בימים האחרונים הודעות הדואר האלקטרוני של כלי התקשורת חשות משהו מתחושתן של סוכנויות הנסיעות – גל ביטולים לכנסים ואירועים. חלק מהכנסים המבוטלים נועדו לעשרות אנשים – לא לאלפיים, כפי שמחייבות ההוראות החדשות, שקודם לכן אסרו התכנסויות של 5,000.
שלא כמו ביטול אירועים פרטיים, לביטולים האלה יש משמעות הרבה יותר רחבה מעוגמת נפש – מדובר בביטול של הכנסה לעסקי האירועים, להסעדה ולספקים נוספים. זאת, בנוסף לביטול ההכנסה העסקית שהאירוע, העסקי, נועד לייצר. תערוכות, כנסים וירידים נועדו לקדם מכירות, לייצר קשרים עסקיים שמולידים שיתופי פעולה לחודשים הבאים.
בעלי אולמות האירועים, שכינסו כנס חירום בתחילת השבוע, דיברו על סכנת פיטורים של 150 אלף עובדים. מספר גדול עוד יותר של עובדים כבר נשלחו לביתם - חלקם הגדול לחופשה ללא תשלום מענף התיירות. בענפי הבידור והפנאי - מסעדות, תיאטראות, בתי קולנוע וכדומה נרשמת ירידה חדה במחזורי הפעילות. בקניונים שולחים מוכרנים לביתם ומצמצמים הוצאות.
שום גוף לא ריכז עדיין נתונים כלל משקיים על עובדים שנשלחו לביתם, חלקם אמנם בתשלום, כימי חופשה, אך ברור שמדובר במאות אלפי עובדים שאינם מייצרים כעת. לעת עתה מדובר במיליארדי שקלים, ואת עיקר ההפסדים סופגים בעלי העסקים עצמם.
המדינה מציעה לעת עתה הלוואות בלבד, לחמש שנים, בערבות מדינה של 85% ובהיקף של 4 מיליארד שקלים. סביר להניח שחלק לא קטן מההלוואות האלה ימומשו על ידי הערבה הראשית, שהיא המדינה. כשהתוכנית הזו תצא לפועל, ככל הנראה כבר בימים הקרובים, הן יסייעו לעסקים טובים שנקלעו למצוקה בתזרים המזומנים. עסקים רבים יוותרו על מסלול ההלוואות, כי הם גם כך ממונפים.
לפי המסתמן, המצב הנוכחי יימשך לפחות לעוד שלושה שבועות וסיכוי סביר שמעבר לכך. ככל שהמצב יימשך, נהיה עדים לקריסות של עסקים. למדינת ישראל, בדומה לכל מדינה, יש קושי רב לסייע לעסקים קטנים ובינוניים בפיצוי כספי ולכן קרן ההלוואות היא פתרון סביר וחיוני. אם השוק ידרוש אותו יהיה טעם בהגדלת התוכנית, בכפוף לבדיקה דקדקנית לפיה הכספים מוקצים לעסקים שהיו רווחיים עד לפני המשבר, כדי לצמצם את מימוש הערבויות ככל הניתן.
דורשים 30 מיליארד
הההסתדרות והמגזר העסקי דורשים מהמדינה להעביר 30 מיליארד שקלים למגזר העסקי בעקבות משבר הקורונה.
"אנחנו צריכים היום מנהיגות כלכלית שתתחיל להעביר כספים, ויש כספים למדינה", אמר אתמול יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד. לדברי יו"ר ההסתדרות, "אנו על סף יום כיפור לכלכלת ישראל. אני חרד לגורל הכלכלה הישראלית וקורא לממשלה ולעומד בראשה לשלב ידיים עם ההסתדרות והמעסיקים".
יו"ר המגזר העסקי בפועל והתאחדות האיכרים, דובי אמיתי, השווה בין הקורונה לבין עיתות מלחמה. "כפי שהתבקשנו להיות עורף חזק ועמדנו לצד המדינה והעובדים בכל לחימה צבאית, היום אנחנו מצפים שהמדינה תתייצב לצידנו", אמר אמיתי. "ההלוואות מבחינתנו זה כוסות רוח למת, אנו דורשים מהממשלה להעמיד לנו קרן הזהה לקרן מס רכוש של כ־30 מיליארד שקל למעסיקים".
לכאורה, דרישות ההסתדרות וארגוני העצמאיים לתמיכה ממשלתית פוגשות את הממשלה עם קופה במצב לא רע. אתמול פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הצמיחה, היבוא והיצוא ונתוני מאקרו נוספים המעידים על ביצועים טובים, יחסית למדינות המפותחות בעולם. שיעור הצמיחה ב-2019 עמד על 3.5% - שיעור פנטסטי בסביבת צמיחה חלשה מאוד במרבית מדינות העולם.
היצוא מישראל צמח ב־4.1% ועלה על היקף הייבוא שצמח ב־3.6% והותיר את ישראל בעודף במאזן התשלומים. גם רמת החיים צמחה בשיעור גבוה יותר משנים קודמות – 1.9%. אלא שהתוצר לנפש צמח ב־1.6% והצמיחה מתחילת השנה בסימן ירידה; הממשלה סוחבת גירעון של יותר מ־55 מיליארדי שקלים והציבור מאבד מנכסיו בבורסה - מה שישפיע על הצריכה בעתיד, כפי שמעידה הירידה במדד אמון הצרכנים בחודש פברואר.
במצב הנוכחי אסור לממשלה לטעות בטיפול במשבר הזה, בוודאי לא במצב הנוכחי, כשהקורונה רק מסתירה לרגע סיכונים ביטחוניים אחרים אתם נצטרך להתמודד.
"רעיון מופרך"
פרופ' עומר מואב, חוקר במכון אהרון בבינתחומי ובאוניברסיטת ווריק בבריטניה, אומר ל"ישראל היום" כי "הרעיון של הזרמת סיוע במיליארדי שקלים הוא פשוט מופרך. אנחנו לא במלחמה. העברת ה'סיוע' אינה בחינם, אלא תהיה על חשבון הציבור כולו, בעיקר על חשבון החלשים, שיהפכו לבני ערובה בידי ההסתדרות, התעשיינים וקבוצות אינטרס נוספות. אין סיבה שאזרחי ישראל ישלמו את שכרם של טייסי אל על, שגם כך מרוויחים הרבה יותר מהאזרח הממוצע".
מואב, ששימש יועצם של שרי האוצר רוני בר־און ויובל שטייניץ בתקופת המשבר הכלכלי של 2009-2008, אומר כי "המשבר היה גדול פי כמה מזה של הקורונה כיום, הלחצים היו אדירים לשחרר כספים, כאילו קופת האוצר היא בור בלי תחתית. למעט כניעה קלה, נהגנו באחריות והכלכלה הישראלית עברה את המשבר בהצלחה אדירה, יותר טוב ממדינות אחרות. אין סיבה לנהוג אחרת הפעם".
יגידו לך שישראל במצב טוב יותר כיום מלפני עשור.
"לא מדויק. למשבר אנחנו נכנסים עם גרעון מבני גבוה. חברות שסובלות ממשבר זמני צריכות לגייס הון מהמגזר הפרטי ולהתייעל. לא לכפות על הציבור לממן אותן. חברה שאינה בת קיימא צריכה להגיע לפשיטת רגל, ולא לדרוש מאזרחי ישראל לשלם מכיסם כדי להציל אותה. מתן מענקים והלוואות הוא בגדר עידוד מצוקה. הם יתמרצו עסקים להיראות מסכנים, במקום לייעל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו