר לפנים היפות שלי. אני מאוד לא אהבתי ולא כיבדתי אנשים ששפטו אותי על סמך המראה החיצוני שלי - גם אם זה היה לטובתי וגם אם לרעתי".
גם בחורות?
"ברור שזה עזר ופתח דלתות, אבל למקומות עבודה ולדברים רציניים זה לא מספיק".
בטח עוד יציעו לך לדגמן. היה מעניין אותך להיכנס לתחום הזה?
"אין לי בעיה, כל עוד זה לא יפגע לי במערכת היחסים עם בת הזוג המושלמת שלי, הדר".
ב"נינג'ה ישראל 2018". "מה שתמיד חלמתי"
החיבה שלו לספורט התחילה מייד אחרי מות קרוב משפחתו. "אני גר קרוב לספורטק ברעננה, ואני זוכר שאחרי השבעה ירדתי לשם ואמרתי לעצמי שאני חייב להתאמן, חייב להתחזק וחייב לגדול, כדי לשמור על המשפחה שלי. כדי שאם יקרה אסון, אני אוכל לעמוד בזה ואהיה שם בשבילם. במשך שנים הייתי חומת המגן ששומרת על המשפחה".
הוא בוגר תיכון מטרו ברעננה, ובצעירותו שיחק כדורסל. "בסוף כיתה י"ב היה לנו דף חזון, שבו שאלו אותנו איפה אנחנו רואים את עצמנו בעוד כמה שנים", הוא נזכר. "אני כתבתי שאהיה מיליונר ושאדאג למשפחה שלי, אבל גם שלא אהיה משועבד לעבודה ושאעשה מה שאני הכי אוהב בעולם - וזה כושר".
בצה"ל שירת מלכי כמדריך כושר צבאי. "הייתי ספורטאי מצטיין, אבל בגלל פציעה שיבצו אותי להיות מדריך כושר למפקדים בכירים", הוא מספר. "זה היה תפקיד חלומותיי, כי יכולתי לתרום בו הכי הרבה, מבחינתי, ואימנתי אלופי משנה ואלופים".
בתום השירות הוא קיבל הצעה לעבוד כמאמן וכמנהל באחת מרשתות חדרי הכושר הגדולות בארה"ב, וחזר ליבשת שבה נולד, אמריקה - הפעם למיאמי. "קפצתי על המציאה, כי בארץ אתה לא מרוויח כלום אלא אם כן אתה עובד בלי סוף, כולל שבתות, וחוזר גמור. במיאמי קיבלתי משרה עם שעות סבירות ושכר גבוה, אז אמרתי לעצמי, לך על זה בן אדם. וזה מה שעשיתי".
כעבור שנה החליט לצאת לדרך עצמאית ופתח עם שותפים מקומיים מקום בהשראת פורמט "נינג'ה" - אחת מתוכניות הטלוויזיה המצליחות ברחבי העולם, שבמרכזה אתגר מכשולים קשה. עשרות מתחרים - גברים ונשים - מנסים להשלים את המסלול, שכולל ארבעה שלבי קושי שונים. מי שמצליח לסיים את המסלול האימתני ללא נפילות ובזמן טוב יותר ממתחריו - זוכה בפרס הכספי.
"אני אוהב כסף. אוהב לדעת שאני מרוויח ומממש את הפוטנציאל שלי. הרגשתי שהגיע הרגע לפרוש כנפיים ולהיות עצמאי, ויחד עם אנשים שמבינים בתחום פתחתי את העסק והגעתי לטופ. חייתי בדירת רווקים, נהגתי ברכבי פאר ונהניתי לגמרי. הייתי רק בן 22, והתחושה היתה מדהימה".
אלא שמות סבתו, שאירע כשהעסק החדש חגג שנה, גרם לו, לדבריו, להבין את חשיבות המשפחה הקרובה. אי לכך, הוא החליט להישאר בארץ ולא לחזור למיאמי.
"באותה תקופה הייתי על גג העולם, עם הרכב הכי יפה, גר בבית הכי יפה, חי בדיוק כמו שתמיד חלמתי. חי את החלום. שאלתי את עצמי איך ארד ברמת החיים, איך ארוויח עשרות אלפי שקלים פחות ממה שהרווחתי במיאמי, ומה בעצם אני אעשה פה".
ובכל זאת נשארת בארץ. חזרת משם עם הרבה כסף?
"מכרתי את החלק שלי בעסק וחזרתי עם הון מספיק כדי להתחיל כאן את החיים".
יש לך עניין מתמשך עם כסף.
"הכסף חשוב לי, אבל אני לא ילד מפונק. לא קיבלתי עזרה. כן גרתי אצל ההורים וכן קיבלתי הכל, אבל בזבוזים שלי שהם מותרות - לא לקחתי מאף אחד. אני מאוד מעריך כסף, וזה לא בא לי כמובן מאליו. הכסף נותן לי תחושה של הצלחה, תחושה שאני עושה משהו עם עצמי".
חשוב לך שגם יראו שיש לך כסף?
"לא, אבל יש לי פטיש למכוניות יוקרה. אני נוהג באאודי חדשה, ולמרות שאני גר עדיין עם ההורים, אני מאמין שזה ישתנה בקרוב. אני אוהב שופינג של מותגי ספורט. לא בהכרח המותגים שכולם מכירים, אלא דברים שהם קצת יותר אקסקלוסיביים וייחודיים".
מה הפריט הכי יקר שיש לך בארון?
"נעלי גוצ'י, שעון יקר ועוד כל מיני".
• • •
כשחזר ארצה, לפני שלוש שנים, פתח ללא שותפים עסק דומה גם ברעננה - שוב בהשראת הנינג'ה. למקום קרא "I AM FIT" ("AM זה קיצור של אדם מלכי").
"כשחזרתי לארץ הרגשתי כמו המסטולים שחוזרים מהודו ולא מוצאים את עצמם", הוא נזכר. "התעוררתי במשך חודש ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. היה לי קצת כסף, אבל לא ידעתי מאיפה מתחילים, כי זה מאוד לא פשוט בארץ. אבל אז נזכרתי בדף חזון שכתבתי בתיכון, והחלטתי לחזור לספורט. אז הקמתי את המקום".
בחרת בתחום לא ממש מוכר.
"הרגשתי שזה תחום לא מפותח בארץ, אבל ידעתי שאני יכול להרים אותו ולמנף אותו, להראות שאפשר לעשות ספורט לא רק בדרך המשעממת של ספורט, אלא דברים עם הרבה יותר עניין.
"המקום שונה, כי הוא משנה יכולת. אנשים באים ולומדים לעשות עמידות ידיים, מתח, טבעות, מקבילים וכל הדברים המשוגעים של הנינג'ה. יש אצלי נשים צעירות ומבוגרות, הדבר הכי רחוק ממך, וזה כיף".
כשפנו אליו מהפקת "נינג'ה ישראל 2018" (ימי רביעי ושבת ב־21:00, קשת 12), היה למלכי ברור שהוא משתתף.
"חד־משמעית. מה שאני עושה ביומיום בעסק שלי - זה בדיוק זה. ידעתי שזה תפור עלי, כי אני המקום היחיד בארץ שיש לו קשר לעיסוק של התוכנית, ובעצמי השתתפתי גם בגרסה של הריאליטי הזה במיאמי".
הבאת בחשבון שאם תפשל, אתה עלול להזיק לתדמית של העסק שלך?
"הייתי, ואני עדיין, סוג של גורו בתחום המכשולים להמון מתמודדים. יותר מחצי מהמשתתפים בתוכנית עברו אצלי. הבאתי בחשבון שאולי יקרה שם משהו שלא יוכיח מה אני באמת שווה, אבל אני אוהב לקחת סיכונים. זה בסדר, גם אם אגיע רחוק וגם אם לא".
בעשרת החודשים האחרונים הוא בזוגיות עם הדר, לקוחה שלימים הפכה לבת זוגו. "הכרתי אותה כשהיא הגיעה להתאמן אצלנו. הייתי רווק במשך שלוש שנים, אחרי שתי מערכות יחסים רציניות, ומאוד נהניתי מזה. אבל במהות שלי אני הרבה יותר זוגי וביתי.
"בשלב מסוים, אחרי שיצאתי עם המון המון נשים, הרגשתי שאיבדתי את תחושת הרגש ושאני לא מתחבר לאף אחת. אלה יכולות להיות דוגמניות והבחורות הכי מעניינות, עם עומק, אבל לא הצלחתי לפתח אליהן רגש מעבר - עד שהגיעה הדר".
מה מצאת אצלה שלא היה באחרות?
"מהרגע הראשון שהיא נכנסה לסטודיו היו לי פרפרים. הייתי מחכה לרגע שהיא תתאמן. זה היה הפיק של היום שלי, אבל באותו זמן היה לה בן זוג".
אני מעריך שמתחילות איתך הרבה נשים שמתאמנות אצלך.
"אחת המחמאות הגדולות שאני מקבל מנשים היא שהן לא האמינו שלא אתחיל איתן. בגלל איך שאני נראה, ובגלל המקצוע והאינטראקציה שיש לנו בסטודיו, הרבה מאוד חשבו שכן אתחיל איתן. אבל המקצוע הוא קודש הקודשים בשבילי, ואני לא משתמש בו כדי לתפוס בחורות.
"גם במקרה של הדר לא התחלתי איתה. קודם כל, היה לה חבר, ושנית, לא רציתי לאבד אותה כלקוחה. למרות כל מה שהרגשתי כלפיה - היא לא הרגישה כלום מהכיוון שלי. אפילו לא לשנייה. מעולם לא התחלתי עם לקוחה, ובאמת שאלתי את עצמי אם אני הולך לשבור את זה.
"ערב אחד החלטתי לשתף אותה, בלי לגעת בה. רק להגיד לה מה אני מרגיש. בדרך כלל אני לא בלחץ מדברים כאלה, אבל החבר שלה נראה כמו בראד פיט עם גוף של גלדיאטור. האמנתי שהעומק שבי יהיה לה יותר מעניין. בסוף הם באמת נפרדו - ואנחנו ביחד עד היום".
אפשר להגיד שאחרי כל המוות שריחף סביבך, הספורט די סידר לך את החיים.
"חד־משמעית, כן. בלי הספורט הייתי בורח למקומות לא טובים, ולכן אני כל כך מעריך אותו. אני שומע על אנשים שלא אוהבים ספורט, ומבחינתי מאוד קל לי לגרום להם לאהוב אותו. אני יודע לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו