מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים אצל אנשים שחלו בקורונה גם לאחר קבלת תוצאה שלילית. 46% מהם דיווחו שחוו תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות.
זהו לא הדיווח הראשון על כך שרבים מחולי הקורונה במצב קל עד קשה ממשיכים לסבול מתסמינים שונים גם לאחר החלמתם. המצב עשוי להשתפר אצל חלק מהם תוך תקופה קצרה, אך ישנם שאינם מחלימים עד תום וממשיכים לסבול לאורך זמן מתופעות לוואי, שגוררות נזקים רפואיים. כיום נהוג לתאר תופעה זו כ-Long COVID, ולהתייחס אליה כחלק בלתי נפרד מהמחלה גם אם החולה כבר לא מידבק.
יחד עם זאת רב הנסתר על הגלוי, והחוקרים עדיין לא מבינים לגמרי את התופעה. כדי לנסות להסיר את המסתורין סביב תסמיני המחלה המתמשכים לאחר סיום השלב המידבק, ביצעה פרופ' מאשה ניב מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וצוותה, בשיתוף פעולה עם רופאים מהמרכז הרפואי הדסה בהובלת ד"ר שרה ישראל ופרופ' מרדכי מושקט, שני מחקרים בנוגע לסימפטומים של המחלה.
נשאלו לגבי כ-30 תסמינים
המחקר הראשון, שפורסם לפני כשלושה חודשים באתר medRxiv לאחר ביצוע ביקורת עמיתים, התמקד בתסמינים הראשונים שמופיעים אצל חולים שיצאו חיוביים בבדיקת מטוש בהשוואה לתסמינים של חולים שיצאו שליליים, ובהשלכות ההבדלים על איתור ואבחון חולי קורונה. המאמר השני שהתפרסם השבוע באותו מאגר מדעי וצפוי להתפרסם בהמשך בכתב עת מדעי התמקד בהימשכותם של סימפטומים של חולי קורונה במשך מספר חודשים.
צוות המחקר ביצע ראיונות טלפוניים עם 112 חולים בוגרים שסבלו ממחלה קלה עד בינונית. הגיל הממוצע של הנשאלים היה 35 שנים, כש-72 מהנבדקים היו גברים ו-40 נשים. השאלון הראשון התקיים ימים ספורים לאחר שהחולים נדבקו בנגיף, ועברו בדיקת PCR שיצאו חיוביות. משתתפי המחקר שלא התאוששו או שלא יצאו שליליים בבדיקת מטוש המשיכו לענות על שאלון התסמינים כשלושה שבועות וכשישה שבועות מזמן הידבקותם. השאלון הרביעי בוצע בקרב כל משתתפי הסקר הטלפוני, כחצי שנה לאחר ההידבקות.
המשתתפים נשאלו לגבי כ-30 תסמינים שונים בהם חום, שיעול יבש, שיעול עם ליחה, קוצר נשימה, לחץ/כאבים בחזה, נזלת, כאב גרון, כאבי שרירים, שלשול, כאב בטן, בחילות/הקאות, חוסר תיאבון, כאב ראש, דמעת מוגברת (דמעות), צריבה או גירוי בעיניים, הפרשה מהעיניים, חיפוי לבן על הלשון (לשון לבנה), שינויים בחוש הריח, בטעם, בראייה, בשמיעה ובקול ולחץ באוזניים. בנוסף, יכלו המשתתפים לדווח על תסמינים נוספים.
תסמינים נדירים ומוזרים
מתוצאות המחקר עולה כי כ-46% מכל החולים סבלו מתסמין כלשהו במהלך חצי השנה שלאחר ההידבקות בקורונה. מתוך כלל החולים, כ-20% ציינו שהם סובלים לאורך זמן מעייפות גם לאחר חצי שנה. התסמין השני הכי שכיח במהלך חצי השנה שלאחר הידבקות בקורונה הוא שינוי בריח ובטעם. לאחר מכן, ציינו הנבדקים את התסמין של קשיי נשימה (9%). תסמינים שכוללים שינויים בתחושות של טעם וריח יחד עם שיעול היו גם נפוצים יחסית במידת התמשכותם, וזאת גם לאחר בדיקת מטוש שלילית.
החוקרים אף מצאו עדויות בודדות לכך שהנגיף מסוגל לגרום לתסמינים מוכרים או נדירים ומוזרים לאורך זמן - מפגיעה בזיכרון והפרעות בקצב הלב ועד נימול בידיים ואובדן שיער חמור. "אחת הנחקרות סיפרה על שריפה שכמעט פרצה בביתה מכיוון שלא הצליחה להריח את הריח השרוף שבקע מהתנור, והיה נבדק שציין כי לא הצליח להריח צואה בחיתולי בנו", סיפרה המאסטרנטית הדר קליין.
מהלך חזרתם של הריח והטעם היה מעניין במיוחד עבור החוקרים. מבין כל המדווחים על תסמינים של אובדן חוש הטעם והריח לאחר שישה שבועות, כ-65% דיווחו על שינויים מתמשכים בחושים גם לאחר חצי שנה. חלקם ציינו שיעול מתמשך כתסמין נלווה.
"החושים משתקמים אצל רוב החולים תוך כשלושה שבועות, אולם אם לאחר כשישה שבועות מפרוץ המחלה לא חזר חוש הטעם או הריח, יש סבירות גבוהה שהתסמין עלול להימשך זמן רב נוסף", מציינת פרופ' ניב.
הריחה בננה כדלק
במקביל, במעקב של חצי שנה לאחר תחילת המחלה, שבעה חולים דיווחו על עיוות בחוש הריח. "היו דיווחים של נבדקים שמריחים ריחות מוכרים בצורה שונה מכפי שהכירו, כמו הפרשות גוף דוגמת צואה או זיעה. אחת הנבדקות אף הריחה פחמימות בצורה מוזרה. הייתה מישהי שהריחה בננה כדלק, וכאלה שהתלוננו שהריח של הבושם שלהם השתנה", סיפרה קליין.
תוצאות נוספות של המחקר, הראויות לציון, נוגעות לתופעות הלוואי שמתמשכות לזמן קצר. המחקר מצא כי מהיום הראשון למחלה מופיעים לרוב מספר סימפטומים יחד, כשכל חולה סובל משני תסמינים ויותר בתחילת מחלתו.
כאבי ראש, חום, שיעול יבש וכאבי שרירים הופיעו כתסמינים הראשונים שמופיעים אצל יותר משליש מהחולים לאחר הופעת המחלה. רק אצל כ-15% מהחולים שינויים בריח ובטעם צוינו כתסמינים ראשונים, והתרחשו בדרך כלל ביום הרביעי או החמישי להתפרצות המחלה בממוצע (סטיות התקן גבוהות בשל שונות במהלכי המחלה והיות שהמדגם של החולים קטן יחסית). אצל 14% מהחולים עייפות צוינה כתסמין ראשון, וזאת מבלי שנשאלו על תסמין בשאלון אלא דיווחו על כך עצמאית. "לכן, נראה שבפועל זהו תסמין נפוץ יותר", הבהירה קליין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו