ראש הממשלה בנימין נתניהו זכה השבוע לכמה ימים של קורת רוח וסיפוק, במהלך ביקורו בשלוש מדינות באמריקה הלטינית. בכל מפגש שקיים בארמונות עם הנשיאים (של ארגנטינה, פרגוואי, קולומביה ומקסיקו) זכה למחמאות ולחיבוק חם; בכל אירוע שבו הופיע בפני הקהילות היהודיות, ליוו אותו תשואות רמות. הרחובות הראשיים בבואנוס איירס, בבוגוטה ובמקסיקו סיטי נסגרו כדי לאפשר לפמליית ראש הממשלה לעבור, וכוחות הביטחון המקומיים גויסו כדי למנוע הפתעות בלתי נעימות.
אולי לא מקרי, אם כך, שכאשר הכתבים הישראלים הנלווים אליו במסעו הציגו לו שאלות על החקירות המתנהלות נגדו, לא היה מוכן להשיב אפילו על אחת. פניו הביעו שאט נפש, כמי שביקש לנוח מהעיסוק הנרחב של התקשורת הישראלית בנושא. היה אפשר לראות שמצב רוחו אינו מרומם: הוא מיעט לחייך, ובוודאי לצחוק. אפשר להבין אותו. גם רעייתו שרה נתניהו, שנלוותה אליו במסע, לא היתה מוכנה לומר דבר וחצי דבר על החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדה כתב אישום בפרשת המעונות. רק טרם עלייתה למטוס בנתב"ג הודתה לאלפי האנשים שחיזקו אותה והביעו תמיכה במאבקה.
לפצות על ההחמצה
גיוס תמיכה - לא כזה שקשור לחקירות - עמד גם במוקד פגישותיו של נתניהו במהלך המסע. הוא שוחח עם המנהיגים על שני נושאים מרכזיים. הראשון היה הגברת מעורבותה של ישראל באותן המדינות, ושיפור שיתוף הפעולה עימן בכל התחומים - בעיקר בטכנולוגיה, בחקלאות, בביטחון, במים ובסייבר. השני היה הצורך במאבק משותף בטרור נגד איראן, דאעש וחיזבאללה. נתניהו הוא ראש הממשלה הראשון שמבקר במהלך כהונתו בשלוש מדינות באמריקה הלטינית, עובדה שמעידה על גודל ההחמצה מבחינת מדיניות החוץ של ישראל; עיקר המאמצים התמקדו בקשרים עם אירופה וארה"ב, אבל ישראל התעלמה מהאפשרויות העצומות שגלומות באמריקה הלטינית, ומהתועלת שהיא עשויה להפיק מהן.
זו הסיבה שבארגנטינה ובמקסיקו הצטרפה לנתניהו משלחת של כ־30 נציגי חברות ישראליות, ששואפים לפתח ולשפר את יחסי הגומלין הכלכליים בין המדינות. "זה ביקור שיחזק את הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והטכנולוגיים שלנו באמריקה הלטינית", הדגיש נתניהו, "והוא יהווה המשך חיזוק המעמד הבינלאומי של ישראל - תהליך שאנחנו מובילים אותו בשיטתיות ובהצלחה".
אותו המסר חזר לאחר פגישת נתניהו עם נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי. "יש פה שוק ענק שאם נחדור אליו, נוכל להרחיב את הכלכלה והשווקים שלנו בצורה משמעותית", סיפר בהתפעלות ראש הממשלה, "יש שתי דרכים להגדלת עסקים: על ידי מוצרים חדשים או על ידי שווקים חדשים - ובדרום אמריקה יש שווקים חדשים לרוב. זה חשוב מאוד כי נוכל לממן את ההוצאות הביטחוניות הרבות שלנו ביתר קלות".
בבואנוס איירס זכה ראש הממשלה למחווה יוצאת דופן, לאחר שנשיא פרגוואי, הוראסיו קארטס, הגיע במיוחד לבירה כדי להיפגש עימו. "אתה ידיד גדול, ויש פוטנציאל לשיתוף הפעולה הקיים בינינו", אמר ראש הממשלה לבן שיחו, "ביכולתנו לסייע ולהציע מניסיוננו בתחומים של טכנולוגיה, מים, חקלאות וביטחון". קארטס ענה ברוח דומה. "אנחנו עובדים היטב יחד, אבל אני מאמין שנוכל לעשות הרבה יותר", השיב, "יחסים הם כמו שריר, צריך להתאמן בכל יום. אבל אני רוצה שתדע שאנחנו אוהבים אתכם מאוד".
"מקור הטרור לא השתנה"
לצד השיחות עתירות האופטימיות על שיתוף פעולה עתידי, אין ספק שהמאבק בטרור עמד בראש רשימת הנושאים שבהם דן נתניהו עם מארחיו במהלך שהותו בדרום אמריקה. העיסוק בסוגיה בלט בעיקר לנוכח שני הפיגועים הקשים שספגה הקהילה היהודית בארגנטינה: ב־1992, כשמכונית תופת התפוצצה בשגרירות ישראל וגרמה למותם של 29 איש, מתוכם ארבעה ישראלים עובדי השגרירות וארבע נשים יהודיות שהועסקו בה; וב־1994, בבניין AMIA (בניין הקהילה היהודית), שבו מחבל מלבנון פוצץ מכונית תופת, רצח 85 אנשים ופצע 330.
"הרבה מאוד השתנה בעולם ב־23 השנים שחלפו מאז ביחס להבנת הטרור", אמר ראש הממשלה, "אין היום מדינה אחת על פני כדור הארץ שחסינה מפני התקפות הטרור, אפילו לא מדינות המחוללות טרור. כולם סופגים את הרעה הזאת, אבל יש כמה שמפיצות אותו ביודעין, בשיטתיות ובאכזריות אין קץ. מה שלא השתנה הוא מקור הטרור. כאז כן היום, איראן מחוללת טרור בכל רחבי תבל. גם לפני שני עשורים וחצי איראן היא שהבעירה את פתיל הנפץ שפגע פעמיים בארגנטינה. איראן יזמה, תכננה וביצעה את הפיגועים הנוראים באמצעות השליח שלה, חיזבאללה. הגיע הזמן להטיל על איראן את האחריות המלאה באופן פומבי וסופי ולעשות צדק עם הקורבנות".
נשיא ארגנטינה מאקרי סיפר לנתניהו שהורה להמשיך בחקירת שני הפיגועים, כדי לחשוף כיצד ומי יזמו לבצעם. ראש הממשלה, שהפגין שביעות רצון רבה מכך, הביע הערכה "למחויבותך וליושרה שבנחישותך לגלות מה קרה. אנו יודעים שאיראן וחיזבאללה יזמו זאת".
נתניהו הדגיש בפגישותיו עם הנשיאים את הסכנה הנשקפת מטהרן. "זהו איום שפורץ מן המזרח התיכון והוא שולח זרועות לכל עבר, כולל לאמריקה הלטינית", הסביר, "ישראל היתה, ותמשיך להיות, ראש חץ במאבק נגד הטרור העולמי. נמשיך לפעול בנחישות ובדרכים שונות כדי להגן על עצמנו מפני התוקפנות והטרור של איראן ונגד הטרור בכלל. נעשה זאת עם השותפים שלנו, בדרום ובצפון אמריקה".
כששאלתי את נתניהו אם הנשיאים הביעו את נכונותם לשתף איתנו פעולה במאבק למיגור הטרור, הוא השיב כי "אין כיום ממשלה שאינה רוצה לשתף פעולה בנושא הטרור. יש כיום שינוי עצום בעמדתן של מדינות בנושא זה. המצב הזה מעמיד אותנו בעמדה חזקה מאוד בחזית הטרור בשל היכולות והניסיון הרב שצברנו".
אחד ההישגים החשובים בביקור הוא החתימה על הסכמים בילטראליים בין ישראל למדינות דרום אמריקה. ההסכם הייחודי ביותר נחתם עם ארגנטינה, ובו היא מתחייבת להעביר לישראל באופן אלקטרוני 139,544 מסמכים ותמונות היסטוריות מלפני מלחמת העולם השנייה ואחריה. המסמכים, שבוודאי יעוררו עניין רב בישראל, עשויים להעניק הבנה מעמיקה יותר בנוגע לשואה ולפשעים נגד האנושות. העברתם התאפשרה הודות ליוזמה משותפת של משרד החוץ בארגנטינה וכן של מוזיאון השואה בארה"ב. היה ניכר שנתניהו, שחתם על ההסכם, התרשם מאוד: "זה יכול להיות אוצר בלום של חומר מרתק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו