ועידת הפסגה בנושא עתידה של סוריה, שהתקיימה שלשום בסוצ'י, ממחישה היטב את מעמדו של בשאר אסד בימינו. בניגוד לנשיא איראן חסן רוחאני ולנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהגיעו כאורחיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא סוריה פשוט לא הוזמן לוועידה שבה גורל ארצו עמד על הפרק.
יומיים לפני כן הוא ביצע את תפקידו באופן מדויק, כשהגיע לביקור פתע בעיירת הנופש הרוסית. בתחילת המפגש חיבק את פטרונו פוטין, ובהמשך חייך למצלמות כשנפגש עם שר ההגנה הרוסי וקציניו הבכירים, שאחראים למערכה הצבאית המוצלחת בסוריה. אסד הודה לפוטין ולקציניו, והזכיר את תרומתם המכריעה במאבק להכנעת "הטרוריסטים" - פעילי דאעש, וכמובן גם פעילי ארגוני האופוזיציה הסורית, המורכבת ברובה מעריקי משטרו.
בלי הסיוע ממוסקבה, היה אסד - כמו בשיר המפורסם - חצי בן אדם. אלמלא ההתערבות הצבאית של פוטין בסוריה לפני כשנתיים, היה עלול הנשיא הסורי למצוא את עצמו מככב בסרטון הוצאה להורג מזוויע של דאעש או של ארגון אחר.
פוטין אמנם הציל את אסד, אבל מי שמכונה עדיין נשיא סוריה הוא לא יותר מניצב בהצגה הרוסית. מבחינה טקסית, אסד הוקפץ לסוצ'י כדי לאפשר לפוטין להכריז על סיומה הקרב של המערכה הצבאית, ועל תחילת התהליך הפוליטי שבו סוריה תחולק לאזורי השפעה של המנצחות האמיתיות במלחמה: מוסקבה, טהרן ואנקרה.
מבחינה מעשית, המנהיג הרוסי ובן חסותו הסורי ניהלו שיחה צפופה, מאחורי דלתיים סגורות, במשך שלוש שעות. דיאלוג זה כנראה לא היה, כי לדיאלוג צריך שניים. המפגש נועד, בסך הכל, להבטיח את תמיכתו של אסד בהליך הפוליטי. לפי חלק מהדיווחים, אסד נחשף בשיחה להערכות בנוגע להמשך עתידו כנשיא, שלא כל כך מצאו חן בעיניו. זאת, כמובן, בהנחה שפוטין טרח לשתף אותו בסוגיה.
הרוסים, למקרה שלמישהו היה ספק, הצילו את משטרו המושחת והרצחני של אסד רק כדי לשמר את האינטרסים שלהם במזרח התיכון ולהרחיב אותם. הפתרון הפוליטי העתידי, ותוכנית החלוקה הרוסית, לא אמורים להבטיח את המשך שלטונו של העריץ הסורי. אבל אם בעבר דרשו המערב וטורקיה כי כל פתרון פוליטי יוביל לסילוקו המיידי של אסד והעמדתו לדין בגין פשעי מלחמה, הרי עכשיו מוסקבה היא שתחליט מתי וכיצד יירד מהבמה.
המופע המרכזי
ביום שלישי, יממה לאחר מפגשו עם אסד, שוחח פוטין שעה ארוכה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא סיפר לו, לגרסת הקרמלין, על מחויבות אסד לתהליך הפוליטי המתגבש. טראמפ, בניגוד לקודמו ברק אובאמה, אינו דורש בפומבי את סילוקו של אסד, ועל פי הצהרותיו הקודמות הוא תמך בשיתוף פעולה עם פוטין להביא לסיום מלחמת האזרחים שהחלה לפני קרוב לשבע שנים. האינטרסים של ממשל טראמפ בסוריה ובעיראק הם ביטחוניים בעיקרם, ונועדו להבטיח את הבסת דאעש.
במסגרת מדיניות זו, לאחר שנפגשו בשולי ועידת APEC (הפורום לשיתוף פעולה כלכלי באסיה ובאוקיינוס השקט) שהתקיימה בווייטנאם בתחילת החודש, פרסמו פוטין וטראמפ הודעה משותפת בנוגע לסוריה. הם ציינו בה, בין השאר, כי הם מסכימים ש"אין פתרון צבאי לסכסוך בסוריה". עוד לפני כן, בקיץ האחרון, הסכימו השניים להוציא אל הפועל הפסקת אש בדרום־מערב סוריה, שנשמרה באופן יחסי - לפחות בינתיים.
יומיים לאחר הפגישה בסוצ'י התקיימה ההצגה המרכזית. נשיא איראן רוחאני ונשיא טורקיה ארדואן הגיעו למוסקבה למפגש פסגה בעניין הסורי. ארדואן, שדרש בעבר את סילוקו של אסד, ואף הספיק להסתכסך ולהשלים עם פוטין לאחר תקרית הפלת מטוס הקרב הרוסי לפני שנתיים בדיוק, כבר אינו מציב דרישה דומה. הוא מעוניין לשמר את האינטרסים הטורקיים, ובהם ריסון תנועות ההתנגדות הכורדיות הפועלות בסוריה ובעיראק, והבטחת השקט בגבול טורקיה־סוריה לאחר שנים שבמהלכן חצו מיליוני פליטים את הגבול בעקבות הלחימה.
איראן, מצידה, מעוניינת לבסס את נוכחותה בסוריה ולהבטיח רצף קרקעי - מגבולה עם עיראק ועד הים התיכון בלבנון - באמצעות מה שהיא מגדירה "קשת השפעה" במרחב. כך יתאפשר לה לחזק את חיזבאללה ולפתוח בחזית לחימה נוספת נגד ישראל. האיראנים הציגו בעבר מחויבות גדולה יותר לעתידו של אסד כנשיא, בין השאר בשל מוצאו העלאווי, אבל לא בטוח שהיא תספיק להציל אותו.
בתזמון לא מקרי
יום לפני נחיתתו במוסקבה, בתזמון לא מקרי בכלל, הכריז נשיא איראן חסן רוחאני על חיסולה של המדינה האסלאמית. בד בבד, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, הגנרל קאסם סולימאני, שיגר איגרת למנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, שבו בירך על השמדת דאעש. הצהרות אלה פורסמו לאחר שכוחות סוריים ומיליציות שיעיות גירשו פעילים של הארגון מהעיר אל־בוכמאל, הממוקמת על גדות נהר הפרת וסמוך לגבול עם עיראק, לאחר שלוש שנות לחימה.
עם זאת, ייתכן שהכרזות אלה מצד פוטין ורוחאני הן מוקדמות מדי. דאעש אמנם נחל מפלות קשות ואיבד את מרבית השטחים שכבש בסוריה ובעיראק, אך בשטח נותרו עדיין אלפים מפעיליו, וארגוני האופוזיציה האחרים עדיין לוחמים בסוריה. בד בבד, גורמי האופוזיציה הסוריים מחזיקים במאחזים סמוך לבירה דמשק, במחוזות הצפוניים של חאלב ואידליב וכן לאורך הגבול עם ירדן. מאחזים אלה נמצאים תחת מצור ומתקפות מתמשכות של כוחות אסד וחיל האוויר הרוסי, אך טרם נכנעו.
ובכל זאת, מוסקבה וטהרן רשמו הישג פוליטי בסוגיה זו. ראש ממשלת סוריה לשעבר, ריאד חיג'אב, התפטר השבוע מראשות ה־HNC, ארגון הגג של גופי האופוזיציה הסוריים, המשתתף בשיחות השלום בחסות האו"ם המתקיימות בז'נבה, וזכה לתמיכה סעודית. אכן חשוב לזכור את האינטרס של ריאד, שפועלת לצמצום ההשפעה האיראנית בסוריה ובלבנון. ההתפתחות האחרונה והמפתיעה בחזית זו היא השהיית התפטרותו של ראש ממשלת לבנון, סעד אל־חרירי, עם שובו ללבנון לפני יומיים.
אינטרסים מפותלים אלה לא מרתיעים את פוטין, שהחליט לבסס השפעה במזרח התיכון. השגת פתרון פוליטי בסוריה, בשיתוף האיראנים והטורקים, עלולה להגביר את תאבונו ואולי לשנות את האזור כולו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו