בראש של מיליארדר: הפילוסופיה שמניעה את בעלי ההון הגדולים בעולם

ד"ר ירון כהן צמח
פילוסוף והיסטוריון
דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. מרצה וכותב בתחומי הפילוסופיה וההיסטוריה של הכלכלה, העסקים והיזמות. מחבר הספר "מאפלטון לאמזון" (הוצאת עברית)

ד"ר ירון כהן צמח, בעולם שבו יזמות, טכנולוגיה וכסף הופכים למשמעותיים יותר ויותר, החלטת לצאת למסע עומק כדי להבין מהו הפרופיל הפילוסופי של יזמים כמו אילון מאסק, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, ביל גייטס וסטיב ג'ובס.
"עניינה אותי השאלה איך היזם יודע מה יהיה אפשרי ויעיל. לשם כך עליו להכיר את החוקיות של העולם. פילוסופית, השאלה היא איך הוא יודע שזו החוקיות. היזם הוא פילוסוף מסוג אחר לגמרי, משוכלל יותר. הוא לא שואל מה יש, הוא שואל מה אפשרי. יזם יודע לפעול בתוך החוקיות טוב מאחרים, ויש לו פרופיל פילוסופי עמוק שמניע אותו".

סטיב ג'ובס דומה ליזם שפעל בתוך המציאות בצורה יוצאת דופן. אתה מכנה אותו "היזם המואר".
"הוא זיהה את החוקיות, וטען שהחוקיות היא אחרת. הוא לא שאל אנשים לרצונם, כי לדעתו הם לא יודעים מה רצונם. הוא סבר שהאמת נמצאת אצלו, ושאחרים לא יכולים להגיע אליה, ולכן כדאי שיקשיבו לו. משל המערה של אפלטון - המעבר מבערות לחוכמה - מזכיר את תפיסתו של ג'ובס: המוצרים של אפל מביאים למערה אור ואמת שנובעים מחוצה לה. הפילוסופיה הזו התגלמה היטב בפרסומת של אפל בסופרבול 1984, שבה נראו המונים שמקשיבים לאח הגדול שעל המסך. מאחור הגיעה אצנית שניפצה את המסך, ויצא ממנו אור גדול. בסיום הפרסומת עלה המסר: 'ב־24 בינואר אפל תציג את מקינטוש, ותראו מדוע 1984 לא תהיה כמו '1984'".

מדהים. זו אמונה טוטאלית בידיעה שלו לגבי האמת המוחלטת. הפילוסופיה של ג'ובס מאוד לא רציונלית, אלא אינטואיטיבית. איך אפשר לסחוף כך אנשים?
"בספר אני מתאר את זה כ'הכת של אפל'. נוצרה סביב ג'ובס מעין כת. הוא מצויר כגורו, כמנהיג. לאחר שהתנסה בעצמו במפגשים עם גורואים ובחומרים משני תודעה, הוא היה משוכנע שהוא מוציא את כולם מהמערה. הוא הבין שסקרי דעת קהל אינם חזות הכל, ולעיתים החליט אחרת מהם. כך נוצר אייפון ללא מקשים".

ההתלהבות שלו ואמונתו בצדקת הדרך שכנעו את הסביבה שלו, ואיתה עוד מאות מיליוני לקוחות.
"זה נקרא 'שדה עיוות המציאות'. כלומר, אני כל כך משכנע אותך, שאתה מתחיל לחשוב כמוני. ג'ובס גרם לאחרים להבין שהם לא חושבים על העולם נכונה, ושהוא יכול להוביל אותם לעתיד טוב יותר. במידה מסוימת, מי שלא הולך איתו כביכול יבחר לחיות בעולם של שקר. שדה עיוות המציאות אינו בהכרח מושג שלילי, הוא באמת יכול לספק לנו מציאות טובה יותר".

ג'ובס קרוב בפילוסופיה שלו למאסק, וקל לשייכו לאפלטון, ואילו את מאסק קשה יותר לשייך פילוסופית.
"מאסק תמיד אומר שהמוטו שלו הוא לדעת מה לשאול, מה שמקל את מציאת התשובה. מאסק הוא היזם המהפכן, שובר הפרדיגמות. הוא בוחר במסלול שקיים לצד המסלול הנפוץ, והופך אותו למציאות. אפשר לשייכו לפילוסופיה של תומאס קון - לאופן שבו נוצר המדע, למבנה של המהפכות המדעיות. תומאס קון שואל מהי בכללה היפותזה, איך מגדירים אותה. הוא סבור שהעולם מבוסס פרדיגמות, שמגדירות גם מהם מדע, אמת ושקר. כשמאסק קורא את זה, הוא גם מבין שאפשר לשבור פרדיגמות - בדומה לניוטון ולאיינשטיין".

נתיב הכסף

בקצה השני, מול ג'ובס ומאסק, ניצבים מבחינה פילוסופית ג'ף בזוס וביל גייטס הרציונליים, הפרגמטיים.
"בזוס התחיל את הקריירה שלו בבניית מודלים לחברות השקעות. הוא שיטתי, מסודר, אנליטי לחלוטין, וידע לזהות את הזדמנויות האינטרנט כבר לפני 30 שנים. הוא מזהה חוקיות, נתונים ומגמות, ומייצר רווח. בסוף אמזון בנויה כמכונה יעילה - אין בזבוז כסף, אין שיחות חולין, אין מנוחה ללא תכלית, מנסים למנוע ימי מחלה. הכל כדי שהמכונה תפעל אופטימלית ושאנשים יקנו אונליין".

לשיטתו, אין מערה - יש חוקיות, והכל מכוון תכלית. אריסטו.
"בזוס כינה זאת 'גלגל התנופה' - התכלית של הגשת המוצר בזמן. תורה זו אכן שואבת מאריסטו, אבי תורת הניהול במידה רבה, שהתבסס על למידה בהתאם לחוקיות. לפי אריסטו, כדי להיות יזם מוצלח יש ללמוד מה יזמים מוצלחים אחרים עשו, ולפעול בהתאם. היחס של בזוס לעובדים גם הוא בגישת אריסטו, שטען שעבדים, או עובדים, הם עבדים מטבעם, ונועדו לציית לאדון שצריך להפעילם בחוכמה".

ביל גייטס גם הוא מאוד אנליטי, אבל שונה מבזוס. בספר הרגשתי שאתה משנמך את הצלחתו, והופך אותו ל"פותר בעיות" ותו לא.
"אני חושב שהמזל שיחק לטובתו. הוא ניסה והצליח לפתור בעיות באמצעות המחשב. כיום, לימודי יזמות מתחילים בזיהוי בעיה ובניסיון לפתור אותה תוך יצירת ערך כלכלי, ברוחו של גייטס. בזוס, לעומתו, לא פתר בעיה, הוא פשוט סבר שדברים יכולים להיראות אחרת. הפרופיל הפילוסופי של גייטס מזכיר את זה של קופרניקוס, שגם הוא נולד למשפחה מיוחסת מאוד, בדיוק כמו גייטס. קופרניקוס פתר את הבעיה של תנועת כוכבי הלכת, וקבע כי הם סובבים סביב השמש. גייטס פתר בעיות אחרות, שקשורות לתוכנה, לנגישות המחשבים ולתקשורת ביניהם".

כפי שאמרת, יזמים לומדים מגייטס, ועושה רושם שמארק צוקרברג רצה להיות ביל גייטס.
"אלא שצוקרברג הגיע ממשפחה ממוצעת יחסית, הבין היכן נמצא הכסף הגדול, וחתר לשם. אני לא ממש מגדיר אותו כיזם, אני מזהה אצלו פרופיל פילוסופי שקשור באופורטוניזם. הוא לא בהכרח יודע מה תהיה הדרך שלו, עד שהוא מוצא את הנתיב להצלחה עסקית.

"בספר אני מייחס את הדרך של צוקרברג לזו שעשה גלילאו, שפיתח טלסקופ מתקדם, אבל רק באלמנט אחד: שניהם הבינו שכדי לעשות מהפכה, נדרש מישהו שיממן אותה. רק כשהדוכס הגדול של טוסקנה, קוזימו דה מדיצ'י, הכיר ביכולותיו ובכישוריו של גלילאו, הוא הפך למדען מפורסם. בפייסבוק, רק חודשים ספורים מרגע השקתה המייסדים הבינו שנדרשים מקורות הכנסה חיצוניים. רק כשחברות הבינו שהפרסום בפייסבוק עובד, פייסבוק הצליחה לייצר תועלת כלכלית ברורה יותר".

גם ההמצאות של צוקרברג ושל גלילאו דומות, לפחות מטאפורית.
"אני רואה דמיון מטאפורי בין ההמצאות, שכן פייסבוק הפכה להיות 'הטלסקופ של הרשת'. בעזרתו מתאפשר למשתמשים לראות דברים רחוקים כאילו היו קרובים. זו נקודה מעניינת".

טלסקופ אחר של הרשת הוא גוגל, כמובן.
‫"גוגל פעלו בתוך פרדיגמה שהגבירה את האפשרי בצורה אקדמית, כמעט בלי תוכנית עסקית. הם פעלו אקדמית כדי לסדר ולארגן מחדש את הידע באינטרנט. ככל שעמוד מצוטט יותר, כך הוא חשוב יותר.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ פילוסופית, הם מתחברים להיסטוריה של הרעיונות‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬, לאופן שבו מארגנים ידע, מה זה אמת ומה זה שקר, מה מבוסס ומה לא".‬‬‬

השיקוי ליזם המתחיל

האם פיתוח הפילוסופיה העסקית הוא פועל יוצא של תנאים יוצאי דופן? אילון מאסק התוודה בעבר שהוא מתמודד עם אספרגר ועם הפרעה דו־קוטבית, ג'ף בזוס כלל לא גדל עם אביו הביולוגי, וגם סטיב ג'ובס גדל עם הורים מאמצים.
"לביוגרפיה יש תפקיד חשוב. אצל ג'ובס זה בלט‬‬‬‬‬, העובדה שלא היו לו שורשים ביולוגיים ניכרים, מסגרת או ייחוס אפשרה לו להגיע לעצמי אותנטי ולפרוץ גבולות. מעבר לכך, הוא אמר - אני נבחרתי. הוא ראה בעצם האימוץ שלו כבחירה בו על ידי זוג הורים אחר. את רובנו לא באמת בחרו, פשוט נולדנו, אבל אותו בחרו, ומבחינתו הוא הנבחר. זו תחושה שליוותה אותו כל חייו".

השאלה הפילוסופית היא למה הוא, למה דווקא הוא.
"יש פה ‫אתוס פרוטסטנטי‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬: נבחרתי להראות לכם את האמת‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬, להוביל אתכם אל הטוב, אל האור. אני נבחרתי ואתם לא. האתוס הזה משותף לעוד יזמים, אבל אצלו זה הכי בולט. האתוס הפרוטסטנטי גם כולל ודאות שאני על המסלול הנכון, וזה בלתי אפשרי להיות יזם מוצלח ללא ודאות פנימית באשר להצלחתך העתידית".‬‬‬‬

זה נשמע יותר קיומי מאשר פרוטסטנטי.
"אכן יש פה גם אתוס אקזיסטנציאליסטי. כלומר, אני לא מקבל ‫את העולם כפי שהוא‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬, או אמיתות של אחרים. אני בונה את העולם בדרכי שלי. הרצון שלי, המנוע הפנימי שלי, יוצר לאחרים מציאות, ‫וזה מתקשר לשדה עיוות המציאות שעליו דיברנו קודם".‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

פילוסופית, מהי המוטיבציה של יזמים אחרים?‬‬‬‬
"כשאנחנו מתווכחים עם אחרים, אנחנו מאותתים להם - מה שאני חושב זו אמת. גם היזם חושב שיש אמת מסוימת ושאחרים טועים. יזמים פועלים כדי לשנות מה שאחרים חושבים: כך יש לקנות ספרים, כך יש להשתמש בטלפון, כך יש לארגן את האינטרנט".

אי אפשר לא להכניס פוליטיקה לתוך השדה הפילוסופי. מאסק הוא אחת הדוגמאות ליזמים שנכנסו לפוליטיקה. מה בין פילוסופיה, יזמות ופוליטיקה?
"תחושת העוצמה שנותנת השליטה בחברה טכנולוגית מייצרת את השאלה - למה לעצור רק בטכנולוגיה? אבל רוב היזמים בסופו של דבר ‫הקימו חברה ונהנים מפירותיה. אני כן סבור שקיים ממד של השפעה פוליטית על תחום היזמות והטכנולוגיה. צורה ראשונה של השפעה פוליטית היא האופן שבו המיזם משפיע על פוליטיקה. פייסבוק, לדוגמה, משנה את האופן שבה הפוליטיקה מתרחשת‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬. היא עוברת מהכיכרות אל שדה הפייסבוק.‬‬‬‬‬‬‬‬‬ גוגל, שמארגנת את המידע ‫באינטרנט וקובעת מה חשוב יותר ומה פחות, משנה את האופן ‫שבו אנחנו חושבים על העולם‬‬‬‬‬‬, גם מבחינה פוליטית. ‫האלגוריתם בעצמו הוא פוליטי‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ במובנים מסוימים. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

"צורה אחרת היא שחברות גדולות משפיעות על הפוליטיקה, אם באמצעות לוביסטים ואם בהשקעות הכרוכות באחריות תאגידית. הגרסה הקיצונית של זה באה לידי ביטוי באופן שבו גוגל ואפל תומכות באיסור של טיקטוק בארה"ב. מבחינה אתית, אני סבור שיש כאן בעיה, משום שחברות טכנולוגיה אחרות עשויות ליהנות מהפירות של הגבלת טיקטוק הסינית. יש לכך השפעה פוליטית, תקשורתית וטכנולוגית".

מה לגבי הדהוד מסרים בעייתיים ברשתות החברתיות? זו בעיה חמורה.
"השאלה היא איזה אלגוריתם נרצה לראות ברשתות החברתיות - פוליטי או עסקי. אפשר להשוות זאת להמצאת הדפוס, אז נשאלה השאלה אם כל אדם יוכל להדפיס כרצונו. דווקא האזורים שבהם הדפוס היה חופשי - בריטניה, גרמניה וצרפת - התפתחו רעיונית ומדעית, בניגוד לאימפריה העות'מאנית ששלטה בדפוס.

"הדפוס שינה את העולם לטובה, אבל אם הוא היה נשלט בידי הכנסייה זה לא היה קורה. היום מתרחש תהליך דומה, מהפכה באופן שבו מסרים וידע עוברים ממקום למקום. אם תהיה מעורבות ושליטה פוליטית על העברת מסרים אלה - זה עלול לעכב את ההתפתחות האנושית. יזמות נשענת על חירות, אבל יזם לא יפעל אם הוא יחשוב שיגבילו אותו בעתיד. כך שלדעתי, רגולציה על יזמות, על תוכן יזמי ועל תוכן ברשתות היא דבר רע. עדיף לנו הג'ונגל הנוכחי מאשר גוף פוליטי שיקדם רעיונות. זו שליטה מחשבתית חמורה יותר משליטה מחשבתית עסקית. כך זה גם עם דת. אלוהים הוא היזם האולטימטיבי - הוא בנה ויצר את העולם, ומבחינת דתות מסוימות אסור לשנות יצירה זו. אם היינו פועלים לפי התזה הזאת, עוד היינו במערות".

איך ייראה היזם החדש, המודרני? איש רוח עם עומקים פנימיים, או קפיטליסט שחותר להשגת רווח?
"קשה להפריד. גם לקפיטליסט יש פילוסופיה, אם הוא מודע לה ואם לא. אם אשאל אדם שרודף אחרי כסף מדוע הוא עושה זאת - הוא יספק תשובה פילוסופית: כי הכסף פותר בעיות, קל יותר להיות עשיר, כך אני רוצה וכו'... אלה תפיסות פילוסופיות.

"אם להרחיב את שאלתך, הייתי רוצה שהיזם החדש יציב במרכז יותר סוגיות ושאלות אתיות: עד כמה היזמות שלו פוגעת באחרים, עד כמה שדה עיוות המציאות שלו עלול להיות מסוכן לסדר החברתי, ואיך ממתנים זאת. הגבול בין יצירת עולם חדש לבין שיבוש ואף החרבה של העולם הישן, הגבול בין הצלחה לאסון - הוא דק מאוד".

 מניח שקוראים רבים תוהים איך ניתן לנקוט גישה פילוסופית שיכולה להפוך אותם ליזמים שמשפיעים, משנים את העולם ומייצרים ממון רב.
"אין תוכנית קסם, אבל אפשר לשרטט באופן פילוסופי כיצד יזמות מתרחשת: היא יכולה להתחיל מהארה, הבנה פתאומית של המציאות, או מהתגלויות קטנות וכביכול לא משמעותיות. יזמות יכולה להתחיל גם מחשיבה מאומצת. לכל יזם מתחיל כדאי לקבל הכוונה מיזמים שכבר היו שם. היזם מסתכל על ההווה, ובאמצעות כלים פילוסופיים מבין מה עשוי להתרחש בעתיד, ופועל לשם כך. כל יזם הוא פילוסוף, משום שיזמות תמיד מתחילה בהרהור וערעור פילוסופי על המציאות.

"בסוף, כולנו יזמים. המחשבה שלנו שיש חוקיות בעולם מגבילה אותנו. אבל לצד זה, אנחנו כל הזמן משנים דברים בעולם. גם שאלות בסיסיות, כמו בחירת בני זוג, טומנות בחובן מהות יזמית, פילוסופית. אדם שמתחתן יודע שהמציאות שהיתה עד כה צריכה להשתנות. גם אדם שקם בבוקר ומסדר את הכלים במטבח משנה את המציאות. זו התחלה קטנה של שינוי בעולם. יזמות היא לא רק בדברים הגרנדיוזיים, אלא בכל פעולה שעשויה לשפר את מצבנו".

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il