נחשף: דירוג חדרי המיון בבתי החולים בישראל

חדרי המיון של בתי החולים אסף הרופא, איכילוב ומאיר זכו במקומות הראשונים בדירוג משרד הבריאות המשקלל נתונים כמו זמני המתנה וזמינות רופאים מומחים ברפואה דחופה.

מבין בתי החולים הגדולים, שלחדרי המיון שלהם מגיעים מעל 90 אלף פונים בשנה, קיבל אסף הרופא את הניקוד הגבוה ביותר (83.1) אחריו איכילוב (75.7) ומאיר (73.4). במקום הרביעי שיבא (71.2), סורוקה (68.2) בילינסון (64.6), רמב"ם (59.8), העמק (58.7) והדסה עין כרם שזכה לציון הנמוך ביותר מקרב כלל בתי החולים (52.2). 

מבין בתי החולים הבינוניים, שאליהם מגיעות מדי שנה 50-90 אלף פניות, זכה בציון הגבוה ביותר (מקרב כלל חדרי המיון בארץ) בית החולים פוריה (88.8) אחריו הלל יפה (84.9) וזיו (83.6). למקומות האחרונים הגיעו חדרי המיון של וולפסון (63.2) ושערי צדק (56.7).

מקרב בתי החולים הקטנים (פחות מ-50 אלף פניות בשנה) קיבלו את הדירוג הגבוה בית חולים השרון (85.7), לניאדו (85.4) ומעייני הישועה (81.2). את הציונים הנמוכים ביותר קיבלו בית החולים האיטלקי בנצרת (63.1) והר הצופים (60.8).

בחדרי המיון לילדים זכו לציונים הגבוהים ביותר חדרי המיון במאיר וקפלן (95), אסותא אשדוד (94), רמב"ם (91.8), איכילוב (95), וולפסון (87), העמק (85.5), כרמל (80.3), פוריה (79.8) וזיו (78.1). בציונים הנמוכים זכו מרכז שניידר לרפואת ילדים (69.5), שערי צדק (66.4), לניאדו (64.6), בני ציון (58.8), הדסה עין כרם (45) ובית החולים הצרפתי בנצרת (33).

החולים מחכים פחות

ב־17 חדרי מיון הצליחו לעמוד ביעד שהציב משרד הבריאות: מגע ראשון של מטופל עם אחות או רופא בתוך 15 דקות. זאת לעומת 14 בתי חולים בלבד שעמדו ביעד בשנה שעברה.

כך עולה מנתונים שמפרסם משרד הבריאות על אודות הטיפול בחדרי המיון במסגרת התוכנית הלאומית לחיזוקם. הנתונים מתפרסמים במרוכז לגבי כל 27 חדרי המיון.

הזמן הממוצע מרגע קבלת ההחלטה על אשפוז ועד לאשפוז בפועל עמד ב־2018 על שעתיים ו־41 דקות, ירידה של כחצי שעה בזמני ההמתנה לעומת 2017, אז המתינו בממוצע 3:18 שעות. במיון ילדים זמן ההמתנה הממוצע היה 1:28 שעות. עוד עולה מהנתונים כי זמן ההמתנה הממוצע עד למפגש ראשון של מטופל בחדר המיון עם הצוות מטפל עמד על 13 דקות ו־50 שניות ב־2018. מדובר בירידה לעומת 14:43 דקות ב־2017.

עם זאת, זמן ההמתנה במיון ילדים היה מעט ארוך יותר ועמד על 15:37 דקות. חמישית מהחולים (19.4%) המבקרים בחדרי המיון המתינו לקליטה במחלקות מעל 3 שעות מהחלטת הרופאים לאשפז אותם. עשירית מהחולים המתינו מעל 5 שעות ו־3.45% מהחולים נאלצו להמתין יותר מ־12 שעות מהחלטת הרופאים לגבי אשפוזם ועד להעברתם למחלקה.

41% מהמגיעים למיון המתינו יותר משלוש שעות כדי לדעת אם ישוחררו או יאושפזו, כרבע מהממתינים המתינו יותר משש שעות. 1.8% מהחולים שטופלו במיון המתינו יותר מ־12 שעות להחלטה בעניינם.

זמן ההמתנה הממוצע עד להחלטה אם החולה יאושפז או ישוחרר עמד ב־2018 על 3 שעות ו־22 דקות, שלוש דקות פחות מאשר ב־2017. במיון ילדים היתה ההמתנה שעתיים ו־54 דקות.

ב־82% מהזמן נוכח בחדרי המיון רופא בכיר. עם זאת, ירידה חדה בנוכחות רופאים בכירים נרשמה דווקא בששת בתי החולים הגדולים: מ־82% ב־2017 ל־69% בשנה הנוכחית.

עוד עולה כי רק 68% מבתי החולים מעסיקים עוזרי רופא והערכה גריאטרית מתבצעת רק ב־4% מהמקרים בלבד.

ב־2018 היו 3.07 מיליון ביקורים בחדרי המיון וב־2017 היו 3.031 מיליון. כמות הפונים לחדרי המיון עולה מדי שנה ב־2%. כזכור, מאז 2015 משרד הבריאות מחלק תמריצים כספיים לחדרי מיון שפועלים לקיצור זמן ההמתנה עד למגע ראשון עם הצוות המטפל. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר: "אני בטוח שהתוצאות לצד המשך מימון המערכת לא יאחרו לבוא". משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, הוסיף: "חדרי המיון הם נקודת המפגש הראשונה והצומת הסואן ביותר של בתי החולים. אנחנו עושים עבודת בדיקה מקיפה ומעמיקה".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו