חותרים נגד המדינה ומאדירים טרור: תנועת "בני הכפר" תוצא מחוץ לחוק?

בשלהי 2011 הביאו קשריו של מוחמד כנאענה, מזכ"ל תנועת "בני הכפר", תושב עראבה שבגליל התחתון ואסיר ביטחוני לשעבר, לשחרורם בעסקת שליט של 24 מחבלים שאינם תושבי השטחים. היו אלה תשעה אזרחים ועוד 15 תושבי קבע ממזרח ירושלים. שחרור המחבלים הישראלים היה גלולה מרה שישראל נאלצה לבלוע במסגרת העסקה המפורסמת, שבה שוחררו 1,027 מחבלים בתמורה לחייל ישראלי אחד. כנאענה הסביר אז בלהט כי מדובר ב"בני עם אחד שיושבים בכלא רק בגלל ה'כיבוש', רק בגלל שהם פלשתינים".

עכשיו כנאענה שוב בכלא. חבר ועדת המעקב של ערביי ישראל, ממנהיגי השטח הבולטים של הזרם הלאומי הפלשתיני הוותיק בתוך תחומי הקו הירוק שמתנגד למדינה יהודית - לא פעם גם בדרכים אלימות - עצור כבר כמעט חודש ימים. בסוף השבוע שעבר הוגש נגדו כתב אישום.
עיתוי מעצרו של כנאענה אינו מקרי - חודשיים אחרי האירועים הקשים והפרעות ביהודים בערים המעורבות. כנאענה היה מעורב בחלק מהם, ולא רק רגשית. הוא הפגין ביפו, בלוד ובעכו, אבל סעיפי האישום נגדו מלמדים לכאורה שלא הסתפק במחאה. הם כוללים הסתה לטרור וגילויי הזדהות עם חמישה ארגוני טרור: חמאס, החזית העממית הדמוקרטית, הג'יהאד האסלאמי, חיזבאללה והחזית העממית, שעימה הוא מזוהה כבר שנים.

מבין המאות שנגדם הוגשו עד כה כתבי אישום בגין חלקם בפרעות או באירועים שנלוו או קדמו להן, כנאענה הוא ללא ספק אחד הבכירים והיותר מסקרנים שבהם. לא עוד "דג רקק" שהשליך אבנים, שרף מכוניות, או השתתף בלינץ', אלא אינטלקטואל פלשתיני שמשנתו סדורה; מאמריו מתפרסמים בביטאונים שמזוהים עם ארגון הטרור החזית העממית, ומאחוריו שובל ארוך של 14 הרשעות, ובהן מגע עם סוכן זר ושנות כלא ארוכות.
פוסטים שפרסם כנאענה בעבר עטופים בניחוח פאן־ערבי. ניתן למצוא שם את תמונותיו של הנשיא המצרי המנוח ג'מאל עבדול נאצר וגם את דגלי סוריה, שמארחת את החזית העממית. תמונתו של ג'ורג' חבש, מנהיגה המנוח של החזית, מפארת את אחד מקירות ביתו.

מעצרו של כנאענה היכה גלים במגזר הערבי. ח"כ לשעבר מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, האשים כי "השב"כ מנהל את המדינה" וכי "הממשל הצבאי חוזר דה־פקטו בדלת האחורית". הח"כים אחמד טיבי ואוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת הטריחו עצמם לאחד הדיונים בבית משפט השלום בירושלים, כשמעצרו של כנאענה הוארך שם.

לצידם של טיבי וסעדי

טיבי וסעדי היו ליד כנאענה גם כשנאם לפני כחמישה שבועות בשכונת שמעון הצדיק (שייח' ג'ראח) בפני כ־300 איש. הוא שיבח שם את אנשי עזה, שממנה נורו כידוע טילים לעבר ישראל בימי מבצע שומר החומות. הוא אף פנה אל השוטרים ממוצא ערבי ודרוזי שעמדו לצידו, וקרא לעברם: "תתביישו לכם, אתם ערבים. צאו מהצבא, עזבו את צבא הכיבוש... הכיבוש יהרוס לכם את הבתים, ירצח את ילדיכם. הוא יזהם את המקומות הקדושים, את אל־אקצא... אתם בני העם שלנו. עזבו את האויב, וחזרו לחיק עמכם".

כנאענה לא הסתפק בכך. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, הוא פרסם לאורך חודשים רבים באמצעות שלושה חשבונות פייסבוק, דברי הסתה, תמיכה והזדהות עם מעשי טרור. פעם אחת הבטיח לעוקביו - לצד תמונה שבה נראו עשרות חמושים בעזה - שעזה תנצח את מייסריה. בפעם אחרת כינה את אחמד סעדאת, מזכ"ל החזית העממית וממתכנני רצח השר רחבעם זאבי - "אריה המהפכה ושומר הרעיון שלא מת מעולם". בהזדמנות אחרת חלק מחמאות לשאהיד רמדאן שלאח, ממנהיגי הג'יהאד האסלאמי (שמת בשנה שעברה), וקילל את "הקולוניאליזם ועוזריו הבוגדים והמש"תפים".

לג'ורג' חבש, מייסד "החזית העממית לשחרור פלשתין", החמיא כנאענה במילים: "החכם יישאר מצפונה של פלשתין וליבה הפועם". כנאענה הילל וקילס בדרך דומה גם את המחבלים מחמולת ברגותי: עומאר ברגותי, שהורשע בהריגת ישראלי ושוחרר בעסקת שליט ושני בניו; סלאח ברגותי, שהיה מעורב בפיגוע שבו נרצח תינוק סמוך לעפרה; ועאסם ברגותי, שהורשע בהריגת שני ישראלים בפיגוע סמוך לגבעת אסף, ונידון לשלושה מאסרי עולם.

"עזה שנלחמת בשם כולנו", כתב כנאענה רק ביוני האחרון, "עזה שמרפאת את הפצע הפלשתיני הפתוח, עזה שמתנגדת, האם נוכל לשתוק על המצור שלה?" פרקליטו של כנאענה, עו"ד בילאל נאעמנה, סירב להגיב על האישומים נגד מרשו.

ישב בכלא עם אחיו

ארגון בני הכפר, שכנאענה נמנה עם מנהיגיו שנים רבות, הוקם בשנת 1969, זמן קצר לאחר שתנועת "אל־ארד" הוצאה אל מחוץ לחוק. אל־ארד היתה תנועת שמאל קיצוני, לאומית־ערבית, שפעלה כדי להפוך את מדינת ישראל למדינה רב־לאומית.
מייסד "בני הכפר" היה מוחמד קיוואן, סטודנט למשפטים מאוניברסיטת תל אביב, שהגדיר את עצמו ואת חבריו כ"ילידים שנשלטים בידי קולוניאליסטים". הוא קרא לבנו על שם ערפאת ופלרטט עם תנועת "מצפן", שכמה מחבריה נתפסו לימים בריגול למען סוריה.

האידיאולוגיה של בני הכפר, אז כהיום, אינה רחוקה מזו של אל־ארד: התנגדות למדינה יהודית, קריאה גלויה להקמת מדינה דמוקרטית־חילונית בכל שטחי פלשתין שבין הים והנהר, חרם אקטיבי של הבחירות לכנסת ומימוש זכות השיבה לכלל הפליטים הפלשתינים. תנועת בני הכפר מכונה גם "בני הארץ" ובערבית "אבנאא אלבלד", ולא בכדי היא מגדירה עצמה גם כתנועה הפלשתינית של "ערביי הפנים".
באוגוסט 2018 כינסה התנועה עשרות ילדים וילדות בכאבול שבגליל המערבי, למה שכונה "מחנה השיבה". הילדים, חלקם בני שמונה, ציירו את דגלי פלשתין, התחפשו ללוחמים פלשתינים רעולי פנים, עמדו דום לצלילי ההמנון הפלשתיני והאזינו לנאומים על אודות "ההתנגדות". הם גם צפו בהצגה שהאדירה את דמותה של עאהד תמימי, הנערה מנבי סלאח שסטרה לחיילי צה"ל. הם אף ציירו על גבי בדים את "חנדלה", דמות הקומיקס הפלשתינית הידועה של הקריקטוריסט נאג'י אל־עלי. בדרך כלל משולבות ידיו של חנדלה מאחורי גבו. ילדי "השיבה" ציירו אותו כשהוא אוחז בנשק.

המחנה בכאבול לא היה הראשון שאורגן בידי תנועת בני הכפר. באחד הראשונים שבהם (ב־2003), חולקו הילדים לקבוצות שנקראו על שם מחנות פליטים פלשתיניים כ"ירמוכ" או "עין אל־חילווה", ואחת החניכות הסבירה לתקשורת: "היהודים צריכים ללכת למקומות שמהם באו, כמו רוסיה או בולגריה, כי כאן זה פלשתין והחלום שלנו הוא פלשתין השלמה". מוחמד כנאענה ציין כבר אז שהילדים הם "חלק מהמאבק הפלשתיני הצודק", ובאותה הזדמנות האדיר כגיבור את יחיא עיאש, מפתח שיטת פיגועי ההתאבדות במסגרת הטרור הפלשתיני נגד ישראל, שחוסל בידי צה"ל.
פעם אחת, ב־2009, מנעה המשטרה מכנאענה לקיים טקס לזכרו של ג'ורג' חבש. כנאענה התעקש אז שחבש הוא "לוחם חופש". בפעם אחרת היתה זו אוניברסיטת תל אביב, שאחרי לחץ ציבורי ביטלה את הופעתו של כנאענה בתחומה. לעומת זאת, הוא הופיע בתיאטרון אל־מידאן בחיפה, והתייצב בבית החולים לצידו של מאהר אל־אחרס, העציר המנהלי ואיש הג'יהאד האסלאמי, ששבת רעב ימים רבים.
גם המהומה שהתחוללה בסכנין במהלך ביקורו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב במקום ב־2001, היתה עבודה של כנאענה ובני הכפר. קצב הגיע לסכנין כדי להניח זר על האנדרטה לזכר שני תושבי המקום שנהרגו במהומות אוקטובר 2000. הנשיא בא בשם המדינה כדי "להביע צער" ולהרגיע את הרוחות, אבל פעילי בני הכפר קיבלו אותו בצרחות מחרישות אוזניים. מבחינתם היה זה ביקור מתגרה, והנשיא אף "חילל את קברי החללים" ואת מסגד אל־סלאם, שבו ביקר בעיר.

ההסתבכות הקשה ביותר של כנאענה עם החוק נרשמה ב־2005, כשהוא ואחיו מאג'ד הואשמו בסיוע לחיזבאללה ובהעברת מידע לפעילי טרור פלשתינים. מאג'ד, אף הוא איש בני הכפר, נידון לעשר שנות מאסר. מוחמד נידון ל־30 חודשי מאסר בגין מגע עם סוכן זר (לאחר עסקת טיעון), אבל הפרקליטות ערערה על קולת העונש ומאסרו הוארך בשנתיים נוספות.

מחקירת הפרשה עלה לכאורה שאת השניים הפעיל איברהים עג'ווה, שפעל בשירות חיזבאללה. בין היתר, כך נמצא, הועברו לפעילי טרור בג'נין חומרי הדרכה להכנת מטענים ורקטות. כנאענה שוחרר ב־2008, אבל הישיבה בכלא לא ציננה את להט המהפכנות שבער בו.

"אש תבערה מול הכיבוש"

בני הכפר, תנועה ערבית לאומית שמתרחקת מאסלאם קיצוני, פועלת היום נגד ההשתתפות בבחירות ונגד הייצוג הערבי בכנסת, מעט בדומה לפעילות הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית נגד "הפלג הדרומי", שמיוצג בכנסת על ידי רע"מ. באחת הישיבות האחרונות של ועדת המעקב העליונה, דרשו אנשי בני הכפר להוציא מהוועדה את נציגי רע"מ בשל הצטרפותם לממשלה ולקואליציה. הדרישה נדחתה, אבל היכתה גלים.

בעבר אמר כנאענה כי אזרחי ישראל הערבים חיים "תחת כיבוש ישראלי", וכי חברי הכנסת הערבים משתפים פעולה ובוגדים בעם הפלשתיני בעצם השתתפותם בתהליך הפוליטי הישראלי. הוא גם קרא לאזרחי ישראל הערבים לתרום את חלקם לאינתיפאדה, אך הדגיש שתמיכתם בה צריכה להיות "מורלית, כלכלית ופוליטית, לא צבאית" ("הארץ", 4.3.2004).

כנאענה אינו המנהיג הראשון של בני הכפר שמואשם בהסתה. לפני כשנתיים הואשם גם רג'א אגבאריה, אף הוא חבר ועדת המעקב של ערביי ישראל, בשבעה מקרים של הסתה לטרור. בין היתר שיבח אגבאריה את מבצעי הפיגוע בהר הבית ביולי 2017, שבו נרצחו שני שוטרים. פרסומים אחרים שלו הביעו הזדהות עם החזית העממית ועם אנשי חיזבאללה. העיתונאי ישי פרידמן, ששוטט באותם ימים בעמודי הרשת הרשמיים של בני הכפר, חשף את אהדת התנועה לפיגועים ולמפגעים קשים: החטיפה והרצח של הנערים מגוש עציון כונתה בשם "התנגדות"; וכרזה שפורסמה בעמוד הפייסבוק של התנועה קראה לשחרור עבאס אל־סייד, איש החמאס מטולכרם שתכנן את פיגוע ליל הסדר במלון פארק.

בשנות ה־80 וה־90 אירעו בשורות תנועת בני הכפר כמה פילוגים, וכיום היא אינה תנועת המונים. גרעין הפעילים שלה, בעיקר בסכנין ובאום אל־פחם, מונה כמה אלפי אנשים. משקלה בחברה הערבית נובע בעיקר מהרקע, מההיסטוריה ומהייחוד שלה: מצד אחד תנועה חילונית, שבדרך כלל נמנעת מלהיגרר אחרי הטפה דתית; ומצד אחר תנועה לאומנית, שפעיליה גולשים לא פעם למאבק אלים במדינה היהודית, ושואפים להחליפה במדינה דמוקרטית־חילונית, רב־לאומית.

מעצרו של כנאענה שופך אור נוסף על פעילות בני הכפר. הוא עתיד, כנראה, לעורר מחדש ויכוח שכבר התקיים בעבר בין גורמי הביטחון בישראל, סביב אפשרות הוצאתה של התנועה אל מחוץ לחוק.