כולם מחכים לפרסים. גם לי, כמובן, יש מה לומר בנושא הביטחוני. אולם מכיוון שאני מניח שבחלקים אחרים של המוסף דנים ומדסקסים, מתפלפלים ומחדשים בנושא האיראני מכל כיוון ומכל זווית שהיא, הפינה הצבאית הזו די סגורה.
אבל, בכל זאת, משהו קטן. זווית אזוטרית על המשיח שלהם ועל סוף העולם. בהתחשב באמונה היוקדת של השיעים, אני סבור ששווה להתעכב בקטנה. שיעים, בל נשכח, הם אנשים שמכים את ראשם בחרבות עד זוב דם בחג העיקרי שלהם, "העשורא". ככה הם חוגגים, הם לא אוכלים קניידלך. והמהדי זה המשיח שלהם. חמינאי יימח שמו אמר לאחרונה בנאום כי העולם "מתקרב יותר ויותר לתקופת המהדי המובטחת", והוא כמובן ציין זאת בהקשר המלחמה איתנו. אז יש מצב שהשיעים מתכננים את מסיבת סוף העולם.
מהדי בערבית זה "המודרך" והכינוי שלו הוא צָאחִבּ אל־זָמָאן, אדון הזמן. ולמה קוראים לו אדון הזמן, ולא אדון משיח? כי המהדי שולט בזמן. הוא קבוע תמידי בעולם, נסתר מעיני כל, עד שמגיע היום המיוחל והוא יצוץ ויביא איתו את אחרית הימים.
ומה קורה באחרית הימים השיעית? חגיגה.
מלחמת בני האור בבני החושך המכונים "הדג'אל", הם האנטיכריסט. ואתם גם לא טועים. לפי החזון המשיחי השיעי, אנחנו היהודים עומדים להיות האטרקציה המרכזית באירוע הגדול. המנה העיקרית. ממש ככה, כאילו אלפיים שנות גלות, פוגרומים, שואה, חיזבאללה, 7 באוקטובר - לא מספיק. לפי האסכטולוגיה השיעית, צפויה לנו חוויה "בלתי נשכחת" של מלחמה, השמדה, ומי שישרוד יקבל המרת דת כפויה. כי אנחנו היהודים בצד של השטן, הדג'אל, והם בצד הטוב.
ובכל זאת, אם רוצים להסתכל באופן חיובי על המציאות, יש משהו מרגש בזה שאנחנו כל כך חשובים לשיעים כדי להשלים להם את התסריט הקוסמי. כמו להיות כוכב של סרט אימה - "מנסרי הגופות מטהרן". לא תפקיד חיינו, אבל במרכז העניינים.
עם הפלשתינים הסונים זה סכסוך דתי רגיל, אישי מאוד, אינטימי. עם השיעים זה משהו מיסטי. הם שונאים אותנו בדם. תחשבו על זה. כשיהודי מדמיין את אחרית הימים הוא רואה כמו ישעיהו "וגר זאב עם כבש", אבל כששיעי מדמיין את אחרית הימים זה "וגר זאב עם צלעות הכבש". כבש יהודי כשר.
אי אפשר להתעלם מהחטופים, אבל גם אי אפשר להתעלם מרעשי הרקע המופרעים באמצע מלחמה. ראש ממשלה לשעבר ורמטכ"ל לשעבר קורא למרי אזרחי, ובראיון
ל־CNN מאשים את ראש הממשלה כי חיסול הנייה נועד לטרפד עסקת חטופים. האלוף ניצן אלון, ממפגיני בלפור בעבר, לא חשוד באהדת נתניהו כלל וכלל, אבל בשיחה עם משפחות חטופים הוא אמר באופן ברור שנתניהו אינו מונע עסקה.
מתחילת מלחמת חרבות ברזל מתנהל קמפיין חטופים ציני, הכולל הדלפות מישיבות קבינט. הקמפיין תמיד מציג הדלפות של קציני צה"ל שמעורבים במשא ומתן לשחרור החטופים ואלו, על פי המקור, תובעים מראש הממשלה להתקדם לעסקה דמיונית שלא קיימת. לקינוח הם וכל פמליית הלשעברים טוענים בתוקף שמערכת הביטחון תדע להתמודד עם כל ההשלכות.
כשיהודי מדמיין את אחרית הימים הוא רואה כמו ישעיהו "וגר זאב עם כבש", אבל כששיעי מדמיין את אחרית הימים זה "וגר זאב עם צלעות הכבש". כבש יהודי כשר
אבל אלו רק מילים, צ'ק ללא כיסוי. ברצוני להזכיר כי "המערכת", באמצעות דובריה השונים אך זהים בתקשורת, לעגה לאזהרות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה מכוונות ההשמדה של איראן. "המערכת" יישרה קו עם האמריקנים. "המערכת" עצרה תקיפה באיראן. אני זוכר כיצד מאיר דגן, ראש המוסד, סיפר זאת בגאווה לאילנה דיין ב"עובדה".
וגם אחרי 7 באוקטובר האסימון לא נפל. לכולם. ראש אמ"ן, למשל. למרות הטבח וכישלון המעריך הלאומי שזה הוא עצמו, ועל אף טבעת החנק האיראנית שאפשר היה לראות את התהוותה, קבע בנאום בתחילת המלחמה שזו אינה מלחמה קיומית. ואני סבור כי האלוף חליוה, שהוא חובב צניחות חופשיות, כנראה צנח חופשי מדעתו זמנית באותו נאום, כי לדעת רבים, אנחנו באבו־אבוה נמצאים במלחמה קיומית מול אויב שרואה בנו שליחות דתית.
אגב, האחרון שראה בנו איום קוסמי כזה היה הצורר היטלר, שצוואתו עסקה בהשמדת היהודים. לא בכדי חיזבאללה מצדיע במועל יד.
אבל לא אלמן ישראל, אנחנו ננצח. המלחמה תישאר איתנו ותלווה אותנו בהמשך. אפשר לקוות שזה יהיה תקופתי כמו הרפס, ולא כרוני כמו מחלת עור.
בחזרה לקמפיין. איך בכלל יודעים שזה קמפיין? כי הטענות מתפרסמות בערב שישי, וכך עד מוצ"ש מנסים לקבע נרטיב ציבורי שלראש הממשלה לא אכפת מהחטופים. שהוא רשע מרושע שמקריב את החטופים על רקע שיקולים פוליטיים. ובכל מוצ"ש נאלצים ראש הממשלה וצוותו לטפס על הר הקשקשת ומשקיעים מאמצים גדולים בהפיכת הנרטיב על ראשו.
ביום ראשון האחרון ראינו הדלפה על מנהרת רכב ברפיח. לדו"צ לא היתה ברירה, וגם הוא פרסם את התמונה. אני יכול להעריך שהתמונה הודלפה כדי להסביר לציבור שלהתעקשות של ראש הממשלה על ציר פילדלפי יש ממד מציאותי מאוד.
האר.פי.ג'י היותר פופולרי בשטחי הרצועה הוא ה"יאסין". ראש קרב מייצור עצמי. רוב חומרי הגלם מגיעים מישראל באדיבות בג"ץ, שהתערב גם בדברים ובחומרים שמותר או שאסור להכניס לרצועה. הכלים היותר גדולים, כלי הנשק עצמם ובעיקר הרקטות האיראניות שמגיעות מפורקות ומורכבות ברצועה, מגיעים ברובם הגדול דרך סיני ומנהרות ההברחה ברפיח, בפיקוח מצרי הדוק כמובן.
אל תהיו פתיים, ואל תלכו שולל אחר הקמפיין הזה. הוא מזיק לביטחון ישראל ועושה שימוש ציני מכוער בחטופים ובמשפחותיהם. הקמפיין לא משרת את האינטרס הציבורי. הקמפיין מציג תמיד את דעת המערכת כדעה אחידה, וזה די נכון. זו הבעיה שלנו.
הם תמיד חושבים ביחד ותמיד טועים ביחד.
עמוס ידלין בדרך כלל טועה, אבל אחד הדברים שהוא תמיד אמר וצדק לגביו זה "במקום שבו כולם חושבים אותו דבר - אף אחד לא חושב", אם כי זו לא מחשבה מקורית שלו. מי שאמר את זה היה הגנרל האמריקני ג'ורג' פטון, שהיה אמנם מעט אנטישמי אבל במצביאות ובעבודת מטה, בניגוד לגלמים הישראלים, הוא הבין.
תחשבו לבד מה זה אומר על החשיבה הקבוצתית במטה הכללי והקשר שלה למציאות. אנחנו נדע להתמודד עם ההשלכות. כן, בטח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו