בעידן שבו קהילות יהודיות בכל העולם סופגות מהלומות ללא הרף, מצא עצמו מנכ"ל הקרי"ף, ארגון הגג של יהודי צרפת, רוברט אז'נס, מוביל את המאבק להדברת הקורונה בקרב יהודי צרפת. לאחר שנשיא הארגון נדבק בנגיף ואושפז, אז'נס היה זה שדרש באופן בהול מכלל הקהילות לסגור את בתי הכנסת במדינה.
כיום, בצד העניינים הבריאותיים והלוגיסטיים הרבים חשוב לו, "שיהיה גם מורל גבוה, עד כמה שאפשר. יש מספיק מידע על מה שקורה. במצב הזה לנו חשוב לשמר את הקשרים החברתיים גם כשאין בתי כנסת, לדאוג לשיעורים וכמובן לסייע זה לזה". כמו בארה"ב ובבריטניה, גם היהודים הצרפתים ספגו מכה קשה עם פרוץ המגיפה. "על פי חוק, אסור בצרפת לערוך ספירה אתנית משום סוג, ולכן אין מידע ברור על מספר היהודים שחלו בקורונה או נפטרו ממנה", מדגיש אז'נס. ואולם, לכל הדעות, מאות נפטרו, ביניהם מנהיגים ותיקים ורבנים מוכרים. על פי ההערכות, שיעור הנפטרים היהודים בגל הראשון של הקורונה הוא פי שמונה משיעורם באוכלוסייה. רק קהילות מעטות שנקטו צעדי זהירות כבר בפורים, חסכו מעצמם שיעור נפגעים גבוה.
כעת, אומר אז'נס, "נראה שהפער הסטטיסטי שהיה בתחילה מצטמצם, ובקרוב כבר לא יהיה הבדל בין מה שמתחולל בקהילה לבין כלל הציבור הצרפתי. הרבה אנשים גם החלימו תודה לאל".
ישיבה יומית בזום
מרגע שהופנמה חומרת המגיפה הבינו כל זרמי הקהילה שיש לעבור למצב חירום. "בכל יום אנו מקיימים ישיבת זום של ראשי כלל הארגונים. אישים או גופים, מכל הזרמים, שבימי שגרה אולי התחרו והתנגדו זה לזה, משתפים פעולה", מסביר אז'נס. "אנחנו מתאמים פעילויות, מוודאים שאין כפל מענה לאותה בעיה ומנסים לשדר מסר אחיד. היה קשה לסגור את בתי הכנסת, שחלקם פעלו אפילו בשנות השואה".
אך סגירת נקודות המפגש הפיזיות הומרה מייד ברשת אמצעי מפגש דיגיטליים. הזום, קבוצות הווטסאפ והפייסבוק החליפו את בתי הכנסת. וכמו בארץ, או בריכוזים יהודיים אחרים בעולם, גם אצל יהודי צרפת החלה לפעול הערבות ההדדית.
עם התקרב הפסח, ולאחר שהמרכזים הקהילתיים נסגרו, הוקמה במהירות רשת סיוע ארצית על מנת לתת מענה לצרכים. החל ממזון כשר למאושפזים ולנזקקים ועד תמיכה רגשית ופסיכולוגית למשפחות, שפתאום נסגרו בבתיהן, או מצאו עצמן מבודדות. תנועות הנוער גויסו וכמובן הרבנים שהוצפו בשאלות הלכתיות שבהן לא נתקלו מעולם. "ביום ראשון קיימנו שידור כדי להסביר מה קורה. מאות אנשים צפו בו. הראינו לציבור שבימים אלה אנו נאבקים יחד", הוא מספר.
בצד האתגרים הפְנים קהילתיים, היהודים מצאו עצמם מתמודדים עם התקפות ישנות מבחוץ. הרשתות החברתיות הוצפו בקונספירציות שלפיהן היהודים, בישראל ובעולם, הפיצו את הקורונה, או שיש להם את התרופה לה והם מונעים אותה מאחרים, וכן שהם מדביקים במכוון את הפלשתינים. בפרט כוונו חיצי האנטישמים ל"משולש היהודי",
שרת הבריאות לשעבר אנייס בוזאן, בעלה איב לוי, שעמד בראש המכון למחקר רפואי, ומנכ"ל משרד הבריאות ג'רום סלומון, סומנו על ידי האנטישמים כאחראים למשבר. ביום שני, עם פטירתו של הרב הראשי לשעבר, אליהו בקשי דורון, הוצפו הרשתות בשמחה לאיד בנוסח, "מגיע להם, סוף־סוף היהודים חוטפים". להבדיל אלף הבדלות, גם מישראל התאכזבו היהודים בתחילת המשבר. הפסקת הטיסות מהארץ היכתה בהלם את בני הקהילה ובנותיה, שלרבים מהם קרובי משפחה בארץ. רק כשהתפשט הנגיף וכולם הבינו את תבונת הצעדים שנקטה הממשלה בירושלים, התחלף הכעס באהדה. רבים אומרים כעת כי יוציאו דרכון ישראלי מייד לאחר המשבר, גם כדי להיות מוכנים ליום פקודה, וגם משום שהצמרת הישראלית התמודדה עם הקורונה טוב יותר מזו הצרפתית.
שגרירות ללא הפסקה
בשגרירות בצרפת ממשיכים, על כל פנים, בעבודה שגרתית, ככל הניתן בנסיבות הקיימות. הממונה על השגרירות, טליה לדור־פרשר, מקפידה להגיע לבניין כמסר גם כלפי המדינה המארחת וגם כלפי הקהילה היהודית. "הפעילות אמנם אינה כבשגרה אך השגרירות פתוחה כל יום, וכל עוד איש מחברי הצוות שלנו לא נדבק, נמשיך כך", אומרת לדור־פרשר. "אנחנו עושים מאמצים אדירים לתמוך ביהדות צרפת. יש קשר יומיומי של השליחים עם מנהגי הקהילה. חשוב לנו שהם יידעו שאנחנו פה ואנחנו איתם".