הם נפגשים בשעות הערב ליד אצטדיונים או בפארקים ברחבי הארץ. קבוצות של 10 עד 20 אנשים עם בגדי ספורט, שעון ריצה ומדריך צמוד. לכאורה, נראים כמו קבוצת מתאמנים רגילה. אבל מבט מקרוב יראה שמבנה הגוף של רובם אינו כה אתלטי, לחלקם זה ניסיון ראשון לעשות פעילות גופנית זה שנים.
הם חלק מ־55 קבוצות ברחבי הארץ מקריית שמונה עד אילת, מתוך 2,250 איש שנבחרו להשתתף בפרויקט "עתיד בריא". את הפעילות הם מקבלים ללא תשלום. הם מלווים בדיאטניות, מפגשים אישיים וקבוצתיים, הרצאות בנושא שינוי אורחות חיים ומוטיבציה, וצ'ופרים נוספים. איך מתקבלים? המשתתפים בכל הקבוצות הם אנשים המוגדרים כ"טרום סוכרתיים", כאלה שנמצאים בסיכון לפתח סוכרת סוג 2 בתוך פרק זמן קצר של 3 עד 5 שנים. ההערכה היא כי השתתפות בתוכנית שקולה לדחיית התפרצות המחלה בעשור לפחות.
המשתתפים שייכים כאמור לפרויקט חדשני, שבו רותמים כסף ממשקיעים פרטיים לטובת מערכת הבריאות המורעבת, להפעלת תוכנית לרפואה מונעת. המיזם, בשיתוף קופות חולים כללית ולאומית ויחד עם הביטוח הלאומי, פועל במודל של אג"ח (איגרות חוב) חברתיות. מודל כזה מאפשר הזרמת הון חיצוני לטיפול מניעתי אשר יוחזר למשקיעים רק אם הוכחה הצלחה במניעת סוכרת וחיסכון כלכלי.
התוכנית נחשפה לפני ארבע שנים, והושקה לפני שנתיים. תוכנית הפיילוט ובה 350 משתתפים יצאה לדרך בקיץ 2017, וכעת היא ממשיכה בהיקף רחב ומעלה תוצאות ראשונות ומבטיחות.
לטובת התוכנית גויסו 19.4 מיליון שקלים מ־15 משקיעים זרים וישראלים. לפי המודל, קופות החולים והביטוח הלאומי ישלמו על כל מטופל שבתום חמש שנים יהיה ללא סוכרת. הערכות ביניים יתבצעו בתום השנה השנייה, השלישית והחמישית של הפרויקט.
ההיגיון הכלכלי מאחורי התוכנית ברור: חיסכון בתרופות ומניעת מחלות ונכות חוסכים כסף לקופות החולים. בנוסף, ההשקעה של משרד הבריאות ושל קופות החולים במניעה נמוכה מאוד. יש מי שטוען שמדובר בהפרטה של מערכת הבריאות ושל הכנסת כסף פרטי שעשוי לעוות את סדרי העדיפויות הלאומיים ואת אוכלוסיית המשתתפים (באג"ח הסוכרת המשתתפים הם צעירים יחסית, בני 45 עד 55 בלבד, למשל).
מעורבות משקיעים פרטיים עשויה לשחרר את המדינה מאחריותה לרפואה המונעת. בפועל, כאמור, מדובר בפלח אוכלוסייה ובתחום מניעתי שקופות החולים ומשרד הבריאות לא משקיעים בו מספיק.
התוכנית מופעלת על ידי ארגון Social Finance Israel) SFI), שהחל בימים אלה בתוכנית דומה בתחום החינוך, שלפיה משקיעים יקנו אג"ח חברתיות להעלאת שיעור ההצלחה בבגרות במתמטיקה מ־18% ל־27% ביישוב הבדואי רהט.
תפריט מותאם תרבותית
איך פועלת תוכנית "עתיד בריא", האג"ח החברתית למניעת סוכרת? רופאי המשפחה בקופות החולים מגייסים את המשתתפים המתאימים: מטופלים שערכי הסוכר בגופם נושקים ל־125 מ"ג לדציליטר ומוגדרים כטרום סוכרתיים. בישראל יש כ־400 אלף איש המוגדרים במצב זה, ועוד כחצי מיליון חולי סוכרת.
עקרונות התוכנית: פעילות בקבוצות שכוללת פעילות גופנית, שימוש בטכנולוגיות למעקב וניטור (שעון ספורט ואפליקציה), תפריט מותאם אישית ותרבותית, השתתפות בסדנאות שונות בנושאים של שינוי הרגלים, בישול בריא, ספורט, שינוי הרגלים משפחתיים ומפגשים אישיים עם הנושרים.
המשתתפים זוכים לביקור של דיאטנית בעבודה או בבית, במקום ובזמן הנוחים להם. הם נעזרים באפליקציה שמתגמלת אותם בנקודות עבור פעילות גופנית. נקודות הניתנות להמרה, כסף או הטבות במכוני כושר, חנויות טבע ואפילו ברשת סופר־פארם. מילת המפתח היא התאמה אישית למטופל.
עמוס חביב (45), מנהל מכירות בבית דפוס בנתניה, לא שוכח את הטלפון הראשון שקיבל. "זה היה ב־22 באוגוסט 2017, קיבלתי טלפון ממספר חסוי וזו היתה טל הדיאטנית המדהימה, שהתקשרה לשאול אם אני מעוניין להצטרף לתוכנית. התוכנית הזו שינתה את חיי".
חביב התחיל את התוכנית כשהוא שוקל 97 ק"ג וסובל ממשקל עודף. ערכי הסוכר בדמו נשקו ל־100 והכולסטרול יותר מ־300. הניסיון הספורטיבי שלו התמצה כצופה במשחקי כדורגל.
פעולות מניעה. בליצר
"ירדתי כ־13 ק"ג במסגרת התוכנית, ואני מקפיד להישקל ומתמיד לעשות הליכות. זה פשוט הושרש בי. לימדו אותנו מה זו מידה. פעם הייתי מקבל צלחת והעין היתה אוכלת. היום אני אוכל מהראש. לפני התוכנית לא הייתי מצליח לשרוך את הנעליים בגלל הכרס. עכשיו השינוי התזונתי שעשיתי משדר לכל הבית, לכולם יש מודעות".
חביב מתמיד בתוכנית כבר שנה וכעת מתחיל את הסדנה של השנה השנייה שמתמקדת בשימור ההישגים. "לפני הסדנה הייתי עצלן, אמרתי תנו לי רק לראות כדורגל. היום אני במודעות ומגיע גם ל־5-4 אימונים בשבוע, מינימום שעה. זה שינוי מדהים, בטח בגיל הזה. אני מרגיש צעיר, ומחמיאים לי בלי סוף. זה נותן דלק לשמור על מה שיש".
אמא רזה, הילד גאה
משתתפת אחרת בתוכנית, אלה נחמוב (46) מחיפה, הפחיתה 24 ק"ג ממשקלה מאז החלה בתוכנית בקיץ שעבר, וכעת היא ממשיכה לשנה שנייה. "נחשפתי לתוכנית דרך רופאת המשפחה בלאומית. לפני כן הייתי כבר בתהליך לניתוח קיצור קיבה, כי לא הצלחתי לרדת במשקל. אבל בשלב מסוים תפסתי את הראש ואמרתי שזה לא בשבילי.
"בסדנה התחלתי לעשות ספורט. לפני כן שנאתי להתאמץ, לא הייתי מתאמנת אף פעם ואפילו 200 מטר היה לי קשה לרוץ. אבל נכנסתי לאימונים, ואחרי שלושה חודשים התחלתי לרוץ 5 ק"מ. עכשיו קצת הפסקתי", היא מודה, "אבל אני חוזרת בעוד חודש לאימונים, במסגרת תוכנית השימור. עכשיו אני מרגישה את הקושי בלשמור על מה שהשגתי".
גם ילדיה הפסיקו לשתות שתייה ממותקת בעקבותיה, והחלו להתעניין בערכים התזונתיים על האריזות. "הבן שלי, היום בן 10, אמר לי לפני שהתחלתי את התוכנית - 'אני כבר כמעט בן 9 ועוד לא ראיתי אותך רזה'. עכשיו הוא רואה אמא רזה וגאה בזה".
לא רק המשקל, אלא גם בדיקות הדם מעידות שנחמוב הורידה את הסיכון שלה לסוכרת. "רמות הסוכר ירדו פלאים ואני כבר לא בתחום המסוכן. שמעתי סיפורים כאלה ואחרים על המחלה, אבל ברגע שזה לא מגיע אלייך אישית לא מבינים שזה חמור. אני הבנתי שמצבי חמור לא בגלל הסוכרת, אלא כי לא יכולתי לסבול איך שאני נראית".
65% ירדו במשקל
לפי הנתונים שנחשפים מתוך הפיילוט שבו השתתפו 364 איש, 65% ממשתתפי התוכנית ירדו במשקל (איבדו לפחות 5% ממשקל גופם). 60% מדווחים על לפחות שעתיים וחצי של פעילות גופנית בשבוע (לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי). 12% נשרו מהתוכנית. אבל גם מי שהשתתף חלקית או נשר הצליח להפחית במשקל: 51% מהמשתתפים חלקית ירדו במשקל.
אחד מיוזמי התוכנית הוא פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של כללית, שחוקר יעילות של התערבויות שונות בצמצום פערים בבריאות. מחקרים רפואיים וכלכליים שערך היו הבסיס למודל האג"ח החברתי. "בתוכנית הזו יש סדרת פעולות מניעה יקרות ומורכבות שאינן נמצאות בסל הבריאות", מסביר פרופ' בליצר. "זהו מצב שבו קיימת התערבות יעילה למנוע מחלה שעלות סיבוכיה לחברה הישראלית גבוהה ביותר, יותר מעלות הפעלתה. אבל היא עדיין יקרה, מורכבת וטמון בה סיכון לאי הצלחה. במקרים כאלה - כאשר לגוף ציבורי אחד אין יכולת להשקיע ולהסתכן, אך יש גוף חיצוני שמוכן להשקיע את הכסף ולקחת את הסיכון, יש הזדמנות לייצר אג״ח חברתי. ואז כל הצדדים מרוויחים: המטופל ומשפחתו, הקופה, המדינה והמשקיעים".
ירון נוידרפר, מנכ"ל SFI, מוסיף כי "תוכנית ראשונה של אג"ח חברתית הושקה בבריטניה ב־2010. כיום יש כ־130 יוזמות כאלה בעולם בתחומים כמו טיפול בפליטים, רווחה ותעסוקה. במודל הזה אנחנו, כחברה, יודעים להביא כסף חדש למימון טיפול בנושאים חברתיים וגם מביאים חדשנות ויעילות מדידה. איך זה עובד? אנחנו מגייסים כסף ממשקיעים, ובכסף הזה אנחנו מבצעים פרויקט חברתי עם יעדים מוגדרים מראש. אם אנחנו מצליחים, הממשלה תשלם למשקיעים בהתאם להשקעתם".
למה לקופות ולביטוח הלאומי משתלם לשלם לחברה פרטית על הצלחה בפרויקט שכזה?
נוידרפר: "אם אני מונע מטרום סוכרתי לחלות או דוחה את הופעת מחלתו בכמה שנים, אני חוסך כסף לחולה ולמשפחתו, חוסך ירידה בפריון העבודה וחוסך לקופות על תרופות. אני חוסך הרבה מאוד כסף לביטוח הלאומי, כי חולה סוכרת שמגיע לדיאליזה או קטיעה מקבל המון כסף במסגרת קצבאות בכל חודש.
"כולם יודעים שסוכרת זו מגפה, והתחזיות בעולם מראות על גידול במספר החולים. ובהתאם עולים גם סיבוכי המחלה. פיתחנו מכשיר פיננסי וחברתי שמביא לשולחן את קופות החולים והביטוח הלאומי, וכל אחד משלם על החיסכון שלו. יש פה סיטואציה שבה כולם מרוויחים. אנחנו לוקחים את הסיכון מקופות החולים, המטופל כמובן מרוויח וגם הביטוח הלאומי והמשקיעים. אם התוכנית לא תצליח - המשקיעים לא ירוויחו ויכולים אפילו להפסיד. אם זה מצליח - ייצרתי ידע ייחודי למודל שמאפשר להילחם בסוכרת. אם זה יצליח, ניתן את המודל הזה לקופות והן יוכלו לעשות את זה".
במקביל למאות המשתתפים בסדנאות, יש גם קבוצת ביקורת שלא נהנית מהתערבות בשינוי הרגלי חיים. ההערכה היא שבסיום חמש שנות התוכנית יתגלה שעל כל 100 משתתפים, כ־70-60 בקבוצת הביקורת יחלו בסוכרת וכמחצית מזה בקבוצת הניסוי.
יעל קרן, דיאטנית ומנהלת תוכנית "עתיד בריא" מטעם חברת מובמנט, מציינת כי "התוכנית שלנו פרוסה ב־55 ערים ויישובים מקריית שמונה ועד אילת. אנחנו מגיעים לכל מקום ולכל מגזר. יש לנו סדנאות במגזר הערבי־מוסלמי, במגזר הערבי־נוצרי, יש קבוצות בבית"ר עילית, בני ברק וירושלים - שמחולקות לגברים ונשים בגלל הצורך של האוכלוסייה.
"אנשים מתרגשים כשהם מקבלים את הטלפון שמזמינם להצטרף לתוכנית, אבל תמיד נלווית לכך השאלה 'איפה הקאץ''? כשהם מגלים שבריאות הציבור לנגד העיניים, זה משכנע אותם שלמדינה אכפת. יש משתתפים שנורת האזהרה 'טרום סוכרת' מלחיצה אותם, ויש אנשים שעדיין לא מבינים שזה המצב, והוא הפיך, וזה המקום להתערבות מניעתית", אומרת קרן.
חיסכון בכסף. נוידרפר // צילום: איליה מלניקוב
המשתתפים מדווחים שגם בני משפחתם וחברים לעבודה מושפעים משינוי הרגלי התזונה ואורח החיים. "היה לנו משתתף שנורא חשש מהסדנה", מוסיפה קרן. "הוא נהג במקצועו, שנמצא המון בכבישים, קם בחמש בבוקר ואוכל הרבה בחוץ. הוא הביע חשש שהוא לא יוכל להסתדר עם התוכנית. אחרי שהבין שהדברים מותאמים ישירות אליו הוא ירד כ־15 ק"ג. היום הוא מספר איך הוא מרים את בנו ורץ איתו בגן שעשועים. זה משפיע על חיי המשפחה שלו ועל סדר היום שלו. הוא שלח לי תמונת לפני ואחרי וזה ממש מרגש".
נדרשת מדיניות רחבה יותר
אבל לא כולם תמימי דעים לגבי התועלת שבתוכנית. "בדומה לתהליכים שקרו בתחום הרווחה, בכל מקום שהמגזר השלישי נכנס בנעליה של המדינה והחל לספק שירותים אזרחיים חיוניים, הדבר אפשר למדינה לצעוד אחורנית ולחמוק מאחריותה הבסיסית כלפי הציבור", אומר ד"ר עדי ניב־יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות.
"כך, לדוגמה, כשעמותות דואגות לחלק מזון למיעוטי יכולת, המדינה נמנעת מלקבל אחריות ולעסוק ברצינות במצוקה האזרחית ובעוני. האם זה מנגנון שהיינו רוצים שיעבוד גם בבריאות? בטוח שלא.
"לעיתים", מוסיף ניב־יגודה, "פוטנציאל הנזק בכניסת גורמים חברתיים הוא הסרת האחריות של הממשלה. בתחום הבריאות אין ואקום, ואת החלל שהמדינה מייצרת בכוונה תחילה צפויים למלא המגזר שלישי או גורמים מסחריים - לכן חשוב לבדוק מהן נקודות האיזון שבין התועלת לבין פוטנציאל הנזק.
"ככל שגוף חברתי פרטי יהפוך להיות הגורם שמקבל אחריות על תוכנית למניעת סוכרת, תוך צמצום ההשקעה של המדינה בנושא, אז הנזק לטווח הארוך ברור. חשוב להפנים כי למדינה יש אחריות כלפי בריאות אזרחיה לא רק במצבי חולי, אלא גם במניעתם. לא די בכך שכבר היום המדינה משקיעה מעט מדי ברפואה מונעת, אלא שאנו צפויים לראות כי למדינה יהיה נוח להמשיך ולצמצם את המשאבים בתחום חשוב וקריטי זה".
בנושא ההשקעה הפרטית של מיליוני שקלים, שאינם בפרופורציה לתקציבי המניעה של משרד הבריאות והקופות, אומר עו"ד ניב־יגודה: "כל השקעה בתחום הבריאות צריכה להתכתב עם אסטרטגיה ומדיניות רחבה יותר. אם ההשקעה לא מתכתבת עם מדיניות בריאות מתוכננת ומושכלת, לא בטוח שהיא נעשית במקום הנכון. אחד החסרונות ביוזמות מסוג זה הוא שלא תמיד גוף פרטי אשר מחליט היכן הוא משקיע, חשוף לראייה הלאומית ארוכת הטווח. ואז למרות הכוונות הטובות והנכונות הרבה לסייע, לא בטוח שההשקעה נעשית בצורה מדויקת, כזו שתגדיל את התועלת הציבורית והבריאות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו