"תחזור אחריי", פונה חאמד, הרב המחתן האמירתי, לחתן הנרגש: "אם אשכחך אבו דאבי תישכח ימיני" - ובני הזוג הצעירים נכנסים לעידן חדש בחייהם.
קטע המערכון המשעשע הזה מתוכנית הטלוויזיה "זהו זה" (כאן) היה למציאות חייהם של עשרות זוגות בשנה החולפת, אם כי בחיים האמיתיים הרב הוא יהודי, כמובן, והחתונות הן בדובאי. ועדיין, העובדה שישראלים רבים בחרו בשנה שעברה לקיים בדובאי את חתונתם, טקס הכניסה לברית הנישואים, נתפסה כמהלך טבעי ממש, כאילו מאז ומתמיד יכלו לעשות זאת.
הטרנד נולד אמנם בשל מצוקת הנחיות הקורונה בישראל, שאפשרה באותה נקודת זמן חתונות מצומצמות בלבד (וחתונות טראנס-אטלנטיות, שבהן החתן והכלה שהו במקומות שונים ונפגשו בדובאי). ובכל זאת, הבחירה לקיים את הטקס החשוב בחיים במדינה מוסלמית-ערבית בגלוי היא לא עניין של מה בכך.
במרחק שלוש שעות טיסה מישראל, בחרו לקיים את המהלך המתואר כאן עשרות רבות של זוגות, מרביתם חרדים המקפידים על הכשרות הגבוהה - כמו גם משפחות מעורבות, שבהן צד 'מחמיר' וצד שקצת פחות - כאשר גם סוגיית שמירת הצניעות עבור המשפחות, בייחוד במדינה מדברית, נלקחת בחשבון ומחושבת בצורה מדויקת.
"אין עיגולי פינות בחוקים", מציינים מקורות בתחום, "צריך לדעת מה מותר ומה אסור, ולעבוד על ההתאמות הנדרשות". לדבריהם, העלות הממוצעת של חתונה באמירויות גבוהה יותר מאשר בישראל, וכיום, לאחר הקשיים ההתחלתיים, התשתית המקומית מוכנה לטקסים יהודיים - הגם שכמות החתונות ירדה משמעותית.
בכוונה אמיתית
שניאור פליישמן מ”פליישמן פלס הפקות", המחזיק במשרד מקומי בדובאי, מספר כי "עברנו עם המקומיים תהליך ממושך ומורכב בשל הביורוקרטיה הרבה בדובאי, למרות שמההתחלה ראינו שהם באו בכוונה אמיתית לבחון כיצד אפשר לסייע לנו, וזה אכן הורגש עם הזמן. העניין הוא ההפנמה שלהם ביחס למרכיבים של חתונה יהודית, כמו למשל הצורך ברישיון מקומי ליין כשר.
"או, לדוגמה, היה אירוע שבו נאלצנו לעבוד קשה כדי לשחרר 300 ק"ג בשר ממחסני המכס, וקיבלנו מבטים כאילו נפלנו מהירח... אבל האירוע התקיים כהלכתו ביום שלמחרת", הוא מחייך. "אירוע משמעותי שזכור לי התרחש בחתונה במלון מאוד יוקרתי, שבסופה המלון החליט להגדיל ראש ולייחד מחסן שלם לצורך כלים כשרים - כולל מטבח כשר שמקומי לא נכנס אליו ללא אישור הכשרות המקומית, כמו גם כלים שחתומים על ידי משגיח כשרות, וכמה מלונות כבר אימצו את זה.
"היום אנחנו יודעים לשנע אוכל כשר בדובאי עד לרמת החלות של ויז'ניץ מבני ברק, כולל שף ישראלי לשבתות. אם יהיה גל חמישי, אין חשש - אנחנו כבר יודעים לעשות חתונות כשרות בדובאי, עם כל הפרודוקטים. ואם צריך, ברקע יבלוט לו הים, שהוא מצרך מבוקש תמיד לחופות", מסכם פליישמן בחיוך.
"החזון הגדול של מוחמד בן זאיד"
הרב לוי דוכמן, שליח חב"ד בדובאי, רואה את ההקשר הרחב של קיום חתונות במפרץ הפרסי. "הסכמי אברהם הביאו את חזון מוחמד בן זאיד ליצור מערכות שוות, לא רק באיחוד האמירויות, כי אם בכלל במזרח התיכון. לבנות קהילות מלוכדות ולממש את הדו-קיום והסובלנות. זה מעשה של אמת". לצורך ההמחשה, הוא אומר: "כשמישהו ביער וקר לו, הוא יכול להשתמש במעיל עבורו - או להבעיר אש שתשמש גם עבור אחרים. וזו בדיוק המטרה כאן - לסייע לאחרים - ולכן הדבר תופס תאוצה במדינות נוספות (מעבר למדינות האיחוד - ד"ל).
"כעת זה טבעי לראות ישראלים שעושים כאן עסקים או חוגגים את ציוני הדרך החשובים ביותר - החתונות ואירועי בר המצווה שלהם. זאת, ביחד עם תמיכת הממשלה המקומית שהצליחה לבנות מערכת שווה לשם כך - כזו שתומכת באוכל כשר הולם, בשחיטה כשרה, באישור של החתונות על פי החוק הפדרלי - וכוללת, כמובן, שורת התאמות שמאפשרות חיים יהודיים מלאים ומעצימים באיחוד האמירויות".
ברמה האישית, מציין הרב דוכמן כי "כרב הראשון של איחוד האמירויות (מתגורר במקום זה שבע שנים - ד"ל), פשוט מדהים להיות חלק מהחזון הרחב הזה ולהיות בחזית של בניית המערכת הזו. בשנה החולפת בנינו את הפעוטון וגן הילדים הכשר הראשון, תלמוד תורה ומקווה בהמשך. כל אלה מאפשרים לממש את החזון הגדול של מוחמד בן זאיד ושל המנהיגות באיחוד האמירויות הערביות".
לכל הכתבות בסדרה - לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו