על מה שבתו התיכונים ומי באמת צודק במאבק? בדקנו

ביום ראשון, כמה מורים מתל אביב ניצלו את הבטלה שנכפתה עליהם עקב השביתה (שבינתיים הסתיימה) כדי להפגין. מה שהוציא אותם לרחובות היה הכעס על תוכנית החוזים האישיים, שאותה מבקש לקדם משרד החינוך. אחת המפגינות היתה טניה דדון (49), מורה ותיקה לאנגלית ולקיימות בתיכון חדש בתל אביב, אם לשלושה. "בעיניי, התוכנית של החוזים האישיים היא הזיה", היא אמרה.

"זה פתח לפורענות. מנהלים יוכלו להחליט לשלם משכורות שונות למורים שעושים את אותה העבודה. מה זה יעשה לחדר המורים? לא צריך להיות גאונים כדי להבין שככה מפתחים רגשי נחיתות וחוסר שוויון. אם אדע שבחדר המורים יש מישהו שעושה את אותה עבודה כמוני ומרוויח יותר ממני - אתבאס מאוד. וואלה, זה משפיל. יכול להיות שזה ידרבן מורים ספציפיים, אבל זה יעורר אצל שאר המורים תחושה של באסה של החיים, עד כדי כך שאני לא בטוחה שהם ישרדו במערכת. אני לא יודעת אם אני הייתי שורדת אם הייתי יודעת שמישהו מרוויח יותר ממני על אותה עבודה".

התוכנית אמורה להכניס למערכת עד 6% של מורים חדשים בעלי תואר שני או ותק בחינוך שפרשו בעבר מההוראה, שיזכו לחוזה אישי. החוזה יאפשר למורים טאלנטים להרוויח כ־16 אלף שקלים בחודש, פי אחת וחצי יותר ממורים רגילים. עם זאת, החוזים האישיים לא יעניקו למועסקים בהם קביעות, ובחופשת הקיץ הם יצטרכו להשתתף בהשתלמויות. המטרה של התוכנית היא למלא את המחסור במורים לאנגלית ולמדעים. אף על פי שכבר אושרה - בשל ביורוקרטיה במשרד החינוך, בפועל עדיין אין מורים המועסקים בחוזה אישי.

דדון: "אם יש מחסור במורים, ורוצים למשוך צעירים ולהכניס אנשים איכותיים לחינוך - צריך להעלות את השכר לכל המורים ולשדרג את מעמדם. כל המורים שאני מכירה נאלצים לעבוד בעבודה נוספת כדי להצליח לפרנס את משפחתם. אני באופן אישי מלמדת שיעורים פרטיים. אנשים לא מבינים מה זה להיות מורה. צריך לעבוד בשישי־שבת ובחופשות כדי לבדוק מבחנים וחיבורים. גם בקיץ מתכוננים לשנה הבאה. התעודות לא כותבות את עצמן, המבחנים לא בודקים את עצמם והשיעורים לא נבנים לבד. מישהו צריך לעשות את זה, וזה לוקח שעות על שעות. רק לכתוב הערה בתעודה זה לפחות רבע שעה לכל תלמיד. אם יש 40 ילדים בכיתה וחמש כיתות - תחשבי כמה זמן זה לוקח. בתקופות שלפני התעודות אנחנו לא ישנים בלילה.

"אם יש מחסור במורים בפריפריה, אפשר לתת תוספת שכר מעבר לחוזה הקיבוצי. אבל למה חוזה אישי? עבדתי בעבר במגזר העסקי, וראיתי כמה עבודה צריך להשקיע בשיווק. אני לא חושבת שזה נכון שמורים יתחילו לשווק את עצמם ולדון בשכר ובחוזים".

דדון מספרת שכאם, היא חברה בהנהגת ההורים של בתי הספר, ויודעת מקרוב עד כמה זה קריטי שהמורים יהיו בעלי הכשרה מתאימה. על כן, בעיניה הרעיון להכניס מורים בלי תעודת הוראה הוא בעייתי מאוד. "בכל שנה הנהגת ההורים בוחרת מדריכים לשעות תל"ן (תוכנית לימודים נוספת), שעות העשרה שההורים מממנים. את המדריכים מאשרות ועדה וההנהלה, ובכל זאת בכל שנה המדריכים קורסים. למה? כי הם לא מורים. הם יכולים להיות מומחים בתחומם, אבל זה לא עושה אותם מורים.

"כדי לדעת לעמוד מול כיתה ולהחזיק 40 תלמידים, צריך הכשרה וניסיון. הם יכולים להיות טאלנטים מומחים בתחומם, אבל אם הם לא עוברים הכשרה ומקבלים תמיכה בבית הספר - הם לא יחזיקו מעמד. כמורה לאנגלית, זה לא מספיק שאני דוברת אנגלית ומכירה את חוקי הדקדוק על בוריים. אם אני לא מבינה את הקשיים של התלמידים, ואם אני לא מבינה שאני צריכה לגשת לכל ילד וילדה בכיתה בצורה אחרת - זה לא יעזור שאני דוברת אנגלית".

חייבים את חיידק ההוראה

מנקודת מבט של מנהלת בפריפריה, תוכנית החוזים האישיים דווקא יכולה להוביל לשינוי חיובי. "אני חושבת שזו יוזמה מבורכת", אומרת עידית דיין, תושבת ניר ישראל בת 41, מנהלת תיכון "גיל רבין" בשדרות ואם לארבע. "אני עדיין לא מעסיקה מורים בחוזה אישי, אבל כן חושבת שיש לתוכנית יתרונות. היא יכולה להביא אנשי חינוך ממקומות רחוקים יותר, כי הרבה פעמים אנחנו מחפשים את הקרוב לבית. ברגע שיש תמריץ, אנשים יסכימו לנסוע רחוק יותר. אני מאמינה שזה יעודד אנשים לצאת ללמוד הוראה. זה בסדר לעודד צעירים שמחפשים את עצמם ולתת להם מענק להתחלה. זו מקפצה כדי למשוך אנשים מתאימים לחינוך. מצד שני, לתוכנית יש גם חיסרון. אנחנו רוצים לתמרץ גם את מי שנמצאים. מגיע להם. יש לי מורים שהם שחקני נשמה".

כרגע חסרים לך מורים?
"כרגע אני בסדר. קיבלתי מענה לכל החוסרים דרך משרד החינוך. הסברתי את הצרכים וקיבלתי קורות חיים בהתאם. התחומים שבהם קשה יותר למצוא מורים הם אנגלית ומדעים, ואלה התחומים שתוכנית התמריצים תקפה לגביהם".

מה לגבי פערים שהתוכנית עלולה ליצור בחדר המורים?
"לכולם מגיע יותר. ההסכם החדש מתגמל את כלל המורים, והשכר הוא יפה. זה לא כמו בתקופה שבה אני התחלתי בהוראה, שהשכר היה 4,000 שקלים. עם זאת, חינוך הוא לא עבודה שבאים אליה בשביל המשכורת. גם אם תרוויחי המון, אם זה לא מגיע מהבטן - זה לא יעזור, את לא תשרדי. מורים צריכים שיהיה בהם את החיידק שרוצה לחולל שינוי ולחנך את הדור הזה. השדה החינוכי הוא שליחות".

ראוי בעינייך שאנשים בלי תעודת הוראה ילמדו?
"התוכנית לא מאפשרת לקבל כל אחד. יש תנאים ויש התחייבות של המורים להשתלמות. מי שנכנסים למערכת בחוזה אישי מתחייבים להשלים לימודים. אנחנו לא מתפשרים. לילדים מגיע הטוב ביותר".

ומה אומרים המומחים? כמובן, כמו בכל תחום - דבר והיפוכו. "אני מתנגד לחוזים אישיים", אומר נחום בלס, ראש תוכנית החינוך במרכז טאוב. "עבודת החינוך בבתי הספר היא עבודה קבוצתית. מורים לספרות משפיעים על יכולות התלמידים במתמטיקה. לכן דווקא בתחום הזה יש חשיבות בעבודה מאורגנת, בייחוד כשמדובר בציבור כל כך גדול, של 200 אלף מורים. לדעתי, זה לא לטובת המערכת לייצר סיטואציות של תחרות בין מורים, שיהיו מורים טאלנטים וכאלה שלא. זה ייצור מרמור וחוסר שביעות רצון, וזה עלול לגרום לפגיעה חמורה באווירת חדר המורים וביחסים בין המורים, וגם בין המורים למנהלים. מורים שגייסת אותם כטאלנטים - מחר מנהלים אחרים יגייסו אותם. לך אין מחויבות אליהם כי אין להם קביעות, ולהם לא תהיה מחויבות אלייך. הם כמשב הרוח. היום פה, מחר שם".

בלס גם מתנגד להכנסת כוחות חסרי הכשרה מקצועית למערכת החינוך. "הוראה היא מקצוע. אנשים לומדים אותו שלוש שנים, ולפעמים גם יותר. זה לא מספיק לדעת את תחום הידע. צריכים לדעת איך ללמד אותו. לא כל מי שיודעים מתמטיקה יודעים להיות מורים למתמטיקה, ולא כל מי שכותבים שירה הם מורים לספרות".

אבל יש מחסור במורים.
"אני כופר באופן גורף בטענה הזו. בכל שנה הצטרפו למערכת יותר מורים מהגידול במספר התלמידים והכיתות. בניצול נכון של כוח האדם הקיים, אין מחסור במורים. העובדה היא שבכל סוף שנה מדברים על 5,000 מורים חסרים, אבל בתחילת שנה מתברר שכל הכיתות נפתחו. וזה לא שנפתחו כיתות עם מורים פחות טובים. להפך, בכל שנה שיעור המורים בעלי ההשכלה האקדמית הולך ועולה. יש תחושה של מחסור במורים, מפני שבכל שנה מתחלפים רבע עד שליש מהמורים בבית הספר. 15% יוצאים לשבתון, אחרים פורשים לפנסיה, ויש מי שעוברים דירה. אבל בסופו של דבר יש גם את אלה שחוזרים משנת שבתון או מחופשת לידה, ובכל תחילת שנה לא חסרים מורים".

מה קורה בעולם מבחינת העסקת מורים בחוזים אישיים?
"בכל העולם מקצוע ההוראה הוא המקצוע הבולט ביותר שיש בו עבודה מאורגנת. כשיש עבודה מאורגנת, לפעמים מגיעים להסכמה עם ארגון העובדים על אפשרויות כאלה ואחרות, בסיטואציות של מחסור, אבל אף ארגון עובדים לא יסכים למשהו שנקבע בלי הסכמה איתו. לצערנו, כרגע המורים אולצו להפסיק את השביתה. התפיסה הפוליטית של הממשלה היא ימנית, ועל כן היא נגד עבודה מאורגנת. אפשר להסכים לחוזים אישיים באופן נקודתי, רק כשזה נעשה בהסכמה עם ארגון המורים ורק בסיטואציות מוגבלות, אבל אסור שזה יהפוך לחלק קבוע מעולם התעסוקה של המורים".

תעודה היא לא הכל

מי שתומכת בתוכנית החוזים האישיים היא נעמה אבידן (47), נשואה ואם לילדים ביסודי, בתיכון, בצבא ובאקדמיה, דוקטורית לפילוסופיה יהודית שעובדת כחוקרת מדיניות חינוך בפורום קהלת. "הרעיון של החוזים נולד בעקבות ועדת דוברת, שהמליצה ב־2005 על חוזים מיוחדים עם תעדוף לפריפריה", מסבירה ד"ר אבידן. "חוזים אישיים הומלצו כי הם מעניקים למערכת החינוך שני כלים משמעותיים - גמישות ועידוד מצוינות. כיום המערכת מזמינה את המורים להיכנס אליה ולהתחיל לעלות בדרגת השכר לפי הוותק. חוזה אישי מאפשר למערכת את הגמישות הנחוצה לה - להעסיק מורים בשכר גבוה יותר, מבלי שהמורים יזדקקו לשנים ארוכות של צבירת ותק.

"שבוע העבודה והחופשות ייסגר בין המורים למנהלים, בתוך גבולות מסוימים. גם הגמישות בסיום העסקה תוביל למצוינות. פיטורי מורים בישראל עקב חוסר התאמה הם מהמסובכים ומהארוכים בעולם. למשל, ב־2020 פוטרו רק שלושה מורים בשל חוסר התאמה, וזה סדר הגודל של המפוטרים כמעט בכל שנה. ברגע שמורים קיבלו קביעות, הם קיבלו תעודת ביטוח להישאר במערכת עד הפנסיה. האם זה טוב למורים? להערכתנו לא. האם זה טוב לתלמידים ולמערכת החינוך? ודאי שלא. רובם המכריע של המורים הם אנשים מופלאים, מסורים, ערכיים, שעושים מלאכת קודש. מורים טובים הם נכס אסטרטגי ממש. עם זאת, כשמערכת החינוך לא מאפשרת לסיים העסקה של מורים מותשים, היא כורתת את הענף שעליו היא יושבת".

יש מודלים של חוזים אישיים שנוסו בעולם?
"כן. למשל, ב־2011 נחקק חוק במדינת ויסקונסין שבארה"ב המאפשר להעסיק מורים בחוזים אישיים. מחקר שפורסם ביולי האחרון מגלה שהחוזים הללו העלו את רמת ההוראה ואת הישגי התלמידים, במיוחד בקרב תלמידים מרקע חברתי־כלכלי חלש. המחקר בוויסקונסין מוכיח כי החוזים האישיים הובילו לשיפור בתנאי העבודה של המורים הצעירים, וסייעו למשוך אל המערכת מורים איכותיים יותר ולשמר אותם בתוכה.

"החריג בהשוואה בינלאומית הוא מודל ההעסקה הישראלי - חוזה קיבוצי אחיד לכל המורים, העסקה של כל המורים והגננות מגן ועד חטיבת הביניים ישירות בידי המדינה. ברוב המדינות ההעסקה היא מול הרשות המקומית או מול בית הספר, ויש מגוון של איגודים מקצועיים וארגונים יציגים מתחרים. לו החוזה הקיבוצי היה פחות קשיח ואחיד, והיה מכיל מרכיבים ברורים יותר של גמישות ועידוד מצוינות, לא היה צורך בחוזים האישיים. ראוי להזכיר את הרפורמה באנגליה שהחלה ב־2013, שאפשרה לאקדמי'ס (בתי ספר חופשיים, שהיום רוב בתי הספר באנגליה משתייכים אליהם) לקבוע למורים סולם שכר עצמאי. קשה להוכיח קשר ישיר, אבל לפחות במדדי פיז"ה אנגליה עלתה, ובעשור האחרון נמצאת בין המובילות במבחנים".

התוכנית תכניס למערכת מורים חסרי תעודת הוראה.
"אין אינדיקציה לכך שתעודת הוראה משפרת את איכות ההוראה. רבים מהמורים יאמרו לך שהתעודה היא הליך פורמלי, שלא בהכרח הכשיר אותם להוראה. ההכשרה החשובה היא להכיר את המקצוע, ולזכות בליווי, במשוב ובהכוונה. לימודי תעודת הוראה בארץ הם לרוב ברמה נמוכה, ומהווים חסם כניסה להוראה לאנשים שלא יקדישו שנת לימודים שלמה להכשרה שהאפקטיביות שלה מוטלת בספק".

התוכנית לא תשפיע על האווירה בחדר המורים?
"גם היום יש פערי שכר בין מורים בעלי תואר שני לאחרים, ובין הוותיקים לצעירים. ובכל זאת, כולם חיים בשלום ובשיתוף פעולה. האם ראוי שמורים שמשקיעים, מתנדבים ומגדילים ראש יתוגמלו על כך? או שחדר המורים הוא שריד של הקיבוץ הקומוניסטי, שבו כולם מרוויחים אותו הדבר? יסוד בסיסי בכלכלה ובניהול משאבי אנוש הוא שתמריץ מעודד לפעולה. בכל תחום משגשג יש תמריצים, וכך צריך להיות גם במערכת החינוך".