"הוא לקח את הדסקית שלו ושם לי אותה על הצוואר. ניסיתי ללא הועיל להסביר לו שאסור לי לקחת מתנות, אבל הוא פשוט התעקש ולבסוף נאלצתי להסכים. מאז הדסקית הזאת מוצגת על השולחן שלי במשרד", כך מספר בהתרגשות עו"ד סנדור (סנדי) פרנקל על הרגע שבו הגיע למשרדו בחור צעיר שמעולם לא פגש והתעקש להודות לו על המלגה שקיבל באמצעות "קרן הלמסלי".
החייל לשעבר סיפר על כך שבזכות הקרן שפרנקל שותף בניהולה, הוא הצליח לפרוץ קדימה בחיים ולהשאיר מאחור את ההתמודדות היומיומית עם העוני. "גם אם מצד אחד אתה יודע שכבר הענקת מיליונים עבור מלגות, בסופו של דבר הכל מזוקק לרגע אחד של אושר, כשאתה מבין שבזכותך יש אדם שחי חיים טובים יותר; זה נותן תחושה טובה מאוד", אומר פרנקל, שביקר בשבוע שעבר בישראל כדי לבחון מקרוב את הפרויקטים שהקרן תומכת בהם.
פרנקל הוא אחד משלושת הנאמנים האחראים על "קרן הלמסלי" המפורסמת, שמממנת פרויקטים פילנתרופיים ברחבי העולם, וחלק נכבד מהם בישראל. למעשה, למרות שבציבור הרחב הקרן לא מוכרת כל כך, קשה למצוא בישראל או בעולם היהודי מוסד בריאותי, מחקרי או ציוני שלא קיבל בצורה כזו או אחרת עזרה מקרן הלמסלי - החל בבתי חולים ואוניברסיטאות (לרבות מלגות) וכלה בפרויקטים המקדמים את הקשר בין יהודי התפוצות לישראל (כמו פרויקט תגלית וה־FIDF - ארגון ידידי צה"ל). במקרים מסוימים, התמיכה של הקרן עוזרת הרבה מעבר ליעדה המקורי ועושה נפשות לישראל בעולם. כך, למשל, סורים רבים שמפונים לישראל מהקרבות הקשים מעבר לגבול זוכים לחיים חדשים ולטיפול שמעולם לא יכלו לחלום עליו הודות לתמיכה של הקרן בבתי חולים בצפון הארץ.
דוגמה אחרת היא התמיכה במכון וולקני ובמוסדות טכנולוגיים אחרים, שהובילו לכך שפיתוחים חדשניים תוצרת כחול־לבן מגיעים למדינות העולם השלישי, ועוזרים להם למגר עוני ורעב. אך מעל הכל, קרן הלמסלי דואגת שהכסף יגיע למקומות הנכונים ולא רק לתקציב הכללי של מוסד או מכון מסוים. פרנקל וצוותו המצומצם בודקים בשבע עיניים לאן הולך הכסף שמוענק. ואי אפשר שלא להזכיר את אשתו, רותי, שגדלה בפתח תקווה ומסייעת רבות למלאכתו כמי שמכירה היטב את ההוויה הישראלית ואת הזירה העסקית במדינה.
מצוואה למשימה
מה בדיוק החזון של הקרן ואיך הצליחה להשפיע כל כך ללא כל מסע יחסי ציבור? פה מתחיל הסיפור המעניין. הקרן נקראת על שם ליאונה והארי הלמסלי, שחלשו על אימפריית נדל"ן מלונות בארה"ב. בשלב מסוים הם אף היו הבעלים של האמפייר סטייט בילדינג.
לאחר מותו של הארי, ליאונה נטלה את המושכות וכשהיא מתה - הורישה כמעט את כל העיזבון שלה ושל בעלה - מיליארדי דולרים - לקרן הפילנתרופית, עם התניה מפורשת אך אבסטרקטית: יש להקדיש את הכסף "לעשיית דברים טובים".
פרנקל, שהיה עורך הדין הצמוד שלה, מונה להיות אחד הנאמנים לקרן, יחד עם עוד שניים. כיהודי וציוני נלהב, ניגש למלאכה בחרדת קודש וראה את צוואתה האמורפית כמשימה ציונית של ממש.
"הענקנו לפרויקטים בישראל יותר מ־239 מיליון דולרים - כ־12 אחוזים ממה שהקרן העניקה עד כה במהלך עשר השנים האחרונות - ואני חושב שמימון הפרויקטים יימשך באותה המידה", הוא מספר. למעשה, גם מספר זה כבר לא מעודכן שכן החודש הגיע פרנקל לארץ להנחת אבן הפינה למגדל חדש בבית החולים רמב"ם, וכדי לעקוב מקרוב אחרי עוד פרויקטים. לאחר ביקור זה, סך המענקים של הקרן בארץ צפוי להגיע ליותר מרבע מיליארד דולר.
הייחוס ליהדות התפוצות תפקיד פילנתרופי פוגע בתרומה האחרת של יהודי ארה"ב לישראל?
"השאלה גדולה עלי. אני והקרן מנסים לעזור איפה שאפשר. אנחנו בקרן מנסים להיות כמה שיותר ספציפיים ולא משווים את עצמנו לשאר הקרנות או ליהודי צפון אמריקה. אנחנו ממוקדים: למצוא את הדרך הכי טובה להשתמש בכסף שלנו עבור עם ישראל".
למה אתם שמים דגש כה גדול על מענקים לשירותי החירום ולתחום הבריאות בדרום ובצפון הארץ?
"צריך לזהות איפה תהיה ההשפעה הגדולה ביותר. בתחום הבריאות אפשר להרגיש השפעה על אנשים באופן ברור יותר. מרגישים את ההבדל הזה כאשר רואים איך ניצלו חיים בבתי החולים בפריפריה".
האם נתקלתם בבעיות מצד גופים אנטי־ישראליים שניסו למנוע מכם לשלוח את כספי הקרן לארץ?
"אנחנו גוף קטן יחסית, ואין תככים של תאגיד גדול. אין לנו נציג בישראל, כך שאני לא יודע אם יש כוחות שאנחנו לא מודעים אליהם שפועלים נגדנו".
יש שטוענים שעל יהודי ארה"ב להפסיק להעניק תמיכה לישראל, כי זה מאפשר לממשלה פה להסיר אחריות מטיפול בתחומים כגון בריאות וחינוך.
"זו טענה מגוחכת. ישראל כל הזמן במצב מלחמה אך היא משגשגת כנגד כל הסיכויים. תקציב הביטחון שואב המון מהתוצר המקומי, וגם הרבה מהכוחות של הישראלים".
האם כשאתם תורמים אתם מתנים את שימוש הכספים באג'נדה פוליטית כלשהי?
"לא. אנחנו גוף א־פוליטי לחלוטין. נקודה. דעתי האישית היא שאת הדעות בנוגע למה ישראל צריכה לעשות ראוי להשאיר לאנשים ששולחים את בניהם ובנותיהם לצה"ל. אלו האנשים שדמם מונח על הכף".
מה מצבה של ישראל היום בזירה הבינלאומית בעקבות עלייתו של דונלד טראמפ?
"רק עיוור לא יכול להכיר בכך שממשל טראמפ הוא מאוד ידידותי לישראל".
כיצד תרצה שישראל תיראה בעוד 20 שנה?
"הישראלים רוצים שיהיה שלום. אני מעוניין שישראל תתנהל בנחת ותשגשג בלי שתצטרך לחשוש משיגורי רקטות על גני ילדים ועל בתי חולים".
עיזבון וכפרה
פרנקל (74) גדל בעיר ניו יורק, ועד מהרה נשאב אל תוך ההוויה הישראלית ומאז חי ונושם את ישראל. את ביקורו הראשון בארץ עשה כנער בסוף התיכון, והגיע בדיוק במהלך משפט אייכמן, שהותיר עליו רושם עז. בשנת 1990 הפך להיות עורך דינה האישי של ליאונה הלמסלי, וליווה אותה בתלאות המשפטיות שלה עד מותה. כיום הוא מנסה למעשה לממש את חזונה של הלמסלי, שהיתה דמות לא שגרתית, ולא פעם הואשמה בהתעמרות בעובדי המלונות שלה. רבים ראו בהחלטתה להעניק את העיזבון הענק שלה לקרן פילנתרופית כניסיון לכפר על מעשיה הקונטרוברסליים כאשת עסקים.
אין זה מקרי שפרנקל, כיהודי שמכיר את ישראל משחר נעוריו, הוא זה שמביא את הקרן שוב ושוב להשקיע בישראל (שני הנאמנים האחרים מתמקדים בפרויקטים אחרים בעולם). הוא סבור שאף שמעולם לא ביקרה בישראל, ליאונה הלמסלי רצתה שכך ינהג.
לדעתך אתה מממש את החזון שלה?
"אני מקווה שהיא היתה גאה במה שאנחנו עושים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו