בימים שבהם החברה הישראלית משוסעת ומפולגת, יש מי ששומר על אופטימיות ומנסה להכשיר את דור המנהיגים הבא דרך חיבור בין תרבויות, עדות ודתות. המיזם "סלט ישראלי" מאגד נערות ונערים מוסלמים, נוצרים, דרוזים, אתיופים, רוסים, יהודים ועוד, כדי לעסוק בעתיד המדינה ובעתידם האישי, מזווית משותפת.
מי שעומדת מאחורי הרעיון היא שרון אשכנזי, שחלמה על חיבור של נערים מכל גוני האוכלוסייה בישראל. היא התחילה את הפרויקט עם כמה נערים בודדים והשבוע, שנה אחרי יריית הפתיחה, נפתח הסמינר השני בהשתתפות עשרות חניכים ומדריכים. "מדובר בפעם הראשונה שכל הסלט מוזמן לעשייה משותפת", מספרת שרון, "לא מדובר בתוכנית רגילה של דתיים־חילונים או ערבים־יהודים. בתוכנית שלנו יש בדואים, אתיופים, נוצרים, מוסלמים, יהודים־צברים ועוד, שיוצרים סלט סוציו־אקונומי. הפרויקט בא מתוך הראייה שהחברה הישראלית היא שבטית ומפולגת. אני גדלתי רוב חיי בישראל, עזבתי את הארץ לפני 20 שנה בערך ועד 'סלט' לא היה לי אף חבר שהוא לא כמוני - ואני מתכוונת לחברות במובן העמוק של המילה, כזו שמטרתה היא להביא לשינוי בחברה הישראלית.
"חשוב לציין שלא מדובר בתוכנית שאליה מגיעים הנערים רק לכיף, הם באים לפה כדי לשנות באמת ומקבלים כלים אמיתיים וטובים כדי לעשות את זה. המטרה שלנו היא באמת להעניק כלים נכונים שיוכלו להשפיע על עתיד המדינה האהובה שלנו וזאת לא סתם קלישאה, אני מאמינה בזה ויודעת שנצליח יחד".
השונאים הפכו לחברים
מטרת העל של התוכנית, מסבירה אשכנזי, היא ליצור מנהיגים צעירים לעתיד, לייצר "שגרירות של שיח דמוקרטי סובלני, שוויוני ומכבד בחברה הישראלית. המדריכים, ועדת ההיגוי וממש כולם, באים מכל הקשת היפה שיש למדינה שלנו להציע. אנחנו נפגשים אחת לחודש לסדנה בת כמה שעות והיא נודדת במקומות שונים בארץ. אחד המשתתפים לוקח את השאר לאזור החיים שלו ומכיר להם את החיים השונים והמעניינים שלו.
קידום ערכי החופש. שרון אשכנזי // צילום: אדווה אופיר
"במחזור הראשון היו 18 נערים והשנה אנחנו כפול מזה. הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא להסביר מי אנחנו, ממש בירור זהות ומקום בחברה הישראלית. ההמשך הוא רב־תרבותיות בחברה שבה מתקיימות הרבה זהויות והמורכבות שבדבר. בהמשך אנחנו מעניקים להם מגוון רחב של כלים למנהיגות, החל מנאום מול אנשים, לקיחת רעיון ויישומו ועד 'אימון שריר' של צדק חברתי ללא קשר בין דת, גזע או מין.
"חשוב לנו לייצר עבורם פלטפורמה של עשייה חברתית עם נציגות לכל הסלט. את שני השלבים הראשונים אנחנו מעניקים בשנה הראשונה לפעילות. בשנה השנייה אנחנו מתמקדים בשינוי חברתי שהוא בעצם יצירת פרויקטים חוצי קהילות, לדוגמה נערים מחיפה, אבו סנינא, תל אביב וקריית שמונה יקיימו מסיבת נוער משולבת לכולם, וכך בעצם יוכלו להכיר את התרבויות השונות של חבריהם".
אין חשש שהמפגשים הראשונים יהיו טעונים?
"היה חשש כזה, בשנה שעברה היה מקרה מרגש ומעניין. הבנים האתיופים לא רצו לישון יחד באותו חדר עם ערבים, הם חשבו שהם מחבלים, פחדו מהם. משני הצדדים היו גילויי גזענות וזה היה לא נעים. עוד באותו היום, זמן קצר לאחר מכן, יצאו כולם לבריכה וכמובן ששם הם הכירו אחד את השני והבינו שהפחד היה מיותר, וכמובן שכבר באותו הלילה הם הסכימו לישון יחד. בסוף הסמינר הם הפכו לחברים הכי טובים, האתיופים והערבים שהכירו אחד את השני בעיקר מכלי התקשורת סיימו ואמרו שהם כמו אחים, אוכלים וישנים יחד, ממש כמו אחים. חסן אלגברייה שהגיע להרצות בפניהם וניסה לייצר פרובוקציות בכוונה כדי לייצר דיון, היה מופתע מאוד כשהנערים אמרו לו שהם כבר חברים קרובים מאוד והוא לא יצליח לפגוע בזה. זאת המטרה שלנו - לייצר חברה בריאה המבוססת על ערכים של שוויון, דמוקרטיה, סובלנות וכבוד".
שינוי מציאות - זה אפשרי
כשאני שואל את אשכנזי אם המחשבה שפרויקט מסוג כזה יצליח לשנות את העולם אינה נאיבית, היא משיבה בביטחון: "אני מאמינה מאוד בנוער ובטוחה שיש לו את היכולת לעשות שינוי. אם נסתכל על עוד 20 שנה מהיום, אחד מהם יהיה דיקן באוניברסיטה, השני חבר כנסת, השלישי מנכ"ל היי־טק והרביעי עובד סוציאלי.
"אנחנו מעניקים להם כלים וקשרים שיכשירו אותם לחיים נכונים, הם מקבלים 'חיסון' נגד גזענות ומבינים שיש יותר משותף משונה בחברה הישראלית. בפעם הבאה שיקום חוק או שתהיה עוולה שאינם עולים בקנה אחד עם ערך של דמוקרטיה או סובלנות, הם יידעו איך לקחת רעיון ולהפוך אותו למציאות. אתה לא מוחק את עצמך, אתה גאה במי שאתה ובמסורת שלך, ולומד שיש עוד אחרים ולא רק שהם אינם נוראים, הם מעולים וכולם יכולים לחיות יחד בהרמוניה".
התוכנית ממומנת על ידי קרנות פרטיות והילדים משלמים סכום סמלי מכיסם כדי להשתתף. אם יש ילד שקשה לו לשלם גם את הסכום הסמלי הנדרש (כ־1,000 שקלים), יש מלגות ודרכי סיוע, הכל כדי שהצעירים המעוניינים בכך יוכלו לקחת חלק ב"סלט ישראלי".
מה השאיפות לעתיד?
"שכמה שיותר ילדים, נוער ומבוגרים ייחשפו לרוח שלנו, יזכו לקבל את האחר ושתהיה במדינת ישראל חגיגה רב־תרבותית. אם לא נלמד לשתף פעולה ולקדם ערכים של חופש, שוויון ודמוקרטיה, המציאות שלנו תהיה גרועה מאוד. המתכון של הסלט שלנו מורכב מארבעה שלבים - הראשון הוא חוויה משותפת לכל המשתתפים, השני הוא למידה לא פורמלית מכל העושר התרבותי שיש בכל המגזרים. השלישי הוא השראה - בכל אחד מהסמינרים מגיעה דמות מעוררת השראה וגם היא משתנה ומתחילה מהומוסקסואל ערבי דרך יזמת חברתית שמתעסקת עם אנשים עם מוגבלויות, והשנה יהיה אפילו צחי הלוי מ'פאודה' שהתחתן לא מזמן עם לוסי אהריש. אותם אנשים מגיעים כדי לגרום לנערים להבין שהם יכולים לשנות מציאות. המרכיב האחרון הוא עשייה - איך אנחנו לוקחים את כל מה שלמדנו ועושים עם זה משהו משמעותי".
יש כוונות להיכנס גם למשרד החינוך?
"כן, זה בהחלט השלב הבא. אסור היה לנו לחבור לארגונים שיגרמו לנו להיראות כמוהם. בשנה הבאה אנחנו רוצים לקיים שיתופי פעולה עם משרד החינוך, תנועות נוער, מועצות מקומיות ועיריות. חשוב לנו לשמור על התוכנית כלא פורמלית ובשילוב עם הגורמים הללו נוכל להרחיב אותה ולהגיע לכמה שיותר נערים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו