אחד התיעודים בחדר דמשק של המוזיאון. צילום: מוזיאון אליאנס הווירטואלי

נחשף לראשונה: מסמך נדיר המתעד את הפרשה האנטישמית החמורה

במוזיאון אליאנס הווירטואלי נפתח לאחרונה "חדר דמשק" – מתחם דיגיטלי החושף תיעודים מחיי הקהילה היהודית • במסגרת מחקר היסטורי, נמצא מסמך נדיר שהסעיר את העולם היהודי במאה ה-19

[object Object]

במוזיאון אליאנס הווירטואלי, המתעד את מורשת "כל ישראל חברים" ויהדות המזרח, נפתח לאחרונה "חדר דמשק" – מתחם דיגיטלי מיוחד החושף לראשונה תיעודים נדירים מחיי הקהילה היהודית בעיר. במסגרת המחקר ההיסטורי המתמשך של המוזיאון, נמצא מסמך יוצא דופן המתעד את אחת הפרשות האנטישמיות הקשות במאה ה-19: עלילת הדם בדמשק בשנת 1840.

המסמך, שנקרא "רדיפות נגד יהודי דמשק", יצא לאור בפריז באותה שנה במחיר של 1 פרנק ו-75 סנטים, והוא נכתב מתוך כוונה לתעד את האירועים הדרמטיים שהסעירו את העולם היהודי, כשהוא חושף את עומק הרדיפה שהקהילה היהודית בעיר חוותה בעקבות שמועה כוזבת.

עלילה זו, אחת הראשונות שתועדו בעידן המודרני, הפכה לסמל מוקדם ל"פייק ניוז" מסוכן – עלילה שגבתה מחיר כבד מקהילה שלמה בעקבות מידע שקרי שהופץ ביודעין. האירוע החל כאשר נזיר קפוצ'יני בשם תומאסו נעלם יחד עם משרתו המוסלמי. במהרה, הופצה שמועה מרושעת כי יהודי העיר חטפו ורצחו את השניים כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות לפסח. הקונסול הצרפתי בדמשק, ראטי מנטון, שהיה אנטישמי מובהק, קפץ על המציאה והאשים את הקהילה היהודית ברצח פולחני. שבעה מנכבדי הקהילה נעצרו, עונו באכזריות ורבים מהם נאלצו להודות בהאשמות הכוזבות.

המסמך "רדיפות נגד יהודי דמשק", צילום: מוזיאון אליאנס הווירטואלי

עוצמת הרדיפה זעזעה את העולם היהודי, והובילה להתערבות דחופה מצד משה מונטיפיורי יעקב יצחק (אדולף) כרמיה, לימים הנשיא הראשון של 'אליאנס: כל ישראל חברים', שיצאו בשליחות מיוחדת אל השליט מוחמד עלי במצרים, במטרה להביא לשחרור העצורים ולזיכוי הקהילה. בסופו של דבר, המעצרים בוטלו, אך יהודי דמשק מעולם לא קיבלו צדק אמיתי, והקהילה המשיכה לחיות תחת עננה של פחד וחשדנות.

חדר דמשק במוזיאון אליאנס מוקדש לתיעוד החיים היהודיים בעיר לפני ואחרי העלילה. דרך עדויות, מסמכים נדירים וצילומים היסטוריים, ניתן לראות כיצד הקהילה נאלצה להסתגל למציאות חדשה של פחד מתמיד ועלילות חוזרות. העלילה גרמה לזעזוע עמוק בקהילה היהודית המקומית – רבים חיו בצל האיום מפני האוכלוסייה שספגה את ההסתה וחלקם אף היגרו לערים אחרות כמו חאלב, ביירות וירושלים, כדי להימלט מהאווירה העוינת.

לצד זאת, האירוע דווקא חיזק את הקשרים בין הקהילה היהודית בדמשק לבין יהודים בתפוצות. העלילה סימנה רגע מכונן שבו יהודי העולם הבינו כי עליהם להתאחד מול האנטישמיות ולפעול יחדיו כדי להגן על עצמם. לראשונה, מאבק ציבורי בינלאומי נוהל לטובת קהילה יהודית שסבלה מרדיפות – תקדים ששימש השראה למאבקים דומים בעתיד.

חני ממרם, סמנכ"לית כל ישראל חברים ויוזמת המוזיאון: "כיום, כשאנו נמצאים בעידן שבו פייק ניוז יכול להפוך לכלי מסוכן בידי קיצונים, עלילת דמשק משמשת כתמרור אזהרה רלוונטי מאי פעם. הסיפור שלה, הנשמר בקפידה בחדר דמשק של מוזיאון אליאנס, מזכיר לנו עד כמה מסוכן להפיץ מידע כוזב וכיצד שמועה חסרת בסיס יכולה להוביל לרדיפה הרסנית של קהילה שלמה. מסמך "רדיפות נגד יהודי דמשק" שנמצא כעת בארכיון המוזיאון הוא לא רק עדות היסטורית – אלא קריאה להמשיך ללמוד מהעבר כדי לעצב עתיד טוב יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...