כך בשמאל תמכו בחוק שעליו התבסס בג"ץ

בשבוע שעבר החליטו 11 שופטי בג"ץ פה אחד שאין מניעה שבנימין נתניהו יעמוד בראשות הממשלה, אף שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור. החלטתם של השופטים התבססה בעיקר על סעיף 18 בחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי "הכנסת רשאית בהחלטה ברוב חבריה להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה, וביהמ"ש קבע בפסק דינו שיש עימה משום קלון".

בין הפוליטיקאים הזועמים על קיומו של הסעיף הזה ישנם גם כאלה שתמכו בעצמם באישורו כשהובא לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ב־7 במארס 2001. באותה ישיבה בוטל החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה ואושר מחדש חוק יסוד: הממשלה הישן, ובתוכו כמה סעיפים שנלקחו מחוק הבחירה הישירה - וביניהם גם הסעיף הזה. 

החוק אושר ברוב של 72 מול 37 מתנגדים ועורר שמחה וצהלה גם בקרב ח"כים ממפלגת העבודה וממרצ, שראו בחוק לבחירה ישירה מסמך נורא שחייבים להעבירו מהעולם. הם רק לא שמו לב או התעלמו מכך שבחוק נטעו את הסעיף המקשה מאוד להדיח ראש ממשלה מכהונתו, גם אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות.

מרבית הח"כים שתמכו בחוק לפני 19 שנה פרשו מאז מהחיים הפוליטיים. 10 מהם מתפתלים ומחפשים כעת תירוצים להסביר את הצבעתם. 

יו"ר מרצ וח"כ לשעבר זהבה גלאון אומרת כי "הכותרת של הסעיף הזה בחוק היא 'הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה'. תמכתי בחוק, כי הסעיף התייחס לראש ממשלה שמורשע במהלך כהונתו ולא למצב הנוכחי, שהוא שונה בתכלית, משום שהיום נתניהו הוא ראש ממשלת מעבר והוגש נגדו כתב אישום חמור. מי דמיין אז שנאשם בשוחד ירהיב עוז לבקש את הגה המדינה?"

הסברים למכביר

ח"כ לשעבר רענן כהן (עבודה) סיפר כי "בשנת 2001 פעלנו מתוך אמונה וערכים שתופעות של שחיתות וקבלת שוחד לא יקבלו ביטוי בכנסת. אני מתקשה להאמין שהגענו למציאות עגומה שאינה מוסיפה כבוד לכנסת ולחבריה. איש מאיתנו לא האמין אז שתהיה בישראל כנסת שקשה לי להתגאות בה. כולנו טעינו, מתוך אמונה שתופעות כאלה לא יקרו אף פעם". 

שר וח"כ לשעבר מאיר שטרית (הליכוד־קדימה) מודה כי "לצערי כנראה שלא שמתי לב לסעיף הזה כשבוטל החוק לבחירה ישירה. אני התנגדתי לביטול הבחירה הישירה, וחשבתי שזו טעות. זכור לי שניסיתי אז לשכנע את ראש הממשלה אריאל שרון לשנות את דעתו, אך ללא הצלחה. מאוחר יותר, כששרון פרש מהליכוד והקים את קדימה, הוא הצטער על המהלך הזה ואמר שאילו הבחירה הישירה היתה עדיין בתוקף, הוא לא היה פורש".

ח"כ לשעבר מוסי רז (מרצ) תירץ כי "תמכתי בחוק בשל הצורך הדחוף לביטול הבחירה הישירה, שגרמה נזק רב למדינה. עשיתי זאת למרות הסעיף על ראש הממשלה, שהייתי ער לו ולא הייתי שלם איתו. איש אז לא חשב שנגיע למצב הנוכחי. כיום לא מדובר בהמשך כהונה של ראש ממשלה, אלא בתחילת כהונה, וכל בר דעת מבין את ההבדל. אגב, אינני יודע אם הרכבת ממשלה ע"י נאשם היא חוקית, אבל היא מסריחה".

ח"כ לשעבר קולט אביטל (העבודה) הסבירה כי "אני תמכתי בביטול הבחירה הישירה, כי הבנתי עד כמה היא מחלישה את המפלגות ואת יכולת המשילות של הממשלה. למיטב זיכרוני, תשומת הלב היתה לביטול הבחירה הישירה, ולכן לא כל כך שמתי לב לסעיפים פרובלמטיים אחרים בחוק, כמו הסעיף על התפטרות ראש הממשלה".

"בעיה ציבורית"

ח"כ לשעבר אבשלום וילן (מרצ) מסביר כי "הצבעתי בעד אישור החוק כי הבנתי שהשיטה הפוליטית של הבחירה הישירה ריסקה את המערכת ויצרה כאוס בלתי אפשרי. לגבי התפטרות רה"מ, תמיד סברתי שהבעיה היא ציבורית ולא משפטית. מעולם לא חשבתי שראש ממשלה שיש נגדו כתב אישום יאחז בקרנות המזבח ולא ישהה את עצמו עד גמר ההליך".

ח"כ לשעבר יוסי כץ (עבודה) נזכר כי "ביטול הבחירה הישירה נבע מכישלון קולוסאלי של שני ראשי הממשלה, אהוד ברק ובנימין נתניהו בקדנציה הראשונה. ייתכן שטעינו בכך ששפכנו את התינוק עם המים. לגבי התפטרות רה"מ, לדעתי אין דין ראש ממשלה מכהן כדין ח"כ שמבקשים להטיל עליו הרכבת  ממשלה. אני סבור שיש טעם מר בכך שמטילים הרכבת ממשלה על אדם שהתנהג כפי שנתניהו נוהג, ועדיף היה שהליכוד היה בוחר באדם אחר".

ח"כ לשעבר ענת מאור (מרצ) תולה את נימוקה בכך ש"המצב המשפטי היום שונה לחלוטין מהמצב ששרר ב־2001. אז אחד השיקולים שעמדו לנגד עינינו היה שלא להעניק ליועמ"ש סמכות להפיל ממשלה ולקבוע כי יהיו בחירות חדשות. לעומת זאת, בעת שהוגש כתב האישום נגד נתניהו, הוא לא היה ראש ממשלה מכהן אלא ראש ממשלת מעבר. לדעתי, תיטיב הכנסת לעשות אם תחוקק חוק שיתקן את חוק יסוד: הכנסת, ושתשלול את זכותו של כל נאשם להיבחר לכנסת".

ח"כ לשעבר מוחמד ברכה (חד"ש) אומר כי "עיקר ההתעסקות אז היתה בצורך לבטל את החוק לבחירה ישירה, משום שהיא יוצרת פרסונליזציה של המערכת הפוליטית. בעניין התפטרות רה"מ, דומני שלא עלתה בדמיונו של מאן דהוא היווצרות סיטואציה כמו זו עם נתניהו, שלא רק נאחז בקרנות המזבח אלא משנה סדרי ממשל, חוקתית ואתית, כשמאחוריו עומד בלוק שהפך את הפגיעה בסדר התקין ובערכי ניקיון הכפיים לסוג של גאווה פוליטית".

ח"כ לשעבר רן כהן (מרצ) נזכר ואמר כי "למיטב זיכרוני, הנושא העיקרי שהעסיק אותנו אז היה החוק לבחירה ישירה שאכזב, ורצינו בביטולו. לגבי התפטרות רה"מ, אני מאוד מצטער שהכניסו לחוק סעיף כזה. הצבעתי בעד אישורו, כי חברי סיעה בכנסת אינם מעורים בכל סעיף של כל חוק, והם סומכים על חברי הסיעה שלהם המייצגים אותם בוועדות שמכינות את החוק". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו