במחנה הפליטים חאניק, לא הרחק מהעיר הכורדית דוחוק שבצפון עיראק, שוררת בערבים דממה. החורף כבר כאן, ואיתו גם הגשם, הבוץ והקור. אמנם יש אש מחממת, אך היא טומנת בחובה סכנה. בתוך כל אוהל מצטופפת משפחה יזידית - גברים, נשים, זקנים וטף. האוהלים לא חוסמים את הגשם ואם חלילה יעלו באש, יהפכו מייד למלכודת מוות. כ־60 אלף יזידים, בני דת עתיקה שהתמזגו בה השפעות צופיות, חוואריג'יות וזורואסטריות, כורדים בתרבותם ובשפתם, מתגוררים במחנה זה. בקיץ האחרון הם הצליחו לשרוד ולברוח מהר סינג'אר, שנכבש על ידי אנשי דאעש. כל אחד מיושבי המחנה מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נעדר, לכל אחד יש אחות, אישה ובת שנחטפו ונאנסו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
חלקם כבר ראו את הסרטונים ביו־טיוב, שהנציחו את שוקי העבדים המודרניים בסוריה ובעיראק ואת הנשים שהפכו לשפחות. על פי הסרטונים האלה והעדויות שזולגות מראקה, בירת הח'ליפות בסוריה, וממוסול, מעוז הח'ליפות בעיראק, הנשים נמכרות במעין מכירות פומביות לכל דורש. המחירים משתנים - מאה דולרים עבור בתולות וכעשרה דולרים תמורת אימהות לילדים. אנשי דאעש, הג'יהאדיסטים הקיצונים שמסתמכים על טקסטים מהקוראן, מתייחסים אל היזידים כאל עובדי אלילים שמותר למכור ולקנות אותם, משל היו כבשים.
• • •
בעוד שר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל הודיע כי יפרוש, וסגן הנשיא ג'ו ביידן מנסה לשכנע את הטורקים להצטרף למאבק נגד הג'יהאדיסטים, המצב בשטחים הכבושים ע"י דאעש מחמיר. מדי יום, במרחק של קילומטרים ספורים מהגבול הטורקי, מבוצעות הוצאות להורג וכריתות איברים במסגרת חוקי השריעה. ילדים בני פחות מעשר מתאמנים בנשק חי ואלפי נשים יזידיות וכורדיות הופכות לשפחות. העולם המוסלמי צופה במתרחש ושותק - קולם של אלה שמגנים כמעט אינו נשמע, אולי משום שחלק מהנורמות בח'ליפות האיסלאמית שהוקמה על ידי אבו בכר אל־בגדאדי קיימות גם במקומות אחרים במזרח התיכון.
יש לציין שהיחס לכל מי שאינו פעיל בדאעש הוא גרוע, אך מבחינת האיסלאמיסטים, מקצת הנשים הללו, שעברו התעללות גופנית ונפשית, כלל לא נחשבות בני אדם. חלקן הצליחו להשתחרר מכבלי העבדות, יש מי שיצרו קשר עם משפחותיהן והעבירו דרישה מטעם אנשי דאעש לכופר. במקרים מסוימים מדובר בכופר גבוה מאוד, העומד על כ־5,000 דולרים עבור אישה או נערה, כאשר למעטים בלבד יש אפשרות לגייס את הסכום העצום עבורן. על פי הדיווחים הכורדיים, ממשלת כורדיסטן כבר שילמה לדאעש יותר מ־1.5 מיליון דולרים דמי כופר עבור השבויים היזידים - גברים ונשים.
מי שכן הצליחה לברוח, צריכה לחיות בפחד תמידי מהמיליציות החמושות של אנשי דאעש, מאנסים ומרוצחים שמסתובבים בין הכפרים והערים בסוריה ובעיראק. הנשים המבוהלות הלכו ברגל וחצו גבולות רק כדי לגלות שאין להן לאן לחזור - הר סינג'אר שהיה מקום מושבם של בני העדה היזידית במשך אלפי שנים נשלט על ידי דאעש.
אז כעת הן מתגוררות בארביל, בדוחוק וכן במחנות הפליטים שהוקמו על ידי הממשלה הכורדית. הן בודדות וקורסות תחת הטראומה הנוראה.
פאולו קוסאקה, פוליטיקאי פורטוגלי נודע, שמבקר כעת בארביל, מתאר את המפגש עם אחת הנערות היזידיות שהצליחה להימלט מהשבי: "כאשר הנערה נחטפה ונמסרה לאחד מאנשי דאעש בראקה שבסוריה, היא נאלצה להתאסלם ולהתפלל חמש פעמים ביום. הם חיתנו אותה בכוח ובעלה התעלל בה".
הנערה היזידית סיפרה לקוסאקה בדמעות על הבית שבו התגוררה במשך חודשים. הוא היה ממוקם מול אחד המסגדים, ומבחינתה לשמוע את הצליל של האד'אן, הקריאה לתפילה, "היה הדבר המחריד ביותר בעולם. במהלך השיחה, כאשר היא סיפרה על החוויות שעברה, היא התעלפה מרוב כאב ואחרי זה כבר לא המשיכה לדבר", מספר קוסאקה.
טראומה לעד. ילדה יזידית שנמלטה מדאעש // צילום: רויטרס
לדבריו, מימדי התופעה רחבים הרבה יותר ממה שהעריכו המומחים של האו"ם, שביקרו באזור בשלהי הקיץ האחרון. "מדובר לפחות בכמה אלפי נשים שהפכו בן לילה לשפחות. במקרים רבים מדובר בילדות צעירות מאוד, בנות 12-11 בלבד". באופן טבעי, רק מעטות מוכנות לשתף את שעבר עליהן - המכירה בשוק העבדים, האונס הקבוצתי וההתעללות.
אחד הדברים הנוראים במצבן של נשים אלו, שעברו גיהינום וחזרו ממנו, הוא שהן לא מקבלות כמעט שום עזרה. ד"ר מירזה דינאי, מראשי העדה היזידית ויועץ לשעבר של נשיא עיראק, נמצא גם הוא בארביל. בעזרת כמה ארגונים הומניטריים גרמניים, הוא מנסה לארגן את העברת הנשים הללו לגרמניה לשם קבלת טיפול ושיקום. במקרה הטוב, כמה עשרות קורבנות יזכו לטיפול הולם ולחיים חדשים. כל האחרות והאחרים יישאו את הטראומה הזאת לעד.
הבנאליות של האדישות
השתיקה של חלק מהנשים מוכות הטראומה מצטרפת לשתיקה של העולם, כך אומרים יזידים רבים, שמצאו את עצמם חסרי אונים מול רוע טהור ואדישות מהממת. כזכור, כשבאוגוסט נכבש הר סינג'אר על ידי ארגון דאעש, ואלפי אנשים נטבחו או שועבדו, התקשורת העולמית בקושי דיווחה על האירועים הללו. כאשר הצבא האמריקני הנחית עזרה הומניטרית לפליטים שגוועו מרעב ומתו מצמא, לפתע היזידים הפכו למוקד העניין במערב, אך גם להתעניינות הזאת היה תאריך תפוגה. נכון לעכשיו, נראה שהעולם השלים עם כך שעם מדמם נשאר חסר בית ושנשותיו הפכו לשפחות. "שתי שאלות עולות בהקשר זה: מדוע העולם שתק כשכל זה קרה ומדוע אי אפשר בשלב זה לכבוש בחזרה את הערים הללו - ראקה ומוסול - ששם מתקיימים שווקים של סחר בעבדים, תוהה קוסאקה. לדבריו, הגינויים החד־משמעיים כמעט לא נשמעים, והוא מצטט את ההצהרה האחרונה של הנציב העליון לזכויות האדם באו"ם, זאיד ראאד אל־חוסיין, על כך שהמאבק נגד דאעש מתנהל לא רק בשדה הקרב אלא גם במוחות ובלבבות. "בסופו של דבר, תמיכה בחזית האידיאולוגית יכולה לשמש אמצעי אפקטיבי יותר מהפצצות אוויריות כדי להפסיק את הסבל של אזרחי עיראק", אמר אל־חוסיין ב־18 בנובמבר בדיון עם מועצת הביטחון. באותה הזדמנות אל־חוסיין, בן למשפחת המלוכה הירדנית, הביע את תדהמתו מכך שהעולם הערבי האיסלאמי לא מגנה ולא מפגין נגד דאעש ופעולותיו. הוא הזכיר את המכתב שחיברו 126 אנשי דת מוסלמים לפני כחודשיים שבו הם טוענים כי הפשעים שמבצע דאעש מנוגדים לאיסלאם. לא ברור כיצד הגיב לאמירה הזאת אבו בכר אל־בגדאדי - שבאותה העת היה עסוק בהישרדותו שלו - אך ברחבי העולם הערבי הפנייה הזאת כמעט לא יצרה הדים.
שיימה (השם האמיתי שמור במערכת; ק"ס), צעירה ממוצא מצרי המתגוררת כעת בארה"ב, מנסה להסביר את האדישות היחסית של העולם בעניין היזידי. "כיום, המדינות הערביות קרועות כתוצאה מסכסוכים וממאבקים פנימיים. המצב הסוציו־אקונומי, המלחמות והמהפכות של האביב הערבי יצרו אווירה בלתי יציבה, וכולם טרודים בבעיות שלהם, לא בבעיות של אחרים", היא מסבירה. אך אולי הסיבה נעוצה גם בכך שרבים מהפשעים של דאעש נגד האנושות, ובאופן ספציפי נגד הנשים הללו, לא נתפסים ככאלה על ידי רבים במזרח התיכון; מה שדאעש עושה בגלוי, אנשים אחרים עושים בסתר.
שדכניות סוריות בתוך המחנה
למחנה הפליטים אל־זעתרי בירדן, שבו מצטופפים כ-180 אלף פליטים סורים, מגיעים מדי פעם ג'יפים שחורים הנושאים מספרי רישוי של מדינות המפרץ. מדובר בגברים עשירים מירדן וכן ממדינות המפרץ הפרסי, שבאים לחפש כאן שידוך. העיתונאי הנריקה צימרמן ביקר במחנה במסגרת כתבה לערוץ 2. הוא שוחח עם הנערות הצעירות שעמדו להינשא לגברים האלה, שלא היססו לשוב לאחר תקופה קצרה, לאחר שאיבדו עניין בנשותיהם הסוריות והחליטו לגרש אותן בחזרה למחנה. מדובר בנערות צעירות, לעיתים בנות 14-13, שנישאות לגברים מהמפרץ. המשפחות שלהן מקבלות סכום כסף כנדוניה, בדרך כלל כמה מאות דולרים, ובתוך זמן קצר - לפעמים ימים בודדים, לפעמים שבועות - הנערות חוזרות לאותו מקום. "נישאתי בגלל המצב הכלכלי הגרוע של המשפחה שלי", סיפרה לצימרמן אולה, כלה סורית בת 13 שנישאה לגבר סעודי בן 60. "המצב במחנות הפליטים הסוריים בירדן, בטורקיה ובלבנון הוא בלתי ייאמן. הנשים שגרות שם כבר עברו את הגרוע מכל - אונס, התעללות, אובדן של קרובי משפחה ושל בית - ועכשיו, במחנות הללו, הסבל נמשך", מספר אחמד, פליט סורי שמשפחתו עדיין נמצאת בסוריה. נקודה מעניינת שמעלה אחמד היא זהות המקרבן, "זה עצוב מאוד שהניצול מתאפשר על ידי הסורים עצמם ועל ידי ערבים אחרים", הוא אומר.
עוד מספר צימרמן על שדכניות סוריות מתוך המחנות, שמתווכות בין המשפחות לחתנים פוטנציאליים. "הגברים מזמינים את הכלות על פי קריטריונים מסוימים - בנות 17-16, בתולות ובעלות צבע עיניים ספציפי". סיפורים דומים קיימים לא רק במקומות עם אוכלוסייה של פליטים, שהם בדרך כלל מוגנים פחות ונזקקים יותר משאר החלקים באוכלוסייה, אלא גם במדינות כגון מצרים, שם ידועה התופעה של "ערי כלות", כמו אל־חוואמדיה, המרוחקת כ־20 ק"מ מקהיר. באל־חוואמדיה, שאינה מוכרת כיעד תיירותי, יש לא מעט מלוניות ומשרדי עורכי דין שמסדירים נישואים על פי חוק בין גברים עשירים מהמפרץ לנערות מקומיות. על פי הפרסומים בתקשורת הערבית והמצרית, נישואים מסוג זה אפשר להסדיר גם תמורת 80 דולר בלבד.
לוחמה פסיכולוגית בחסות הדת
אז כיצד אפשר לצפות לגינויים חריפים מהעולם המערבי נגד אנשי דאעש, שמאסלמים את השפחות היזידיות שלהם ולאחר מכן מתחתנים עימן? בפייסבוק ובטוויטר הופץ סרטון נורא, המציג את אנשי דאעש מתרברבים בשפחות שזה עתה קנו או יקנו. גולשים רבים במצרים ובמפרץ ירדן הגיבו לסרטון הזה באהדה מדאיגה. "האיסלאם לא אוסר על עבדים ועל שפחות, כל עוד מתייחסים אליהם בצורה הוגנת", כתב אחד הגולשים בפייסבוק, המכנה את עצמו אל־בוכארי, על שמו של הוגה דעות איסלאמי ידוע מהמאה התשיעית.
לדברי קוסאקה, דאעש מיטיב להשתמש בלוחמה פסיכולוגית, ובהיעדר הנהגה איסלאמית בולטת, שתוביל מגמה מתונה של התופעה במדינות ערביות ואיסלאמיות. "אנשי דאעש מפחידים את החיילים העיראקים ומספרים להם שאם ישחררו את היזידיות שהתאסלמו ויחזירו אותן למשפחות שלהן, הם בעצם יגרמו להן להתכחש לאיסלאם. הם טוענים שמי שיעשה דבר שכזה יישרף באש הגיהינום, כי דינו הוא כי כדין משומד. לכן דרושה כאן החלטה של אנשי דת בעיראק שתכריז על התאסלמות כזאת כמנוגדת לחוקי האיסלאם", פוסק קוסאקה.
רצח בכסות דתית. מפגינים בעד דאעש, עיראק // צילום: אי.פי
עבדות באירופה?
מבחינה משפטית, אפשר להתווכח על ההבדל שבין נישואים שנכפים על הקטינות או על הבגירות הסוריות במחנות הפליטים בירדן או על בנות ממשפחות עניות מערי מצרים, לבין שעבוד של הנערות או הנשים היזידיות. אך כאשר מתבוננים בפני החרסינה של הכלות הסוריות מאל־זעתרי, נדמה שהצביעות המגולמת בטקס נישואים זה אף גרועה יותר מהברוטליות של דאעש בראקה או במוסול.
בין שמדובר ביזידיות או במצריות, היחס אל האישה הוא כאל חפץ שאפשר וראוי לסחור בו ולהשליך אותו כאשר אין בו כבר צורך. הרי
אנשי דאעש לא באים יש מאין, ולפני שהצטרפו אל הארגון הלוחמני, פעיליו התחנכו על ברכי האיסלאם הרדיקלי וחיו בחברה מסורתית שאינה רואה באישה שוות ערך לגבר. ולראיה אפשר להיזכר בדבריו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. "במקום העבודה אי אפשר להתייחס בצורה שווה אל גבר ואל אישה. אישה אינה שווה לגבר, זה מנוגד לחוקי הטבע. הפמיניסטיות אינן מבינות מה החשיבות של אימהות באיסלאם", אמר הנשיא האיסלאמיסט, שעומד בראש המדינה שהוקמה על ידי הרפורמטור מוסטפא כמאל אטאטורק, שוודאי מתהפך עכשיו בקברו.
מעשי דאעש ניזונים לעיתים גם ממיני תקדימים משפטיים וחדשותיים שקשה לקרוא ולהאמין להם. לדוגמה, לפני כמה ימים הרופא הראשון שהועמד לדין בגין מילת נשים, זוכה מרצח ילדה בת 13. כך נסללה הדרך לתקדים משפטי מסוכן המאפשר לרופאים לבצע ניתוחים מסוג זה בילדות ובנערות, אף שהדבר מנוגד לחוק שנחקק ב־2008.
בפנייתו הנאורה של אל־חוסיין למועצת הביטחון, שבמסגרתה ציטט ממכתב של 126 אנשי דת מוסלמים שגינו את הפשעים של דאעש, נאמר: "באיסלאם אסור לפשט את השריעה, אסור להתעלם מהמציאות העדכנית ולפגוע באנשי הספר (נוצרים ומוסלמים) וכן ביזידים, שיש לראות בהם את אנשי הספר".
כל זה טוב ויפה, אך בעולם יש הרבה יותר מ־126 אנשי דת שדווקא כן תומכים בהחייאת העבדות. מה שמדהים הוא שרבים מהם מתגוררים ופועלים בתוך אירופה. לאחרונה ד"ר עמאר נקשאווני, תושב לונדון ממוצא עיראקי, העביר הרצאה המונית, שבה הסביר מדוע אי אפשר לבטל את העבדות. הרצאה אחרת שלו בנושא העבדות משנת 2007 נמצאת ביו־טיוב ומדי יום צופים בה מאות אנשים. אנג'ם צ'אודרי, איש דת סלאפי שאף הוא מתגורר בלונדון, הצהיר לפני כמה שבועות שישמח לעבור לח'ליפות האיסלאמית אם יובטח לו שלא ייענש לאחר מכן בבריטניה. אם כך נשמעים אנשי דת הפועלים במרכז לונדון, די ברור שאין להתפלא מכך שמאות מוסלמים צעירים מאירופה נוהרים להילחם בסוריה ובעיראק.
נראה שכאשר בודקים את מעשי דאעש לא תחת זרקור מיוחד אלא בהקשר של מציאות אזורית, נהיה ברור יותר מדוע אלפי מוסלמים אינם יוצאים להפגין נגד אבו בכר אל־בגדאדי ונגד התנועה שהקים.בינתיים, נשים וילדות יזידיות חופשיות, שהפכו לשפחות מין בסוריה ובעיראק, ימשיכו להתפלל לישועה. ייתכן שזו תגיע מממשלת כורדיסטן, שלפעמים מממנת תשלומי כופר לפדיון השבויים. ייתכן גם שתצמח מהמשפחות ששרדו. ואולי היא לא תבוא כלל.
תימן: נכשל ניסיון חילוץ של עיתונאי אמריקני מהשבי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו