האם בקרוב תבוצע לראשונה השתלת רחם בישראל? ל"ישראל היום" נודע כי במשרד הבריאות מתקיימים בשבועות האחרונים דיונים מתקדמים בבקשות של בתי חולים בארץ לאשר להם לערוך ניסוי רפואי ראשון מסוגו בארץ - ביצוע השתלות רחם.
הדיונים, הנחשפים כאן בראשונה, מתקיימים במועצה הלאומית למיילדות וגנטיקה במשרד הבריאות בעקבות כוונה של רופאים בכירים בבתי החולים איכילוב בתל אביב, בילינסון בפתח תקווה וזיו בצפת לבצע את הניתוח הניסיוני.
השתלת רחם נחשבת לפעולה רפואית מסובכת ומורכבת במיוחד, עם סיכונים ממשיים וגדולים מאוד לחיי האישה התורמת את הרחם, האישה המושתלת והעובר. בשנת 2014 בוצעה השתלת הרחם הראשונה בשבדיה, שם קיים הניסיון הגדול ביותר בתחום זה, ועל פי הערכות - מאז בוצעו כ־40 השתלות רחם בעולם שהביאו להולדת 13 ילדים. בימים אלה נערכים ניסויים בהשתלות רחם ב־12 מדינות בעולם, ובהן ארה"ב, הודו, סין, צ'כיה, גרמניה, סרביה, טורקיה, ערב הסעודית וברזיל - שם לפני כשבוע פורסם על מקרה ראשון בעולם של תינוקת שנולדה מרחם שהושתל בגופה של אישה, לאחר שהרחם נלקח מגופתה של תורמת מתה.
2 מיליון שקלים
השתלות רחם נועדו בין השאר לנשים שנולדו בלי רחם (תסמונת מאייר־רוקטנסקי). בישראל נולדות מדי שנה כ־10 נשים כאלה. כ־1,000 נשים בארץ חיות עם תסמונת זו בגיל הפוריות. נוסף עליהן יש מאות נשים שהרחם שלהם נכרת או נפגע קשה כתוצאה ממחלת סרטן או בעקבות הפלות וניתוחים חוזרים. עד עכשיו, האפשרויות היחידות של נשים אלה להביא ילדים היו פונדקאות או אימוץ, וברוב המדינות שבהן הושתל רחם הדבר נועד לרוב לנשים מקהילות דתיות מאוד (מוסלמיות או יהודיות־חרדיות), שלא תמיד יכולות מסיבות דתיות־הלכתיות או חברתיות להביא ילד בהליך פונדקאות. על פי הערכות, עלות השתלת רחם עשויה להגיע בארץ לכעד 2 מיליון שקלים (לפי תעריפון משרד הבריאות, מחיר השתלת כבד הוא 1.2 מיליון שקלים).
"מוקדם מדי"
הדיונים בארץ מעוררים ויכוחים קשים מאוד בקרב הרופאים הבכירים השותפים לדיונים ובכירים במשרד הבריאות. חלקם חושבים כי מדובר ב"שיגעון גדלות של רופאים בישראל שמוכנים לסכן נשים כדי לזכות בתהילה", ו"בגחמה שנועדה רק לרצות את האגו הגדול מדי של רופאים גינקולוגים בישראל". רופאים אחרים חושבים כי יש לאשר זאת בארץ מאחר ש"'הסוסים כבר ברחו מהאורווה' בנושא ואסור שישראל תישאר מאחור בנושא רפואי דרמטי זה".
פרופ' שלמה משיח, מבכירי הגינקולוגים בישראל, אמר ל"ישראל היום": "עוד לא הגיע הזמן לאשר השתלת רחם בארץ, ובפרט כשבארץ מותרת פונדקאות, שהיא פתרון מסוכן הרבה פחות, יעיל וזול ויעיל הרבה יותר להבאת ילד לעולם. גם במקומות עם ניסיון בהשתלת רחם, זה הליך רפואי שמסכן את בריאות התורמת, המושתלת והעובר. מדובר בניתוחים ובטיפולים שעלותם המצטברת תהיה מיליוני שקלים לכל השתלה, ולמערכת הבריאות בארץ צרכים הרבה יותר דחופים מהשתלת רחם".
סיור לימודי
גינקולוג בכיר אחר אמר: "ההצעה לבצע השתלת רחם בישראל נראית כלא יותר מגחמה של אגו טריפ גדול מדי של כמה רופאים בישראל. צריך לאשר זאת בארץ רק לאחר שיצטבר ניסיון עולמי מוצלח - וזה ייקח לפחות עוד 20 שנה".
לעומת זאת, פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, אומר כי לדעתו "יש כבר מקום לרכוש את המיומנות של השתלת רחם בישראל אחרי שיבחנו לעומק את כל ההיבטים הרפואיים והאתיים. ההשתלה הזו היא לא יותר מורכבת מהשתלת לב או כבד".
בחודש מארס השנה כבר נסעו פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון ומבכירי משתילי האיברים בארץ, ויז'ניצר ושני רופאים נוספים לסיור לימודי בבית חולים בפראג שבו מבוצעות השתלות רחם. בסיכום הסיור שהוגש להנהלת בית החולים הם כתבו כי יש מקום לקדם השתלות רחם בבית החולים.
פרופ' יריב יוגב, מנהל בית החולים ליס ליולדות ונשים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), אומר: "ראוי לאשר זאת בישראל למקרים המתאימים, מאחר שיש אוכלוסיות שלא אפשרי מבחינתן לבצע פונדקאות. אל מול הסיכונים בהשתלת רחם בתרבות שלנו, נשים מוכנות לקחת סיכונים אפילו יותר גדולים בהבאת ילד. הרפואה מאפשרת לתת ביטוי לצרכים חברתיים ואנושיים. לאיכילוב יש יכולת כירורגית וטיפולית לעשות זאת".
הבקשה הראשונה להשתלת רחם הוגשה בארץ כבר ב־2016, דווקא על ידי המחלקה הגינקולוגית בבית החולים זיו בצפת. אבל ועדת הלסינקי העליונה לאישור ניסויים בבני אדם במשרד הבריאות דחתה ב־2017 את הבקשה בתוקף, ואף סירבה לאשר אפילו ניסוי בהשתלת רחם בבעלי חיים. פרופ' טליה אלדר־גבע, יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה), חברה בוועדת הלסינקי העליונה ומנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וגנטיקה של הפוריות במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, אמרה ל"ישראל היום": "ניתוח להשתלת רחם הוא מורכב מאוד ובעל סיכונים גדולים מאוד. יש בארץ אפשרויות אחרות - פונדקאות ואימוץ - שמאפשרות לנשים אלה להיות אימהות".
המלצה לאישור
הבקשות המחודשות להשתלת רחם נדונו ב־10 באוגוסט השנה במועצה הלאומית לרפואת נשים, רפואת ילודים ופגים (נאונטולוגיה) וגנטיקה אשר מייעצת להנהלת משרד הבריאות בגיבוש מדיניות לאומית ובקרת איכות בתחומים אלה. במועצה לרפואת נשים חברים כ־35 חברים ובדיון המקדמי הסתמן שיש רוב של חברים שכבר תומך בהמלצה למשרד הבריאות לאשר את השתלת הרחם, אבל הוחלט להקים ועדה מייעצת בראשותו של פרופ' רוני מימון, יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בהסתדרות הרפואית ומנהל יחידת האולטרסאונד נשים בבית החולים הממשלתי אסף הרופא בצריפין.
בוועדה המייעצת חברים 8 רופאים בכירים מתחומי הגינקולוגיה, הכירורגיה והיילודים, מומחה לאתיקה רפואית ולעבודה סוציאלית. הוועדה עוד לא הגישה את המלצותיה, ובין חברי הוועדה יש מחלוקות קשות וויכוחים רבים בקשר לנושא זה. ואולם, ל"ישראל היום" נודע כי מסתמן שפרופ' מימון מוביל ככל הנראה את הוועדה לקבל המלצה לפיה יש לתת אישור להשתלת רחם במסגרת ניסוי רפואי בבית חולים שבו הרופאים עברו הכשרה מתאימה (ההכשרה כוללת תרגול על חיות, גוויות והשתתפות בניתוחים כאלה בחו"ל). זאת לפי כל החוקים בארץ של עריכת ניסוי רפואי ולפי כללי האתיקה. המלצות הוועדה אמורות להיות מוגשות בשבועות הקרובים, ול"ישראל היום" נודע עוד כי בקרב בכירים במשרד הבריאות קיימת הנחה כי "יהיה קשה" למנוע מהרופאים בארץ לקיים ניסוי רפואי בהשתלת רחם.
ביקורת נוקבת
הדיונים בוועדה אמנם לא הסתיימו אבל כבר עכשיו הם מעוררים ביקורת נוקבת בקרב רופאים בכירים בארץ בגלל חשש לניגוד עניינים משמעותי: בוועדה המייעצת למועצה הלאומית לרפואת נשים מכהנים רופאים בכירים משלושת בתי החולים (איכילוב, בילינסון וזיו) שכבר הביעו עוד קודם לכן את רצונם לקיים אצלם את הניסוי הישראלי הראשון בהשתלת רחם. עכשיו הם אלה שעומדים להיות שותפים להמלצה למשרד הבריאות לאשר את הניסוי הזה, שיתקיים על ידם או באחריותם בבתי החולים שבהם הם מכהנים כרופאים בכירים או כמנהלי מחלקות גינקולוגיות.
בבית החולים זיו החלו בהכנות להשתלת רחם כבר לפני שלוש שנים. צוות הכולל את מנהל מחלקת הנשים, ד"ר בן שחר ענבר, גינקולוגית בכירה ומנהלת שירות רצפת האגן, ד"ר נעמה מרקוס, ומנהל המחלקה הכירורגית, ד"ר יבגני סולומונוב, בעל ניסיון רב בהשתלות כליה וכבד מבילינסון, החל את הכשרתו עם קבוצת הרופאים השבדית, המובילה בעולם. הרופאים השתתפו גם בניתוח השתלה בין אחיות תאומות בסרביה במרס 2017 ובהודו. הצוות מזיו משתתף קבוע בכנסים בינלאומיים של השתלות רחם, ואף הציג את ניסיון הקבוצה בכנס האחרון בבלגיה בספטמבר 2018.
יש לציין כי מרבית השתלות הרחם בעולם נעשו מאישה תורמת חיה, לרוב קרובת משפחה (אם, אחות, דודה, חברה) של האישה מושתלת הרחם. הניתוח להוצאת הרחם מהאישה התורמת ארוך במיוחד (עד 12 שעות של ניתוח), מסובך מאוד ומסכן חיים, מאחר ויש להוציא את הרחם עם כלי הדם המחוברים אליו. בניתוח כזה משתתפים רופאים רבים מתחומי כירורגיית כלי דם, משתילי אברים, גיניקולוגים, אונקו־גינקולוגים ועוד.
על פי הניסיון בעולם, השתלת הרחם נעשית עד לחמש שנים בלבד ולצורך הולדה של 2 ילדים לכל היותר, וזאת על מנת למנוע סיבוכים גדולים מהתרופות שהאישה המושתלת חייבת לקבל כדי למנוע דחייה של הרחם. לתרופות אלה עלולות להיות תופעות לוואי קשות מאוד לאישה ולעובר, כולל מחלת כליות, זיהומים ומחלות סרטן. על פי המחקרים, בהיריון ברחם שהושתל יש שכיחות גבוהה יותר לרעלת הריון ובעיות קשות בגדילה של העובר ברחם המושתל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו