לפני כחודש ימים, כשאצל רוב הציבור נפל האסימון שהתפשטות נגיף הקורונה עומדת לשנות את חיינו מן הקצה אל הקצה, נפגשו במרכז תל אביב נציגים מכל צמרת הביטחון הישראלית כדי לדון בתרחישים האפשריים. המסקנה העיקרית שעימה יצאו באי הפגישה הסודית, היתה שהפשע המאורגן עומד להכות בגלים, והוא מהווה סכנה ברורה ומיידית יותר מאשר כל איום ביטחוני באופק. במילים אחרות: הפשע האזרחי יותר ריאלי מאשר פעילות טרור מעזה או מאיראן.
חודש אחרי, ונדמה שהתחזיות היו מוצדקות. משטרת ישראל עומדת מדי יום בפני פעילות עבריינית שהביא עימו הסגר ועבור חלק מהאנשים שדיברנו עימם בכתבה, נדמה שזוהי רק ההתחלה ושתרחישים חמורים יותר עומדים על הפרק, בוודאי בימים שבהם איש אינו רואה את הסוף של הקריסה הכלכלית הנוכחית.
מדובר על כל מגוון הפשיעה: מעבירות קטנות שהחלו במכירת מוצרים פיקטיביים שאמורים לשמש פתרון לקורונה, דרך הפצת מידע שקרי על נדבקים, ובעיקר הרבה מאוד פישינג - פריצות לחשבונות בנק, אתרי הלוואות פיקטיביים של העולם התחתון וגם עבריינות מין בימים שכאלו. ולצד כל אלו, גם העבריינות ה"קלאסית" לא נעלמה לגמרי מרחובותיה השוממים של ישראל.
ברשת יותר קל מהרחוב
הסטטיסטיקה הראשונית של ימי הקורונה משקרת לכאורה, שהרי היא מראה על רבע מכמות המעצרים ביום רגיל ובטח לפני תקופת החגים העמוסה. האמת מאחורי המספרים ברורה: תוכניות ומבצעים של פשיטות גדולות נדחו על ידי המשטרה, הפשע ברחובות לובש צורה אחרת והכוח המשטרתי שהופנה למקומות כמו בני ברק או יפו בא על חשבון פעילות יזומה באזורים אחרים נוכח מיעוט בכוח אדם.
בדיוני הבקשות להארכות מעצר בימים אלו משתמשים הסנגורים בטיעון של "ימי הקורונה", ובחסותם הם מבקשים מהשופטים לשחרר את הלקוחות שלהם למעצרי בית במקום לכלוא אותם. ממה שנראה עד כה, ברוב המקרים בתי המשפט נעתרים לכך, אך המשטרה נלחמת לא מעט ואף מערערת למחוזי על החלטות השחרור.
לצד כל אלו, בתחום אחד העידו כל הגורמים שאיתם דיברנו על עלייה מתמדת: פשיעת הסייבר. רב־פקד שמרית רייס, קצינת הונאה ומרמה ארצית בחטיבת החקירות, העבירה גם את החג האחרון בסוגיות הפייק ניוז, בשעה שרבים ישבו סביב שולחן הסדר המצומצם והמשיכו להעביר ווטסאפים ומסרונים שעיקרם רוע לב והרבה פייק ניוז.
"אנחנו הולכים על שני צירים", אומרת רייס, "יש ציר חקירתי ויש ציר נוסף שהוא טיפולי־אזרחי, שעליו בעצם אחראית מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. המשטרה פועלת ברמה הארצית לקידום וטיפול בתיקי החקירה שנפתחו בתקופת הקורונה. כיום אנחנו עומדים על 43 תיקי חקירה שקשורים בהפצת הודעות כוזבות ואנחנו דואגים למצות את הדין מהר מאוד".
רפ"ק שמרית רייס. "נוכלים מתחזים לנציגי משרד הבריאות"
רייס טוענת שאפשר כבר לדבר על העניין כתופעה לכל דבר: "יש כאלה שמתחזים לנציגי משרד הבריאות ואומרים לאנשים להיות בבידוד, כאשר הם פשוט מעתיקים את ההודעות ומשנים אותן. היתה לנו הודעת כזב למסלול שקרי שחולי קורונה עברו, הודעה שמציינת שמות של אנשים כביכול חולים שכלל לא נדבקו. ויש כמובן את הז'אנר הפופולרי לא פחות של מתן הלוואות חוץ־בנקאיות, שלצערי ישראלים רבים נופלים בפח הזה, כאשר הכל מנוהל בצורה מדויקת על ידי עבריינים. וזאת, אף שאנחנו מסבירים לא אחת שיש להיכנס בכל מקרה לאתר משרד האוצר כדי לוודא מי נותן הלוואות חוץ־בנקאיות בצורה מורשה".
סגן ניצב גלעד בהט, ראש מדור חקירות באגף לחקירות ומודיעין, מחזק את הדברים: "צריך לזכור שאנחנו חיים ביומיום אחר, שבו אדם לא נכנס בכל בוקר לחשבון הבנק שלו, ובטח לא הולך לבנק כמו בימים רגילים. לכן, אם משתלטים לאזרחים על הפרטים - עד שהם מבינים מה קורה העבריינים כבר ביצעו את הפשע שלהם. אתן לכם דוגמה על תיק הונאה שנחקר עכשיו: אדם ביצע הלוואות חוץ־בנקאיות ליותר מ־20 קורבנות שהצליח לעקוץ עם דמי פתיחת תיק, או דמי עקיצה כפי שאנחנו קוראים להם. אנחנו רואים עלייה בעקומה".
בהט מוסיף בחיוך: "אם אתה עבריין קלאסי שפורץ לדירות, אתה לא בדיוק יכול להסתובב ברחובות, כי תקבל קנס על עבודה לא חיונית. אבל ברשת, בניגוד לרחוב, המרחב לא סגור הרמטית".
רב־פקד אלעד בליבאום, מפקד מרכז הסייבר הארצי ביחידת הסייבר בלהב 433, מסביר שכל התופעות הללו הן בעצם פעילות מוגברת של פעולות עברייניות שראינו לאורך כל השנים, רק שכעת, בשל המגיפה, הן צפות ביתר שאת על פני השטח: "יש פה שיטת עבודה שונה וכמו שהמומחים לומדים על הקורונה, ככה אנחנו לומדים גם כן את ענייני השעה.
"יש לנו שיתוף פעולה גם במישור הבינלאומי וגם עם יחידות מקומיות אחרות, זאת בשל העובדה שאנחנו רואים נתונים שמראים עלייה של בערך פי שלושה ביחס לתקופה הזהה אשתקד, בעיקר במערכות: אם זה בעבירות בכרטיסי חיוב ואם זה בעבירות הסחיטה המינית.
"לגבי העבירות של הסחיטה המינית אנו נתקלים בסוג של תופעה ארצית. יושבים גורמים עלומים, מרביתם ברוסיה ובאוקראינה, ושולחים באופן לא מבוקר אלפים רבים של מסרונים והודעות דואר אלקטרוניות לאזרחים, בעיקר בתחום של סחיטה על רקע מיני. העלות של ביצוע העבירה היא זניחה, ומספיקים שני קורבנות כדי להרוויח כסף טוב. כשאתה שולח אלפים אתה מעלה את הסיכויים שלך להרוויח כסף".
עם תחילת השבוע וההכנות לחג הפסח, נזכרנו שבסופו של דבר אנחנו עדיין בתקופה שבה מסיכות וחומרי חיטוי הם המתנה הכי יפה שאפשר לקבל לתקופת החגים. בארץ ובעולם כולו מתמודדים גורמי הביטחון עם עבירות מרמה שקשורות בשרשרת האספקה, בעיקר במוצרים שקשה מאוד להשיג אותם כעת, למשל מסיכות, כפפות ואלכוג'ל.
"אנשים מתפתים להזמין ממקומות שונים ולמעשה לעולם לא יקבלו את הסחורה", אמרו לנו בתחילת השבוע גורמים במשטרת ישראל, "יש אירועים מקומיים אבל מרביתם הם בינלאומיים. אנחנו מסתכלים על אירוע מאוד גדול שבוצע בצרפת לפני שבועיים ועמד על סכום של 7 מיליון יורו. זה מקרה שהפך לאירוע שכל העולם לומד ממנו ושודר בטלוויזיה הצרפתית, שלב אחר שלב. נוכלות קורונה ברמה הגבוהה ביותר".
עבריינות יצירתית
כאמור, על רקע פריחת עבריינות הסייבר, גם הפשיעה "הרגילה" עדיין ממשיכה, כשיותר ויותר גורמי פשע קטנים וגדולים מעצימים את כוחם לקראת היום שאחרי - יגיע מתי שיגיע. רק השבוע היינו עדים למעצרם של שני דגי רקק: תושבת קריית ים ותושב חיפה שיצאו במסע גניבות מרשים ברשתות הפארם השונות בסכומים של 8,000 שקלים בממוצע לחנות. "מגיעים גנבים כדי לגנוב - ולא בקבוקון של אלכוג'ל", פסק בית המשפט ושלח את השניים למעצר.
בסוף השבוע שעבר נעצרו גם שני תושבי רמלה שעקצו והחתימו יותר מ־20 חולי סרטן מאושפזים על הלוואות פיקטיביות כאשר אחד החשודים שימש אב בית במוסד סיעודי. כמו כן, צעיר מבני ברק נעצר על ידי משטרת מרחב דן לאחר שהתחזה לעובד משרד הבריאות והורה לעשרות אנשים להיכנס לבידוד. החשוד אותר ועוכב לחקירה שבסיומה שוחרר למעצר בית. והשיגעון? רק בתחילתו.
אחרי פסח: אתגר הרמדאן
גם העלייה בשימוש בסמים קלים ידועה כחלק בלתי נפרד מעיתות משבר, ורשת "טלגרס" הלא חוקית אשר מספקת סמים קלים באזורים שונים בארץ, הודיעה כבר ללקוחותיה שעליהם להצטייד במהירות לקראת חג הפסח, מכיוון שצפוי מחסור. בשבוע שעבר נעצר תושב תל אביב בחשד לסחר בסמים והחזקת יותר מ־2 ק"ג של חומר מסוג מריחואנה. כשנעצר סיפר לשוטרים כי נחשף לחולה קורונה אך מייד לאחר שחרורו טס ללונדון, גורש לישראל ונעצר שוב, כאשר הפעם הסיפורים על הקורונה לא עזרו לו והוא עומד לשלם את חובו לחברה.
יותר ויותר מגדלים פרטיים של מריחואנה הצטרפו לתמונה נוכח העובדה שמשפחות הפשע לא עומדות בקצב צריכת הסמים במדינה. אחת הבעיות בשבועיים האחרונים מתרחשת בבתי הכלא השונים בישראל, שם נוצרים חוסרים אצל האסירים בכל הקשור לשימוש בסמים קלים וקשים, ובשבוע שעבר סוכל בפעם השנייה בתוך שבועיים ניסיון הברחה באמצעות רחפן לתוך "מתחם הדרים" שבשרון. השוטרים הצליחו להשתלט על רחפן שאליו היה מחובר חומר מסוג חשיש במשקל 106.67 גרם. הסם והרחפן נלקחו להמשך טיפול על ידי שירות בתי הסוהר.
זאת ועוד, ימי הקורונה מספקים מקרים הזויים נוספים: עבריין אילתי שעבד במסגרת השיקום שלו בבית הקברות המקומי, הפך השבוע את בית הקברות הנטוש למקום מסתור עבור סם מסוג קוקאין נוכח העובדה שבעיר ובדרום כולו קיים ביקוש עצום לסם, והעבריינים מתקשים למצוא מקומות להחביא את הסחורה בשל ההגבלות האגרסיביות בתנועה בכבישי ישראל. העבריין נעזר בתושב באקה אל־גרבייה כדי לבצע את השילוח וההסתרה ושניהם צפויים לעונשים.
בשבוע שעבר דווח בתקשורת על הצטיידות אמריקנית חסרת היגיון בנשק אישי, מתוך ניסיון של האזרחים להגן על עצמם מפני כל תרחיש - כולל של ביזה ואלימות ברחובות, נוכח המחסור במזון ובתרופות בארה"ב. מתברר כי גם בישראל מתרחשת תופעה דומה, רק שאצלנו האזרחים הם בדרך כלל חברי משפחות פשע שמתקשים לשמור על בידוד ועל סגר, נוכח העבודה ה"חיונית" שלהם: מלחמה בכנופיות פשע אחרות ושימור העסקים, שאף הם נפגעו כמו עסקים שונים רבים.
לא פחות משלושה תיקים נפתחו בשבוע האחרון על מקרי ירי במגזר הערבי במסגרת קרבות חמולות שחבריהן לא בדיוק שמרו מרחק שני מטרים אחד מהשני: במסגרת סכסוך משפחות בכפר עילוט הגיע בשבוע שעבר צעיר מאחת המשפחות כשהוא מצויד באקדח תשע מילימטר. הוא ניצל את העובדה שהמשפחה השנייה שוהה בבידוד ולא היסס לירות פנימה, ורק בנס לא נפצע איש. בנצרת סכסוך דומה בין גורמים עברייניים הסתיים בירי מרחוק ובריחה של היורה בסמטאות העיר. לאור העובדה שנצרת ריקה כמעט מאדם, לא התקשתה המשטרה לתפוס את היורה ולהובילו למעצר.
במשטרת מחוז צפון מדגישים כי לצד השוטרים העוסקים באכיפת תקנות החירום, שאר השוטרים פועלים במגוון עבודות השיטור של הלחימה בפשיעה ומלחמות ארגוני הפשע באזור, כאשר היעד הבא להיערכות הוא חג הרמדאן בחודש הבא, שמדאיג כבר עתה את כוחות הביטחון בגליל העליון והתחתון.
"המשטרה פועלת ללא הרף נגד גורמי הפשיעה ונגד התופעה של שימוש בכלי נשק בסכסוכים אלימים במלוא העוצמה", ציינו במחוז הצפון, "אנו ממשיכים במאבק נגד עבריינים המבצעים ירי כחלק מפתרון סכסוכים אלים ופוגעים בחפים מפשע ובמרקם החיים של המחוז. אנו ערוכים לכל תרחיש".
על דבר אחד מסכימים גם במשטרת ישראל וגם בצה"ל. הסכנה המוחשית בחג הפסח הנוכחי וההבנה שלא נחזור לשגרה מייד אחריו, לא נמצאות בבני ברק או במאה שערים. מעשי נוכלות, התחזקותם של גורמי פשע כאלה ואחרים ובעיקר הקשיים הכלכליים שאליהם עומדים להיכנס (חלק כבר נכנסו) רוב אזרחי ישראל, הם אלו שמדאיגים את הצמרת הביטחונית של המדינה. השאלה היא האם יש מישהו בממשלת ישראל ששומע את זעקות השוטרים ואנשי הביטחון, או שגם כאן נתעורר מאוחר יחסית?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו