בעת האחרונה עולים לסדר היום שורה של מקרים שבהם גורמי אכיפת החוק פעלו לכאורה שלא כשורה: שימוש פסול בסמכויות, הדלפות, תדרוכים ועוד פרקטיקות שפגעו בחקירות משטרה והשפיעו על התנהלות המערכת. דברים מעין אלו פורסמו בתוכנית "עובדה" בשבוע שעבר על חקירות שר הפנים אריה דרעי בשנות ה־90, וטענות מסוג זה נשמעו גם סביב חקירת פרשת הרפז בדבר מידע שעבר בין בכירים במשטרה לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי במהלך חקירתו.
כעת הנושא נדון באינטנסיביות בקשר לחקירות רה"מ בנימין נתניהו, במה שנראה לרבים כאכיפה סלקטיבית ושימוש פוליטי בהדלפות מתוך המשטרה.
לכל אלו ניתן להוסיף סיפור מטריד נוסף: ההתנהלות השערורייתית סביב חקירתו של בנימין (פואד) בן־אליעזר ז"ל, שבמסגרתה חומרים שנראה שהיו בידי המשטרה יותר משנתיים, נשלפו כאשר הגיש בן־אליעזר את מועמדתו לנשיאות.
רפ"ק בדימוס משה אלעד, מי שניצח על החקירה בתחילת הדרך ומספר כי היה עד לגניזתה על ידי ראשי המערכת, מתאר לראשונה את כל שלבי החקירה שבהם נטל חלק. רבים מהמעורבים הם שחקני מפתח גם היום: מפקד להב 433 דאז היה מני יצחקי, היום ראש אגף החקירות הפורש; וראש אגף החקירות דאז היה יואב סגלוביץ', היום חבר ביש עתיד.
הסיפור מתחיל ב־2012. אלעד, אז ראש חוליית הלבנת הון ביאח"ה, יושב בחדרו ומשתאה: לפניו מונח מסמך שלכאורה מתעד העברה בנקאית בסך כ־1.5 מיליון שקלים מחשבון הבנק של איש העסקים אברהם נניקשווילי לחשבון הבנק של בן־אליעזר. לעיתים רחוקות זוכה חוקר לראיה חדה כמו זו, ועוד בתיק הנוגע לאישיות כה בכירה. בן־אליעזר היה אז ח"כ ושר לשעבר וטרם נודעה מועמדותו לנשיאות המדינה, והציפיות של אלעד היו גבוהות. אולם אלעד מספר כי ההתנהלות בנדון גרמה לו לאכזבה עמוקה מהפיקוד הבכיר באגף החקירות והמודיעין של המשטרה, לנוכח מה שנראה לאלעד כפוליטיזציה של מערך החקירה וניצול של המערכת הפלילית לצרכים ציניים.
אלעד, שבינתיים פרש לגמלאות, מוטרד מאוד מכך שמאז נחשפה השערורייה איש, לשיטתו, לא טרח לבדוק את התנהלות המשטרה. יותר מכך, הוא טוען: גם דו"חות מפורטים שהוא שלח למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה לא הובילו לביקורת מערכתית רצינית. אני סבור ש"מדובר בשערורייה שאין כדוגמתה", הוא אומר ל"ישראל השבוע" וחושף את התרשמותו מההתנהלות מאחורי הקלעים בחקירה שהסעירה את המדינה.
בחזרה למסמך שהצית את הכל. אלעד, שהבין מייד כי בידיו חומר נפץ, ביצע בדיקות רקע ומיהר להציג את החומרים בפני תנ"צ זיוה אגמי־כהן, ראש יאח"ה, אלא שכאן נכונה לו ההפתעה הראשונה. בטרם סיים את הבדיקה, ולפני שהגיש דו"ח ממצה, הוא זומן עם המפקדת הישירה שלו להציג את הממצאים בפני ראש להב 433 דאז, ניצב יצחקי. "דיווחתי לו על המידע בפירוט ועל הבדיקות שערכתי ושצריך עוד לבצע", אומר אלעד. לכן רבה הפתעתו כאשר כעבור זמן מה הודיעה לו אגמי־כהן כי הוחלט לא לפתוח בשלב זה בחקירה, בטענה כי אין בממצאים תשתית ראייתית המצדיקה זאת. "לא רק שזה לא הגיוני לנוכח העובדה שיש תיעוד אותנטי של העברה בנקאית לכאורה חשודה, אלא שההחלטה התקבלה עוד בטרם סיימתי את כתיבת הדו"ח וסיכום הממצאים באופן מסודר".
במקום לפתוח בחקירה, אגמי־כהן ביקשה מאלעד שיכין תמצית של המידע עבור רשות המסים. "זו פרקטיקה מקובלת, אולם פעילות רשות המסים אינה תחליף לחקירת משטרה בעבירות פליליות כמו שוחד ומרמה. ויותר מזה: לא היה צורך בבדיקה נוספת של רשות המסים, שהרי היתה לפנינו לכאורה ראיה ברורה, אלא לקבל אישור מהיועמ"ש לפתוח בחקירה. על כן החלטתה היתה תמוהה בעיניי".
בהיעדר היענות מצד מפקדיו, איש לא פנה ליועמ"ש ולא נפתחה חקירה מסודרת. אלעד מילא אחר ההוראה והעביר את סיכום החומרים לרשות המסים.
רפ"ק בדימוס משה אלעד. "הדו"ח על פואד שכב במגירה יותר משנה"
כשנתיים חלפו, ובסוף אפריל 2014 אלעד פרש לגמלאות לאחר 25 שנות שירות במשטרה. חודש לאחר מכן הודיע בן־אליעזר על מועמדותו לתפקיד נשיא המדינה, ואז ציפתה לאלעד ההפתעה השנייה. "אני יושב בבית ומקבל טלפון מקצין באגף החקירות והמודיעין. הוא שאל אותי אם הגיע לטיפולי מידע בנקאי שפואד קיבל כסף מאיש עסקים, ואם כן מה עשיתי בנדון והיכן התיק מצוי", הוא מספר. אלעד תיאר בפניו את השתלשלות העניינים ואת ההחלטה של אגמי־כהן לסגור את התיק בניגוד להמלצתו. הקצין נשמע מתוח. "הוא סיפר שיש פאניקה במטה הארצי ולחץ גדול מהממונים עליו לבדוק מה קרה עם המידע הזה, בעקבות פרסום מועמדותו של פואד לנשיאות המדינה".
"אני לא רוצה להיכנס לספקולציות ולא רוצה לייחס לאנשים מניעים שאני לא יודע מהם", אומר אלעד בזהירות, "אבל עולים אצלי סימני שאלה בהקשר לכשל המשמעותי הזה. לא קרה לי דבר כזה בכל 25 שנות שירותי ביאח"ה. יש כאן פגיעה באמון הציבור. חקרתי אישי ציבור בכירים, וביאח"ה חוקרים תמיד עד הסוף - הופכים כל אבן וכל גרגיר בטרם ממצים את הליכי החקירות עד תום. המשטרה בפעילותה אמורה להיות עיוורת צבעים פוליטית לחלוטין".
האם במקרה של בן־אליעזר קריטריון זה הופר? יש לכך חשד סביר, שעלה כאשר בעקבות ביקורת ציבורית על המשטרה, שפורסמה באותה העת, וטענות נגדה בתקשורת מדוע החזיקו חומרים על פואד במשך שנתיים תמימות, הוציאה דוברות המשטרה הודעה, שלפיה החקירה פורסמה בתזמון הנוכחי בגלל התקדמות מסוימת בחקירה וחומרים חדשים שהגיעו לידה.
הודעה זו הוציאה את אלעד משלוותו: "ככל הידוע לי, לא התקיימו בדיקה או התקדמות בתיק מאז שטיפלתי בו ב־2012 ועד פרסום מועמדות פואד לנשיאות. אין שום הסבר לכך שפתאום המערכת התעוררה. אם היו התפתחות או מידע חדש, אני מאמין שהייתי יודע. זה יותר חמור ממה שחושבים. מי שחשף את זה בכלל לא היה המשטרה, אלא רשות המסים, שדיווחתי לה בזמנו על עיקרי המידע. ממה שידוע לי, הם פנו ליועמ"ש, יהודה וינשטיין, עדכנו אותו במידע והוא ככל הנראה פנה למשטרה לברר כיצד קרה שלא קיבל ממנה דיווח בעניין בזמן אמת".
ההמשך ידוע: המידע ששכב שנתיים במשטרה נמצא במהרה, נפתחה חקירה, בן־אליעזר פרש מהמרוץ לנשיאות, הועמד לדין בעבירות שוחד ומרמה ונפטר לפני סיום ההליכים.
ההפתעה השלישית
מאז התפוצצה הפרשה ואלעד נחשף למה שנראה בעיניו כשערורייה, הוא מצפה מרשויות החוק לבדוק את השתלשלות העניינים: "כיצד ייתכן שראיה לכאורה אותנטית כזו מונחת בידי המשטרה כאבן שאין לה הופכין, כשנתיים - ופתאום שולפים את זה כשנודעת מועמדותו של פואד לנשיאות?"
אבל כאן נכונה לאלעד ההפתעה השלישית, אולי המטרידה מכולן: "על פי נוהלי המשטרה בנוגע לחקירות חברי כנסת ושרים, ראש יאח"ה וראש להב 433 היו צריכים לעדכן במידע את ראש אגף החקירות והמודיעין דאז, ניצב יואב סגלוביץ', ואת המפכ"ל יוחנן דנינו, שצריך לבסוף לדווח על הממצאים ליועמ"ש, שבידיו נתונה ההחלטה אם לפתוח בחקירה מקיפה". על אף ההסבר של אלעד, במקרה של פואד הנהלים לא קוימו: "המידע לא הגיע בכלל לווינשטיין". אחד הגורמים בדרך כנראה לא דאג לעדכן אותו. לדעת אלעד, חובה לבדוק מי עשה זאת.
ניצב בדימוס יואב סגלוביץ'. לא זוכר את פרטי החקירה // צילום: דודו גרינשפן
לאחר תחילת חקירת בן־אליעזר פורסם בעיתונות שווינשטיין הורה לחקור את הנושא ולהבין מה קרה בטיפול בפרשה. "הייתי שבע רצון, ציפיתי שיבואו אלי לבדוק, הרי אני טיפלתי בזה. אבל כלום. איש לא פנה". כשנתיים חלפו, ובמהלך דיון בכנסת ביולי 2016 בנוגע ל"מסמך יצחקי" (מסמך שערורייתי שריכז מידע בידי המשטרה על חשדות לכאורה לעבירות שבוצעו על ידי ח"כים ושרים, שדבר קיומו דלף לתקשורת) - עלה לדיון הקשר לבן־אליעזר.
"אני צופה בדיון ורואה שח"כ מיכל רוזין שואלת אותם על חקירת פואד - כיצד קרה שלא נפתחה חקירה, והאם היא קשורה להולדתו של המסמך הזה. יושבים שם המפכ"ל, יושב ניצב יצחקי, ואף אחד לא עונה. שתיקה". מי שהוציא בדיון את האקדח המעשן היה המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי, שחשף את ההסבר שמסרה להם המשטרה בזמנו:
נזרי: "היו תקלות נקרא לזה, או בעיות מסוימות בצורה של העברות מידע שלא היה ברור אם עבר או לא בזמן".
רוזין: "בעקבות הבחירות לנשיאות?"
נזרי: "אכן בעקבות דברים כאלה ואחרים שעלו, זה ההסבר שקיבלנו".
אלעד שמע זאת ונרעש. "זו פעם ראשונה ששמעתי שהמשנה ליועמ"ש מודה שהיתה בעיה בחקירת פואד", הוא אומר, ובאוקטובר 2016 החליט לפעול: "כתבתי דו"ח מפורט והלכתי איתו למבקר המדינה. נפגשתי עם צוות בכיר, תיארתי בפניהם את השתלשלות הפרטים ומסרתי להם את הדו"ח ונספחיו. ביקשתי שתבוצע ביקורת בנדון לחשיפת הכשל המשמעותי שהתרחש, כולל את הרקע ליצירת מסמך יצחקי ואת התנהלות רשות המסים, שלא טיפלה בתיק פואד עד פרסום מועמדותו לנשיאות".
לדברי אלעד, לאחר הפרסום גורמים במשטרה מסרו למבקר מידע נוסף ברוח טענותיו, אלא שמאז לא קרה דבר. "הדו"ח שוכב שם יותר משנה ולא קרה איתו כלום", אלעד מלין. בחודש מאי 2017 הוא התקשר לבכירה במשרד המבקר שעימה נפגש, והיא אמרה לו דברים שהדהימו אותו: "הם יבצעו בדיקה בעקבות הדו"ח שמסרתי להם, אך הממצאים יועברו למשטרה להפקת לקחים ולא יפורסם דו"ח ביקורת לציבור משום שפואד נפטר. אמרתי לה שפטירת פואד אינה רלוונטית - הנושא כאן הוא בדיקת התנהלות דרגי הפיקוד הבכירים באגף החקירות והמודיעין במשטרה, בחשד שפעלו משיקולים פוליטיים. איזו תכלית יש לדו"ח פנימי שלא יפורסם לציבור?"
כשהבין שממשרד המבקר לא תבוא הישועה, מסר אלעד את המידע גם למשרד היועמ"ש. מאז עברה יותר מחצי שנה, ולא ידוע על התקדמות בחקר הפרשה. לסיכום, השאלה הקשה היא: האם קיים עוד מידע על אישי ציבור שהגיע למשטרה ונקבר? "מדובר באירוע חמור ביותר שפוגע קשות באמון הציבור בגורמי האכיפה", מסכם אלעד, "מדוע לא חוקרים זאת עד הסוף?"
ראש אגף החקירות הפורש, מני יצחקי. מסמך שערורייתי שהעלה חשד // צילום: גדעון מרקוביץ
תגובות
זיוה אגמי־כהן, היום עורכת דין: "עדכנתי את הממונים עלי במידע והחלטתי בידיעתם להעביר את המידע לרשות המסים להמשך החקירה, מכיוון שחסרו מבחינתי פרטים מודיעיניים נוספים בנוגע להעברה הבנקאית. אני לא יודעת מי מעלי בשרשרת הפיקוד עודכן באינפורמציה, אך אני פעלתי כראוי ובערוצים הרשמיים".
יואב סגלוביץ': "יש להפנות את השאלה לדוברות המשטרה. עבר זמן רב מאז הפרשה, ואיני יכול לזכור את פרטיה. הרבה תיקים מגיעים לשולחנו של ראש אח"מ, ואני לא רוצה למסור מידע לא מדויק".
ממשרד המשפטים נמסר: "פנייתו של מר אלעד התקבלה ומצויה בטיפול גורמי המקצוע במשרד המשפטים".
ממשרד המבקר נמסר: "צוות ביקורת ממשרד מבקר המדינה נפגש עם משה אלעד באוקטובר 2016 וקיבל ממנו את המידע האמור. התלונה נבחנה בחינה ראשונית כמקובל. המידע ישמש את הביקורת על פי הצורך".
ממשטרת ישראל נמסר: "לא ברור מדוע 'ישראל היום' בוחרים פעם אחר פעם לפרסם חומרים ממוחזרים שנטחנו עד דק בכלי תקשורת ואין שום דבר לחדש בהם. גם חזרה שוב ושוב על טענות כאלה ואחרות במטרה להשחיר את משטרת ישראל לא תהפוך אותן לאמת.
לאחר שבוסס חשד לביצוע עבירות בעניין נשוא הפנייה, נוהלה חקירה מקצועית בהתאם להוראות החוק וללא משוא פנים, שתוצאותיה ידועות לכל.
"משטרת ישראל מטפלת באופן מוקפד וסדור בכלל פרטי המידע שברשותה. ככל שמתבסס חשד לביצוע עבירה פלילית הוא מטופל בהתאם, בכפוף לסמכות המוקנית בדין ובאישור הגורמים המוסמכים. העברת מידע לטיפול רשות זו או אחרת, הנעשה כדין ומשיקולים מקצועיים וענייניים, היא חלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה של רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו