חוקרים בטכניון ובמכבי שירותי בריאות פיתחו טכנולוגיה חדשה, שתאפשר התאמה אישית של אנטיביוטיקה למטופל ותפחית בכ־40 אחוזים את הסיכון לבחירת אנטיביוטיקה שאינה מתאימה. הטכנולוגיה, המבוססת על בינה מלאכותית, צפויה לייעל את הטיפול ולעכב את התפתחותם של חיידקים עמידים.
אחד האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות הוא ההתמודדות עם חיידקים המגלים עמידות לאנטיביוטיקה. ההערכה היא שכ־3,000 עד 5,000 ישראלים נפטרים בכל שנה בבתי החולים לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים. אחד הצעדים המונעים התפתחות של חיידקים עמידים הוא הפחתת השימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך והתאמה טובה יותר של סוג האנטיביוטיקה לזיהום.
טכנולוגיה חדשנית שפיתחו חוקרים בטכניון ובמכבי שירותי בריאות, צפויה לייעל טיפולים אנטיביוטיים ולעכב את התפתחותם של החיידקים העמידים. אחד הגורמים המאיצים את התפתחותה של עמידות לאנטיביוטיקה הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקות רחבות טווח - תרופות שנועדו לפגוע בספקטרום רחב של חיידקים.
לפיכך, כדי לצמצם את המגמה המסוכנת הזאת עלינו להשתמש בתרופות אנטיביוטיות ממוקדות, המכוונות באופן ספציפי לחיידקים היוצרים את הזיהום במטופל המסוים.
פרופ' רועי קישוני מהטכניון, מהמומחים המובילים בתחום העמידות האנטיביוטית, פיתח שיטות למיפוי גנטי של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. השיטות האלה מאפשרות חיזוי של עמידותו של חיידק נתון לאנטיביוטיקות שונות בהווה, ויתר על כן - ניבוי של רמת העמידות שהחיידק עלול לפתח בעתיד.
במחקר המשותף של הטכניון עם חוקרי מכון המחקר של מכבי (קס"ם) פותחה מערכת המסייעת לרופא לבחור את האנטיביוטיקה האופטימלית לטיפול בזיהומים בדרכי השתן.
לדברי ד"ר עידן ילין, "שקלול נתונים דמוגרפיים, ובהם גיל, מגדר, הריונות או מגורים בבית אבות, יחד עם רמות עמידות שנמדדו בתרביות שתן קודמות של המטופל והיסטוריה של רכישות תרופות אנטיביוטיות, מאפשרים לנו לנבא באופן ממוחשב את רמת העמידות של החיידקים מחוללי הזיהום".
לדברי פרופ' ורדה שלו, מנהלת מכון המחקר של מכבי: "שיתוף הפעולה בין מכבי לטכניון, ממכוני המחקר החדשניים בעולם, והשילוב של הבנה מעמיקה ברפואה, נתוני עתק ושיטות מחקר חדשניות אפשרו פריצת דרך של ממש בתחום העמידות לאנטיביוטיקה. אנו מצפים להמשך שיתוף פעולה פורה עם הטכניון ופרופ' רועי קישוני".