"אל תתייעצו עם השכנים": חלק ניכר מצרכני תוספי המזון עושים זאת ללא ייעוץ מקצועי

כמעט שלושת רבעי מהישראלים נוטלים תוספי תזונה שונים. בהם ויטמינים ומינרלים, פרוביוטיקה, תוספי תזונה לספורטאים, סיבים תזונתיים, שמן דגים ועוד - כך עולה מסקר שערך משרד הבריאות. חלק ניכר מהאוכלוסייה קובע את המינונים על סמך "מה שמרגיש נכון", לצד המלצות מחברים, בני משפחה וגורמים שאינם מקצועיים.

מסקר ראשון מסוגו שנערך על ידי שירות המזון במשרד הבריאות עולה כי 71% מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 18 ומעלה) נוטלים תוספי תזונה שונים. הסקר מקיף יותר מ־500 נבדקים. מהנתונים עולה כי אחד מכל שמונה אנשים שצורכים תוספי תזונה צורך חמישה תוספים או יותר (14% מהנשאלים), בעוד 7% דיווחו שהם צורכים ארבעה תוספים. כמעט שליש מהנשאלים (29%) צורכים שני תוספי תזונה, ואילו 37% צורכים תוסף תזונה אחד.

קורלציה בין גיל לצריכה

מהנתונים עולה כי ככל שהגיל עולה, כך עולה הצריכה של ויטמינים ומינרלים, שמגיעה לשיא בגילי 50 ומעלה. תוספים לספורטאים נמצאים בצריכה גבוהה בקרב בני 18 עד 29 ומי שמבצעים פעילות גופנית. קולגן ג'לטין וחומצה היאלורונית נצרכים יותר על ידי נשים, וכך גם תוספי תזונה על בסיס צמחי.

אחד הממצאים המדאיגים ביותר מצביע כי צרכנים רבים של תוספי תזונה עושים זאת על דעת עצמם, או לאחר היוועצות בחברים, משפחה, רשתות חברתיות, או מי שאינם אנשי מקצוע מתחום הבריאות.

כך למשל 67% ממי שצורכים סיבים תזונתיים או אנזימים אמרו שהסתמכו על חברים או בני משפחה או מתוך יוזמה אישית. 40% מהנוטלים קולגן ג'לטין או חומצה היאלורונית עשו זאת לאור מידע מהאינטרנט, רשתות חברתיות או מהתקשורת. רק 23% התייעצו עם רופא לנטילת תוספים על בסיס צמחים, ורק 13% עשו זאת בנטילת תוספים לספורטאים.

נעזרים בהוראות הצרכן

איך החליטו הצרכנים באיזה מינון לקחת את תוספי התזונה? 38% נעזרים בהוראות שעל גבי המוצר, 8% עושים זאת "לפי מה שנכון לי", 7% לפי חישוב משקל גוף, 5% נעזרים במידע ברשת ו־4% בהמלצת מאמן כושר. רק שליש מהנשאלים (33%) התייעצו עם רוקח בנושא המינון.

42% רוכשים תוספים באינטרנט, מחציתם מאתרים בחו"ל ומחציתם מחברות ישראליות, אך מודעים לכך שהרכישה באתרים בארץ ובחו"ל אינה בטוחה. 76% מסכימים כי תוספי תזונה שנמכרים בבתי מרקחת ובחנויות טבע בטוחים לשימוש.

"אנחנו לומדים מהסקר שהציבור צורך תוספי תזונה על סמך מה שכתוב על האריזה, ולכן אנו רואים חשיבות בהנגשת האינפורמציה הזו", אומרת קרולינה יוסף משירות המזון במשרד הבריאות. "אנחנו לא יכולים להסיק מהסקר מסקנות לגבי צריכה מסוכנת, אך ברור שהתחום הזה דורש הסדרה מבחינת הכמויות והרכיבים שבתוספי התזונה".

ד"ר לילך מילצקי, ראש החוג לאורחות חיים באיגוד הישראלי לרפואת משפחה, מסויגת מהממצאים.

"תוספים הם לא תרופות ולכן מותרים בשיווק ובפרסום, אך הדעה הרווחת 'בוא ניקח תוסף' היא לא מבוססת מדע. אם בא מטופל ושואל רופא מה צריך לקחת, יש מצבים מסוימים שבהם ממליצים על מולטי־ויטמין, כמו נשים הרות או מניקות או אנשים עם חסכים תזונתיים. לאנשים מסוימים נמליץ על ויטמין D או סידן, אך זה לא מומלץ לכולם. יש אינדיקציות מאוד ספציפיות מתי לקחת כל ויטמין או תוסף.

"לא מומלץ להסתמך על המלצות מחברים. כשאתה רוצה לקחת תוסף מזון או ויטמינים או מינרלים, יכולים להיות בזה גם נזקים, וכדאי להתייעץ עם רופא המשפחה. לא לקחת כל מה שהשכן לוקח, ולא לחשוב שזה דבר טבעי ולא מזיק ולקחת בלי בקרה. רוב הדברים האלה לא מבוססי ראיות".