תגובה שקיבלתי אחרי מאבק ממושך שבסופו הצלחנו לפתוח את שוק החמאה לייבוא, הבהירה לי את חומרת המצב בימין הישראלי: "לא עדיף פשוט לפתוח את כל שוק החלב לתחרות?". התגובה מעידה על המגיב הנטוע בכותלי בית המדרש של מדיניות הימין בישראל יותר מאשר בעולמות המעשה והפוליטיקה.
שם הכל במסגרת פשרות, שם על כל צעד קטן צריכים לנהל מאבק, להתעקש על העיקר ולהקריב חיילים בעלי חשיבות משנית. אחרי שליחת אינספור מיילים לשר האוצר, כתבות, ניירות עמדה ואפילו פניות לבתי משפט, הבנתי את גודל ההישג המעשי שבפתיחת שוק החמאה לייבוא, אבל בעיני ידידיי הימנים זה מושא לזלזול.
לדעתי, אם צריך לתמצת את מהות צורת החשיבה הימנית די להשתמש במילה אחת: ריאליזם. ריאליזם מדיני, הבורח מחזיונות שווא בסגנון "מזרח תיכון חדש" של שמעון פרס; ריאליזם כלכלי שדוחה רעיונות המניחים שכסף פשוט גדל על העצים; וריאליזם פקידותי המסרב לקבל את האקסיומה ששופטים ופרקליטים אינם בשר ודם.
הימין אמור להזניח דמיונות ותעתועים תיאורטיים תמורת חשיבה תועלתנית קרה המסוגלת להבחין בין עיקר לתפל ומוכנה לשלם מחירים בשוליים בשביל להגיע אל העיקר. מהסיבות הללו אני מתקשה להבין אנשי ימין שנשארים מחוץ לליכוד. כאשר יונית לוי שאלה את נתניהו האם הוא חושש משינויי הממשל בארה"ב ענה נתניהו: "דעת הקהל איתנו", לתמיהתה של המראיינת הגיב נתניהו: "בדמוקרטיה דעת הקהל היא שמכריעה".
ובכן, בדמוקרטיה פנים מפלגתית ההשפעה רבה אף יותר. חשיבה תועלתנית מבהירה שכוחו של מתפקד אחד מתוך 130 אלף חברי ליכוד גבוה לאין ערוך מכוחו של מצביע בודד מתוך 4.5 מיליון מצביעים. ואם אותו מתפקד הוא חלק מקבוצה המונה מאות או אלפי מתפקדים הרי שהשפעתו הפוליטית גדולה אפילו יותר. המציאות מלמדת על הצלחה גדולה של הגישה הזו.
אחרי הגירוש מגוש קטיף בשנת 2005 החלה התפקדות גדולה של אנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון לליכוד. בקרב הנהגת ההתיישבות חלחלה התובנה לפיה השפעה על מדיניות התיישבות עוברת בהתפקדות למפלגת השלטון מהצד הימני של המפה ונטישת מפלגות הנישה. היום אנשי ההתיישבות נטועים בכל שדרות התנועה: במרכז, ברשימה לכנסת ובפעילי השטח. מבט על הליכוד של היום יעלה ספק רב באשר ליכולתו של מנהיג הליכוד בתצורתו הנוכחית, יהא אשר יהא, לוותר שוב על שטחי ארץ ישראל.
באפיק המשפטי, נראה שבתוך הליכוד הבשיל לאחרונה כוח משמעותי התומך ברפורמה במערכת המשפט. הוא מגיע מגרעין ההתיישבות, מפעילי השטח וגם מפורום "הלל" שהוקם לאחרונה ופוקד לליכוד חברים המעוניינים לקדם שינוי במערכת המשפט. הליכוד היום מדבר אחרת מאשר לפני תשע שנים בתחום המשפטי, בגלל שהאווירה הציבורית השתנתה ובגלל שהאווירה בתוך הליכוד השתנתה. היום מי שמעוניין להיבחר בפריימריז וגבוה, צריך לפחות להביע עניין בנושא המשפטי.
בנושא הכלכלי, נפלה בחלקי הזכות להיות אחד ממובילי קבוצת מתפקדים גדולה המקדמת רעיונות שוק חופשי בתוך הליכוד: "הליברלים בליכוד". בתוך הליכוד מתחולל המאבק על צביונה הכלכלי של ישראל. קבוצות לחץ שונות, ועדי עובדים, גילדות מקצועיות ושאר בעלי אינטרסים כבר שנים מתפקדים לליכוד בכדי להשפיע באופן פוליטי, חוקי ודמוקרטי על האינטרסים שלהם, הם מבינים איפה חזית המאבק שלהם.
אנחנו נמצאים בצד השני, דואגים לציבור הרחב ולכלכלת המשק כולו. בינינו מתקיימים שיח ומאבק על פניו של הליכוד וממילא גם על דמותה של המדינה. כשמבינים את זה מבינים שמבקרי הימין מימין, צריכים בעיקר לבקר את עצמם. במקום לזרוק אבנים מבחוץ עליהם להקדיש יותר מאמצים לפעולה מבפנים. ככה יהיה להם פחות על מה לצעוק, ואולי גם קצת יותר הישגים.
אלעד מלכא הוא סגן יו"ר קבוצת "הליברלים בליכוד"