מכון כללית למחקר פרסם במהלך הלילה (בין רביעי לחמישי) תוצאות סופיות ממחקר רחב שערך בקרב 1.2 מיליון מתחסנים ולא מתחסנים, אודות יעילות החיסונים כנגד הקורונה. המחקר ותוצאותיו התפרסמו בכתב העת המדעי The New England Journal of Medicine, וממנו עולה כי מנת החיסון הראשונה מספקת יעילות של 57% במניעת תחלואה, הפחתה של 62% אחוז במחלה קשה והפחתה של 72% בתמותה.
המחקר הנרחב הוא הראשון מסוגו להתפרסם בספרות מדעית עולמית, והוא נערך במכון המחקר של כללית בשיתוף פעולה מתודולוגי עם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד.המחקר בחן נתונים על כ-600 אלף איש שהתחסנו בישראל, מול כ-600 אלף אנשים לא מחוסנים שהיו קבוצת ביקורת. המחקר מספק לראשונה תמונה רחבת היקף, בשיטה מחקרית מתקדמת שעברה בקרת עמיתים, על יעילותו של החיסון כנגד נגיף הקורונה במסגרת חיסון המוני - אחרי המנה הראשונה ואחרי המנה השנייה.
כאמור, התוצאות מלמדות כי שבועיים לאחר המנה הראשונה, נצפתה הפחתה של 57% בתחלואה, הפחתה של 62% במחלה קשה והפחתה של 72% בתמותה. כעבור 21-27 יום מהחיסון הראשון (התקופה שבה ברוב מכריע של המקרים ניתנת גם מנת החיסון השנייה) נצפתה הפחתה של התחלואה ב-66%, הפחתה של מחלה קשה ב-80% ושל תמותה ב-84%. לאחר חיסון מלא, כלומר שבוע לאחר מתן המנה השנייה של החיסון, שיעורי התחלואה מקורונה פחתו ב-94% ושיעור המחלה הקשה ב-92%, כפי שפורסם בשבוע שעבר. יש לציין שלמחקר זה, הראשון לעבור ביקורת עמיתים, יש חשיבות רבה בכל הקשור לאסטרטגיית החיסונים של כל מדינה – האם עדיף לחסן כמה שיותר אזרחים במנת חיסון אחת, או להתמקד בלחסן תחילה בשתי מנות חיסון את קבוצות הסיכון והגיל המבוגר.
גודל המדגם איפשר להעריך גם את יעילות החיסון עבור תת אוכלוסיות ספציפיות. מבחינת קבוצות גיל, יעילות החיסון נמצאה דומה בקבוצות הגיל השונות, לרבות בגיל 70 ומעלה. בקרב תת הקבוצה של מחוסנים עם 3 מחלות רקע ויותר, נמצא שהחיסון מפחית תחלואה בקורונה ב-89% ביחס ל-94% בכלל האוכלוסייה.
במהלך כלל תקופת המחקר (עד לתחילת חודש פברואר 2021) תועדו באוכלוסיות המחקר 10,561 מקרי קורונה, מתוכם 5,996 מקרים של תחלואה סימפטומטית, 369 אשפוזים, 229 מקרי תחלואה קשה ו-41 מקרי תמותה.
פרופסור רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומערך החדשנות של כללית, התייחס לתוצאות המחקר ואמר: "המחקר מראה באופן חד משמעי כי החיסון יעיל ביותר במניעת מחלה ומחלה קשה מנגיף הקורונה שבוע לאחר המנה השנייה, ומספק הגנה חלקית בלבד בשבועות מוקדמים יותר לאחר החיסון. תוצאות אלו דומות לתוצאות שדווחו במחקר הקליני המקורי של חברת פייזר. המשמעות הפרקטית של המחקר ברורה, ואני קורא לכל מי שטרם התחסן לעשות כן. התוצאות תואמות היטב למגמות האחרונות בתחלואה בישראל - ירידה מתמשכת מזה חודש בשיעור האשפוז ושיעור התחלואה הקשה בקבוצות הגיל המבוגרות שחוסנו ראשונות, ותמונה דומה שלושה שבועות לאחר מכן בקרב קבוצות הגיל הצעירות, בהן החיסון החל רק כעבור מספר שבועות".
גודלו הנרחב של המחקר הנוכחי מאפשר הערכה מפורטת של יעילות החיסון במניעת מגוון רחב יותר של תוצאות (הדבקה מתועדת, תחלואה, אשפוז, תחלואה קשה ותמותה), על פני פרקי זמן שונים ובתתי קבוצות באוכלוסייה על פני תקופת זמן שנעה החל מתחילת מבצע החיסונים בישראל ב-20 בדצמבר 2020 ועד ה -1 בפברואר 2021. בפרק זמן זה התרחש גם הגל השלישי של הקורונה, שבמהלכו הווריאנט הבריטי הפך בהדרגה לזן הדומיננטי בארץ.
פרופ' מארק ליפשיץ, מנהל המרכז לדינמיקה של מחלות מדבקות ופרופסור בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד שהיה שותף למחקר אמר: "בכל המחקרים על יעילות החיסון, אתגר מרכזי הוא להבטיח שהקבוצות שאנו משווים כדי לזהות את השפעת החיסון דומות במאפיינים שעשויים לחזות אם הם יידבקו או יחלו. זה מחקר מורכב במיוחד לביצוע תוך כדי מבצע חיסונים שמתקדם במהירות. מאגר הנתונים יוצא הדופן של כללית איפשר לעצב מחקר שהתייחס לאתגרים אלה באופן שמספק ביטחון רב במסקנות המחקר."
ההתאמה בין קבוצות המחקר בוצעה בהתבססות על מערך נרחב של מאפיינים דמוגרפיים, גיאוגרפיים ובריאותיים הקשורים לסיכון למחלה קשה, למצב הבריאותי ולהתנהגויות בריאות. ההקצאה לקבוצות המחקר בוצעה באופן דינמי על בסיס סטטוס החיסון היומי, וכ- 85,000 אנשים עברו מהקבוצה הלא מחוסנת לקבוצת החיסונים במהלך תקופת המחקר. ניתוחי רגישות נערכו על מנת להבטיח כי יעילות החיסון המוערכת אינה מושפעת מהטיות אפשריות.
המחקר נערך על ידי ד"ר נעה דגן, ד"ר נועם ברדה, ד"ר אלדד קפטן, אורן מירון, שי פרצ'יק, פרופ' מארק כץ ופרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר, וכן פרופ' מיגל הרנן ופרופ' מארק ליפשיץ מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, ופרופ' בן רייס מבית החולים לילדים בבוסטון ובית הספר לרפואה בהרווארד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו