שבועיים קשים עברו על ח"כ איתן גינזבורג (43) מאז הוטל עליו לעמוד בראש הוועדה הפרלמנטרית שהוקמה כדי לחוקק את "חוק הרוטציה" (שנועד להכניס שינויים משמעותיים בחוק יסוד: הממשלה).
חבריו שהתפלגו מ"כחול לבן" והקימו מחדש את "יש עתיד" תקפוהו ללא רחמים, לילות ארוכים הוא ניהל בעיניים טרוטות את דיוני הוועדה, שנמשכו ביום חמישי שעבר עד השעה 2:40 לפנות בוקר, ומעל הכל מוטלת עליה משימה מאתגרת להשלים את כל הליכי חקיקת החוק עד ליום חמישי הקרוב בחצות, כי אחרת הכנסת תתפזר וישראל תצא לבחירות רביעיות.
עבור גינזבורג היו אלה משימות קשות במיוחד, משום שהוא הגיע לתפקיד ללא כל ניסיון קודם בעבודה פרלמנטרית. בתחילת הדיונים הוא נראה כמו אדם שזרקו אותו למים העמוקים בטרם למד לשחות. הוא לא שלט בסעיפי תקנון הכנסת, לא היתה לו המיומנות שיש לראשי ועדות ותיקים בניהול ישיבות סוערות. הניסיון היחיד שרכש היה בניהול ישיבות בעיריית רעננה, אבל בכנסת זו מציאות אחרת. אך לזכותו של גינזבורג יש לומר שהוא למד מהר. בכל יום ניתן היה לחוש בשיפור בתפקודו כיו"ר ועדה.
כשמינו אותך לעמוד בראש הוועדה, היית ער לכך שזו תהיה משימה לא פשוטה להעביר את התיקונים לחוק בזמן קצר כל כך?
"הבנתי שהעברת החוק הזה לא תהיה פשוטה, אבל גם היה לי ברור שבנסיבות שנוצרו, כשיש רק שתי אופציות - או ממשלת אחדות או בחירות רביעיות - יש לעשות כל מאמץ כדי למנוע בחירות נוספות. עלינו, כנבחרי ציבור, לקחת מנהיגות ולהבין שלא קיבלנו רוב מוחלט בכנסת, ולכן עלינו להתפשר, לשים את האגו בצד ולנוכח מיליון מובטלים והמשבר הכלכלי והבריאותי, להקים ממשלה משותפת עם הליכוד, למרות שלא שיניתי את דעתי שאין זה ראוי שראש הממשלה, שיש נגדו כתב אישום בשלוש עבירות קשות, יעמוד בראשותה".
האם לא עדיף היה להקים ממשלת חירום למשך חצי שנה, עד שנצא ממגיפת הקורונה?
"בשום אופן לא היה צריך ללכת לממשלת חירום. ברגע שהתקבלה החלטה מנהיגותית של בני גנץ שאנו הולכים לממשלה עם הליכוד, לא היה טעם שהממשלה הזו תוקם לתקופה קצרה".
מדוע החלטתם להכניס שינויים בחוק יסוד: הממשלה בגלל הסכם הרוטציה, במקום לאשר זאת דרך הוראת שעה?
"אנחנו לא מחוקקים חוק חדש, אלא מוסיפים פרק חדש לחוק יסוד: הממשלה, שייעשה בו שימוש לאחר כל מערכת בחירות כשייווצר מצב של תיקו בין שתי המפלגות הגדולות. סעיפי החוק החדשים נועדו לעגן את ההסדרים של הרוטציה בין נתניהו וגנץ בחקיקה. תהיה גם אפשרות להאריך את תקופת כהונתה של הממשלה משלוש לארבע שנים".
מה תגובתך על הביקורת שמתחו משפטנים שהופיעו בפני הוועדה וטענו שהחקיקה הזו גרועה?
"הביקורת היא לגיטימית. גם על החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה היתה בזמנו ביקורת. אנחנו לא משנים את שיטת הממשל בישראל, אלא מוסיפים לה עוד פרק. זה המנגנון שיוכל לתפקד במקרים שאי אפשר להקים ממשלה אחרת".
האם אין זו אטימות מצידכם ומצד הליכוד, שבמצב שבו יש יותר ממיליון דורשי עבודה, אתם מקימים ממשלה מנופחת עם 36 שרים ו־16 סגני שרים?
"קודם כל, יש צביעות בביקורת של יש עתיד על גודלה של הממשלה החדשה, משום שהם עצמם ישבו בממשלה מאוד רחבה. בוודאי שאינני מרוצה מכך שהממשלה לא תהיה יותר קטנה. אנחנו בכחול לבן נצמצם את מספר השרים ולא נמנה הרבה סגני שרים. אסור לשכוח שזו תהיה ממשלה פריטטית לחלוטין. הקול של כחול לבן בה יהיה זהה לזה של הליכוד. בשבוע שעבר התקבלה אצלנו החלטה לקצץ את השכר שלנו ב־20%, ויצאנו בקריאה לקצץ את שכר כל הבכירים במשק בצורה דומה".
בדיוני הוועדה בשבוע שעבר זרם הרבה מאוד דם רע ביניכם לבין הח"כים של יש עתיד. איך הידרדרו היחסים ביניכם, הלא עד לפני חודש הייתם חברים באותה מפלגה?
"אני מצטער מאוד על האופן שבו הח"כים של יש עתיד בחרו להתבטא, למרות שאני מכבד אותם ובעיניי הם עדיין חבריי. אסור לשכוח שהם היו אלה שפירקו את כחול לבן והודיעו על רצונם להתפלג. הצורה שבה הם דיברו בוועדה אינה מכבדת אותם. זו התנהגות לא ראויה. שימוש בניבולי פה כלפי מי שהיה חבר שלהם עד לאחרונה זה לא מקובל. אבל אני לא מתרגש מכך יותר מדי, משום שיש לנו משימה חשובה מאוד, והיא להעביר את החוק הזה כדי למנוע בחירות רביעיות".
נמתחה ביקורת חריפה על כך שחקיקה כה רצינית מתבצעת בקצב מסחרר. זה נראה לך רציני לקדם חוק יסוד במהירות כזו?
"אני מסכים עם הטוענים שזה לא מצב אידיאלי לקדם חוק כזה במשך שבועיים־שלושה. אבל אסור לשכוח שהנסיבות הן מאד מיוחדות, משום שאם לא נשלים את החקיקה עד יום חמישי הקרוב, נלך לבחירות רביעיות, ולכן אין לנו ברירה אלא להתכנס ללוחות זמנים יותר מאתגרים".
כיצד אתה מגיב על ההתקפה החריפה של ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) נגד היועמ"ש לוועדה, עו"ד גור בליי?
"אני מקפיד לנהל את דיוני הוועדה בצורה עניינית ומקצועית, ומשתדל שלא להגיב להשמצות כלפיי של חלק מחברי האופוזיציה. אני לא מקבל את הטלת הדופי וההאשמות שהופנו כלפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, וגיניתי זאת. הצוות המקצועי ממלא את תפקידו וחיווה את דעתו המשפטית באופן אובייקטיבי והגון. גם אני לא תמיד מסכים עם כל מילה בחוות הדעת, אבל המתקפה של ח"כ לוי על עו"ד בליי היתה לא לגיטימית ומכוערת. מן הראוי שמי שמגנה פגיעה בשומרי הסף, לא יהלך עליהם אימים בעצמו".
אתה מאמין שיש סיכוי שתצליחו לעבוד בשיתוף פעולה עם הליכוד או שאתה חושש שהשותפות הזו תיכשל?
"אנחנו רוצים להגיע למצב של פיוס והשלמה. אפשר למצוא הרבה דברים שיש בהם מן המשותף ורוב העם רוצה בשיתוף הפעולה הזה, ושואף לכך שנפסיק לריב ונתחיל לעבוד. אני מאמין שאפשר להגיע בנושאים רבים להסכמות רחבות. זה מצב יותר בריא מאשר שדברים ייעשו בצורה חד־צדדית. הגיע הזמן לשנות את השיח בארץ".
"הציבור הדתי הצביע נגדי לראשות עיריית רעננה בשל היותי הומוסקסואל"
כשח"כ איתן גינזבורג היה בן שנה וחצי בלבד, הוא עלה לישראל עם הוריו, שבאו מהעיר לה פלאטה שבארגנטינה ממניעים ציוניים. בעיר יש קהילה יהודית גדולה, והסבא־רבא שלו היה הגבאי שלה.
הוריו הספיקו לבקר בישראל לפני עלייתם וביקרו בקיבוצים במסגרת תוכנית תפוז. בהגיעם לארץ התגוררו בשדרות, באשקלון ובקיבוץ אור הנר, שבו פגשו עולים נוספים מארגנטינה. בהיותו בן עשר עקרה המשפחה לרעננה משום שאביו, שהוא רופא עור, החל לעבוד בביה"ח בילינסון.
החיידק הפוליטי החל לקנן בו מגיל צעיר. "ב־1992, כשהייתי בן 15, אבא של חבר שלי היה פעיל במפלגת העבודה, לקראת הבחירות לכנסת שבהן ניצח יצחק רבין ז"ל", נזכר גינזבורג, "הגעתי לעצרות הבחירות ונשביתי בקסמו של רבין. לאחר מכן התחלתי בפעילות במועצת התלמידים בביה"ס, והייתי גם יו"ר מועצת התלמידים. אין ספק שהפעילות שלי נבעה מכך שבבית חינכו אותי להיות מעורב בחיי הקהילה ולפעול להכנסת שיפורים באיכות החיים".
בצה"ל הוא שירת במשטרה הצבאית, ולאחר שחרורו למד משפטים במרכז הבינתחומי ועבר התמחות אצל היועמ"ש למערכת הביטחון. בשנה השנייה ללימודי המשפטים החל בפעילות פוליטית בעיריית רעננה, לאחר שראש העירייה דאז, זאב בילסקי, צירף אותו לרשימתו העל־מפלגתית. "הייתי אז בגיל 26 בלבד והשקעתי הרבה מאוד מזמני לפעילות בעירייה.
לאחר כמה שנים הייתי יו"ר הקואליציה ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה במשך עשור", מספר גינזבורג. בשנת 2010, בהיותו בן 33 בלבד, נבחר לסגן ראש העירייה. ב־2013 נבחר למ"מ ראש העירייה, ואחרי פרישתו של בילסקי ב־2018 נבחר על ידי חברי המועצה לכהן כראש העירייה במשך תשעה חודשים.
הוא היה ההומוסקסואל המוצהר הראשון בישראל שעמד בראש עירייה. בבחירות לראשות העירייה התמודד מול חיים ברוידא, ובסיבוב השני נוצח. "זו היתה מערכת בחירות מאוד יצרית. בסיבוב השני הפסדתי, כי הציבור הדתי ברעננה הצביע נגדי בשל היותי הומוסקסואל", הוא אומר בצער. באותה תקופה הוא התבטא בחריפות רבה נגד מבקרי הקהילה הגאה, האשים אותם ב"שנאה מפעפעת" וטען כי הם "משווים אותנו לבהמות" .
בראיון ל"גלובס" סיפר גינזבורג כי בעבר חווה אפליה וקיפוח בשל נטייתו המינית. כשרצה להקים תא משפחתי יחד עם בן זוגו, יותם, היה עליו, כלשונו, "לעבור את האוקיינוס. היינו צריכים להגיע ליבשת אחרת, להרחיק עד לארה"ב ולגייס מאות אלפי שקלים, כדי לאפשר לנו להיות הורים. זאת אפליה קשה". כיום הוא מגדל עם בן זוגו את ילדיהם איתי ואמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו