רוחות של שינוי: גם בסעודיה מחלחלות תובנות חדשות על ישראל

במרוצת השנים האחרונות ניתן להבחין בשורת סממנים בזירה הציבורית באזור, המתארים את השינוי האפשרי שניצב בפתח לאור שינוי הגישה במדינות המפרץ כלפי היהודים וישראל.

בערב הסעודית, למשל, עלתה בשנת 2020 סדרת הדרמה "אום הארון" (בעברית: אם אהרון), שצולמה באיחוד האמירויות בהפקה ובמימון סעודיים, וגררה תגובות תקשורתיות נרחבות בנוגע ליחס אל היהודים. הסדרה עסקה בקהילה היהודית שחיה בכווית בשנות הארבעים של המאה הקודמת, והתמקדה בקשיים שחוותה רופאה בשם אום הארון בשל היותה יהודיה. בפועל, התייחסה הסדרה לדו-קיום ששרר בין הקהילה היהודית לבין הנוצרים והמוסלמים בכווית עד שהוקמה מדינת ישראל.

קריאות ציבוריות נוספות בסעודיה היו להכרה בשואה כחלק מ"חתירה אמיתית לשלום", אולם ביטוי בולט יותר לגישה הרעננה היה במאמר תקדימי שפורסם בכתב עת אקדמי ישראלי, תחת הכותרת "תרומה לשיפור תדמיתו של הנביא מוחמד בעיני הציבור הישראלי: הבריתות וההתכתבויות של מוחמד עם יהודי חצי האי ערב". ייחודיות המאורע - בכותב המאמר: פרופ' מוחמד אברהים אלר'באן, חוקר סעודי בכיר והאחראי ללימודי העברית במחלקת השפות המודרניות באוניברסיטת המלך סעוד שבריאד.

המאמר פורסם ביוני 2020 ב"קשר", כתב עת של אוניברסיטת תל אביב לתולדות העיתונות היהודית, על רקע האווירה בליגה האסלאמית ובסעודיה שנועדה לקדם את ההבנה הבין-דתית לשיתוף פעולה עם היהודים וישראל למען השלום. במסגרת הטור, טען אלר'באן כי טעויות בהשערות של מזרחנים מהמאה הקודמת ביחס לתולדות האסלאם, גרמו להבנה משובשת של כתבים - ואלה בתורם הובילו לתפיסה שגויה ול"השפעות שליליות על חוקרי המזרח דוברי השפה העברית של ימינו".

לדידו של החוקר הסעודי, "האשמת דת האסלאם ומוחמד הנביא בהסתה ובגזענות נגד השבטים היהודיים בחג'אז היא האשמה מוטעית. מוחמד התייחס באופן שווה אל כל הקבוצות החברתיות באל-מדינה ובמקומות אחרים אשר היו תחת שליטתו, ללא הבדלי גזע ודת".

לביסוס טענתו, סקר אלר'באן את המאורעות בחצי האי ערב לפני הופעת האסלאם ולאחריה, תוך שהוא תרגם את המקורות המקוריים מערבית לעברית - בעודו מדגיש כי רבים מהמזרחנים בוחרים לצטט מקורות אסלאמיים בנקודות המחלוקת שבין אסכולות האסלאם השונות (סונים, שיעים, סופים ועוד), ובפועל "מציגים תמונה שמשרתת את האידיאולוגיה שלהם".

נוסף על כך, הוא ציין כי רבים מהכותבים בעברית אינם מגלים שליטה מלאה בערבית. אלר'באן תיאר את עובדת קיומן ההיסטורי של ממלכות ומדינות עתיקות באזור חג'אז שבחצי האי ערב - ביניהן דדן, קידר, תמוד, מדין, הנבטים – המוכיחות את תפקידם החשוב של היהודים בתולדות חצי האי ערב בשורת תחומים כגון דת, כלכלה, תרבות ומסחר. בהגיעו למוחמד, טען כי הנביא קיים יחסים טובים עם היהודים, באשר ההתנגשויות מולם היו על רקע פוליטי בלבד ולא דתי.

נורמליזציה דרמטית

"ניתן לקחת את מעשיו של מוחמד ואת האמירות המיוחסות לו לכל כיוון שרוצים, טווח התמרון המתודולוגי רחב", מסביר ההיסטוריון פרופ' אייל זיסר מאוניברסיטת תל אביב. "האם יש אמת היסטורית מאחורי מה שמיוחס לו? זה בהחלט בעיני המתבונן בן-זמננו. ככלל, ברור שמוחמד הושפע מהיהדות, אבל ידוע שברגע שהיהודים סירבו לקבלו כנביאם הוא יצא למאבק פוליטי ואף הרג בבני שלושת השבטים היהודים במדינה, וגרש אותם וגם את יהודי ח'ייבר מחצי האי ערב.

"יש מי שלוקחים זאת כדוגמה, עד היום, ל'יחס הראוי' לנהוג בו כלפי היהודים. בעימותים בין צה"ל לפלשתינים, למשל, נשמעת לא פעם הקריאה 'ח'ייבר, ח'ייבר יא יהוד, ג'יש מוחמד סופ יעוד' – זיכרו את ח'ייבר, יהודים, צבא מוחמד עתיד לשוב".

אמנם לצד רדיפתו את יהודי חצי האי ערב, מוחמד קיבל את היהדות כדת לגיטימית, אך זיסר מסביר את כוונת הכותב. "במובן החיובי של הדבר, הכותב מעוניין בפיוס ומכאן שהוא מטשטש קצת את הדברים הלא נוחים, וטוען שדת האסלאם מקבלת את היהדות וסובלנית לקיום היהודים. זה יותר מעיד על ימינו ופחות על מה שהיה אז".

ברוח התקופה, בכל העולם הערבי יש כיום הסתכלות אחרת על היהדות והיהודים, כמו גם על הדו-קיום ששרר בעבר עימם, תחושת הצער על גירושם ועוד. "הנורמליזציה עם מדינות המפרץ דרמטית בהקשר הזה - בין היתר משום שכבר ברור שמדינות נוספות, שטרם חתמו רשמית על דבר עם ישראל, כבר נמצאות איתה במגעים כאלה ואחרים בניסיון לפרוץ דרך חדשה", מסכם פרופ' זיסר.

לכל הכתבות בסדרה - לחצו כאן