ברכת המזון בראש חודש, שבתות וחגים – מה שונה ומה דומה?

ברכת המזון היא אחת הברכות המרכזיות ביהדות. בעוד שבימי חול היא נאמרת בנוסח קבוע, כאשר חלים שבת, חג, ראש חודש או ימים מיוחדים, מתווספים לברכה קטעים ייחודיים המשקפים את קדושת היום.

השינויים בנוסח נועדו לציין את אופיו המיוחד של היום שבו מברכים. כך, בשבת מוסיפים את "רצה והחליצנו", בראש חודש ובחגים נאמר "יעלה ויבוא", ובחנוכה ובפורים מוסיפים את "על הנסים". כאשר מתקיימים כמה מועדים יחד, הברכה משלבת בין התוספות השונות.

ברכת המזון בשבת – תוספת "רצה והחליצנו"

בשבתות מוסיפים את הקטע "רצה והחליצנו", המופיע בברכת "בונה ירושלים":

הנוסח המלא של "רצה והחליצנו":
"רצה והחליצנו ה' אלוקינו במצוותיך, ובמצוות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה, כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך, לשבות בו ולנוח בו באהבה וברצון כמצוות רצונך. וברצונך הניחנו ה' אלוקינו שלא תהיה צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו. והראנו ה' אלוקינו בנחמת ציון עירך ובבניין ירושלים עיר קדשך, כי אתה הוא בעל הישועה ובעל הנחמה."

אם שבת חלה בראש חודש או בחג, אומרים תחילה "רצה והחליצנו", ולאחר מכן מוסיפים "יעלה ויבוא".

ברכת המזון בראש חודש ובחגים – תוספת "יעלה ויבוא"

בימי ראש חודש, חגי ישראל וחול המועד, במקום "רצה והחליצנו" (כאשר אין שבת), מוסיפים את הקטע "יעלה ויבוא", שמופיע גם בתפילות העמידה של אותם ימים.

הנוסח המלא של "יעלה ויבוא":
"יעלה ויבוא, ויגיע ויראה, וירצה וישמע, ויפקד ויזכר זכרוננו וזכרון אבותינו, וזכרון משיח בן דוד עבדך, וזכרון ירושלים עיר קדשך, וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך, לפלטה לטובה, לחן ולחסד ולרחמים, לחיים ולשלום, ביום ראש החודש הזה" (או "ביום חג המצות הזה", "בחג השבועות הזה", וכו').

אם ראש חודש או חג חלים בשבת, אומרים גם "רצה והחליצנו", ולאחריו מוסיפים "יעלה ויבוא".

ברכת המזון בחנוכה ובפורים – תוספת "על הנסים"

בחנוכה ובפורים לא אומרים "יעלה ויבוא", אלא מוסיפים "על הנסים", הנאמר גם בתפילת העמידה.

הנוסח המלא של "על הנסים":
"על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה."

המשך הנוסח בחנוכה:
"בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול."

המשך הנוסח בפורים:
"בימי מרדכי ואסתר, כשעמד עליהם המן הרשע, ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו, ותלו אותו ואת בניו על העץ."

אם חנוכה או פורים חלים בשבת, אומרים גם "רצה והחליצנו", ולאחריו מוסיפים את "על הנסים".

תוספות "הרחמן" לפי המועד

בסיום ברכת המזון, נהוג להוסיף בקשות מיוחדות בהתאם ליום:

• בראש חודש: "הרחמן יחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה."
• בחג: "הרחמן יזכינו לעלות לרגל ולשמוח בבניין ירושלים."
• בשבת: "הרחמן ינחילנו יום שכולו שבת."
• בחנוכה: "הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה."
• בפורים: "הרחמן יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה בימי מרדכי ואסתר."

מתי מוסיפים כל תוספת בברכת המזון?

• בשבת – אומרים "רצה והחליצנו".
• בראש חודש, חג או חול המועד – אומרים "יעלה ויבוא".
• בחנוכה או פורים – אומרים "על הנסים".
• אם זה שבת + חג או ראש חודש – אומרים תחילה "רצה והחליצנו", ולאחר מכן "יעלה ויבוא".
• אם זה שבת + חנוכה או פורים – אומרים תחילה "רצה והחליצנו", ולאחר מכן "על הנסים".

לנוסח עדות המזרח, ספרד, אשכנז, שאמי ובלדי - לקריאה נוחה מהנייד – לחצו כאן.