"עברתי היום הליך רפואי מאוד לא פשוט, היו לי לגביו כל מני חששות לא פשוטים וברוך ה' הוא עבר בשלום. ברוך ה' עברתי היום מחלקה ואני מקווה שאספיק לגמור מסכת ביצה. נשארו לי שני דפים לסיום המסכת. מקווה שאסיים את זה בימים הקרובים. תודה רבה לכולם. ד"ש מכל הלב".
במילים אלו סיים הרב אביחי רונצקי ז"ל, שהלך היום (ראשון) לעולמו לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן, את שיחת הטלפון האחרונה שלו לתלמידי הישיבה. לפני כשבוע הצמידו רבני הישיבה את הטלפון הסלולרי למיקרופון, והרב רונצקי שיגר ברכה לתלמידים, ולא שכח למסור ד"ש.
אלפים בהלווייתו של הרב רונצקי // צילום: מירי צחי
מכריו הרבים של הרב רונצקי יודעים לספר שהוא היה איש של שילובים. הוא היה אחד מבכירי רבני הציונות הדתית. רב צבאי ראשי לשעבר, תת אלוף במיל' ששירת גם כמפקד פלוגה בסיירת שקד בזמן מלחמת יום כיפור. הוא נטל חלק נכבד באיחוד מפלגת הבית היהודי, ואף שלא הצליח להתברג במקום ריאלי ברשימתה לכנסת, הוא נחשב לאחד מאדריכלי המפלגה כפי שהיא היום. לא סתם כינה אותו נפתלי בנט היום "מורי ורבי".
מנגד, מי שהכיר את הרב רונצקי ידע שהוא איש של "עמך". כזה שדורש בשלום כל אחד מתלמידיו, שדאג כרב צבאי ראשי לצאת לשטח ולהיפגש עם פלוגות רבות ברחבי הארץ, ביום ובלילה. אחת הסערות שהתרחשו בעת שירותו הייתה כשהוא סיפר שנסע עם כוחות לוחמים בשבת. למבקריו ענה אז: "רב צבאי חייב לשאת פלאפון בשבת, הוא חלק מהיחידה ויוצא עימה לקרב".
רצה לתרום כליה וגילה את מחלת הסרטן
בפברואר 2016 רצה הרב רונצקי לתרום כליה במסגרת ארגון "מתנת חיים". הרופאים סירבו למלא את בקשתו בשל גילו, אך לבסוף התרצו. במסגרת אחת הבדיקות האחרונות לקראת התרומה התגלתה מחלת הסרטן בגופו. "בזכות טוב ליבו חייו ניצלו", כתב אז הרב יהושע הבר, מייסד ארגון "מתנת חיים".
את השנתיים הבאות העביר במלחמה על חייו, אך לא שכח את הציבור. בדף הפייסבוק שלו הקפידו לעדכן על מצבו הבריאותי, לעיתים הוא בעצמו ולעיתים תלמידיו. "ב"ה הרב מרגיש טוב, אנו מודים לכל הדואגים והמתפללים לרפואתו", כתבו בני משפחתו בשמיני בפברואר 2016. יומיים מאוחר יותר הם עדכנו שוב שההתאוששות מהניתוחים אורכת זמן רב מהרגיל, וימים ספורים לאחר מכן סיפרו שהוא מרגיש טוב יותר.
"לא בכדי הביא עלי הקב"ה את המצב שבו אני נמצא". הלוויתו של הרב רונצקי // צילום: מירי צחי
ימים ספורים לאחר הניתוחים הוא החל לכתוב "יומן מסע" בעלון השבת הפופולרי "עולם קטן, המתפרסם בבתי הכנסת. "מתעורר לקראת שבת. אני מנסה לזמר בניגון את מילות 'לכו נרננה' אך קולי נשנק ופרץ של דמעות ניגר מעיניי. משהו נשבר בקרבי. ממשיך לזמר בקול חלוש. התפרים מהניתוח עדיין טריים ומכאיבים מאוד בכל תזוזה. לא בכדי הביא עלי הקב"ה את המצב שבו אני נמצא, אך אין בי כעת פניות נפשית לעסוק בכך. חייב למצוא לזה זמן מפני שזה עיקר הדבר".
הרב רונצקי המשיך בכתיבת היומן לאורך השנתיים שבהם נלחם במחלת הסרטן, חלקו בעלון השבת ולאחר מכן בכלי תקשורת מגזריים נוספים כדוגמת אתר "סרוגים". הוא סיפר על הקשיים ללא סינון, מכיוון שרצה לדבריו להוות פה לחולים. "ליל שבת קודש, פרשת משפטים. מוטל על מיטת חוליי במחלקה הכירורגית בבילינסון. בחדר חשכה. רק אור דק מבליח מהמסדרון אל תוככי החדר. קולות מלמול חרישיים וגניחות של חולים בוקעים מהחדרים הסמוכים. רונית אשתי אומרת את מילות הקידוש ואני עטוף בייסוריי", תיאר את מצבו.
באפריל אשתקד התראיין הרב רונצקי באתר "כיפה" וסיפר על מצבו הקשה. "אני לא כועס על הקב"ה, כועס על עצמי", אמר. היה לו גם מסר לאומה: "תהיו אנשים יותר טובים". את אמרתו קיים הלכה למעשה, חרף מצבו הבריאותי אחת הקריאות האחרונות של הרב רונצקי הייתה לחתום על כרטיס אדי. "אין דבר יותר גדול מאשר להציל חיי אדם בישראל. זו מצווה ענקית", אמר.
ימים ספורים לפני פטירתו התראיין הרב רונצקי לכתב "ישראל היום" יהודה שלזינגר. "יום ראשון. שבוע שעבר. זכיתי לשלוש וחצי שעות יקרות מפז. עצוב. כל כך עצוב". הריאיון האחרון יתפרסם בסוף השבוע הקרוב. יהי זכרו ברוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו