כבר תקופה ארוכה מאוד שרשתות האופנה תוקפות את הממשלה באשר לפטור ממע"מ התקף לקניות מוצרים באתרים בחו"ל עד לסכום של 75 דולרים, ומאיימות כי בנוסף למאות אלפי הישראלים שחזרו לטוס ולקנות בחו"ל, הדבר יגרום לקריסתן של רשתות אופנה קטנות ובינוניות.
למרות הטענות למצב הקשה, פרסמה אתמול (רביעי) קבוצת בריל את הדו"חות לשנת 2021, והציגה רווח שיא של כל הזמנים בסכום של 49 מיליון שקלים, שאפילו כוללות את תקופת הסגר של תחילת 2021. הקבוצה עוסקת בייצור, יבוא, רכש ושיווק של הנעלה, הלבשה ואביזרי אופנה. היא משווקת מעל ל-40 מותגים, שביניהם לי קופר, ניין ווסט, נאוטיקה, טימברלנד ועוד.
"לאנשים יש נטייה לשכוח את מה שהיה", מדגיש שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר והאופנה ויו"ר בריל, "זעקנו זעקות שבר ב-2020, ולכן בעלי העסקים קיבלו סיוע. קבוצת בריל הפסידה באותה שנה ארבעה מיליון שקלים. ב-2021 הקבוצה לא קיבלה שקל סיוע מהמדינה. אני מסביר את התוצאות הטובות של השנה בכך שב-2021 כמעט ולא היו סגרים, וזה שלא יכלו לנסוע לחו"ל סייע בידינו להגיע לתוצאות האלה, כי שליש מהצריכה בתחום האופנה היא מחוץ לישראל. בנוסף, עשינו הרבה פעולות פנימיות והקורונה אילצה אותנו להתייעל. אם כמות הטיסות תחזור להיות כמו ב-2019, ומסתמן שכך יהיה, תהיה לזה השפעה, כאמור, על הרשתות הקטנות והבינוניות".
תורג'מן מוסיף: "אני רוצה להגיד לממשלה 'תתעוררו'. השילוב של שמיים פתוחים עם מצב בטחוני רעוע ונוכחות הפטור ממע"מ משפיעים באופן דרמטי על הרשתות הקטנות והבינוניות, ולא על הגדולות. מתלוננים על ריכוזיות בשוק המזון - אם הממשלה לא תטפל בעיוות הרגולטורי של הפטור ממע"מ, היא תמצא את שוק האופנה יותר ריכוזי בעוד חמש עד שבע שנים".
תורג'מן טוען כי שוק האופנה היום הוא מאוד תחרותי: "ההוכחה לכך היא שלפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחירי מוצרי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-23.7% בינואר 2022 לעומת ינואר 2016, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-4.5%. כשקונים בגד היום בישראל, הוא זול ברבע לעומת 2016. זה אומר שהשוק תחרותי ושיש תחרות עזה. בנוסף, היה ביטול מכסים בגובה של 12% שעזר להוריד את המחיר.
"בשנים האחרונות יש רשתות אופנה רבות שפשטו את הרגל, כמו דיסקרט, הוניגמן, זברה ומתאים לי, אלה רשתות בינוניות. אנחנו הגדולים, ואיתנו גם פוקס, קסטרו, ודלתא, שרדנו בכל סיטואציה כולל בקורונה, ואף יותר. מי לא מצליח להתמודד כשיש אירועים מכוננים? הרשתות הקטנות והבינוניות. הן מתמוטטות ונקנות על ידי שחקנים גדולים או נעלמות.
"מ-2018 אנחנו רואים את התופעה של הרשתות הקטנות והבינוניות שנקלעו למצוקה נוראית או פושטות את הרגל. קשה להן עם הפטור ממע"מ שעושה בהן שמות. כשמצרפים לזה אירועי פנימיים כמו מצב בטחוני רעוע, שמיים פתוחים ואנשים שיטוסו לקנות בחו"ל, זה ירע את מצבן. כל שנה נראה כמה שחקניות שיוצאות מהשוק, שיהפוך לפחות תחרותי".
אתה אומר שהשוק לא ריכוזי, אבל עדיין יש מספר קבוצות ששולטות בשוק כמו פוקס וקסטרו.
"זה נכון שיש שלושה-ארבעה שחקנים, אבל הנתח של כולם ביחד הוא 30% וזו עדין לא שליטה.
הרגולציה פה מטומטמת. מדינת ישראל נותנת לאזרח הישראלי שובר הנחה בגובה של 17%, בתנאי שיממש אותו בחו"ל. אם את קונה באתר סחר בישראל, הוא חייב להעמיס את המע"מ, ולאותו פריט בחו"ל יש פטור. המדינה מעודדת אותך לקנות בחו"ל".
ועדיין יש פערי מחירים גדולים בישראל.
"כולם אומרים שיש פערים של 50% וזה לא נכון, אבל אם יש פער גדול לא צריך להגדיל אותו באופן מלאכותי. המדינה היחידה ב-OECD שנשאר בה הפטור ממע"מ זו מדינת ישראל. יצא לנו לדבר עם שלושה שרי אוצר וגם עם הפקידים הבכירים במשרד האוצר הנוכחיים וקודמיהם. יש תמימות דעים בקרב הפקידים הבכירים שמדובר בעיוות נוראי ובעוול שנגרמו לבעלי עסקים בישראל. רק מכיוון שזה אקט לא פופולרי, יש קושי להוציא אותו לפועל".
על רקע עליות המחירים בתחומי הצריכה ועלויות הייבוא, האם תעלו מחירים?
"ההערכה שלי היא שבקבוצה שלי, קבוצת בריל, המחירים לא יעלו בשנה הזו למרות העלייה הנוראית במחירי ההובלה לארץ, ולמרות העלייה בחומרי הגלם והדלק".