נתן במה להסתה?

לא יהיה מפתיע אם יום אחד הסערה שחולל תיאטרון אל־מידאן תעובד למחזה דרמטי. מרכיבים לסיפור טוב אינם חסרים: אהבה, מלחמה, משפחה, שכול, סכסוך לאומי ארוך שנים שהתעורר לאחרונה מחדש, לאחר שהתיאטרון הערבי בחיפה העלה את ההצגה "הזמן המקביל" - שנכתבה בהשראת וליד דקה, שרצח ב־1984 את החייל משה תמם ז"ל ונידון למאסר עולם.

לפני שעוסקים בהצגה, כדאי להתעכב על המוסד שבין כתליו היא באה לעולם. התיאטרון הוקם ב־1995. בשנותיו הראשונות נדד התיאטרון בין נצרת לחיפה, ובהמשך עבר למבנה קבע בשכונת הדר הכרמל בעיר השנייה. מלבד אולם ובו כ־300 מקומות ישיבה, במבנה ממוקמים גם משרדיו של התיאטרון, המשמש בעיקר את קהילת האמנים הערבים בישראל.

בחינת מקורות המימון של התיאטרון, כפי שהצהירו פרנסיו אצל רשם העמותות, מעלה כי בשנים 

2013-2007 הוא תוקצב בסכום כולל של 21 מיליון שקלים. בשנים אלו הגיע עיקר התקציב - 72 אחוזים מסך ההכנסות הכולל - ממקורות מימון ממשלתיים ומוניציפליים: כ־8.5 מיליון שקלים מהמדינה, ויותר מ־6.5 מיליון שקלים מעיריית חיפה.

אבל לטענת ארגון נפגעי הטרור אלמגור, הכסף הזה שימש לכאורה לא רק לקידום תרבות ואמנות, אלא גם להפצת מסרים המעודדים טרור, שנאה והסתה נגד מדינת ישראל, וכן יצירת מרכז לפעילות המהללת מחבלים פלשתינים שרצחו וחטפו חיילים ואזרחים חפים מפשע. ב־2009 התיאטרון אף נסגר זמנית בהוראת מפכ"ל המשטרה, מכיוון שתוכנן להיערך בו כנס של החזית העממית.

 

חתונה, ילדים - ורצח

בארגון אלמגור קיבצו כמה אירועים מרכזיים שנערכו בתיאטרון אל־מידאן, וטוענים כי הם מוכיחים לכאורה את הקשר הקיים בין פעילי טרור לבין פעילות המוסד. למעשה, הם מסבירים, התיאטרון משמש במקרים אלה במה לקידום מסרים המביעים הזדהות עם מחבלים מורשעים - במימון ממשלתי. נוסף על כך, בארגון מציינים כי בשנים האחרונות נערכו בתיאטרון, לכאורה בניגוד לחוק, אירועים שנועדו להביע תמיכה בקשר עם מדינות אויב וארגוני טרור. אלה כמה מהחשובים שבהם: 

• אוקטובר 2007: בכנס שקיימה בתיאטרון ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, בשיתוף גופים נוספים, קרא יו"ר סיעת בל"ד ג'מאל זחאלקה לציבור הערבי להקיא מתוכו את בניו המתנדבים לשירות לאומי. באותו אירוע נאם מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, שייח' ראאד סלאח, שלאחרונה הורשע בהסתה. 

• יוני 2010: כנס תמיכה בשני ערבים־ישראלים, אמיר מח'ול ועומר עבדו, שנעצרו על ידי שב"כ בשל פעולות ריגול שביצעו עבור חיזבאללה. השניים הורשעו בעבירות ביטחוניות ובמגע עם סוכני חיזבאללה ונידונו למאסרים ממושכים. 

• פברואר 2012: כנס תמיכה בנשיא סוריה בשאר אסד, שבו השתתפו מאות בני אדם. במהלך הכנס, שנערך על רקע מלחמת האזרחים במדינה, הניפו המשתתפים דגלי סוריה ותמונות של הנשיא. אחד הנואמים בכנס, באמצעות שיחת וידאו, היה נאצר קנדיל - סופר ועיתונאי לבנוני הידוע בקשריו עם תנועת אמל השיעית בלבנון, וכן בקרבתו לחיזבאללה ולצמרת השלטון בדמשק.

• מאי 2014: התיאטרון העלה את ההצגה "הזמן המקביל" בקלנסווה. לאחר ההצגה נאם באירוע המחבל סאמר עיסאווי. האחרון הורשע במעורבות בפיגוע ירי לעבר ישראלים, נכלא, שוחרר בעיסקת שליט ולאחרונה נכלא שוב ל־20 שנה, לאחר שבית המשפט קבע כי חזר לפעילות טרור. את תמונותיו נואם באירוע, יש לציין, פירסמה ברשתות החברתיות מנהלת השיווק של התיאטרון. 

• מארס 2015: התיאטרון וארגון "זוכרות" הפיקו את "פסטיבל הקולנוע הפלשתיני בחיפה 2015". הפסטיבל נוצר במטרה "להנציח את הזהות הפלשתינית הקולקטיבית" של ערביי ישראל ונועד להעביר תכנים המגדירים את הקמת מדינת ישראל כ"נכבה", משמע, האסון של הפלשתינים. 

• אפריל 2015: התיאטרון העלה את ההצגה "הזמן המקביל" בחיפה, במסגרת אירועי "יום האסיר הפלשתיני". אחד הדוברים באירוע היה מוניר מנסור, מחבל שנשפט למאסר עולם אך שוחרר בעיסקת ג'יבריל, ועומד כיום בראש ארגון פרו־פלשתיני בשם "האגודה למען האסיר".

לא לחינם דווקא "הזמן המקביל" היא שעוררה את הסערה שהביאה להקפאת תקציב התיאטרון. היא נוצרה, כאמור, בהשראת המחבל וליד דקה - איש ארגון החזית העממית, שהיה אחד מחוטפיו ומרוצחיו של החייל משה תמם ז"ל - והיא מכילה מסרים של לגיטימיות ואהדה מסוימת כלפי מחבלים פלשתינים הכלואים בישראל. את ההצגה כתב וביים בשאר מורקוס, שאמר בתקשורת הערבית כי הוא רואה בדקה "גיבור" ו"אדם נפלא", וכי הוא מחזיק תמונה שלו בביתו. השם "הזמן המקביל" נלקח מתוך מכתביו של דקה לאהובתו, שעליהם מבוססת ההצגה. הרוצח מרבה בדיבורים על אהבה, חתונה והולדת ילדים, בזמן שמעשיו, כפי שאפשר לצפות, מתוארים בטקסט מרוכך ועמום. מעשיה של ישראל, שאינה מאפשרת לרוצחים להקים משפחה, מודגשים בשפה בוטה. 

בעקבות המהומה שנוצרה, הודיע ראש עיריית חיפה, יונה יהב, על הפסקת המימון לתיאטרון ועל הקמת ועדה ציבורית שתבחן את המשך תקצובו. בראיון לאתר "ערב 48" אמר מנכ"ל המוסד, עדנאן טראבשה: "ההסתה הישירה נגד אל־מידאן החלה לאחר פסטיבל הסרטים הפלשתיני שהתיאטרון אירגן לציון יום הנכבה. לאחר מכן הסיתו נגדו במהלך ההצגה 'הזמן המקביל', בטענה כי היא מבוססת על קורות חייו של וליד דקה, אף שבמציאות מדובר בתחקיר מקיף על חיי האסירים. אנו תיאטרון פלשתיני ונמשיך עם התרבות וההתעסקות בסוגיות שלנו. אויבי הישראלים אינם אויבינו, כי אם אסירים פוליטיים שאנו גאים בהם ומוקירים להם את מלוא ההערכה". 

מהמרכז המשפטי עדאלה, שמייצג את תיאטרון אל־מידאן, נמסר בתגובה: "מתברר כי שיקולי משרד התרבות הם שיקולים פוליטיים, ואמורים להתיישב עם עקרונות ארגון אלמגור, ארגון ימני קיצוני. לכן אין בין ההחלטה להקפיא את תקציבי התיאטרון לבין חופש הביטוי, האמנות והתרבות ולא כלום. יש לציין כי לא היה אירוע מבין האירועים שהתקיימו בתיאטרון שמהווה עבירה או מתקרב לגבולות העבירה הפלילית, וכי כל האירועים נופלים במסגרת חופש ההתאגדות, חופש הביטוי וחופש האמנות". ¬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו