מיקום: הוד השרון
הנכס: דירה בבניין משותף
הדיירים: זוג בשנות ה-50 עם שלושה ילדים, הצעירה שבהם עודנה מתגוררת איתם.
שטח בנוי: כ-210 מ"ר.
תכנון ועיצוב: הלל אדריכלות ועיצוב פנים.
מנהלת פרויקט מטעם המשרד: מיכל אייזנברג.
סיפור הפרויקט
אחרי שילדיהם פרחו מהקן, הבינו בני הזוג שביתם הפרטי בו גרו במשך כמה עשורים הפך גדול למידותיהם. הם רכשו דירת קבלן כבת שנתיים בהוד השרון וביקשו לבצע בה התאמות. במהלך השיפוץ בוטלו כמה מחדרי הרחצה לטובת הרחבת החלל הציבורי, יצירת סוויטות שינה רחבות והרחבת המסדרון שמקשר את החלל הציבורי עם האגף הפרטי.
התוצאה הסופית יצרה מערך חללים מרווחים, מוארים ופרופורציונליים שקולעים במדויק לצרכים השונים.
פלטת חומרים וצבעים
לבעלת הבית יש טעם מגוון וייחודי ולאורך השנים היא ליקטה אוספים ופרטי אמנות, חלקם פרטי וינטג' כמו כורסאות מבית סבתא, מכונות תפירה ועוד. חשוב היה לה לייצר בית שמח וצבעוני, פיוז'ן עוצמתי והתפקיד של המתכננות היה לחבר בין כל הקצוות ולייצר מראה מאוזן.
אלמנטים משמעותיים כמו המטבח המודרני, קיר הבריקים הכפרי במסדרון ופרטי הוינטג' ששולבו ברחבי הבית עובדים בהרמוניה ומתחברים לכדי מקשה אחת. בנוסף, בכדי לייצר קשר הדוק בין הפונקציות השונות בחרו המתכננות בברזל כחומר שיעבור כחוט השני בכל החללים ויקשר ביניהם.
המבואה
לפני השיפוץ הכניסה לדירה היתה חשוכה יחסית והתבצעה דרך מסדרון סגור. במהלך השיפוץ בוטל הקיר שחצץ בינה לבין החלל הציבורי ובמקומה הוצבה ספריה דו כיוונית א-סימטרית שמורכבת מקונסטרוקציית ברזל בה תאים סגורים לאחסון עם חזיתות בגוון גרפיט לצד מדפים פתוחים שבחלקם האחורי הותקנה רשת אקספנדד צבועה בשחור.
לרצפה נבחר פרקט עץ אלון מעושן בגוון אפרפר שמייצר אווירה רגועה וקושר בין האלמנטים העציים ששולבו במרחב.
החלל הציבורי
החלל הציבורי מואר ורחב ידיים וניכרת בו החשיבה על מינונים ואיזונים נכונים, כמו גם על פיזור נכון של החפצים והאביזרים, כך התקבל מראה נושם ואוורירי. בפינת האוכל תוכננה נישה עבור רהיט עתיק מעץ המשמש לאחסון בקבוקי יין ומעליו הונחו יצירות אמנות. נישה זו משמשת כמעין focal point שמחברת בין אזור הסלון ופינת האוכל לאזור המטבח שתוכנן בסגנון מהוקצע ומודרני.
המטבח
המטבח פרללי (בעל שתי צלעות מקבילות) ורחב ידיים. במרכזו אי ובקצהו חלון גדול מרצפה עד תקרה שמשקיף אל העיר. החזיתות נצבעו בגוון אפור-כחלחל והידיות שבהן אינטגרליות. גם כאן בחרו המתכננות לשלב אלמנטים מברזל כדוגמת גופי התאורה מעל לאי, יצירת חלוקות ותכנון נישה שחלקה הפנימי עשוי גם הוא מברזל.
מסדרון מעבר בין החלק הפרטי לציבורי
המסדרון שמוביל לאגף החדרים הורחב משמעותית ומשמש לא רק כמעבר אלא כאתנחתא של ממש. קיר המסדרון חופה לבנים מפירוק בגוון חום-שוקולד ובמרכזו ניצב פסנתר שמשני צדדיו יחידות אחסון בהירות שמייצרות סימטריה ומאזנות את החלל - מבעד לאחת מהן נסתר עמוד קונסטרוקטיבי.
חדרי השינה
באזור הפרטי תוכננו שתי סוויטות: אחת להורים ואחת לבת הצעירה. הממ"ד משמש כחדר עבודה, וחדר שינה נוסף משמש את הבת הסטודנטית שמגיעה פעם לפעם להתארח בסופי שבוע. בדומה לאגף הציבורי, גם כאן נעשו חיבורים בין סגנונות שונים ומגוונים, כך למשל חדר הרחצה של בני הזוג מודרני לחלוטין בעוד חדר הרחצה הכללי עוצב ככפרי עם רצפה מאוירת.
חדר הרחצה בחלל המאסטר
חדר הרחצה הכללי בעל מראה זוויתי - תוצר של צורת מעטפת הבניין. כדי לעדן את הצורניות המאתגרת בחרו המתכננות לוותר כמעט לחלוטין על אריחים ולצבוע את הקיר בגוון שקט ורגוע. האזור היחיד שחופה באריחים, שגם הם בגוון דומה לגוון הקיר, הוא אזור האסלה. דלת האלומיניום המאסיבית שהפרידה בין חלל הרחצה לבין חדר הכביסה הוחלפה בדלת זכוכית עדינה וכך נקשרו שתי הפונקציות. ארון האמבט הירקרק מכניס עניין ורעננות לחלל.
חדר הרחצה לאחר השיפוץ – ארון אמבט ירקרק מכניס עניין ורעננות לחלל / צילום: מאור מויאל
חדר הארונות בחלל המאסטר
הקיר שחצץ במקור בין חדר הארונות הקבלני לאזור השינה שבמאטסר ההורים בוטל ובמקומו תוכנן מערך ארונות פתוח ואוורירי בצורת ח'. חזיתות הארון עוצבו בנימה כפרית, בגוון לבן, בעוד חדר השינה עצמו מודרני עם נגיעות אקלקטיות. כך למשל, לצידי המיטה המרופדת, שובצו שידות וינטג'.
דבר המעצבת – הדס רוט
"המעבר מבית פרטי לדירה הוא לא עניין של מה בכך. המטרה שלנו היא שהמעבר יהיה קל וההסתגלות תהיה פשוטה. ללקוחות היה חשוב שהדירה תרגיש בדיוק כמו בית. אוורירית ונעימה. לגור בדירה ולהרגיש כמו בית פרטי וזו היתה השאיפה שלנו. כך שבפן התכנוני והעיצובי השגנו את המטרות. הלקוחות מרוצים מהמעבר החלק, הדירה מרגישה להם מדוייקת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו