כל הורה מכיר את הרגע שבו התינוק שלו משפשף את עיניו כשהוא עייף, ויודע שבקרוב הוא ילך לישון – אבל האם אי פעם תהיתם מדוע בכלל תינוקות עושים זאת?
לדברי ד"ר רבקה דודוביץ', פרופסור חברה לרפואת ילדים כללית בבית הספר לרפואה ע"ש דיוויד גפן באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, הסיבה לכך היא כי שהשפשוף מעיד כי התינוק חש חוסר נוחות לאחר שעיניו התאמצו מאוד ושהגיע הזמן לנוח – ממש כמו שהכתפיים צריכות לנוח כשאנחנו יושבים על כיסא כל היום.
מכיוון שתינוקות נוהגים לבהות בסביבתם כשהם ערים, העיניים שלהם מתעייפות והם צריכים מנוחה גם עבורן. הבהייה גם מייבשת את העיניים, ובהתחשב בכך שתינוקות ממצמצים רק פעם אחת בכמה דקות, זה לא אמור להפתיע שגם העיניים שלהם מתייבשות. "דמעות הן אינן רק מי מלח, אלא מין ריר מעל פני שטח הדמעה, מי מלח במרכזה ושכבת שמן של בלוטות מייבומיאן שבעפעפיים שמסייעות לעיניים מלהתייבש", אומר ד"ר רוברט וו. ארנולד, רופא עיניים בקליניקה המטפלת בנושא באלסקה. "בכי הוא דבר בריא. הדמעות צריכות להתחדש ולהתפשט מעל פני השטח כדי שיהיה אפשר למצמץ את העיניים".
אם לא נמצמץ מספיק, הדמעות יישברו וישאירו את קרנית העין יבשה. כשזה קורה, שפשוף העיניים בעצם מהווה תזכורת לגוף שלנו שאנו צריכים להרטיב את העיניים שלנו. "כפי שלא ננשום כרגיל כשאנו נושמים באופן אוטומטי, כך לא נמצמץ מספיק כשדעתו מוסחת או כשאנו עייפים", אמר ד"ר ארנולד.
