סל התרופות 2024: טיפול לקשב וריכוז ולתסמונת גמדות - בפנים, חיסונים ותרופה להשמנה - בחוץ

לבלב מלאכותי לחולי סוכרת מבוגרים וטיפולים חדשים ויעילים לסרטן שד - אלו חלק מהתרופות החדשות שיינתנו בקרוב לחולים ללא תשלום במסגרת התוספת לסל • השר בוסו: "הסל הישראלי הוא מהרחבים, המתקדמים והטובים בעולם"

יו"ר ועדת הסל, פרופ' דינה בן יהודה: "השגנו עדכון מגוון ומתקדם, חשה עצב על אותם חולים שעבורם לא הצלחנו להכליל טכנולוגיות חדשות" // משרד הבריאות

חברי הועדה הציבורית להרחבת סל התרופות הגישו היום (חמישי) את המלצותיהם לתרופות חדשות בסל הציבורי לשר הבריאות אוריאל בוסו. בתום חודשיים וחצי של עבודה ובחירה מבין כ-500 תרופות נבחרו 110 תרופות וטכנולוגיות עבור כ-317 איש בעלות של 650 מיליון שקל, שנחשבות ליעילות ביותר עבור החולים.

מימון תרופות להפרעת קשב וריכוז למבוגרים, תרופה לטיפול בילדים שסובלים מגמדות, לבלב מלאכותי לחולי סוכרת מבוגרים, טיפולים חדשים ויעילים לסרטן שד - אלו חלק מהתרופות החדשות שיינתנו בקרוב לחולים ללא תשלום במסגרת התוספת לסל התרופות.

ועדת הסל - הרשימה המלאה

"זהו יום עם משמעות אדירה לאזרחים רבים בישראל. גם השנה אנחנו עומדים לצדם של החולים והמטפלים, ויכולים להגיד בגאווה גדולה שהסל הישראלי הוא מהרחבים, המתקדמים והטובים בעולם", אמר ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות עם קבלת המלצות הוועדה.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "היום, אנחנו שומרים וממשים את אחד העקרונות החשובים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי - ערבות הדדית. אנחנו מבטיחים זמינות לטכנולוגיות המתקדמות ביותר באופן אוניברסלי לכלל התושבים".

אוריאל בוסו (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה: "אני מודה לשר הבריאות, ולמשרד הבריאות על האמון שנתתם בי. לעמוד בראש וועדת הסל, זהו אחד האתגרים המורכבים ביותר במערכת הבריאות הצלחנו להשיג עדכון מגוון ומתקדם ביותר לסל הבריאות הניתן במימון ציבורי לאזרחי ישראל. עבורי זהו גם יום עצוב על אותם חולים שעבורם לא הצלחנו להכליל טכנולוגיות חדשות ואני כולי תקווה שהטכנולוגיות עבורם יכללו בסל התרופות של שנה הבאה".

ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה, ד"ר אסנת לוקסנבורג: "לאורך כל הדרך עמדו לנגד עינינו החולים הזקוקים לתרופות ולטכנולוגיות. עשינו את המקסימום האפשרי לתת את המענה המיטבי תוך שקלול בין הצרכים הדחופים לבין מענה למצבי תחלואה כרוניים ומניעת תחלואה".

כמדי שנה חלק ניכר מתקציב התוספת לסל התרופות, כ-40% מוקדש לטיפול בסרטן. השנה נוספו כמה טיפולים חדשים ומבטיחים לסרטן השד, למשל ורזניו ש-7% מהנשים שלוקחות אותה יחלימו מסרטן.

עוד נכנסו עבור חולי הסרטן התרופה אברקסן לסרטן לבלב, לינפרזה לסרטן ערמונית, קיטרודה עבור חולות בסרטן בחלל הרחם. אושרו טיפולים לחולים בלוקמיה ואושרה התרופה אדצטריס עבור חולים צעירים בני 18 עד 60 בלימפומה מסוג הודג'קין, שהם בסיכון גבוה לחזרת המחלה. כפי שפרסמנו חולים אלו הופלו עד כה ולא זכו לקבל את הטיפול שהוא רעיל פחות.

תרופה בעלת חשיבות חברתית שנכנסה היא ריברילה, לטיפול בריור כרוני בילדים ומתבגרים עם הפרעות נוירולוגיות, עבור 567 חולים בשנה. אחד מנציגי הציבור בוועדה ציין בדיון "זה איום ונורא לילד שהופך דחוי כבר בתחילת דרכו בגלל הריור. הם זקוקים לחיבוק וחיבור. יש ביניהם ילדים שהולכים לבית ספר ומתפקדים".

טיפולים נוספים שאושרו הן תרופות חדשות לאיזון סוכרת ריבלסוס ואוזמפיק, שמוכרת כתרופת הרזיה אך תמומן רק עבור חולי סוכרת. טיפול נוסף שאושר, מריבוויר, עשוי להציל כ-30 מושתלי איברים או מח עצם מזיהום בנגיף CMV שמסכן את חייהם. כמו כן תמשך לשנה נוספת תוכנית מצומצמת ונסיונית להשתלת קוצב לב ללא אלקטרודות, הזהה לזה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"לא נתפשר בבריאות הנפש"

עוד אושר מתן מימון לטיפול בתרופה ווקסוגו לילדים שסובלים מגמדות (אכונדרופלזיה). התרופה תינתן ל-56 יחדים בשנה, נגיל שנתיים ועד לסגירת לוחיות הגדילה, בעלות כוללת של 28 מיליון שקלים. התרופה יכולה להגרום לילדים לגבוה בעוד כ-25 ס"מ ובעיקר מאריכה גפיים ומסייעת להם לתפקד בצורה תקינה.

שר הבריאות בוסו אמר בפתח דיוני ועדת הסל כי "אסור לנו להתפשר בתחום בריאות הנפש. זו משימה לאומית". ברוח זו התעקשו חלק מהחברים בוועדה על הכנסת התרופה ויואנס לקשב וריכוז במבוגרים. בשלב הראשון מגיל 18 עד 28 החל ב-1 ביולי, שאז צפוי מחירה לרדת.

"התרופה נחשבת לתרופה פסיכיאטרית. המתנגדים להכנסת התרופה לסל עלתה טענו שמחירה כ-130 שקלים למטופל בחודש ולכן מטופלים יכולים לקנות אותה בקלות יחסית דרך הביטוחים המשלימים. וכן עלו שאלות מה התועלת שלה עבור המטופלים. "אני רואה בהכנסה של הטיפול הזה מסר חברתי חשוב", אמרה חברה בוועדה והטיפול אושר גם לאור עדויות שהיא מונעת פוסט טראומה.

אחת הדילמות העיקריות בסל התרופות היא הבחירה בין תרופות שנותנות עוד מספר חודשי חיים לבין מניעה של מחלות קשות ובפרט חיסונים. השנה באופן חריג לא נכנס אף חיסון לסל התרופות, למרות שהיו כמה חיסונים מומלצים ויעילים בהם בייפורטוס, נגד נגיף דרכי הנשימה RSV בילדים, שאותו דרגו המומחים כחיסון החשוב ביותר. בקסרו נגד החיידק האלים מנינגוקוק, חיסון נגד RSV במבוגרים, חיסון נגד שלבקת חוגרת לבני 18 ומעלה בסיכון גבוה ועוד.

"עבורי חיסונים זו אחת מעשרת הדיברות", אמר חבר בוועדה. "למנוע הכנסת חיסון כזה חשוב ומשמעותי במקום הראשון של ועדת החיסונים עם יתרון בריאותי לילדי ישראל זה לא מתקבל על הדעת", אמר חבר אחר.

אחד החברים בוועדה התבצר בעמדתו ולא הסכים לוותר על הכנסת אחד החיסונים. רק לאחר שהושגה פשרה בנושא, בתיווך בכיר במשרד הבריאות, התאפשרה המשך העבודה של הוועדה. הוחלט כי לא יכנס אף חיסון אך תקציב הוועדה יוקדש גם למימון של ניידת חיסונים שתנגיש חיסוני שגרה לאוכלוסיות שלא מגיעות להתחסן וכדי להעלות את שיעור ההתחסנות, על רקע התפרצות מחלות ברות מניעה כמו פוליו וחצבת.

לחצים חריגים

אחד הדיונים הטעונים ביותר, היה סביב התרופה אלווידיס שמיועדת לטיפול ב-24 ילדים בני 4-6 עם המחלה הניוונית הקשה דושן. התרופה מעכבת את הידרדרות המחלה, אך הציגה הוכחות מדעיות מוגבלות וכאלו שהוגדרו כראשוניות ו"לא בשלות", לצד מחיר אסטרונומי שטרם נראה כמותו בוועדת הסל ועומד על 14 מיליון שקלים לחולה בשנה ראשונה ו-8 מיליון שקלים לטיפול בשנה השנייה. ותומחרה בכ-200 מיליון שקלים, כמעט שליש מתקציב כל התוספת לסל התרופות.

בוועדה חשו לחצים חריגים מכיוון חברת התרופות ועמותת החולים, כאשר הוגש מידע "סודי" שטרם פורסם על יעילות התרופה לדיונים, חולים הגיעו לבתיהם של חברי הוועדה בשעות הערב וביקשו לדבר אתם וכן הפגינו שעות ארוכות מחוץ לדיון, תוך שהם מטילים דופי באמינות הנתונים על מספר החולים שמונחים בפני הוועדה.

באופן חסר תקדים, אחד מחברי הוועדה שקיבל איומים לאחר שלחולים נודע שהתנגד להכנסת התרופה העדיף שלא להשתתף באחד הדיונים על התרופה. כל אלו צעדים חריגים שהובילו גם לדיונים ארוכים בנושא.

"אני מוכן לשלם כל סכום על תרופה גנטית שמביאה לריפוי מלא של המחלה. אך עבור תרופה גנטית שמאיטה את המחלה מחירים כאלו בלתי סבירים", אמר חבר אחד.

חבר אחר בוועדה ציין כי "העלויות קיצוניות בגובהן. ברמה שמסכנת את היציבות הכלכלית של הקופה. אם יש ילד חולה שהקופה לא תוקצבה לגביו". חבר אחר ציין כי "הסל הוא לא רק לעמותת חולי דושן יש עוד חולים שמגיע להם לקבל. לא נוכל לטפל לא בחולים עם סוכרת ולא מיאלומה. זה משפט שלמה".

חברה בוועדה אמרה כי "זה שיש לחצים על המשפחות מכיוונים אחרים על המשפחות וגורם להם להיות פה - עלינו זה לא משפיע. יש עוד תרופות של ילדים שלא אישרנו. בואו נביא את כל החולים ונראה איך זה משפיע עלינו. מה שצריך להשפיע עלינו זה המחקרים. אם הם לא מביאים לתוצאה רצויה, גם אם התרופה היתה זולה לא היינו מכניסים לסל".

עוד נמתחה ביקורת קשה על השימוש הציני בהורי הילדים שחשו כי אם הטיפול לא ייכנס השנה לסל התרופות, חלון ההזדמנויות של ילדיהם לקבלת התרופה "יסגר" כשיגיעו לגיל 6. זאת בזמן שחברת התרופות דיווחה ל-FDA שיש מחקר בילדים עד גיל 8. ולכן אין בהילות שכזו דווקא השנה.

בכירה בוועדה סיכמה כי המידע הרפואי לא מעיד על תועלת מובהקת בתרופה ושימוש בה אף עלול למנע מהחולים טיפולים אחרים "מדאיג אותי שיכול להיות שנמנע בעתיד מהחולים טיפול יעיל יותר. עד שלא יהיו פה הוכחות שמדובר בתרופה משנת פרוגנוזה יש פה גם סיכון שאנו לוקחים על עצמנו. שלא נעשה פה טעויות קשות שיפגעו בחולים. אני מרגישה שיש פה תקווה אדירה אך זה מוקדם מדי". 

"הוועדה התעלמה מחיסונים חשובים"

בתוך כך, האיגוד לרפואת ילדים תוקף בחריפות את החלטת ועדת הסל המונעת, לטענתה, מתן חיסונים ראויים, מוצדקים וחיוניים לילדי ישראל.

יו"ר האיגוד, פרופ׳ צחי גרוסמן, אמר כי "העובדה שוועדת הסל מתעלמת מחיסונים חשובים ומצילי חיים אלה ומונעת את הכללתם בסל מקוממת ביותר. אנחנו, רופאי הילדים, זועקים את זעקת המחאה בשמם של כלל ילדי ישראל.

פרופ' צחי גרוסמן, צילום: יהושע יוסף

"זו אינה יותר שאלה של שיקולי מחיר או עלות כלכלית. זו גישה מוטעית שנובעת משיקולים מוטעים. חבל מאוד שהוועדה לא שמה נגד עיניה את בריאותם ושלומם של ילדי ישראל, וכך, למרבה הצער, מועלת בתפקידה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר