מוטציות, חיסונים וסגר: האם אנחנו קרובים לסיומה של המגפה?

נגיף הקורונה מפתיע אותנו כל פעם מחדש, ולמרות מבצע החיסונים המרשים, מדינת ישראל נמצאת עמוק בתוך סגר שלישי שנמשך קרוב לחודש, ובמהלכו אף הודקו ההגבלות. שאלנו את המומחים מתי לדעתם ניתן יהיה לצאת מהידוק ההגבלות, האם כדאי לפתוח את החיסון לכלל הציבור ושאלת השאלות: האם קיימת מוטציה שעמידה לחיסון?

ראשית, נפתח בחדשות הטובות - רוב המומחים סבורים כי כרגע אין שום מוטציה שמסכנת את החיסון: לא הבריטית, לא הברזילאית, לא הדרום אפריקנית ולא אף אחת אחרת. ביחס לפתיחת הסגר הם סבורים כי צריך לעשות זאת בצורה מושכלת. וביחס לפתיחת אפשרות החיסון לכלל האוכלוסייה, מסתבר שעדיין כדאי להתמקד בקבוצות החלשות יותר אם כי ניתן להקל בכללים עבור שאר הציבור.

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לממשלה בנושא הקורונה, התייחס לאפשרות לפתוח את החיסון לכלל הציבור: "אפשר להתחיל לפתוח את החיסון לציבור יותר גדול אבל במקביל עדיין להתמקד חזק בקבוצות הסיכון ובאוכלוסייה המבוגרת. כלומר, בחברה הערבית עדיין מצבנו לא טוב וחוסנו רק 45 אחוז מבני ה-60 ומעלה, וגם בקרב האוכלוסייה החרדית עדיין צריך לחסן יותר אנשים בני 60, ולכן צריך לצאת בקמפיין ממוקד מאוד שיתעדף את האוכלוסייה הזו". 

פרופ' דוידוביץ' מוסיף: "כמו כן, כדאי להתחיל לחסן את כיתות י"א ו-י"ב כדי שיוכלו לגשת למבחני הבגרות בסוף השנה. לכן, בגלל שיש לנו בארץ מספיק חיסונים, הרי שאפשר באופן חכם להגדיל את הפנייה לציבור אבל תוך התמקדות במי שעדיין צריך לתעדף אותם בתחום הזה. ככלל גם כעת 22 אחוז מהציבור המבוגר עדיין לא התחסנו וכדאי לעסוק בהקטנת הכמות הזו". 

ביחס לשאלה מתי ניתן יהיה לפתוח את הסגר ולהקל בהגבלות מסביר פרופ' דוידוביץ כי הפעם תהליך היציאה חייב להיות מאורגן וזהיר הרבה יותר. "הסגר בהתחלה היה מחורר ואנשים לא כל כך נזהרו, ולכן הסגר לא לגמרי עבד. כמו כן, המוטציה הבריטית מדבקת הרבה יותר. מנגד, החיסון עדיין לא מראה את ההשפעה שלו". 

לדבריו, "אני מעריך שלאט לאט נראה את ההשפעה של החיסון בכך שיהיו פחות חולים קשה ופחות מאושפזים בבתי החולים. כלומר, הלחץ על המערכת הרפואית יקטן - ואז אפשר יהיה להתחיל לצאת. אני מעריך שזה יקרה עוד שבוע וחצי. אבל גם אז, אסור שזה יהיה בצורה נרחבת מדי, כי תהיה עדיין הדבקה של צעירים. לכן צריך יהיה לנהל את היציאה באופן חכם ומסודר". 

מתי תהיה מוטציה חזקה שתפתח עמידות לחיסון?

"צריך להבין שיש מוטציות מהרגע הראשון ותמיד יש חשש שאחת מהן תהיה עמידה. לכן כל הזמן צריך לעמוד על המשמר ולרצף כל מוטציה. צריך להבין איך כל אחת כזו משפיעה על החלבון שאיתו הנגיף חודר לתאים. יש לנו היום טכנולוגיה איך לעשות את זה בצורה תלת ממדית וכך להבין גם מה השינוי, מה הוא עושה לנגיף והאם הוא מסכן אותנו יותר או פחות. זו גישה ושיטת עבודה חדשה שקיימת בעולם כבר 10 שנים".

"אין שיפור במצב החולים"

פרופסור דרור מבורך, ראש מחלקת קורונה בבית החולים הדסה, מתייחס לשאלת פתיחת החיסון לכלל הציבור וקובע כי מדובר בעיקר בשאלה לוגיסטית. "אם נוצר מצב שפותחים את החיסון לבני 40, ואז נותרות מנות בסוף היום ומתחילים לפרסם הודעות כמו 'בואו מהר, יש מנות שאסור לזרוק', אז זה אומר שצריך לפתוח את החיסון לגילים נמוכים יותר כדי שלא ייווצר מצב של בהלה או חשש לאובדן מנות בסופו של דבר".

"אבל אם עדיין יש תורים גדולים, יש אנשים שנעמדים ומחכים כל הזמן, אז כדאי לחכות ולא לפתוח את התורים הלאה. למעשה זו שאלה של התנהלות, של יכולת לדעת כמה חיסונים יש לי וכמה אנשים מחכים בתור", הוסיף. 

ביחס לשאלה האם כעת ניתן לפתוח את הסגר אמר ד"ר מבורך כי כרגע המציאות עדיין קשה מאוד, ולא נראה שיפור באופק: "אני בוחן את המצב ואת הצורך בסגר לא לפי מקדם ה-R או נתונים כאלו של אנשי מקצוע, אלא לפי מה שאני רואה אצלי כאן במחלקה בירושלים. ומכאן המצב נראה גרוע מאד. אין עצירה של כמות החולים שמגיעה, ואין שום שיפור. מבחינה זו אצלי במחלקה הצורך בסגר עומד בעינו ואין לי בשורות". 

בנוגע לשאלה מתי תגיע מוטציה שתהיה חסינה לנגיף אומר פרופ' מבורך כי קשה לדעת, אך קובע שכרגע אין כזו. "בכל הנוגע לנגיפים צריך תמיד להיזהר מספקולציות. כל הספקולציות התבררו תמיד כלא נכונות, לכן חבל להתנבא. עם זאת, ביחס למוטציות שיש כיום: הבריטית והדרום אפריקנית, אני מעריך במידה גבוהה שאין מה לחשוש מהם. בבריטית זה שינוי אחד ובדרום אפריקנית זה 3 שינויים ולכן זה ממש דברים קטנים".

"המוטציות לא מאיימות בכלל - אין צורך בסגר"

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית, מייסד ומנהל היחידה לאונקוגנטיקה במכון הגנטי בבית החולים שיבא, ופרופסור מן המניין במסלול חוקרים בחוג לרפואה פנימית ובחוג לגנטיקה וביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, אמר כי צריך להגיע ל-90 אחוז חיסון בקרב האנשים הפגיעים. 

לדבריו, "לפני שפותחים את החיסונים לכלל הציבור צריך ראשית לדעת שיש מספיק חיסונים לכולם, אך בו בעת חשוב להגיע למצב של חיסון גבוה מאוד בקרב אוכלוסיות בסיכון. אני מתכוון לאנשים מבוגרים, לאנשים שחשופים לקהל גדול, למערכת החינוך, הבריאות, לנהגים, לאנשים שאין להם מערכת חיסונית טובה. אם בכל קבוצות הגיל האלו נגיע ל-90 אחוז חסינות אז אפשר להתקדם". 

ביחס למוטציות בנגיף, פרופ' פרידמן טוען כי כרגע אין לחשוש משום מוטציה ולא מהמוטציות שיגיעו בקרוב. "לא צריך להפחיד את הציבור - לא מהמוטציה הבריטית, לא מהברזילאית, לא מהדרום אפריקנית ולא מהבאה בתור. במקטע של הנגיף שכלפיו הפנו את החיסון יש 1,273 חומצות אמיניות שמולם פעלו. אז אם נגיד בנגיף הבריטי יש 8 שינויים ובמוטציה הדרום אפריקנית יש 3 שינויים זה לא רציני. אם אתה בונה חומה מ1,273 לבנים ו-3 או 8 נפלו לך - זה לא מפיל את החומה. בכלל אנחנו מכירים את קצב השינויים במוטציות של הקורונה והן נעשות בקצב נמוך פי שניים מהמוטציות בנגיף השפעת. לכן לא צריך להלחיץ את הציבור וייקח זמן עד שתגיע מוטציה עמידה".

ביחס לסגר אומר פרופ' פרידמן: "בתחום הזה דעתי ידועה ומפורסמת שנזקי סגר מלא גדולים מאשר היתרונות שבו. אמרתי ואני שב ואומר שסגר זה טעות. בכלל לדעתי צריך לפתוח את מערכת החינוך עכשיו ולא לחכות עם זה. במקביל כמובן צריך לקחת כסף, ולתת עוד הרבה תקנים למערכת הבריאות שלנו בארץ כדי שהמערכת לא תהיה בעומס יתר, זה מה שחשוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו