"אם רק עשרים אחוז מאלה שפגשנו היום ואמרו שיצביעו לי באמת יעשו זאת - מצבנו טוב", אומר איתמר בן גביר בסוף יום תעמולה שאליו הצטרפתי. "והעשרים אחוז האלה, אני מעריך, יצטרפו למפלגת הציונות הדתית וכך נקבל שבעה מנדטים".
אי אפשר להתעלם מאהדת הקהל שלה זכה בן גביר במהלך היום האינטנסיבי בערי הדרום. אבל גם אם כל מי שאוהב אותו ירצה לשים עבור הרשימה שאליה הצטרף, לא בטוח שיידע לשים בקלפי דווקא את הפתק שעליו כתוב "הציונות הדתית". שכן בן גביר, שהתקבל לאורך רוב המסע בקריאות התלהבות עזות מאנשי דימונה, נתיבות ובאר שבע, שאותן חרש על אזוריהן השונים, נערץ כאן לא בשל היותו בן הציונות הדתית. ספק אם הוא בכלל נתפס כאן כחלק ממנה ואם אנשים הספיקו להפנים שיש מפלגה שנושאת את השם הזה, כשהם צועקים אחריו "עוצמה יהודית".
"באזורים האלה הציונות הדתית נתפסת כדבר מגזרי", הוא אומר, "אני מתחבר אליהם כבני אדם, והם מתחברים אלי כמי שמבין את המצוקות הספציפיות שהם מתמודדים איתן". שעה קלה קודם לכן, בשוק בבאר שבע, הצטלם איתו ירקן ותיק שהתחייב, כמו הרבה אחרים, שיצביע בשבילו. כאשר התרחק בן גביר, שאלתי אותו אם הוא באמת מתכוון לכך.
"כן, אני אצביע לו, כי הוא מבין את הבעיות שלנו פה בבאר שבע ויטפל בהן".
אילו בעיות ייחודיות יש פה?
"ההתבוללות קשה מאוד, הם דווקא רוצים ללכת עם הבנות שלנו. וההשתוללות שלהם בכבישים. והגניבות".
מי עושה את זה?
"הבדואים".
ולמה דווקא הוא יטפל?
"כי רק הוא מבין שזה נורא".
ואין לך רתיעה מהדמות הציבורית שלו?
"תראי, בן גביר - יש לו את הבעיה הזאת של הקיצוניות. הוא מאוד קיצוני. והפלשתינים הרבה יותר טובים מהבדואים. אני פה בשוק חבר של כל הפלשתינים. אבל הוא כבר לא מדבר על הפלשתינים, הוא יודע שהבדואים זאת צרה צרורה".
ואתה מאמין לו?
"אני מפחד שהוא לא יעבור את אחוז החסימה. הסקרים בחדשות לא תמיד אומרים אמת".
אז למי תצביע?
"לבן גביר, הוא יעזור לנו מול הבדואים. הוא היחיד שמבין את השפה שלהם".
"מתקפות השמאל? לא מזיק"
בן גביר (44) נולד במבשרת ציון לאמא ממוצא כורדי ואבא ממוצא עיראקי. יש לו אח אחד, מבוגר ממנו, שמתנדב לשמש נהגו האישי במשך חודשי הקמפיין. את לימודיו התיכוניים עשה בתיכון החילוני "אורט" בירושלים, ורק בגיל 17 הפך דתי. לצבא לא גייסו אותו כי כבר הנהיג את נוער כהנא. "אמא שלי לקחה ללב, לאחר פטירתה אשתי מצאה מכתבים ששלחה לרמטכ"ל דאז, אהוד ברק. סיפרה לו שהיא, כנערה באצ"ל, נעצרה על ידי הבריטים על תליית כרוזים - אז מדוע המדינה היהודית לא מגייסת את הבן שלה?"
מי שחי בעולם הישן הניח שאני מצטרפת אל בן גביר ליום בחברון, אבל זה כבר מזמן לא המסלול. הוא אמנם מתגורר בשכונת גבעת האבות שבפאתי קריית ארבע, אך המשרד שלו במרכז ירושלים והמצביעים הפוטנציאליים, הוא טוען - חציים בכלל חילונים וברובם מתגוררים בתוך הקו הירוק.
הבוקר התחיל בפגישה עם פעילים בדימונה, ומשם נסענו לנתיבות. פגישה עם בעלי עסקים, פלאפל זריז לפעילים ומשם מצעד עם דגלים ברחבי העיר - סוג של עדלאידע בחג הדמוקרטיה. נשים שיצאו מפילאטיס עוצרות את הוולבו באמצע הכביש כדי לשלוח לו נשיקה מהגג הנפתח (הוא מחזיר אחת באוויר), נהגי אוטובוס מצפצפים בקצב למראה האורח ופעיליו. בני נוער עוצרים לסלפי, חרדים לוחצים מרפק.
בן גביר לא מפספס אף אחד. "אני צריך אתכם", הוא חוזר ואומר לכולם, והם מחייכים בהבנה ומבטיחים להיות שם בשבילו. בהתחשב בכך שבבחירות הקודמות מפלגתו הניבה כמעט 19,000 קולות ולפני כן כ־84,000 קולות כאשר איום אחוז החסימה מוחשי, כעת חובת ההוכחה רובצת על כתפיו של מספר 3 במפלגת הקצה המאוחדת.
כאשר חולפת המשלחת בפתחה של מספרה מקומית מציעים לו תספורת חינם, הוא צוחק עם החבר'ה שלא היה מזיק לו איזה שדרוג, וממשיך הלאה. חבורת הפעילים שהולכת איתו בהתנדבות לכל מקום מנפנפת בדגלים. משפחה מקריית מלאכי מצטרפת לפעילים. "כבר שנים אנחנו אחריו עם השלטים בהפגנות", מעדכנת אותי הגברת, "הפעם הדבר האמיתי עומד לקרות".
התנגדות יחידה נרשמת לאחר שעה של הליכה בחוצות. בקרן רחוב זוג שחקני שש בש מטיחים בו: "אתה תלשת את הסמל מהרכב של רבין". הוא ניגש, לוחץ ידיים, מסביר שזה לא הוא עשה ושצריך לדייק בעובדות.
אנשים נוטרים לך טינה על תקופת רצח רבין. איך לא ישבת אז בכלא?
"כי לא תלשתי את הסמל מהרכב של רבין, אמרתי את זה כבר בכל האולפנים. מי שתלש והודה בכך בפני המשטרה זה נער אחד שעשו לו חנינה תקשורתית כי אבא שלו היה תומך של שמעון פרס. הוא כיום פעיל שלנו וגם אבא שלו".
והם מצטערים על מה שהם עשו?
"חד־משמעית כן. אני רק הבאתי את הסמל לתקשורת ואמרתי שאם הגיעו לסמל עלולים גם להגיע אל רבין. במקור, אגב, אמרתי גם שאם הייתי מגיע אל רבין הייתי צועק עליו. זה הכל. אבל הורידו בעריכה. ועברו מאז עשרים וחמש שנה. אני לא שם. עדיין מנסים לעשות לי דה־לגיטימציה".
יכול להיות, אבל זה מה שבונה אותך.
"אין ספק שהמתקפות של צד שמאל לא מזיקות לבייס שלי. זאת טרללת שלמה, יאיר לפיד מתחילת הבחירות צייץ עלי, אם איני טועה, יותר מארבעים ציוצים. הכי אני אוהב את הטורים ב'הארץ' כי זאת צביעות במיטבה - אבירי חופש הביטוי זועמים 'איך אתם נותנים לו במה?' לפני חמש עשרה שנים אגב, זה היה עובד להם. פעם החרימו אותי".
"אני ואשתי מגשימים חלום"
אתה בכותרות באופן מתמיד.
"זה לא תמיד היה קל. אני אדגים: הרמתי קמפיין ב־2008 שאמר שאם משחררים מחבלים, את ברגותי למשל, שישחררו גם את יגאל עמיר. אני לא בעד לשחרר אותו, אבל רציתי שאנשים יזדעזעו מהאפשרות לשחרר רוצחים. אף אחד לא סיקר את הקמפיין. הלכתי לכתב של גל"צ, והוא ענה לי ביושר: קיבלתי הוראה לא לתת לך במה.
"ואז התקשרה אשתי הצעירה לתוכנית הכי מואזנת בזמנו. היא אמרה למגיש: 'אני סטודנטית באוניברסיטת חיפה ואתה לא מאמין מה אני רואה פה! כרזות של פעיל הימין הקיצוני!' והעלו אותה לשידור, והיא הקריאה שם את הכרוז שכביכול היה תלוי. התקשרתי כדי להגיב בשידור, אמרתי: אין גבול לחוצפה - את השמאלנית אתם מעלים ואותי לא? אמרו לי 'אין זמן, אבל ניתן לך להגיב ביומן הערב'".
וכך נהיית פופולרי? בזכות סלידת התקשורת? הרי השמאל נגדך כי אתה כהניסט והימין נגדך כי שרפת קולות באופן כרוני.
"כולם יודעים שפי וליבי שווים. אני אומר מה שאני חושב. חלק גדול מעם ישראל מתחבר. זה לא קריית ארבע ויצהר, זה נתיבות ואופקים ובית שאן, אני מסתובב בתל אביב, ולא רק בדרום, ואנשים מעריכים ואוהבים. יש גם אנשים שאומרים 'אנחנו לא מסכימים אבל מעריכים את הכנות'".
ומה עם התמונה של ברוך גולדשטיין, שתמיד חוזרים ומזכירים לך? הורדת את התמונה שלו מהקיר, זה לא ויתור על העקרונות שלך?
"בסופו של דבר לא רציתי שהמסר כלפי הילדים שלי יהיה שאני שמח במוות של ערבים. אני לא גזען".
מה גרם לשינוי הזה? אתה היית השוליים המוקצים של החברה.
"המקצוע. לימודי המשפטים. אני חושב שעריכת הדין שינתה לי כמה דברים בחיים. לא הפכתי לפעיל מרצ אבל זה משנה, כשאתה נמצא בתוך המערכת ולומד את החוקים זה אחרת לגמרי".
את הסמכתו כעורך דין, הוא מספר, היה עלול לפספס לולא היה יוצא לעזרתו ח"כ דודו רותם ז"ל ממפלגת ישראל ביתנו, שהיה יו"ר ועדת חוקה כאשר לשכת עורכי הדין רצתה לשלול מבן גביר את האפשרות לגשת למבחני הלשכה.
"בניתי משרד בעשר אצבעות. אני מתפרנס יותר מכמה שמרוויח חבר כנסת, אנשים מוכנים לשלם הרבה, ברוך השם. אמרתי לאילה אשתי, תדעי לך שאנחנו יכולים להרוויח כמה מיליונים טובים בתוך עשר־חמש עשרה שנה אבל יש את הכנסת. היא אמרה לי, 'החלום שלך ושלי זה שתהיה בכנסת כדי לעזור לעם ישראל'".
"אני האצבע החסרה"
כל השנים דיברת נגד הליכוד, מניין התמיכה הפתאומית בנתניהו?
"כדי להקים כאן ממשלת ימין. אם הייתי מדבר נגד ביבי היו משמיצים אותי פחות".
אבל כולם מתנערים ממך בליכוד.
"כן, וזה אלה שבקול ה־61 שלי רוצים להמשיך להיות שרים. אבל בקונסטלציה הפוליטית שנוצרה אני חושב שאם נתניהו יוכל הוא ילך עם לפיד או גנץ או מי שיהיה. ב־2009 הוא העדיף לא להכניס את כצל'ה ואת אריה אלדד, וב־2013 העדיף את לפיד, וב־2015 את כחלון ואז אמרו בליכוד, 'בטח שאי אפשר לעשות שינוי במערכת המשפט', ולפני שנה אמרו, 'בטח שאי אפשר שינוי כי יש לנו את גנץ'. אבל עכשיו אני יכול להיות האצבע החסרה. ואז אולי תהיה כאן ממשלת ימין אמיתית".
כמשפטן, מה דעתך על תיקי נתניהו?
"נורא בעיניי. אני מרגיש לא נוח עם המשפט הזה ומקווה שטענותיו על אכיפה בררנית יתקבלו, זה אחד הקייסים המובהקים. שנים אני מטפל במקרים כאלה, אבל הליכוד לא עשה עם זה כלום. יש לי ביקורת קשה עליו בנושא כי הוא גילה אוזלת יד, אני זוכר ראיון שלי, חודש לפני שמונה שי ניצן, וזה מתסכל. לצערי כיום נתניהו נרדף ומשלם מחיר על חוסר הטיפול שלו עצמו בהתנהלות המשפטית הקלוקלת".
אז אתה למעשה לא סומך על נתניהו.
"אני סומך על נתניהו רק כשאני שומר עליו. הוא מצהיר הרבה דברים שאם הוא יקיים אותם, המציאות באמת תהיה שונה".
ועד היום הוא לא קיים את הבטחותיו?
"יש לו הישגים. אבל כשיש אנשים בדרום שלא מקימים עסק כי יש פרוטקשן; נשים בדרום תל אביב שלא יוצאות לג'וגינג כי הן מפחדות; בצפון יש טרור לכל דבר ועניין, בממשלה יועמ"ש חזק מאי פעם - אז חייבים לשנות".
מה צריך לשנות?
"לעשות רפורמה במערכת המשפט. בבית המשפט העליון משנים מה שהמחוקק קבע כי הם הריבון האמיתי. הכי חשוב לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים. אני לגמרי מבין את הצורך שיהיו בישראל שופטים עם מגוון דעות, ואני הרבה פעמים שמח להופיע לפני השמאלנים שבהם על דברים שאינם אידיאולוגיים כי הם מקבלים תביעות של לקוחות שלי והכל מצוין. אבל רוב שופטי העליון הם בצד השני של המתרס".
חיכית לרגע האחרון כדי להגיש בקשה (שנדחתה) לפסילת אבתיסאם מראענה מהעבודה. זה גימיק?
"אני חס וחלילה לא משווה, אבל פסלו את ד"ר מיכאל בן ארי, את בנצי גופשטיין, את ברוך מרזל (שמלווה את בן גביר יחד עם שאר הפעילים בדרום; מ"ק). ואותה מאשרים? אם מישהו מ'עוצמה יהודית' היה אומר את ההתבטאויות של אבתיסאם על זכרון יעקב אבל הפוך, למשל - להשמיד את אום אל־פחם - אף שופט לא היה משאיר אותו מועמד לכנסת, ויותר מזה - שוטר היה בא מייד ועוצר".
מה דעתך על ההתקרבות של נתניהו לערבים?
"אני מפריד בין הציבור לבין המנהיגים. אם הוא מצליח להביא קולות למשל מנצרת, זה יפה. אבל אני לא אשתף פעולה עם מנסור עבאס. לקראת דיוני ועדת הפסילה אספנו חומרים, והאמירות שלו לא פחות קשות משל יזבק או טיבי. פעם אחת הוא אמר 'מחבלים', ואז הוא מיהר להתנצל ולהסביר שהוא לא מקבל את הטרמינולוגיה היהודית, ורוצחי תינוקות יהודים הם בעצם לוחמי חופש. יש דברים שלא עושים גם בשביל מנדטים".
הבלוק עם סמוטריץ' יתפרק אחרי הבחירות?
"זה בלוק טכני. יש בינינו אי־הסכמות וגם משקעים. כל אחד מאיתנו מביא ערך מוסף. בצלאל מביא את הציונות הדתית - המיינסטרים, ואני חושב שציונות דתית זה לא רק חובשי כיפה או מתנחלים אלא כל אחד שמזדהה עם הערכים של ארץ עם ותורה. זה גם כאלה ששומרים על המסורת, עושים קידוש בלילה וכדורגל בשבת בבוקר. הציונות הדתית רחבה יותר. אם נדע להתחבר לכל הכיוונים נרוויח בגדול". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו