במדינת הסחבת: בגלל "טעות בתרגום לערבית" - המענק למשפחות צד"ל מתעכב

לפני שנה פרסמנו כאן את סיפורם של אנשי צד"ל, שבו תיארנו את האפליה שיצרה המדינה בין הלוחמים. אלה שקיבלו סיוע כספי משמעותי מהמדינה ובנו את חייהם מחדש, מול אלה שנזנחו. 

"במשך 22 שנה הקצינים הבכירים שתקו. הם קיבלו הכל - דירות, משכורות, כלי רכב, ולא הפריע להם שהחיילים שלהם שסיכנו את חייהם אפילו יותר מהם, לא קיבלו כמעט כלום", אמר לנו אז סאמר שרף אלדין, לוחם צד"ל לשעבר, שנפצע במהלך שירותו כמה פעמים. "נוצרו מעמדות בתוך יוצאי צד"ל. אני היום לא מגיע לחתונות, לא מגיע להלוויות ולא רוצה שום קשר עם הקצונה הבכירה. רימו אותנו, ניצלו אותנו, והכי גרוע - הכניסו בתוכנו שנאה וקנאה".

בשנת 2000 עם הנסיגה החפוזה של צה"ל מלבנון, כ־7,500 לוחמי צד"ל נמלטו בעור שיניהם ארצה. הם נאלצו להתחיל חיים חדשים כפליטים חסרי כל בארץ זרה. עם השנים עזבו אלפי צד"לניקים את ישראל, וכיום חיות כאן כ־650 משפחות צד"ל, כ־3,000 נפש. ב־2001, בהחלטת ממשלה, פוצלו יוצאי צד"ל לשתי קבוצות: קצונת צד"ל, מדרגת מ"פ ומעלה, ומי שסייעו לזרועות המודיעין של ישראל, לשב"כ ולאמ"ן - כ־200 משפחות בסך הכל. הקבוצה הזו טופלה על ידי מינהלת הביטחון והסיוע של השב"כ וזכתה לבתים, למשכורות ולתמיכה רחבת היקף.

שאר משפחות צד"ל, כ־450 בתי אב, הועברו לטיפול משרד הקליטה וזכו לתנאי שיקום נחותים באופן משמעותי בהשוואה לאלו של בכירי צד"ל - ללא קורת גג משלהם, ללא פנסיה וללא זכויות בסיסיות אחרות. הם קיבלו מענק חד־פעמי של כ־40 אלף שקלים וסיוע בשכר דירה, שנע בין 600 ל־1,200 שקלים בחודש.

על האפליה והפיצול בין אנשי צד"ל, שפוררו מבפנים את הקהילה כתב תא"ל (מיל') יגאל פרסלר בשנת 2015 מכתב לממשלה ולחברי הכנסת. "החלוקה הלא שוויונית הזו עוררה תרעומת עמוקה בקרב אנשי צד"ל, שחשים מבחינתם כי הם הקדישו את חייהם לביטחונה של מדינת ישראל והיא מצידה מפקירה אותם. אני מסכים עם הטיעונים הללו. לדעתי, זוהי חלוקה שערורייתית ולא מוצדקת שיוצרת ואף משמרת לאורך שנים אי שוויון בקרב אנשי קהילה אחת שחבריה תרמו משמעותית לביטחונה של מדינת ישראל". פרסלר מונה מטעם משרד ראש הממשלה לטפל באנשי צד"ל, אחרי שהטיפול הועבר ממשרד הקליטה לרה"מ. 

"הרמטכ"ל אביב כוכבי הקים ועד של יוצאי צד"ל, שהורכב מארבעה בכירים, ארבעה זוטרים ונציג של הרמטכ"ל. בעקבות הפעילות של הוועד, כל אחת מ־450 המשפחות, שהזניחו אותן עד היום, תקבל חצי מיליון שקלים מענק לרכישת דירה ועוד הלוואה של חצי מיליון בערבות המדינה. הכסף הועבר למשרד הביטחון ואנחנו מחכים לעדכון כיצד הכספים יועברו למשפחות באופן הדרגתי, במהלך ארבע השנים הקרובות", אמר לנו לפני שנה רימון מראד, לוחם צד"ל לשעבר וחבר מטעם הזוטרים בוועד שהוקם. "זה נכון שבמשך שנים הקצינים העלימו עין ולא היה אכפת להם שהחיילים שלהם לא קיבלו במשך שנים תמיכה, אבל אנחנו לא מאשימים אותם, הכתובת שלנו היא ממשלת ישראל. הקמנו את הוועד הזה, עשינו סולחה בתוכנו ואנחנו מקווים שזה יחזיק מעמד".

הממשלה הקודמת העבירה בתקציב המדינה 290 מיליון למשרד הביטחון לטובת מענק והלוואה לרכישת דירה  לזוטרי צד"ל. אלא שבדיקה שלנו מעלה שעד היום, שנה אחרי, לא הועבר שקל לאף אחת מהמשפחות. למה? ברוכים הבאים לממלכת הביורוקרטיה, ולמדינה שבה מחליפים ממשלות כמו גרביים.

"טעות בתרגום"

ביום שני השבוע התקיימה ישיבה של הוועד, עוד אחת מיני רבות. מיד לאחריה שוחחנו שוב עם רימון מארד. "משרד הביטחון כבר היה אמור לחתום על האישור הסופי עד יום שני, אבל מצאנו איזה טעות בתרגום בערבית (במסמכים שהמשפחות אמורות למלא), אז יחתמו ביום רביעי. מדובר בתוכנית שפרושה עד ל־2026, שבמסגרתה 415 משפחות יקבלו מענק. יש משפחות שיקבלו את המענק רק עוד ארבע שנים ואז מחירי הדירות יעלו עוד יותר.

"דיברנו על הנושא הבעייתי הזה, אבל אין מענה לזה. זה מה שקבע משרד הביטחון. הם הצמידו את המענק צמוד לממד נכון לשנת 2016. הקדימות בחלוקה תהיה בהתאם לגיל, לאחוזי נכות ולמצב הסוציו־אקונומי של המשפחה. המבוגרים והנכים יקבלו ראשונים. אני כרגע מרוצה. נלחמנו על יותר, אבל אין מה לעשות". 

מה עם ההלוואה בערבות של המדינה? דובר על זה לפני שנה.

"לא הצלחנו עם זה. צריך החלטת ממשלה בשביל זה וכרגע אין".

למה עברה שנה והמענקים עוד לא ניתנו?

"כי מחליפים פה ממשלות כל שני וחמישי, ושר הביטחון התחלף. אנחנו המשכנו להתכנס כל חודש. כרגע העיכוב האחרון הוא כנראה בגלל שתרגמו דברים בגוגל־טרנסלט ויצא לא נכון. אז אנחנו תרגמנו נכון, וביום רביעי (האחרון; י"א) יהיה אישור סופי".

אתה גם אמור לקבל את המענק?

"כן. אני בזמנו טופלתי על ידי משרד הקליטה".

רימון, אב לשתי בנות וסב לשני נכדים, בעל מוסך, הוא כיום בן 52. הוא התגייס לצד"ל בגיל 18 ושירת בו 12 שנה, בתחום המודיעין, וכלוחם וכקצין קרבי. הוא נפצע פעמיים. "פעם אחת קשה יותר כאשר חדר לי כדור בבטן, ובפעם חטפתי כדור ברגל".

קיבלת כדור בבטן, אבל אתה נשמע לי כמו מי שיש לו הרבה סבלנות בבטן. 

"הכדור יצא לי מהגב", הוא צוחק. "צריך לעבוד על העניין של הסבלנות. כשאתה מתעצבן ואתה צועק, מה זה יעזור? אם אתעצבן זה יפתור את הבעיה? לא. הכעס שלי הוא על המדינה שלא קלטה אותנו כמו שצריך כשהגענו לכאן. אני מאוד מקווה שעד יום רביעי יתקבל האישור הסופי ומשהו מהעוול יתוקן".

רימון מארד, חבר ועד יוצאי צד"ל, על העיכוב בהעברת המענקים למשפחות: "מחליפים פה ממשלות כל שני וחמישי. אנחנו התכנסנו כל חודש. כרגע העיכוב הוא בגלל תרגום לקוי בגוגל־טרנסלייט במסמכים"

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מתוך הוקרה לתרומתם של לוחמי צד"ל עבור ביטחון מדינת ישראל ובהתאם להחלטת ממשלה מחודש יוני 2022, יקבלו לוחמי צד״ל סיוע ברכישת דירה בסכום חד פעמי של 550 אלף שקל, שיתפרס על פני חמש שנים. ההחלטה מתייחסת לכ־400 משפחות לוחמי צד"ל שלא קיבלו מענה בעת הגעתם לישראל. ההרשמה לקבלת הסיוע תיפתח בימים הקרובים ותימשך כחודשיים. לאחר מכן תחל חלוקת המענקים, בהתאם לקריטריונים שגיבש צוות בין־משרדי שהוקם לטיפול בנושא.

המאבק נמשך

"יפעת, בוקר טוב יקרה. גם בשבוע ההצדעה למשרתי השירות הלאומי אין אפילו אזכור או כוונה לאזכור של מי שנפרד מאיתנו במהלך השירות הלאומי", כך אמרה לי גילה בן עובד בהודעה קולית ביום ראשון בבוקר.

גילה איבדה את בתה דנה בשנת 2021, כשנפטרה ממחלת הסרטן לקראת סוף שנת השירות הלאומי השנייה שלה. "זה הגיוני הדבר הזה? אולי תוכלי לעורר את זה. אנחנו מחוץ לשכול גם בטקס כזה של משרתי השירות הלאומי. אמן שתצליחי לעשות משהו". הפניה של גילה אליי נעשתה בעקבות תחקיר שפרסמנו כאן על מאבק ההורים, כדי שמוות של בני ובנות שירות לאומי לא יישאר אבל אישי, אלא יזכה להכרה ולהוקרה, ובני המשפחות השכולות יזכו למעטפת תומכת.

גילה צירפה קישור לפרסום לשבוע ההצעדה לשירות הלאומי־אזרחי, שיתקיים בשבוע הקרוב בין ה־8-4 ביוני. השבוע כולל: מופע מרכזי בבריכת הסולטן בירושלים, שבו ישתתפו הזמרים עידן עמדי, יובל דיין, רביב כנר ואמיר דדון;  טקס למצטייני השירות הלאומי בבית הנשיא; יריד 'חושבים על המחר' למתנדבים עם מוגבלויות בהשתתפות הזמר עידן חביב; אירוע הצדעה למתנדבי המגזר החרדי בבנייני האומה בירושלים; אירוע הצדעה למתנדבי המגזר הערבי והדרוזי במרכז הקונגרסים בחיפה; ואירוע הוקרה לרכזות השירות הלאומי.

בתוך כל השפע המרשים והמגוון הזה, לא מצאה בן עובד במודעות הפרסום  התייחסות לבני ובנות השירות הלאומי שנפטרו במהלך שירותם. גם אני לא מצאתי.

טיפת מזור

פניתי ישירות למנכ"ל הרשות לשירות הלאומי־אזרחי ראובן פינסקי, שחזר אליי כבר באותו הערב. הוא הבהיר שאני מתפרצת לדלת פתוחה. "אנחנו מתכננים השנה באירוע המרכזי בבריכת הסולטן להזכיר את הבנות שנפטרו בעת שירותם. זה כבר בליין־אפ משבוע שעבר. אמת דיברתי, מה שנקרא. זה לא בגלל שפנית אליי. אנחנו גם נזמין חלק מהמשפחות. החל ממחר העובדים הסוציאלים של העמותות השונות יפנו אל המשפחות, לאלה שנפטרו משנת 2018.

"אנחנו עוד לא עושים אירוע שבו מזכירים את כל השמות, כי לצערנו אין תיעוד מסודר משנים עברו. הרשות הוקמה רשמית ב־2017 ומיד הכנסנו מערכת ממוחשבת. כעת אנחנו עושים עבודה מאוד רגישה לאסוף את השמות מלפני שנת 2018, ולתקף אותם. אני מניח שעד שנה הבאה יהיו לנו את כל השמות ואז נוכל להזכיר את כולם".

גילה בן עובד, שאיבדה את בתה דנה ז"ל במהלך השירות: "אנחנו מקווים שההכרה בבנות תימשך ותתרחב בלי שיערימו קשיים. שנצליח לשנות גם את החקיקה בנושא. האסון קשה מנשוא גם ככה"

לדברי ראובן פינסקי, "באירוע  נזכיר גם את מאיה די, בת השירות הלאומי שנרצחה בפיגוע בבקעה, יחד עם אחותה ואימה. אבל האזכור יהיה שווה לכולם, כי מי שנפגע בטרור מקבל ממלא הנצחה, ולנו חשוב שגם מי שנפטרה ממחלה או מתאונה, יזכה להכרה. אנחנו גם נתאר את המערך הנצחה שאנחנו בונים ונזכיר את המשפחות שישבו בקהל".

השבוע אכן פנו ברשות אל המשפחות והזמינו אותם להצטרף לאירוע המרכזי בבריכת הסולטן. שתי משפחות כבר אישרו הגעה: משפחת בן עובד ומשפחתה של תמר פניגשטיין, ששירתה בבית חולים שערי צדק ונפטרה בשנת 2019 , כאשר נפלה בין קורנות של הרכבת הקלה בירושלים. את אביה ראיינו כאן במסגרת התחקיר. 

וכך כתבה גילה אחרי, שהוזמנה אל הטקס: "תבורכי. את עושה עבודת קודש. התחושה מאוד מרגשת, סוף־סוף מצדיעים גם למי ששירת את המדינה בשרות הלאומי. דנה תרמה מזמנה ומכישוריה לעשות את הכי טוב למדינה. היא היתה חלק מהצוות הניהולי בשב"ס בשנתה הראשונה, ושירתה במשרד לביטחון פנים בשנה השנייה, שבה סייעה להציל נערים ממצוקה לפני התאבדות, להציל נערות ונערים מאונס על ידי פדופילים.

"זו מחווה מאוד מרגשת לדעת שהמדינה זוכרת אותה, ועוד משרתי ומשרתות השרות הלאומי כמוה. זה צעד נוסף וחשוב בעיניי בדרך להכרה בתוך השכול הלאומי גם במשרתי השירות הלאומי. אנחנו מקווים שההכרה תימשך ותתרחב, בלי שיערימו עלינו קשיים. האסון קשה מנשוא גם ככה. אנחנו מקווים שנצליח להשפיע ולשנות גם את החקיקה בנושא, כך שהממשלה תיתן טיפת מזור לכאבנו".