ביום הראשון ללימודים, בשעה 06:00 בבוקר, יתייצב שמואל אבואב בחדר המצב של משרד החינוך. בזמן הזה, שלושת ילדיו שיתחילו את שנת הלימודים - עדיין יישנו. "יש אצלנו כללים, הילדים מכירים את אבא שלהם, אני לא מתערב בשום דבר", הוא אומר בראיון שנערך במשרדו. "מעולם לא הרמתי טלפון למנהל בית ספר, מעולם לא קיטרתי למחנכי ילדיי. הקשר שלי איתם הוא קשר טוב. אני מכבד מעומק הלב ומעריך את עבודת המורים והמנהלים. אני יודע עד כמה זה מורכב וקשה, ועד כמה השליחות היא עצומה והלחצים הם עצומים. אין הרבה תפקידים משמעותיים כמו ניהול בית ספר וכמו עבודת ההוראה".
אני שואל האם הוא מעולם לא קיבל טלפון שביקש לסדר עניין כזה או אחר במשרד החינוך. "לא מתערב, לא טיפלתי, לא סידרתי", הוא אומר בחיוך אמיתי ומבויש, שמופיע פעם אחת בראיון ושובר את חזותו הרצינית.
זו הקדנציה השנייה של שמואל אבואב (59) בתפקיד מנכ"ל משרד החינוך, הראשונה (2006) היתה קצרה תחת שרת החינוך דאז יולי תמיר. הוא נולד בטבעון, וכתלמיד אף נבחר לתפקיד יו"ר מועצת תלמידים, וליום אחד במסגרת "נוער לשלטון" החליף את ראש המועצה. באותו מעמד הצהיר כי יהיה ראש המועצה - ובהיותו בן 30 נבחר לתפקיד, שבו כיהן במשך שלוש קדנציות. התפקיד הזכור ביותר שלו הוא מנכ"ל "אור ירוק" - משם הגיע לתפקיד מנכ"ל משרד החינוך תחת השר נפתלי בנט.
הוא נשוי לרונה, עובדת סוציאלית בהכשרתה ומרצה באוניברסיטת חיפה, ולבני הזוג ארבעה ילדים: עומרי (23), עידו (16), נמרוד (14) ושירה (12). "אני מעורב במידת היכולת", הוא אומר. "בעבר הייתי יותר מעורב, ברגע שאני מנכ"ל אז אני מסייג את מעורבותי, אשתי מאוד מעורבת ופעילה בוועד ההורים ובתנועת הצופים. אני מלווה כאבא ואני מאוד מרוצה כל השנים ממערכת החינוך. יש לי חוויות טובות ואינטראקציה טובה ללא קשר לתפקידי הנוכחי".
משקעים ודאגות
תפקידו הנוכחי, כאדם השני בחשיבותו במערכת החינוך, מטיל עליו את האחריות להיות האיש שצריך לשמור על הילדים שלנו בתקופה מאתגרת במיוחד. לפני כשלושה שבועות עלתה לכותרות פרשת מאמן הכדוריד בנו ריינהורן, שעבד בבית ספר בהרצליה וחשוד בביצוע עבירות מין קשות בכ־140 קטינות באמצעות הרשתות החברתיות. המקרה הזה מצטרף לפרשת "המורה הפדופיל", שבמסגרתה שאול שמאי, מורה כיתה ב' בבית ספר בצפון תל אביב, ביצע מעשים מגונים בתלמידות. לאחר התפוצצות הפרשה טענו הורי תלמידים כי בידי מנהלת בית הספר היה למנוע את המקרים.
אבואב, מצידו, מספר כי "בשנה האחרונה לקחנו את כל מערך כוח האדם במערכת החינוך, יותר מ־200 אלף מורים, והעברנו את כל השמות למערך בדיקה יחד עם המשטרה, לראות האם במערכת יש מורים שיש להם עבר פלילי ורישום במשטרה. כל עוד אין רישום, אין לנו שום דרך לדעת".
לדבריו, מדובר בבדיקה קבועה ושנתית של המורים הקיימים, בעוד "במסלול שני, כל מורה חדש, טרם כניסתו, נבדק האם יש לו רישום במשטרה של עבירות מין או רישום פלילי מסוכן. כל מורה שנכנס למערכת, לרבות ממלאי מקום, צריך לעבור את הבדיקה".
הורים יכולים לישון טוב בלילה?
"אני בכלל לא ישן טוב בלילה, כי כל מערכת החינוך היא דבר מורכב, מדיר שינה מעיניי. אני לא סתם ישן ארבע שעות בלילה. אני לא קם סתם ב־04:30 בבוקר כי משעמם לי. אני דרוך במשימות הגדולות שיש למערכת הזאת, וכשאני הולך לישון אני עושה את זה עם משקעים ודאגות. אנחנו עושים מאמץ אדיר עם כלים חדשים ושיטות חדשות, דריכות וניסיון תמידי להגן על הדבר הכי חשוב - הילדים שלנו. כל הזמן צריך להתאמץ מהבוקר עד הערב ולבדוק כל תחום וכל זווית כדי לטפל בבעיות המורכבות של מערכת החינוך".
"התקציב גדל, וגם הפעילות"
משרד החינוך, כאמור, הוא משרד מורכב, עם תקציב שיגיע השנה ל־56 מיליארד שקלים, כשמרבית הסכום מיועד לשכר מורים. מאז שנכנס לתפקידו שר החינוך בנט, הוא מרבה לפזר את צמד המילים "צמצום פערים" בתוכנית הלאומית ללימודי מתמטיקה, לימודי האנגלית, לימודי סייבר, תנועות נוער וטיולים שנתיים. שמואל אבואב הוא איש הביצוע - ובין השניים יש יחסי קרבה ואמון גדולים.
"התקציב של משרד החינוך גדל, אך יש מטלות חברתיות וחינוכיות שמשרד החינוך נוטל על עצמו שנה אחר שנה, ולא היו מנת חלקה של מערכת החינוך בעבר", הוא מסביר. "לפני שנים לא היית צריך להפעיל בית ספר של החופש הגדול, בית ספר של החגים בחופשת חנוכה ופסח, סבסוד מערכות צהרונים, מפעל הזנה, מערך של לקויי למידה וחוג לכל ילד.
"לפני עשור ועשרים שנה לא השקיעו בשנות שירות, מכינות קדם־צבאיות ובארגוני נוער. אותן מטלות שפעם המשפחה מימנה הולכות ועוברות למרחב הציבורי ולאחריות של מערכת החינוך. לפני עשור בתי הספר היו נסגרים בצהריים והיום הם עוגן קהילתי, וזה ילך ויתעבה".
לצד הפעילות האינטנסיבית, הפערים בין הפריפריה החברתית והגיאוגרפית עדיין גדולים. "שנים רבות היו שתי תפיסות שגויות - האחת חשבה שבפריפריה היכולת של הילדים היא נמוכה ואין להם יכולת ללמוד 5 יחידות במקצועות מדעיים או ללמוד סייבר. התפיסה השנייה היא שחשבו שחלוקה שוויונית היא החלוקה הצודקת - כלומר, אם ילד בכפר סבא יקבל מה שילד בחצור מקבל - זו תהיה חלוקה שוויונית.
"זה הביא אותנו לתוצאה שאין צמצום פערים, החזקים מתחזקים והחלשים גם מתחזקים, אבל הפער נשאר. נוצר מצב שברשויות החזקות יש יכולת מהמשאבים המוניציפליים (ארנונה, מסי תעשייה; נ"ד) להשקיע במוסדות חינוך ולכן הוסיפו שעות לימוד, מעבדות ועוד, ובמקומות החלשים הרשות איננה יכולה.
"המרכיב השני היה המרכיב ההורי. בשנות ה־80 כאשר התחילה המגמה של החינוך האפור והקיצוצים הגדולים שנעשו במערכת - נכנסו תשלומי הורים ותל"ן (תוכנית לימודים נוספת בתשלום של ההורים; נ"ד) ככוח 'מחפה' ואז הגבירו את הפערים, כי במקומות חזקים ההורים נתנו תקציבים ובמקומות חלשים ההורה לא יכול. ולכן עברנו למסלולים של הגבלת תשלומי הורים".
הלובי של ראשי הערים
כיום, בכל הנוגע לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, התקציב שמועבר ממשרד החינוך לרשויות המקומיות הוא משתנה ודיפרנציאלי. רשויות חלשות מקבלות יותר שעות טיפוח לעומת רשויות חזקות (על כל שעה שמקבל תלמיד מעשירון גבוה, מקבל תלמיד מעשירון נמוך שש שעות). כעת, הכוונה היא להחיל את זה גם על התיכונים - אלא שלא כולם מרוצים.
"יש לובי של חלק מראשי הערים החזקות שמייצגים את הציבור שלהם", אומר אבואב. "הם מסתכלים על הצרכים החסרים אצלם ואומרים 'אנחנו צריכים עוד', ואנחנו אומרים, 'אנחנו צריכים להביא עוד כדי לצמצם פערים במקומות החלשים'. הם שמים את המשקפיים שלהם ורואים את הצרכים שלהם וזו זכותם ואולי גם שליחותם, אבל התפקיד של מנהיגה חינוכית וחברתית היא לצמצם פערים, וזה עובר דרך הסטת משאבים לחלשים - אחרת לעולם תצמצם את הפערים. אם לא תביא להעלאה במספר הבגרויות ואיכותן בפריפריה - לא תפגוש את התלמידים האלה באקדמיה בעוד חמש שנים. יש קשר בין השכלה לבין הצלחה בחיים".
"השר הוא מורה דרך". אבואב ושר החינוך בנט // צילום: יוסי איפרגן/לע"מ
עדיין, בחינוך הטכנולוגי אצלכם יש הבדל בין מגמות של מכונאות רכב לבין מגמות סייבר שאליהן מגיעים תלמידים חזקים.
"זה נכון. אבל גם כאשר אתה הולך היום למגמת מכונאות אתה רואה רכבים עם מערכות מאוד מורכבות. אתה צריך להיות חצי מהנדס כדי לדעת לטפל ברכב. מה שהיה פעם מכונאות מיושנת, מוסללת ברמה נמוכה, עברה למעבדות ולסדנאות רכב ברמה מאוד גבוהה. כשאתה נכנס היום למוסך מודרני אתה רואה 'מוסך היי־טק'. מי שנכנס היום רואה מגמות חדשות, מה שאנחנו צריכים לעשות זה להוציא ציוד ישן במקומות שזה עדיין לא נעשה".
נתונים שפורסמו ב־"ישראל היום" הראו פער בין בנים לבנות במגמות יוקרתיות: 62% מהתלמידים הם בנים לעומת 38% תלמידות בהנדסת תוכנה והגנת סייבר.
"לבנות יש כישורים בלתי רגילים. לפעמים בת לא מממשת את הכישורים בגלל עכבות של סביבה או אווירה או בגלל דברים שלא קשורים בפוטנציאל וביכולת. לכן, אנחנו צריכים לעודד את הבנות במקומות שבהם אנחנו מזהים עכבות וחוסר פתיחות ללכת למסלולים האלה, ולעודד אותן כבנות שיכולות להצליח בעולם הטכנולוגי".
אתם עושים מספיק?
"אנחנו מאתרים את הצורך הזה ובהדרגתיות יוצרים כלים מעודדים. לא עושים מספיק כרגע, וצריך להעמיק את המאמצים. ראינו את אותה הבעיה במתמטיקה. נעשו מאמצים והיום מספר הבנים והבנות ב־5 יחידות הצטמצם והמספרים חופפים".
אתם באמת מצליחים לצמצם פערים?
"כשאתה מסתכל במבט עכשווי אתה רואה את פירות הביקורים של צמצום פערים. זה לא פירות אסיף, עוד לא הגענו למנוחה ולנחלה. אתה רואה את הניצנים הראשונים - ילדים בשלומי ובקריית מלאכי מגיעים ל־5 יחידות מתמטיקה, ואתה תראה אותם נכנסים לאקדמיה. זה מצביע על כיוון נכון".
"מסלול יציאה מכובד"
בשביל לצמצם פערים, צריך גם מורים טובים. במערכת החינוך יש כ־200 אלף עובדי הוראה, מדי שנה מכשירות המכללות להוראה כ־14 אלף מורים, רק 10,000 מהם נקלטים במערכת החינוך, שמנסה להעלות את רף הכניסה ללימודים בתחום, כדי שהמורים יהיו איכותיים יותר. בעיה נוספת היא נשירה של מורים בראשית הדרך, שכן לפחות 20% מהם לא שורדים את השנים הראשונות במקצוע; לשם כך הוצמדו למורים הצעירים מורים מלווים.
המורים שכן נמצאים במערכת הם לעיתים שחוקים ו"סוחבים" עד הפנסיה. "מורים שנמצאים שנים רבות במערכת החינוך נשחקו ולא היו תנאי פרישה נאותים ומתן אפשרות של דלת יציאה בצורה מכובדת", אומר אבואב. "הם עבדו שנים, הטביעו חותם ולא כל מורה יכול להיות 30 שנה בתפקיד. בשביל לעודד את מי שרוצה לעזוב יש לנו מכסות פרישה, קיבלנו מהאוצר כ־1,500 מכסות פרישה בשנה שמאפשרות לנו ליצור מסלול יציאה מכובד, בתנאים סוציאליים נאותים למורים שעשו עבודה טובה וחשובה, ורוצים לצאת לדרך חדשה".
ומה לגבי המורים הצעירים?
"כדי להביא את הצעירים למערכת העלינו את שכר המורה המתחיל - מורה שקיבל עד לפני שנה 6,400 שקלים מרוויח היום כ־8,000 שקלים בתיכונים. עכשיו אנחנו במו"מ מול הסתדרות המורים בבתי הספר היסודיים. אנחנו גם רוצים להביא מורים טובים לפריפריה. ברור שהמרכז הוא שוק מאוד קל ונוח לגייס מורים, אבל הרבה יותר קשה להשיג מורים איכותיים ומקצועיים בפריפריה.
"יש תקציב של 200 מיליון שקלים שמוקצה לתמריצים של מורים בפריפריה כמו בונוסים, שכר דירה ועוד - כדי להביא מורים ללמד בפריפריה. לפני עשור הייתי מנכ"ל, אני מזהה כוח צעיר של מורים שמאוד מאמין בשליחות של החינוך".
החודש גם פורסם ב"ישראל היום" סיפורו של לירן חג'בי, טרנסג'נדר בן 25, סטודנט להוראה שהתקבל לעבודה בבית ספר יסודי באזור, אך כשהמנהלת גילתה כי בעברו היה אישה - הודיעה לו כי לא יוכל ללמד בשנת הלימודים הקרובה. לדברי אבוהב, "יש מדיניות ברורה שמעוגנת בחוזר מנכ"ל, אנחנו לא פוסלים אנשים בגלל נטיותיהם, דעותיהם או השתייכותם או בגלל כל דבר אחר".
יגידו שזו "רוח המפקד".
"שר החינוך נפתלי בנט הוא אדם מאוד ממלכתי, הוא מורה דרך מאוד ברורה למערכת, מעולם לא הורה להוציא אדם מהמערכת בגלל דעותיו, נטיותיו או אמונותיו. לכן רוח החוק של מדינת ישראל היא הרוח שנושבת גם במערכת החינוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו