עוד מחטף תקציבי של ועדת הבחירות?

ועדת הבחירות המרכזית החליטה לבקש תוספת תקציבית של לא פחות מ-66 מיליון שקלים לשם קיום הבחירות הקרובות, זאת מעבר לתקציב שכבר אושר על סך גובה ההוצאה שנדרשה לשם קיום הבחירות הקודמות בספטמבר 2019. ועדת הבחירות מבקשת סך של 402 מיליון שקל עבור בחירות 2020. דרישות אלו עוררו סערה במליאת הוועדה וחלק מחברי המליאה סירבו להצביע בעד הבקשות, שאושרו בסופו של דבר גם לנוכח מחאתם.

מסמך המפרט את סעיפי התקציב ואת הצורך בהם הגיע לידי "ישראל היום". המסמך נשלח בדחיפות לחברי המליאה בערב יום שני לקראת הצבעה בנושא ביום שלישי. תקציב הוועדה לבחירות 2020 כבר אושר לפני מספר חודשים והוא נקבע כזהה כמעט לגמרי לתקציב שבו השתמשה הוועדה בבחירות ספטמבר. הדיון המדובר עסק בתוספות מעבר לתקציב זה שנועדו לאפשר את קיום הבחירות. 

עוד בנושא:

היועמ"ש: על יזבק להסביר את התבטאויותיה

ח"כ יזבק: "עומדת מאחורי דבריי, לא קראתי לאלימות"

בקשת כחול לבן לפסילת יזבק - תרגיל פוליטי

בעקבות חשיפת "ישראל היום": הליכוד הגיש עתירה נגד "הברית הישראלית"

תוספות התקציב נוגעות הן ליום הבחירות עצמו כמו למשל "הכנות לקראת הבחירות", שבבחירות בספטמבר עלו כ-80 מיליון, ואילו עתה הוועדה דורשת 24.5 מיליון נוספים, סה"כ כ-105 מיליון שקל; או "שכר לעובדי יום הבחירות", שבבחירות ספטמבר עלו 78 מיליון שקלים, ואילו עתה נדרשת תוספת של 14 מיליון שקלים, סך של 91 מיליון שקלים. 

חלק מהתוספות הללו מוצדקות בכך שהן מתקצבות יחידות שהוקמו רק סמוך לבחירות הקודמות ושלא היה להם סעיף תקציבי, כמו יחידת מפקחי טוהר הבחירות, שמומנה בספטמבר מרזרבות שנוצרו בסעיפים אחרים; וחלק אחר מוסבר בכך שאת ההכנות למערכות בחירות בדרך כלל נהוג לפזר במשך מספר שנים, ואילו במצב הנוכחי נדרשו לבצע את כל ההכנות הללו בפעם השלישית בתוך שנה. 

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון ניל הנדל // צילום: אורן בן חקון

אולם חלק מהדרישות עוררו את זעמם של חברי הוועדה ועמדו במרכז המחלוקת. הדרישה המרכזית שבהן, עסקה בתוספת תקנים קבועים לוועדה, שעל פי ההצעה תגדל מ-30 תקנים קבועים, ל-37, בהרכב של 6 משרות מלאות ושני חצאי משרות. מדובר ב-11 מיליון שקל שבמידה ויאושרו, יתווספו לתקציב השוטף השנתי של ועדת הבחירות. חלק מהמשרות הנדרשות נוגעות לעניינים טכנולוגיים כמו "מנהל תחום בכיר פיתוח וטכנולוגיות", "ממונה ניתוח מערכות", "מרכז שירות תמיכה"; ובעלי תפקידים אחרים בוועדה כמו "סגן יועץ משפטי", "ממונה רכש ופרויקטים בממ"ל", "נהג / עובד תחזוקה". מדובר במשרות בכירות, חלקן בדרגות שכר של 30-40 אלף שקלים. ובגידול של כמעט 30 אחוז במצבת עובדי הוועדה הקבועים. 

"מדובר בניסיון לנצל את התקופה הבעייתית שאנו נמצאים בה כדי להרוויח תקנים קבועים עם משרות קבועות" אומר לנו גורם בוועדה "אלו צעדים בלתי הפיכים. אם יש צורך בכך, מדוע לא להמתין לכינונה של כנסת חדשה והקמת ועדת כספים קבועה ותקנית?". התמיהה מתגברת לנוכח העובדה שבשל מערכות הבחירות הנשנות, כל גופי הממשלה מתקיימים מתקציב שהוא שיקוף מלא של השנה הקודמת, "מדוע ועדת הבחירות שונה? מדוע להכניס תוספות תקנים ודברים נוספים מעבר למה שחיוני כעת?". 

סעיף נוסף שעורר מחלוקת, נגע ל-5 מיליון שקלים שנועדו לאפשר תחילת התקשרויות בפרויקט להקמת מבנה חדש לוועדה. גם כאן הטענה היא מדוע לא להמתין. "כבר כמה שנים יש החלטה עקרונית להקים מבנה, מדוע למהר עכשיו ולדרוש את הכסף?". 

עוצמה יהודית מגישה את רשימתה לועדת הבחירות // צילום: אורן בן חקון

הבקשה צפויה לעבור לוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, שאמורה לאשר את בקשות התקציב של ועדת הבחירות. 
מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה כי "על פי סעיף 134 לחוק הבחירות, ועדת הבחירות קובעת את תקציבה השנתי (כך גם מבקר המדינה והכנסת), בניגוד למשרדי ממשלה שתקציבם מאושר ע"י הכנסת. בתקציב השנתי בו מתקיימות גם בחירות, התקציב השנתי של הוועדה כולל את התקציב השנתי השוטף וגם את תקציב הבחירות".

"בכל תקציב שנתי רגיל, בשנים בהן לא מתקיימות בחירות, התקציב השנתי של הוועדה כולל גם הוצאות והתקשרויות הקשורות לבחירות (עתידיות), כגון התקשרויות להצטיידות לבחירות, אותן מחלקים למספר שנות תקציב שאינן כוללות בחירות. רק תקציב הבחירות לכנסת ה-22 היה כולו תקציב בחירות, מאחר שתקציב הבחירות לכנסת ה-21 כלל כבר את ההוצאות השוטפות של הוועדה לשנת 2019. משכך, דואגת הוועדה לכלול בתקציבה השנתי (הכולל גם את תקציב הבחירות), את כל פעולותיה השוטפות והעתידיות, לרבות תוספות תקנים".

באשר להתחייבויות על הקמת מבנה חדש בסך 5 מיליון שקל לוועדה נמסר כי: "בשנת 2019, בכנסת ה-21, אישרה מליאת ועדת הבחירות המרכזית 19 מיליון שקלים הרשאה, להתחייב לכנסת להקמת מבנה חדש שיכלול גם את שטח ועדת הבחירות המרכזית. ההתחייבות נחתמה בשנת 2019, כאשר תכנון הביצוע נקבע לשנת 2020, ו-2021".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו