חסידות גור, החצר החסידית הגדולה והחזקה בישראל, מתפצלת לשתיים. עד שלשום עמד בראש החסידות האדמו"ר הרב יעקב אריה אלתר, אך לא עוד. בזכות "המרד הקדוש" שפרץ בשמחת תורה, מעתה מדובר בשתי חצרות חסידיות נפרדות – שבראש האחת עומד האדמו"ר הוותיק, ובראש השנייה – הרב שאול אלתר, בן דודו של האדמו"ר.
על מנת להבין מה התרחש בחסידות המסוגרת, יש לחזור אחורה בזמן ולצלול מעט לתוך עץ המשפחה של שושלת האדמו"רים. ב-1948 נפטר רבי אברהם מרדכי אלתר ואחריו נכנסו לתפקיד בזה אחרי זה שלושת ילדיו. כיום עומד בראש החסידות רבי יעקב אריה אלתר, בנו של האדמו"ר האמצעי – רבי שמחה בונים.
עם כניסתו לתפקיד, החל האדמו"ר לבצע שינויים מרחיקי לכת בחסידות. "הוא הגדיר עוד ועוד תקנות במהלך השנים, שחיזקו את מעמדו וגרמו לקהל החסידים להקצין איתו", הסביר יוסי רובינשטיין, חסיד גור לשעבר בפוסט שפרסם.
בין השינויים שהנהיג האדמו"ר היו תקנות מחמירות ביותר, שכללו איסור על מגע פיזי בין גברים, איסור על שמיעת מוזיקה ושיעורי תורה של רבנים שאינם מהחסידות לבחורי ישיבה, והנחיה לבנות סמינרים ללכת בקבוצות של עד ארבע בלבד. גם בשיטות הלימוד הנהיג האדמו"ר שינויים קיצוניים.
ההחלטות של האדמו"ר עוררו מתיחות קשה בתוך החסידות, כשמולו מתייצב לא אחר מבן דודו, רבי שאול אלתר, בנו של האדמו"ר הקודם – רבי פנחס מנחם, שמכונה "ראש הישיבה". הסיבה למתיחות באופן רשמי היא בשל סוגיות בנוגע לעתיד החסידות, אולם מתחת לפני השטח, כמו בכל סכסוך טוב, מה שהגדיש את הההסאה בין היתר וגרם לפילוג בחסידות היה כסף והחלטות פוליטיות פנימיות.
הקש ששבר את גב הגמל היה כשהאדמו"ר החליט שמחנה שאליו יוצאים צעירי החסידות בכל שנה יהיה לבנות בלבד. מנהל ה"קעמפ", דוד ברלינר, עסקן מוכר בחסידות, לא אהב את ההחלטה החד צדדית ולא הסכים לנהל את המחנה במתכונת זו. החסידים בארץ זעמו על חוסר הלואליות, והמחיר היה כבד. "כשברלינר הגיע ארצה לשמחה משפחתית, הכינו לו בגור קבלת פנים כמו שרק הם יודעים להכין: אלימות, מים, הצפת הדירה שבה שהה, התפרצות לחתונה, צעקות ברחוב, הפגנות, הצגתו כפדופיל, חילוץ משטרתי, ומה לא", מספר רובינשטיין.
המשורר אבישלום פון-שילוח, שעזב את עולם החסידות לפני כחמש שנים מספר כי "הסיבה העיקרית לפרישה ולהרמת נס המרד היא שאין דרך היהדות, התורה והחסידות בהשלטת אימה ופחד, טרור ואלימות". כאן גם בחרו שני הניצים צד – בעוד האדמו"ר שומר על שתיקה, ובפועל נותן גיבוי שקט לאלימות, החליט רבי שאול אלתר להוציא מכתב גינוי לאלימות ואף כינה את ברלינר "ידידי". הגורמים הרשמיים בחסידות סירבו לעבור על העניין בשתיקה, ובתגובה הודיעו שירחיקו אותו מבית המדרש. פון-שילוח מגבה את "ראש הישיבה" ואומר כי מדובר היה בהחלטה הגיונית ולגיטימית. "בשעה שכל גדולי הדור, האדמו"רים והרבנים, שותקים כבר שנים על האלימות השיטתית בחצר גור, ייזכר רבי שאול אלתר לדורות כמי שקיים את הפסוק 'ולא תגורו מפני איש', וכדרכה של תורה מילא את חובתו ויצא למחות בחריפות".
קו פרשת המים היה בשמחת תורה, אז התרחש צעד דרמטי וכמעט חסר תקדים בכל עולם החסידות. רבי שאול אלתר הודיע כי הוא מקים מניין עצמאי, מה שהוביל בפועל לפיצול של החסידות. אליו הצטרפו מאות חסידים באופן פומבי, ואחרים שמגבים אותו בינתיים בשקט. "אין נתונים מדוייקים בנוגע למספר האנשים שהלכו עם רבי שאול אלתר, אבל בשמחת תורה היו בערך שלוש מאות איש איתו. המבחן יהיה בתקופה הקרובה", מסביר פון-שילוח.
"המבחן האמיתי - בעתיד הקרוב"
רבי שאול אלתר לא מבזבז זמן. בימים אלו הוא פותח מוסדות וישיבות של הפלג בהנהגתו. היום (חמישי) פרסם הרב מכתב שבו הודיע על פתיחת הישיבה החדשה ואיחל "ובעז"ה יהא מקום שמגדלין בו לתורה ויראת שמיים בדרך המסורה לנו מרבותינו הקדושים". המטרה היא לגייס כמה שיותר תומכים למהלך שלו, על מנת ליצור מפגן כוח של ממש.
"המעבר יהיה הדרגתי כי הרבה מפחדים בשלב הראשון לערוק, כי יש עוד אי וודאות לגבי מוסדות, אבל חייבים לומר שהחסידות אינה דיר בהמות והיא אינה נמדדת כמו עדרי בקר לפי ספודיקים (כובעים חסידיים הנחבשים בימי שבת וחג. א"ג)", מוסיף פון-שילוח. "השאלה היא בכלל לא כמה חסידים הסתופפו בצילו, וכמה עוד יפרשו לחצרו החדשה, אלא איכותם ומהותם של המסתופפים בצילו. למיטב ידיעתי והיכרותי, בסביבתו של הגר"ש מסתופפים סלתה ושמנה של חסידות גור, הן במובן התורני – רבנים, דיינים, תלמידי חכמים, יודעי ספר, והן במובן הכלכלי – נגידים, גבירים, בעלי-בתים חשובים, כך שזהו המבחן האמיתי והמעניין שתוצאותיו עוד ישפיעו לטווח ארוך".
ההשלכות של הפיצול עדיין לא ברורות. חסידויות שונות כן התפרקו בעבר, אך לרוב מדובר במעין חלוקה שלאחר פטירת אדמו"ר כזה או אחר בין בניו. העובדה שרב החליט לנטוש את החסידות יחד עם מאות חסידים, בצעד הפגנתי ודרמטי, ולהקים חסידות אחרת היא משמעותית ביותר וכמעט ולא התרחשה אי פעם. מאחורי הקלעים יש סוגיות כספיות רחבות על הפרק. חסידות גור היא חסידות עשירה, ומחזיקה בבעלותה לא מעט נדל"ן וכספים, ומי שיצליח לשים יד על הסכומים יהיה בעל השפעה רבה בשטח.
ישנן גם השלכות פוליטיות קריטיות למרד. מבחינה מספרית מונים אנשי חסידות גור בקושי מנדט וחצי, אך להתפצלות החסידות, אם אכן תחזיק מעמד, עשויה להיות השפעה של ממש על הרחוב החרדי, בזכות תפקידה המרכזי של החסידות במפלגת אגודת ישראל וברשימת יהדות התורה, ומערך הכשרות, כלי התקשורת ומערכת החינוך העצמאית שלה. האם הפיצול ישפיע גם על מעמדו של חבר הכנסת ליצמן, סגן שר הבריאות, שהוא חסיד גור? – "בטווח המיידי לא נראה לי", אומר פון שילוח, "אך בטווח הארוך לדעתי תהיה לזה השפעה רבה על מעמדה וכוחה של גור באופן כללי, וכמובן גם על ליצמן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו