ניתוח נתוני התחלואה העולמיים מהקורונה בחודש האחרון מסמן מגמה חדשה בקרב בין האנושות לנגיף: המגפה אמנם ממשיכה להתפשט בקצב משמעותי גם במדינות חמות, אך מאידך נראה כי רמת התמותה מהנגיף יורדת, ומספר החולים המחלימים גדל משמעותית. האם הירידה בגרף התמותה מלמד שהאנושות למדה להתמודד טוב יותר עם נגיף הקורונה?
פרופ' עמוס פנט, מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית מומחה לוירולוגיה מולקולארית ומורה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה, אומר כי למגמת הירידה בתמותה מהווירוס יש שני הסברים אפשריים. "ראשית, הרפואה כיום כבר צברה ניסיון מול וירוס הקורונה, ואנחנו יודעים טוב יותר איך למנוע הידרדרות של אנשים למצבי הנשמה ואיך לטפל ולתמוך יותר טוב באנשים. עם הזמן מצטבר במערכת הרפואית ניסיון, אתה יודע יותר איך לטפל בחולים, איך לזהות הידרדרות ולעצור אותה וכך נוצרת התמודדות מערכתית רפואית טובה יותר. מן הסתם - זו אחת הסיבות לירידה בתחלואה".
עוד בנושא:
• 700 עובדי עיריית ראשל"צ נכנסו לבידוד
• שר המדע והטכנולוגיה נדרש להיכנס לבידוד
• הקורונה בישראל: נשללה התפרצות מחודשת בערים החרדיות; עלייה נוספת במספר החולים הפעילים
• מחדל: חולה בקורונה עלתה על טיסה מארה"ב
האפשרות השנייה שמעלה פרופ' פנט היא התאמה שעבר הווירוס לבני האדם - הגוף המארח שלו. "יש עוד אפשרות שהיא כרגע לא מוכחת, לפיה כשהווירוס נע מאדם לאדם הוא לאט לאט מתאים את עצמו יותר אל המארח האנושי שלו. אין לווירוס רצון להרוג את הגוף, אלא להפך - לחיות לצד גוף האדם המארח ולהתקיים עליו. אנו רואים זאת בווירוסים רבים שהתאימו את עצמם לחיים טפיליים עלינו - שלא הורגים אותנו. כך לדוגמה וירוס ההרפס, שגורם לפצעים בעיקר בשפתיים אבל לא הורג; שגם בנוגע לנגיף האיידס קצת ראיות שהוא מתאים את עצמו לאדם, וקצת פחות קטלני מהעבר".
לפי פרופ' פנט, "יתכן שגם הקורונה מתאים את עצמו עם כל מעבר מאדם לאדם לחיים אתנו. יש כבר ראיות לשינויים גנטיים בווירוס, ויש הבדלים בגנטיקה של הווירוס בין אירופה לאמריקה. כמובן שצריך לסייג כי נכון לעכשיו זה לא הוכח עדיין מדעית, אבל יתכן שהווירוס נחלש מבחינת הרעילות שלו אלינו, ולכן יש פחות מתים".