המצב הביטחוני המעורער, והפיגוע המשולב בירושלים הבוקר (רביעי), עשויים לגרום לחרדות קיומיות אצל חלק מהאנשים. החשש שמחבל ירה לעברי, שמשהו יקרה מחוץ לבית, עלולים לגרום לקשיים בתפקוד ובחשש אמיתי בכל יציאה מהאזור הבטוח שלנו.

התסמינים לחרדה יכולים להתבטא אצל כל אחד בצורה שונה, ועשויים לכלול רעידות גופניות בלתי רצוניות, עד כדי שיתוק נפשי ופיזי, בחילות, כאבי בטן, קוצר נשימה, חולשה בגפיים, הזעת יתר, לחץ דם גבוה והרגשה כללית רעה מאוד שלא עוברת. כמובן שחרדה קיומית יכולה להיווצר גם במקרים אחרים, כמו חרדה מתאונות, מנזקי טבע, משרפות משתוללות ועוד.

חרדה קיומית היא תחושה לא נוחה, ובלתי נמנעת, וכולנו חווים אותה לפעמים. היא מתחילה בהבנה שהמוות הוא הסוף של החיים, שאנחנו יצורים פגיעים, ושלא ניתן למנוע אותו. שגרה מסייעת להעלים אותו, אך החרדה תעלה שוב ושוב אם משהו ישתבש, גם אם ננסה להתעלם ממנה.

אז איך מתמודדים עם החרדה?

1. שיחה: בתור התחלה, כדאי לפוגג את הפחדים ולדבר עליהם. להוציא אותם מהמחשבות בראש לאוויר, ולתאר אותם בקול. מדובר בפעולה שיכולה לצמצם את העוצמה של החרדה, בתנאי שמצאנו מישהו שמוכן להקשיב לנו בלי ביקורת או שיפוטיות. אם לא מצאתם אדם כזה – אמרו את המחשבות בקול לעצמכם מול המראה. אפשר במקרה כזה לפנות לבן הזוג שיעודד אותנו, ולחברים ולבני משפחה תומכים שיעניקו לנו גם חיבוק מרגיע ומגן.
2. פרופורציות: צריך להסתכל על החרדה שלנו ממקום יחסי. הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים גבוה מהסיכוי להיפצע בפיגוע, וזה לא מונע מאיתנו להיכנס לרכב ולנסוע. במקרה של פיגוע, יש הגברה של תחושת הביטחון, כוחות הביטחון ערוכים לטפל באירועים האלה, ופועלים כדי למנוע אותם. הם שומרים עלינו, ומקצים משאבים וכוחות מיוחדים לטובת החזרת השקט.
3. קבלת מידע: זה בסדר לפחד, הרי בסוף הפחד הוא זה שגורם לנו להיזהר מפני סכנות. כדאי ללמוד על פחדים וחרדה ממאמרים אמינים באינטרנט, ומאנשי מקצוע טיפוליים ורפואיים מוסמכים. הסבר וידע מרגיעים ומחזירים לנו את השליטה.
4. שגרה: חשוב לעשות דברים שמחזירים לנו את השליטה לחיים. גם אם מפחדים, צריך להמשיך בתפקוד היומיומי ולצאת לעבודה. ככה אנו מעבירים מסר של התגברות על קושי. ישנה טענה כי אנשים שנשארו בבית בעקבות מצב ביטחוני או כל פחד אחר, פיתחו תסמונות הדומות לפוסט טראומה. כדי להימנע ממצבים אלו, צריך להתגבר על הצורך להימנע מדברים, ולעשות מעשה, כל מעשה, כדי שלא להישאר במקום שעלול לשאוב אותנו למטה.
5. טלוויזיה: אין צורך להפוך את הבית למרכז המידע העדכני והמקיף ביותר, ולשדר את תוכניות החדשות ללא הרף. כדאי לצמצם את הדרמה, האקשן והמידע המלחיץ שמעורר את החרדה אצלכם, ולצרוך חדשות רק פעם ביום.
6. נשימות: הנשימות מכניסות חמצן לגוף ועוזרות להרגיע אותו מהלחץ ומהנוקשות של השרירים. אפשר ללמוד נשימות מרגיעות דרך היוטיוב או האפקליציות השונות.
7. ספורט: הפקידו לזוז ולהיות בתנועה. כשאנחנו בחרדה - בבת אחת נכנסים המון הורמוני אנדרנלין כדי להיות מוכנים לפעולה כנגד גורם הפחד. מערכת העיכול מפסיקה לעבוד פתאום, ואז הגוף מבין שאין באמת איום ממשי שתוקף אותנו. לאן הולכים ההורמונים של האדרנלין, האנדרופן והקורטיזול העודפים בגוף? תיצרו להם הזדמנויות להשתחרר מהגוף, במקום להישאר בו ולהפוך לרעלנים. כדאי לעשות גם פעילות אירובית קבועה ששורפת אותם.
8. תרומה: נסו להיות בעשייה, להתנדב ולפעול. זה יכריח אתכם לצאת מהקושי. מי שעסוק בעזרה לאחרים, לא פנוי לתת מקום לפחדים שלו, וככה מתגבר מהר יותר. גם תחושת הסיפוק של סיוע לאחר מסייעת לנו.

הפסיכותרפיסטית תמר אולמן, צילום: אתר SomeBuddy

לא לפחד מהפחד

לסיכום, חשוב להבין שהשאיפה היא לא לפחד מהפחד, אלא להיאבק בו ולנצח. אנחנו צריכים להוביל את עצמנו לשלוט בחרדה, ולא שהיא זו שתנהל אותנו. כשנכנעים לפחד הוא גדל, ולהפך - כשמתמודדים עם הפחד, מדברים עליו, מכירים בו וממשיכים בהתנהלות הקבועה שלנו, הוא קטן, וככה לא משתלט לנו על סדר היום.  נסו לתרגל את השיטות שהצענו, וגלו בהדרגה שאתם מסוגלים לנהל את הפחד, ולהפחית את המתח והחשש.

תמר אולמן היא פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומדריכת הורים, חברה בקהילת המטפלים SomeBuddy