לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אין סבלנות לדרמות. קולו רגוע והוא מדבר בפתיחות; מדי פעם בפעם הוא מגניב חיוך, לעיתים גם קריצה. גם האמירות הנוקבות ביותר, בנושאים הבוערים ביותר, נמסרות באותו טון נעים ושקול. למשל המשפט הבא: "כשאנחנו רואים שהחילונים מתאחדים לקראת הבחירות, גם אנחנו צריכים להתאחד חזרה", הוא אומר, "האיחוד עם דגל התורה עבד פשוט יותר, עם ש"ס יהיו קצת בעיות. אם יצליח יהיה טוב מאוד, אם לא יצליח - לא יצליח. מדובר בפוליטיקאים, ולכל אחד יש האגו שלו. אני חושב שאיחוד כזה יכול להיות הצלחה".
ביממה שאנו מעבירים לצידו, מארח ליצמן בלשכתו כמה מהדמויות הבכירות ביותר ברפואה הישראלית כיום. "יום רגוע", הוא מחייך לעצמו, "בשל העובדה שיש לי חתונה בבני ברק בערב". הם נכנסים ויוצאים ממשרדו בלי הפסקה, אבל הוא לא מתרגש; רק אומר לעוזריו להתכונן, כי למרות לוח הזמנים הצפוף, הוא חייב להספיק לשני ביקורי פתע בבתי החולים בירושלים.
"אנשים עושים עבודת קודש בבתי החולים וצריכים לבקר אותם, זו האחריות שלי", הוא מסביר, "אני יודע שאנשים לא זוכרים את הדברים הטובים שאני והמפלגה עושים. בתקשורת החילונית, ובדור החילוני החדש, מסתירים את הדברים הטובים. זה יהיה ככה גם בדורות הבאים. הסטטוס קוו משתנה לרעתנו ולטובת החילונים, ככה זה העולם. גם לנו יש חלק בזה. אנחנו לא מסבירים את עצמנו מספיק טוב. אבל בסדר, עכשיו שכחו את משבר הגיוס, ומדברים על משבר חדרי המיון. ברור שיש בעיה של מיטות אשפוז, אבל צריך לזכור שאלו תמונות שאנחנו רואים בכל שנה בחורף, והתקשורת שמחה להראות אותן. גם כדי להתנגח בי, וביתר שאת כי אנחנו בתקופת בחירות".
מובן שאם שואלים אותו, "מצב הרפואה הישראלית מעולם לא היה טוב יותר. האנגלים והאמריקנים אולי טובים מאיתנו במקרים מסובכים וקיצוניים, אבל רוב הזמן הם באים ללמוד מאיתנו. אנחנו לא יכולים להתחרות בבתי החולים באמריקה, זה ברור, כי זה עניין של גודל. אבל אנחנו מצליחים לשמור בישראל את רוב הרופאים המצוינים. יש כאלה שנוסעים ובסוף חוזרים הנה, וגם עליהם צריך לדעת לשמור. אבל הרפואה הישראלית במצב מצוין. תכף יבואו לפה אנשים מהתחום, תוכל לשאול אותם. בוא, תצטרף לדיונים".
מכניסים להילוך ראשון: בלשכה - טיפת חלב ונזיפות
הראשונים לפגוש את ליצמן הם בכירים בעיריית גבעת שמואל; הם מבקשים תקן להקמת סניף נוסף של טיפת חלב. הבניין רעוע, הם מספרים, והאחיות עובדות רק חצאי יממות במשך רוב השבוע. ליצמן מקשיב ופוסק: "שיעבדו יותר שעות ושיבואו יותר אחיות". "אבל התקנים הם לא הבעיה", אומר מנכ"ל העירייה, "הבעיה היא שאין אחיות". ליצמן צוחק: "אני לא הולך לשום מקום. תבוא אלי אם יש בעיה. אגב, אני רואה שראש העיר איחר. אני מקווה שכשהוא יגיע, לא נצטרך להתחיל מההתחלה". כולם מתפזרים בחיוכים.
האם סגן שר הבריאות בכבודו ובעצמו צריך לעסוק בסניף טיפת חלב בגבעת שמואל?
"בוודאי", עונה ליצמן, "הפקידוּת יכולה לטפל בדברים עד גבול מסוים. מתישהו הם יבואו אלי ויבקשו תשובות, אז אני חוסך את כל זה".
אחר כך מגיע רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם שסיים השבוע את תפקידו, כדי להיפרד מסגן השר שליווה אותו בעשור האחרון. "אני לא רוצה לדבר יותר מדי", מבהיר ליצמן, "שהוא יגיד לך מה הוא חושב על מערכת הבריאות". ביאר מספק את הסחורה: "אין ספק שאני משאיר בית חולים טוב יותר ממה שהיה לפני עשר שנים", הוא פותח, "עשינו עם השר דברים גדולים. מי שאומר שאין רפואה טובה בפריפריה, טועה ולא מבין. האם יש מקום לשיפור? תמיד. אבל היום יש בפריפריה רופאים מצוינים ותנאים טובים מאוד, ואני בטוח שבעתיד יהיו טובים אף יותר".
10:30 במשרד: "האזרחים אוהבים להתלונן" // צילום: יוסי זליגר
הפגישה הבאה אמורה להיות תקיפה יותר. לפני שבוע ערך ליצמן ביקור פתע בחדר המיון של בית החולים שערי צדק, ויצא משם עצבני. הוא לא נוהג להתרגז או להרים את קולו, אבל כשנתקל בעשרות זקנים וזקנות ששכבו במסדרון, התקשה להישאר רגוע. "לא נכון להגיד שהכל כסף, כי אם יש תחושת עלבון אז זה לא סיפור של כסף. ברור שאף פעם אין מספיק: רוצים עכשיו עוד מיטות, עוד תרופות לסל התרופות, עוד טיפולי שיניים לילדים. אני לא יעל גרמן, שהיא ויאיר לפיד היו עסוקים בקיצוצים ובפגיעה במגזר החרדי. מישהו זוכר משהו שהם עשו בזמן ששלטו במשרד הבריאות?" גרמן מסרה בתגובה: "במקום סחטנות פוליטית והפצת שקרים, על סגן שר הבריאות לדאוג למערכת הבריאות, לשרת את הציבור ולא רק את עצמו.
"הפכתי את משרד הבריאות למבוקש, למעניין", ממשיך ליצמן, "לא ראיתי בו מקפצה לג'וב הבא. אני רוצה להישאר שר הבריאות".
את דרכך התחלת בכלל בוועדת הכספים. הגעת לבריאות מחוסר ברירה.
"נכון, אבל מצאתי בכך עניין. עזרה לזולת, תוכן ועניין יומיומיים".
אל החדר נכנסת משלחת בראשותו של מנכ"ל בית החולים, ד"ר עופר מרין. הוא מגיע מצויד במצגת מרשימה שחושפת את הצפיפות הבלתי נתפסת והמחסור הקבוע שעימם עליו להתמודד. קשה לא להתרשם מהתשוקה האמיתית של מרין; כן הוא בא לשנורר, אבל הנושא בוער בעצמותיו. הדינמיקה שלו ושל ליצמן היא של מורה ותלמיד, אב ובן, נזיפה וחיוך לסירוגין. לאחר שיגיעו להסכמות והמשלחת תצא מהחדר, ליצמן יישאר עם עוזריו הקרובים. "תכף נבוא אליו לביקור בהפתעה. זה לא שאם הייתי אומר לו שאני בא, הוא היה עושה לי הצגה ומביא חולים מהרחוב לשכב במיון. אבל תכף ניסע אליו ונבדוק".
עוד לפני הנסיעה, מקצה ליצמן חצי שעה נוספת לשתי פגישות. אחת עם בכירים במשרדו, שבה הם חושפים נתונים מדהימים, לא פחות: החורף הנוכחי היה הקשה ביותר בשנים האחרונות, והביא עימו יותר אשפוזים, ובעקבות כך גם יותר זיהומים; תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות והיא מהגבוהות בעולם, אך רוב המאושפזים הם בעשור השמיני לחייהם. "אחרי שהצלחנו להעלות את תוחלת החיים, עכשיו צריך לשפר אותם", אומר ליצמן.
הפגישה השנייה היא עם אנשי בית החולים אסף הרופא, שיוצאים אף הם לדרכם בתוך זמן קצר. הם נראים מרוצים, לפחות במבט מהצד. ליצמן כנראה עשה גם להם את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב.
הפסקת צהריים: שערי צדק - כמו אחרי הפצצה
אנחנו בדרך להדסה עין כרם. כבר בכניסה נרשמת היסטריה כפולה. ראשית, מצד הנהלת בית החולים, שמזהה את האורח ומתחילה להתרוצץ במהירות. "אין לנו בעיה שהוא הגיע", אומרים שם, "להפך, שיראה".
מוקד היסטריה שני הוא האזרחים, שלא מאפשרים לסגן השר רגע אחד של מנוחה. הם פונים אליו בשלל שפות - עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, אנגלית ויידיש - ותובעים שיקשיב לסיפוריהם. אחת הנשים מבקשת ממנו שישחררו כבר את בעלה. "גברת, אני לא איש מקצוע ולא חותם על שחרורים", הוא עונה, "בשביל זה יש רופאים".
בתוך הכאוס הזה אפשר למצוא רגעים מעטים של חסד: עולה חדשה מצרפת, בשנות ה־20 לחייה, אוחזת במאושפז שנפגע בתאונת דרכים ממזרח ירושלים. הם מנסים למצוא שפה לתקשר בה; בסוף העיניים עושות את העבודה. בבית החולים, שנראה כאילו נקלע להפצצה, אין זמן לפשפש בתעודות הזהות.
14:30 שערי צדק: הרופאים ישנים שעתיים // צילום: יוסי זליגר
אל ליצמן מצטרפות ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר ורד עזרא, וראש אגף רפואה כללית, ד"ר סיגל ליברנט טאוב. הן משמשות עבורו מגן אנושי־מקצועי, שהרי בין השורות הביקורת מופנית גם אליהן.
אם במיון של הדסה היה נדמה שבית החולים הופצץ זה עתה, בביה"ח שערי צדק הקטסטרופה עדיין בעיצומה. יותר מ־300 חולים הגיעו בלילה אחד בין שבת לראשון; במשך רוב החורף המיון בתפוסה של יותר מ־300 אחוזים. פלא שחלק מהרופאים כאן ישנים שעתיים בלילה? אגב, גם כאן מישהי מגיעה להתלונן בפני ליצמן, אבל הפעם היא זוכה בנזיפה מנומסת. "לפעמים האזרחים צודקים, וצריך להקשיב להם", הוא מנסה להרגיע, "אבל רוב הזמן הצוות צודק. ראית בעצמך, אנשים אוהבים להתלונן".
הוא מקיים ביקורי פתע שכאלה פעם־פעמיים בשבוע, ועוקב בזמן אמת אחר הנתונים הזורמים מחדרי המיון - כמעט כולם מהבהבים באדום, סימן שמעיד על תפוסה של יותר ממאה אחוזים.
אין לליצמן טלפון נייד. את הרשתות החברתיות הוא לא מכיר. הוא קם ב־03:15 באופן קבוע. תפילת ותיקין, מקווה, ואז הוא "קורא את הפייק ניוז בג'אנק פוד שאתם, העיתונאים, כותבים בו".
אבל את מחשבותיו הוא שומר לעצמו. יש נושאים שבנוגע אליהם הוא לא מעוניין להתבטא, ובאלו שהוא מעוניין - איש לא שואל לדעתו. "בנושא הביטחון יש לי כמובן דעה, אבל אני לא חושב שראוי שאני, ששולח אנשים ללמוד, יטיף או יחווה דעה בנוגע לאנשים שהולכים להילחם בשדה הקרב".
על חקירות נתניהו התקשורת לא מבקשת לראיין אותו ("הם מעדיפים לשאול את מרצ, כי הם מפלגה שקיבלה יותר מנדטים מאיתנו בבחירות האחרונות, ותקבל גם בבחירות הבאות, לא?"). כל עוד החוק לא יחליט אחרת, מפלגתו תמשיך ללכת יד ביד עם ראש הממשלה. "אנחנו אוהבים לעבוד עם כולם", מדגיש ליצמן, "חוץ מיאיר לפיד. איתו אנחנו לא נעבוד".
חניית לילה: בני ברק - הבטחות וחתונה
לאחרונה מצא את עצמו בליבה של מתקפת השמצות משולבת. כלי תקשורת רבים טענו שנרתם לשירותה של תעשיית הטבק, ואף הגדירו אותו כלוביסט של יצרניות הסיגריות. "היו כאן אינטרסים כלכליים ופוליטיים, וגם קצת אנטישמיות נגד חרדים", הוא טוען בלהט, ומייד מוסיף: "אני בעד סיגריות? בתור שר הבריאות, אני יכול להיות בעד סיגריות? תגיד, זה רציני?"
ובכלל, המאבק הגדול של ליצמן הוא נגד קופות החולים. התקשורת והאזרחים, כך לדבריו, מפספסים את הסיפור. "קופות החולים לא ממהרות לשלוח אותך לעשות בדיקת MRI, כי זה יקר להן", הוא ממחיש, "הן קודם כל אומרות לך, 'תעשה CT'".
16:00 בדרך לבני ברק: שומר על הפתעות // צילום: יוסי זליגר
ליצמן מתכנן לייקר את האשפוז היומי עבור קופות החולים השונות, כדי לעודד אותן למצוא פתרונות חלופיים מחוץ לבית החולים. חלק גדול מתקציב משרד הבריאות יופנה לכך בשנתיים הקרובות. "יש הרבה נושאים שבהם אנחנו יכולים להוביל את העולם, לדוגמה, הטיפול בקנאביס בבתי החולים. אני רוצה להבהיר משהו חשוב: מדובר בסם לכל דבר ועניין, ולצערי המשטרה מגלה שיותר ויותר אנשים סוחרים בחומר הרפואי ויש אי סדר. לכן אנחנו צריכים לעשות את הטיפול שלנו בבעיה הזו. אני חושב שאם בית החולים יהיה אחראי על זה, אחרי שנבדוק את הדבר מכל הבחינות - בטיחותית, רפואית ועוד - נוכל להקדים את העולם בזה. אני לא רואה בכך בעיה".
"יש לי עוד כמה דברים לשאול, אני אומר לו. "בסדר, אבל תכף אני מגרש אותך", מחייך ליצמן, "כי אני דוד היום בחתונה, ואני בא עם השטריימל".
מה אתה עונה לביקורת על הרפואה הפרטית?
"תגיד, זה שאתה תיסע עכשיו הביתה לתל אביב ותשלם שבעה שקלים לנתיב המהיר, זה לא טיפול פרטי? זה שר"פ לכל דבר ועניין. אותו דבר עם תיירות מרפא. אם באים לכאן מחוץ לארץ, זה סימן שיש לנו רפואה טובה מאוד, והכסף שנכנס חוזר לאנשים ולבתי החולים בישראל".
אז מה יהיה הפרויקט הגדול הבא שלך?
"צריך לשמור קצת הפתעות. אי אפשר לספר הכל, אבל אני חושב שנושא טיפות החלב הוא חשוב. יש מקומות שאין בהם מספיק סניפים, כמו אצל החרדים, ויש מקומות שיש בהם יותר מדי, כמו אצל החילונים. אבל תאר לעצמך, שאני אסגור טיפת חלב בעיר חילונית ואפתח בביתר עילית. אוי, מה שאתם בתקשורת תעשו לי. חגיגה גדולה. אם כי כשטיפלתי בג'אנק פוד, ראיתי לנגד עיניי בעיה לא של חסידות גור, אלא של כלל הציבור הישראלי, ובעיקר את ממדי ההשמנה בציבור החילוני".
בסופו של דבר, האדמו"ר מגור הוא האיש החזק במדינה. הוא קובע הכל.
"זה נכון, אבל פריימריז יותר טוב מאדמו"ר?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו