השבוע הראשון של מערכת הבחירות היה סוער במיוחד. הבית היהודי התפצל, כך גם המחנה הציוני, וההמשך היה דרמטי לא פחות, עם הקמתה של מפלגת חוסן לישראל של בני גנץ וקריסת מפלגת העבודה. השבוע הוא השבוע האחרון להגשת רשימות המועמדים - והחל מיום חמישי בלילה אין עוד ספקולציות והערכות. רק עובדות. זה מבטיח שבוע מותח ורותח במיוחד.
המערכת הפוליטית עדיין לא הסתדרה בשלמותה, ובימים הקרובים עוד יגיעו חיבורים וניתוקים נוספים לפתחנו, כולל מפלגות שהיה נדמה שכבר לא יתחברו - למשל יש עתיד וחוסן לישראל. גם בימין שאחרי החיבור של הבית היהודי והאיחוד הלאומי עוד לא אמרו את המילה האחרונה. זו הישורת האחרונה, ומפלגות שנמצאות בסכנת הכחדה, כמו אלה של אורלי לוי, משה כחלון ואביגדור ליברמן, ייאלצו לבחור אם לקפוץ על גלגל ההצלה של חיבור למפלגה קיימת, או ללכת לבד עד הסוף, שעשוי להיות רע ומר.
השאלה המסקרנת ביותר היא החיבור בין מפלגות המרכז. אחרי שבועות של מו"מ בין בני גנץ ליאיר לפיד, ההערכה במערכת הפוליטית כי השניים למעשה כבר סגורים והמרוץ המשותף שלהם הוא עובדה מוגמרת. במפלגות שבהן מדברים נכוחה בשם הדמוקרטיה אולם בפועל אין בהן שמץ ממנה, אפשר להודיע על חיבור שכבר נסגר מזמן גם דקה לפני סגירת הרשימות.
מחר וביום שלישי אמורים להציג לפיד וגנץ איש־איש את רשימתו. לכאורה, בכפוף לתרגילי הטעיה, אולם אם המרוץ אכן יהיה נפרד נוכל בפעם הראשונה לראות כיצד מתכוון לסדר לפיד את נבחריו - אחרי שפיזר הבטחות וצירף מועמדים כאילו עומדים לרשותו עשרות מנדטים. בשנה האחרונה הודיע לפיד על הצטרפותם של לא פחות מעשרה כוכבים חדשים, נוסף על חברי הכנסת המכהנים הקיימים. אבל בסקרים, דא עקא, נראה שיש אצלו מקום לעשרה בלבד. חיים ילין הוא רק הסנונית הראשונה. אחרים ורבים יבואו אחריו.
גם בני גנץ יציג את רשימת הנציגים שלו ושל שותפו בוגי יעלון. זו רשימה שנראית יותר כמו סלט ירקות, ואם ימשיך להישחק במספר המנדטים היא עוד תהפוך לסלט קצוץ. בכנסת, אחרי הבחירות וכל הבלאגן, ייאלץ גנץ נטול הניסיון להשתלט על חבורה שהקשר בין חלקיה רופף עד לא קיים.
הימין בין ישי לבן גביר
נמשיך בימין. ביום חמישי בלילה, אחרי מו"מ אינסופי ומביך, נסגר ההסכם לאיחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי. אבל זו כנראה רק ההתחלה. עד הרגע האחרון ינסו במפלגה המאוחדת לצרף את עוצמה יהודית ואת אלי ישי לרשימתם המשותפת, אך כשמתבוננים באופן שבו ניהלו שני הצדדים את המו"מ עד כה, אפשר להעריך בזהירות כי הסיכויים שהעסק ייגמר במפח נפש גדולים יותר מאשר שיגיע לכדי סיום מוצלח.
האיחוד הלאומי של בצלאל סמוטריץ' מעדיפים את מרזל ואת בן גביר, אולם בבית היהודי של הרב רפי פרץ מתנגדים ומעוניינים בחיבור עם אלי ישי. נתניהו, מצידו, דוחף לחבר את כל הארבעה יחד, גם כדי לא לאבד קולות לימין ולעצור אפשרות של גוש חוסם של השמאל והערבים, וגם כדי שתהיה לו עתודה כדי להגדיל את הליכוד במקרה שיתפתח קרב צמוד על ההנהגה.
הגורל של מרצ והעבודה
גם בשמאל עוד ייתכנו הפתעות של הרגע האחרון. הפריימריז במפלגת העבודה הסתיימו בהצלחה, אולם העלייה עד כה בסקרים אינה נראית מבטיחה. צלילה לאזור אחוז החסימה יכולה להגיע בהמשך, והחיבור עם מרצ עוד לגמרי על הפרק.
במפלגת השמאל העמוק הסתיימו הפריימריז ללא בשורה וללא חידוש, והלחץ לאבד את הכל הפך ממשי ומאיים. בשבוע הקרוב תצטרך תמר זנדברג להחליט אם להתחבר ברגע האחרון למפלגת העבודה או לחלקים ממנה, או להתמודד לבד תוך סכנה ברורה וממשית להיות חתומה על טופס קבורה פוליטי של מפלגה ותיקה.
ויש כאמור את אלה שאחוז החסימה הגבוה מאלץ אותם לחשוב היטב בימים הקרובים אם לבזבז את הסיכוי היחיד לחזור לכנסת הבאה במסגרת פחות עצמאית ממה שחלמו, או ללכת עד הסוף עם המפלגה יצירת כפיהם - ולקוות לטוב.
זהו שבוע גורלי עבור משה כחלון, אביגדור ליברמן, אורלי לוי, וגם עבור מפלגות חדשות וקטנות עוד יותר כמו אחי ישראלי, אלדד יניב וגל הירש. ויש גם מועמדת נוספת, ציפי לבני, שאצלה כגודל הוותק כך גודל האופורטוניזם. היא תנסה ברגע האחרון להציע את מרכולתה המשומשת לכל דורש, ובלבד שלא תיאלץ לראות את הכנסת בפעם הבאה דרך מקלט הטלוויזיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו