במשך שמונה שעות שכב יוסף טרומפלדור ונאנק מכאבים. לאחר קרב הרואי שהפך לאגדה, נאבקו הלוחמים על חייו של הלוחם הרוסי הגיבור בעל היד האחת, עד שלבסוף הרימו ידיים. "טוב למות בעד ארצנו" הפכה מאז לאחת הסיסמאות המפורסמות ביותר של התנועה הציונית. אלפים הלכו לקרב בעקבות אותן ארבע מילים, נלחמו עד טיפת הדם האחרונה והובילו להקמת מדינת ישראל.
ביום ראשון הקרוב, 1 במארס, יציינו על פי התאריך הלועזי 100 שנה בדיוק לקרב על תל חי. אותו קרב שבו נהרגו שמונה לוחמים ישראלים, ושעד היום לומדים עליו בבית הספר, לא בגלל גודלו אלא בשל האתוס שנוצר סביבו. אין ילד שלא מכיר את השם טרומפלדור, בזמן שאירועים דרמטיים לא פחות נשכחו ואבדו במשק דפי ההיסטוריה.
החוקר משה נחמני מסיים בימים אלו מחקר מקיף שערך על טרומפלדור, בדגש על ההיסטוריה של דמותו ומשפחתו, ומתחקה בין היתר אחר הנסיבות שהובילו את האיש לארץ ישראל ולמאבק על המדינה שבדרך, כולל החיבור שבין הציונות והיהדות - הזיקה של הגיבור הציוני למסורת. נחמני פגש את צאצאיו של טרומפלדור, שוחח עם גורמים שונים שעסקו בנושא לאורך כמעט 60 שנה, ויצא עם מסקנות מפתיעות בכל הקשור לדרך שבה התעצבה דמותו של הגיבור היהודי.
"הסיפור של טרומפלדור לא מתחיל ביום מותו, אלא שני דורות אחורה - אצל סבא שלו. שם מתחיל סיפור הגבורה היהודית", הוא מסביר. סבו של טרומפלדור, הרב שמואל אשר, התגורר בעיר פרצ'ב בפולין בתקופה שבה השלטונות הרוסיים נהגו לחטוף ילדים יהודים על מנת לגייס אותם לצבא. בין ילדים אלו, שכונו "קנטוניסטים", היה גם אביו לעתיד של טרומפלדור, זאב וולף. בניגוד לרוב המוחלט של הילדים, שגויסו לזמן של 25 שנה וכל סממן דתי שלהם נשכח, זאב וולף ספג היטב את החינוך של אביו ושמר על יהדותו.
"הדבר הראשון שאנחנו יודעים על טרומפלדור הוא מעיתון הכרמל ב־1882", מספר נחמני. "יש דיווח על כך שבמבצר ברוסיה עשו חגיגה גדולה של הכנסת ספר תורה, כי היו שם חיילים יהודים. אחרי 25 שנה היה חשוב לזאב וולף להכניס ספר תורה. זה היה מאוד נדיר וסימל על הגבורה שלו. גם אם כבר לא היה דתי, הוא שמר על המסורת היהודית שלו".
אחרי השירות הצבאי התחתן זאב וולף והביא לעולם שבעה ילדים. הרביעי היה יוסף. לדברי נחמני, כילד ספג טרומפלדור חינוך ציוני משמעותי: "אבא שלו היה מספר לו לפני השינה סיפורים על יהודה המכבי, ואני מוכיח שלאורך השנים דמות ההשראה של טרומפלדור היתה יהודה המכבי. למעשה, במגילות שבהן נכתב על יהודה המכבי נכתב שבקרב האחרון שלו הוא אמר משפט מאוד דומה למשפט 'טוב למות בעד ארצנו'", רמז לבאות.
השיחה האחרונה
רבות נכתב על טרומפלדור במהלך שנותיו הציבוריות הראשונות. הוא התגייס לצבא הרוסי כדי שלא יפרשו את הימנעותו משירות צבאי כפחדנות יהודית, ובאחד הקרבות הוא נפצע מפגיעת פגז והרופאים נאלצו לקטוע את ידו. ב־1912 עלה לארץ ישראל כדי להקים מושבה שיתופית, ושנתיים מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם הראשונה, לאחר שגורש למצרים בשל היותו נתין זר, יזם את הקמת גדוד הפרדות - יחידה יהודית ראשונה זה קרוב ל־2,000 שנה.
אתוס. טרומפלדור
כפעיל בתנועת החלוץ ברוסיה של סוף מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מהפכת פברואר, הוא פעל להקמת קיבוצים בארץ ישראל וכן להקמת ארגון צבאי חלוצי. "התנועה היתה קטנה לפני בואו וטרומפלדור החיה אותה. הוא הסתובב בכל רוסיה ועורר את התנועה". ב־1919 חזר לישראל ומעט מאוחר יותר הגיע לתל חי.
ב־1 במארס 1920, י"א אדר תר"פ, הגיעו לתל חי ערבים וביקשו להיכנס כדי לבדוק אם אין ביישוב חיילים צרפתים, כחלק מעימות מדיני שהתרחש באותן שנים באזור. מסיבות שעד היום אינן ברורות דיין, נפתחה אש בין הצדדים וטרומפלדור נפגע קשה בבטנו. הקרב נמשך זמן רב ולבסוף הוחלט לנטוש את תל חי. בדרכם לכפר גלעדי נפטר טרומפלדור.
כידוע, אחת השאלות הגדולות ביותר בכל הנוגע לאותו הקרב היתה האם טרומפלדור אכן אמר את המשפט "טוב למות בעד ארצנו". במהלך השנים נטען כי טרומפלדור קילל ברוסית, אמר את המשפט בלטינית ועוד. נחמני חקר את הארכיונים השונים, בחן את העדויות של הלוחמים ששרדו את הקרב הקשה, והגיע למסקנה חד־משמעית - הוא אמר את המשפט.
"לא רק שהוא אמר את המשפט הזה, הוא אמר אותו לפחות שלוש פעמים לאנשים שונים. פעם אחת הוא אמר את זה לאדם שבא לבדוק אותו, בפעם אחרת הוא דיבר עם הרופא. הוא היה פצוע אנוש במשך שמונה שעות, ומן הסתם הם באו לשאול אותו איך הוא מרגיש. אין שום סיבה שהוא לא יאמר את המשפט הזה.
"אנחנו אוהבים היום לשחוט פרות קדושות ולנפץ בלונים, אבל אין שום חוקר שאומר שזה לא קרה. הוא ראה את קרב היריות והבין שהוא ימות. שנים קודם לכן הוא כתב שהוא רוצה למות בעד ארץ ישראל, והיה לו המון זמן לחשוב על זה. כמו כן, טרומפלדור ראה את עצמו כממשיך של יהודה המכבי, ולכן רק הגיוני שהוא אמר את אותו המשפט".
שורשים חסידיים
במחקרו נחמני מתמקד רבות בסוגיית המסורת היהודית של טרומפלדור. כמו במחקרים אחרים שערך, דוגמת ההיסטוריה הדתית של בנימין זאב הרצל, גם כאן ביקש נחמני להוכיח כי הגיבור היהודי לא היה מנותק לחלוטין מהמסורת. "כל האנשים שהיו קשורים לטרומפלדור הגיעו מרקע דתי וחסידי. רבים מהם היו מחסידות חב"ד. היו שמונה אנשים שנפלו בקרב בתל חי, וכולם היו מבית חרדי. אני לא יודע כמה הם הקפידו על הלכות, אבל זה לא מקרה שכולם הגיעו מבתים כאלו".
על פי הסברה, גם לטרומפלדור שורשים חסידיים. "קהילת יהודי פרצ'ב מנתה בתקופתו של סבו כ־1,700 נפש ורובם היו חסידים. ייתכן שסבא של יוסף טרומפלדור, הרב שמואל אשר, היה רב חסידי, ונכדו יוסף הוא נצר למשפחה חסידית".
נחמני בוחן שאלה מעניינת נוספת - מה מקור שמו של טרומפלדור. "מדובר בשם משפחה שלא מוכר כלל", הוא ציין. במחקר הוא מעלה השערה שלפיה מקור השם הוא כינוי שקיבל אביו של יוסף, זאב וולף.
"מדובר בשם משפחה נדיר שאיננו מוצאים את קיומו בשום מקום, מאז ועד היום, מלבד אצל משפחת יוסף טרומפלדור". משיחה עם בן דודו של הגיבור היהודי עולה כי "טרומפלדור הוא כינוי רוסי שהצמידו המפקדים לנער הצעיר שנחטף לצבא, כנראה כדי להשכיח ממנו כל סממן יהודי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו