אוכל למחשבה

רבים מאיתנו מקפידים לזרוק מוצרים שפג תוקפם עוד לפני שטעמו אותם, ומעדיפים לא לתת צ'אנס למוצרים שברוב המקרים יכולים לשמש אותנו עוד כמה ימים. ירקות עייפים ולא פוטוגניים מוצאים את מקומם בפח, וכך גם אוכל מאתמול שהילדים לא ממש ששים לאכול. מבלי לשים לב אנחנו מבזבזים הרבה אוכל, וזאת כנראה הסיבה שישראל מככבת במקום השני בבזבוז מזון מבין מדינות ה־OECD ומייצרת מדי שנה 2.3 מיליון טונות פסולת מזון - כשליש מהייצור המקומי.

"50% מהמזון שנזרק ראוי למאכל, אך הוא מגיע לאשפה לא משום שתוקפו פג או שהוא לא מזין או לא בריא למאכל, אלא כתוצאה מדפוסי התנהגות והרגלי קנייה לקויים ומחוסר מודעות", אומרת עו"ד מיכל ביטרמן, מומחית לקיימות ומנכ"לית "The Natural Step ישראל", חברה ללא מטרות רווח ולתועלת הציבור, הפועלת להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית. לדבריה, משפחה ממוצעת מוציאה כ־2,700 שקלים בחודש על מזון, אך זורקת לפח כרבע מהקניות שלה ולכן מבזבזת כ־8,000 שקלים בשנה על מזון שהולך לפח. 

כמונו, גם יתר העולם מבזבז אוכל - והכמות הופכת לבלתי נתפסת במספרים: 4.3 מיליון טונות מזון מתבזבזות ברחבי העולם בכל יום, בעלות של 900 מיליארד דולר בשנה. האו"ם זיהה את הבעיה ובשנת 2015 הכריז על יעד חדש: הפחתת בזבוז מזון ב־50% לנפש והפחתת אובדן מזון לאורך שרשרת הייצור והאספקה עד לשנת 2030.

"הצרכן עיוור למזון". עו"ד ביטרמן // צילום: שחר תמיר

במחקר בנושא בזבוז מזון, שנערך בקרב 501 מרואיינים בני 18 ומעלה ובוצע על ידי מכון פאנלס עבור The Natural Step ישראל, נמצא כי אחד הנושאים הבולטים המטרידים את המשיבים הוא זריקת אוכל, אך הנתון המפתיע היה חוסר המודעות של המשיבים לכמויות שהם משליכים לפח. יותר ממחצית מהמשיבים ציינו כי אינם זורקים כמויות גדולות של מזון בבית. כמו כן, 79% מהמשיבים ציינו כי מעוניינים במידה רבה לפעול לצמצום כמות המזון שהם זורקים.

"את תהליך המחקר ערכנו כשנתיים, ובמסגרתו בדקנו מה קורה בבתים ואיך בני המשפחה מרגישים בנוגע לבזבוז המזון", מספרת ביטרמן, "ליווינו משפחות שונות בתהליך קניית המזון והשיקולים לקנייה, ראינו איך הם מבשלים ושומרים על המזון והחשוב מכל - מה בסופו של דבר נזרק לפח. מתוצאות המחקר הבנו שהצרכן עיוור למזון שהוא מבזבז בשל חוסר מודעות גדול. הרי לחברות ויצרניות המזון אין רצון להעלות את המודעות לצמצום בזבוז המזון. מבחינתן, שהצרכן יקנה כמה שיותר".

ביטרמן מגלה עוד כי "כבר ב־2015 הגשנו תוכנית סדורה לממשלה להעלאת המודעות בשיתוף משרדי הכלכלה, האוצר, החינוך, הבריאות והגנת הסביבה. אך דבר לא התקדם מאז". 

במטרה להעלות למודעות ולצמצם את בזבוז המזון בכל המגזרים במשק, כחלק מהאתגר העולמי, יזמו בארגון The Natural Step ישראל את "יום צמצום בזבוז המזון" (Food Waste Day), שיצוין לראשונה בארץ ובעולם בתאריך 12.03.2019, ובמסגרתו יושם דגש על העלאת המודעות לצמצום בזבוז המזון. 

"חשוב להבין כי האחריות אינה מוטלת רק על צרכן הקצה. גם לשרשרת אספקת המזון יש חלק משמעותי בהיקף הבעיה: ליצרנים, לספקים, לרשתות שיווק המזון, לרשויות המקומיות, ליבואנים, לנקודות הפצה ומכירה, לגופי הסעדה ואירוח ולמקומות העבודה האחראים להזנת עובדים", מציינת ביטרמן.

חשוב להבין כי לתופעה זו השלכות רבות, ובהן הנצחת פערים חברתיים המובילים לאי־שוויון חריף. מבחינה חברתית - בזמן שצד אחד זורק, הצד האחר נותר רעב. בכסף הנזרק ישירות לפח ניתן היה לקנות סמארטפון, ללמוד, לצאת לחופשה. מבחינה סביבתית - אובדן משאבים שהושקעו בייצור מזון שבוזבז, בשינועו של המזון, בטיפול בפסולת של אריזות וזיהום אוויר. 

בימים אלה יוצא לדרך שיתוף פעולה נרחב והדוק בין Foody, מיזם האוכל המוביל בישראל, לבין The Natural Step ישראל. שיתוף הפעולה יכלול את הנגשת הידע הציבורי בנושא צמצום בזבוז המזון, יועברו לגולשים ולצופים טיפים על ידי שפים ובלוגרים ידועים, ויתפרסמו כתבות וסרטונים בנושא חיסכון במזון ובסל הקניות הביתי. 

"החלטנו להפחית בכמויות"

במשפחת קצב התוססת מהוד השרון, הכוללת את ההורים צדוק (47), סמנכ"ל שיווק ומכירות, ודבי (50), בעלת עסק לייעוץ כלכלי אישי, ואת הילדים ערן (14) ותומר (10), מצמצמים את בזבוז המזון כבר 14 שנים.

"כשערן נולד, בעלי צדוק ואני קיבלנו יחד החלטה משותפת להפחית בכמויות האוכל שאנחנו מבזבזים", אומרת דבי, "הסיבה העיקרית לכך היתה ההלם שחטפנו כשגילינו את משמעות צמד המילים 'יוקר המחיה' עם תינוק ובמקביל שילמנו מזונות עבור הבן הגדול של צדוק מנישואים קודמים".

ומי באמת היה יותר בעניין?

דבי: "נראה לי שאני קידמתי את זה קצת יותר מצדוק, אולי גם בגלל העובדה ששנינו באים מרקע שונה. אני באה משושלת מפוארת של נשים שמבשלות רק אם חייבים ורק את מה שממש חייבים, ובאופן כללי לא מתרגשות ממזון ומהכנתו. צדוק, לעומת זאת, מגיע מבית עיראקי שבו אמו הכינה מאכלים טעימים והוא ירש את האהבה לבישול ממנה, כמו גם את הצורך ש'לא יהיה חסר כלום' במזווה".

"מקפידים לקנות בעיקר מרשימה ולא לפי 'מה שבא לי'". משפחת קצב // צילום: יהושע יוסף

כדי לצמצם את בזבוז המזון בבית הם עורכים תוכנית ארוחות לפי מה שכבר יש במזווה, במקרר ובמקפיא, ומכאן מרכיבים רשימת קניות לפי מה שחסר עבור אותה תוכנית. "אנחנו בעצם מקפידים לקנות בעיקר מרשימה ולא לפי 'מה שבא לי'", מסבירה דבי, "פעם בחודשיים־שלושה אנחנו עושים סדר במקרר, במזווה ובמקפיא. אני וצדוק דואגים שתהיה נראות טובה במקומות האלו ושיהיה קל לראות מה יש. ממש כמו במקררים בסופרמרקט, אנחנו מניחים את המוצרים בעלי התוקף הקצר מקדימה. בני הבית יודעים שכאן זאת לא מסעדה ואנחנו מקפידים לאכול ארוחות עם מגוון מצומצם של מנות".

גם בארוחות שישי ובחגים?

"אנחנו לא סגפנים. באירועים כמו ארוחות שישי ובחגים יש קצת יותר מגוון. המטרה היא לצמצם את בזבוז המזון ולא את הנאות החיים. לדוגמה, ארוחת שישי תכלול מנת בשר, מנת פחמימה, סלט, לעיתים גם מרק, וקינוח אחד".

מה אתם עושים כדי לצמצם את בזבוז המזון?

"יצרנו 'ארוחת סיומות' שאנחנו אוכלים בתחילת השבוע - ארוחת ערב או צהריים שתורכב מאוכל של סוף השבוע, שכולל כל מיני שאריות של בישולים. אנחנו עושים מעקב יומיומי באפליקציה על ההוצאות, כולל מזון, ומתייחסים לתאריכי תוקף כהמלצה בלבד. 

"לא רבים יודעים שברוב המוצרים התוקף האמיתי ארוך יותר ממה שרשום. אנחנו מקפיאים לחם, פיתות ותבלינים. גם לא נקנה מוצרים שאנחנו לא מכירים - בטח אם המחיר גבוה יחסית. פירות כמו תפוחים ובננות שלא נראים טוב במיוחד יהפכו בבית לעוגות או לשייקים. אני חייבת לציין שאנחנו אוכלים מצוין, מגוון, די בריא ולא חסר כלום".

מה היתרונות בצמצום בזבוז המזון? 

"אנחנו מוציאים פחות מ־2,500 שקלים בחודש על קניות מזון, כולל מאפייה ובשר. זה נותן תחושה טובה שאנחנו לא זורקים אוכל, שזה בעצם 'כסף'. ממש כואב לי הלב כשאנו נאלצים לזרוק מזון - וכן, זה קורה מדי פעם לצערי. 

"גם הוצאות אכילה בחוץ אצלנו במסעדות, בתי קפה ובטייק אוויי אינן גבוהות וינועו סביב ה־700 שקלים לחודש. כלומר העובדה שאיננו מוציאים הרבה על מזון בבית אינה בגלל שאנחנו אוכלים הרבה בחוץ. ולא, אף אחד מאיתנו לא אוכל על חשבון המעסיק בעבודה".

הטיפים של משפחת קצב 

* הכינותי מראש: 

הכינו תוכנית ארוחות שבועית המבוססת קודם כל על מה שיש בבית. חיפוש ובדיקה קצרים יאפשרו לכם לגלות לא פעם מגוון רחב של מוצרים שבטוח שכחתם שקניתם ומהם תוכלו להכין ארוחות טעימות.

* אל "תפתחו שולחן" בכל שבוע: אנחנו אוכלים עם העיניים ולא חייבים להעמיס על השולחן. התפיסה שחייבים לאכול בכל יום משהו אחר גורמת לא פעם לבזבוז מזון. 

* תתפלאו לגלות: 

אוכל מבושל טעים מאוד גם למחרת הבישול ואפילו יומיים לאחריו. באוכל ש"נח" וסופג טעמים יש משהו שהופך אותו לטעים עוד יותר.

* שמרו על סדר במזווה ובמקרר:

כך תראו מה יש שם ולא תפספסו פריטים. כשאתם חוזרים מקניות, אל תדחפו את המוצרים באופן אקראי בארון, הקפידו על סדר שיאפשר לכם לשלוף בקלות יתרה.

"סולדים מבזבוז"

במשפחת פיפרנו מירושלים תמיד שנאו בזבוז של כסף ומשאבים. "אנחנו אוהבים להשקיע בדברים שאנחנו נהנים מהם. גם מאוכל אנחנו נהנים, אבל סולדים מבזבוז חסר תועלת", אומרת אם המשפחה יערה, "סבא שלי היה תמיד נותן צדקה ביד אחת וברוחב לב לנזקקים, וביד השנייה מכבה את האור בחדר ריק כי חבל על החשמל. אנחנו לא מצליחים להגיע לרמה שלו, לא בנדיבות ולא בחיסכון, אבל זו צורת המחשבה המשפחתית".

המשפחה כוללת את ההורים, אריאל, (40) העובד בתוכנית אב לתחבורה, ויערה (39), פסיכולוגית במקצועה, ואת הילדים עלמה (11.5), איתן (9.5), אביתר (5.5) ואוריה (שנתיים). 

"להקפיא ולהפשיר". משפחת פיפרנו סביב שולחן האוכל // צילום: מרים צחי

לעובדה שההורים גדלו בבתים שבהם השואה נכחה יש קשר ישיר לרצון למנוע בזבוז והשחתת מזון מתוך כבוד לאוכל. "מנגד, אנחנו חיים בעידן של שפע ושל השמנת יתר. למרות משקעי הדורות הקודמים, הגישה שלנו בכל זאת השתנתה מהדור הקודם. אנחנו למשל בחיים לא נכריח ילד לסיים את כל האוכל מהצלחת. כדי למנוע זריקת מזון צריך למצוא פתרון שלא כולל אכילה בכוח".

אז מה כן תעשו כדי לצמצם בזבוז מזון?

"אני ואריאל למדנו עם השנים את הדפוסים המשפחתיים של מה ואיך אנחנו אוהבים לאכול. מתוך כך למדנו להתאים את הקניות לצרכים המשפחתיים. אנחנו קונים את מה שאנחנו אוהבים ולא בהכרח את מה שבמבצע - זה חוסך כסף יותר מקנייה במבצעים שאנחנו לא באמת זקוקים להם. 

"למדנו שאצלנו בבית שונאים שאריות ולכן מבשלים בכמויות קטנות. לנו ולילדים משעמם מהר מאוכל, ולכן לא נבנה על סיר שבועי שיספיק להרבה ימים. אם כבר הכנו כמות גדולה, נשתדל להקפיא חצי כשזה ממש טרי ונשמור לשבוע. בשנים האחרונות יש לנו גם קומפוסטר בחצר, כך שגם כשיש שאריות - חלקן הגדול חוזר לטבע".

הטיפים של משפחת פיפרנו

* המקפיא הוא ידיד:

להקפיא במנות קטנות ולהפשיר בכל פעם רק כמה שצריך. למשל, אם הילדים אוכלים רק חצאי פיתות - להקפיא אותן כשהן כבר חתוכות, ואז לאחר ההפשרה אין צורך לזרוק חצי פיתה. אם נשאר יין לא מנוצל - להקפיא בכוסות 

חד־פעמיות לצורך בישול:

* לפעמים הזול הוא יקר והיקר זול: את מבצעי 1+1 המבורכים יש לשמור למוצרים בעלי תוקף נדיב. בפירות וירקות - להשקיע באיכות. כך יאכלו ולא יזרקו, ונרוויח פעמיים!

* לתת כבוד לאוכל:

אנחנו אוכלים עם העיניים, ואם הכנו עוגה אחת מעולה לקינוח - אין צורך בעוד 2 בינוניות.

"לשאול לפני שזורקים" 

"אבא שלי היה חקלאי בעברו, אז אני יודע כמה עבודה, יזע ומאמץ נכנסו לגידול המזון שלנו", אומר עז תלם (32) מכפר סבא, בעל בלוג אוכל וחבר נבחרת הבלוגרים של Foody. 

"לפני חמש שנים השתתפתי בפעילות של אנשי אוכל שהכינו ארוחה עם מזון שהוצל מהשוק הסיטונאי וממסעדות. זה גרם לי להבין כמה אוכל טוב ואכיל בכל קנה מידה נזרק לפח, רק בגלל שהוא טיפה שרוט בקצוות או לא נראה בדיוק כמו מה שאנחנו מצפים. מאז אני מקפיד לצמצם את בזבוז המזון בבית שלי למינימום וגם מתייחס לזה במתכונים בבלוג שלי ובאלו שאני מציג בתוכנית הבישול של Foody".  

"לנצל את כל חלקי הירק". עז תלם // צילום: יהושע יוסף

כמי שעוסק בהכנה ופיתוח של מתכונים, האם צמצום בזבוז המזון הוא משימה קלה או קשה?

"המשימה של לא לבזבז מזון נמצאת בעיקר בראש. אני צריך לחשוב באופן ביקורתי על כל מה שאני עומד לזרוק לזבל. צריך לשאול שאלות כמו האם אני יכול להשתמש בזה? או האם יש דרך שבה אוכל לאחסן את זה לזמן יותר ארוך? אני למשל שומר במקפיא קטניות, דגנים, אגוזים וזרעים שעשויים להתקלקל או להיאכל על ידי חרקים. רובנו נוטים להעמיס את העגלה בקניות, ואני משתדל לרכוש כמויות כמה שיותר קטנות כי באמת לא חייבים למלא את העגלה. כמעט לכולם יש מלפפון או גזר שנשכח בפינה של מגירת הירקות. כדי שאוכל לראות מה יש במקרר בכמה שפחות מבטים אני ממחזר מנות כשאני יכול". 

מה למשל אתה ממחזר?

"הפירה של אתמול יכול בקלות להצטרף לתערובת הקציצות של היום, והאורז של היום הוא המוקפץ של מחר". 

הטיפים של עז תלם

* הכנה מראש:

ירקות טריים במקרר עשויים להישכח ולדהות, פשוט כי אין לכם חשק להתחיל להתעסק איתם - אפילו אם ה"התעסקות" מורכבת בסך הכל משטיפה או הרתחה. חשוב לעשות כמה שיותר הכנות כשאתם במצב רוח של הבישול, למשל: מייד אחרי הקניות, לארגן קערה עם מים ולשטוף בה את כל עשבי התיבול ולעטוף במגבת נייר והם יישמרו 4-3 ימים בקלות. כשאתם קוצצים בצל וגזר למרק, כדאי לקצוץ קצת יותר ירקות ולהשתמש בהם למנה אחרת למחרת.

* סידור פנימי של המקרר:

כלל ידוע במסעדות, שכדאי מאוד לאמץ בבית, הוא "מה שחדש - שיהיה מאחור, מה שישן - שיהיה מלפנים. אפילו יש לזה שם חמוד : FIFO - First in First out. אם קניתם גבינה חדשה, שימו אותה בחלק האחורי, ואת הישנה יותר תעבירו קדימה, כי הידיים והעיניים שלנו הולכות למה שקרוב אלינו.

* חלקי ירקות שבדרך כלל זורקים, אפשר לקצוץ ולהוסיף למרק (או לשמור בהקפאה עד שתכינו מרק):

גבעולי מנגולד לבנים, גבעולי ועלי שומר ירוקים, החלק הירוק (העליון) של הכרישה, גבעולי פטרוזיליה, בזיליקום וכוסברה, גבעולי ועלי ברוקולי וכרובית. ניצול כל חלקי הירק משמעו שאתם מקבלים תמורה מלאה לכסף ששילמתם עבורם. 

* יש לכם צרור עשבי תיבול שמתחיל להתעייף טיפה?

קצצו אותו ושימו בקופסה במקפיא. העלים הקפואים כבר לא יהיו טובים לסלט, אבל אפשר ורצוי להשתמש בהם בתבשילים וכתוספת לסיר אורז או פתיתים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו