יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הם ימים מחוברים בעלי משמעות מיוחדת בהיסטוריה היהודית המודרנית. עוד לא יבשו דמעות הבכי והמספד על שישה מיליון יהודים, ובהם מיליון וחצי ילדים, שנרצחו באכזריות בשואה - ואנו מבכים את הנופלים הרבים שמסרו נפשם במערכה על תקומת עם ישראל בארצו. בדם ובדמע נאחזנו במולדת על מנת שלא להרפות לעד.
מייד בסיום מלחמת העולם השנייה, מתוך קברי אחים, אפר, ואש קמו יהודים, שרידי חרב, מצומקים כשלדים, אספו את שארית לשד חייהם והחלו לנוע על אדמת אירופה. המעטים ששרדו את מחנות ההשמדה, המשרפות ומצעדי המוות יצאו לברר אם עדיין נותרו יהודים בעולם. בספינות מעפילים רעועות הם עשו דרכם לארץ ישראל על מנת להצטרף לאחיהם, שעסקו מאז אמצע המאה ה־19 במימוש החזון הציוני. לחלום שיבת ציון תמיד נלווה מחיר כבד, מחיר שעדיין אנו ממשיכים לשלם אותו.
שלוש שנים לאחר גמר מלחמת העולם השנייה הוקמה מדינת ישראל. מרגע הקמתה ועד עצם היום הזה לא הסתיימה המערכה על זכות אזרחיה לחיות בביטחון ובשלום. מחירו של מגש הכסף היה כבד מנשוא. בבתי העלמין האזרחיים והצבאיים הובאו לקבורה צעירים שלחמו בחירוף נפש את מלחמת החירות. בין הנופלים רבים מחבריי לקורס קציני שריון שנהרגו כבני חורין במלחמת יום כיפור. חברים שלא היו להם חלומות גדולים, מלבד התקווה לחיות במדינה מתוקנת שתבטיח לנצח את הקיום היהודי.
בתוך עשורים מועטים מדינת ישראל הפכה להיות מעצמה עולמית בתחומים רבים. הסטארט־אפ המוצלח ביותר בכל המאה ה־20. יהודים שהגיעו מכל קצווי תבל הפכו מדבר שממה לארץ פורחת, הקימו צבא לתפארת, בנו מערכות מעוררות הערצה של חינוך, מדע, תעשייה ותרבות.
חשוב שיידע עולם ומלואו, ידידים ואויבים כאחד, שמנגינת נצח תקומת ישראל בארצו לא תיפסק. ננשוך שפתיים בכאב, ובנחישות נמשיך לבנות ולהתחזק. להבת החירות שפיעמה תמיד בעמנו לעולם לא תכבה. בימים אלה של זיכרון ושכול עלינו לעשות כל מאמץ כדי שמדינת ישראל תתקן את דרכיה ותהיה ראויה להקרבתם ולזכרם של הנופלים. זה המעט שניתן לדרוש בשמם של אלה שקורבנם היה כבד מנשוא ובני משפחותיהם נושאים את כאבם לעד. תהי מדינת ישראל האור שבנר נשמתם.
• • •
דגלון של כאב
בהצדעה ובהוקרה הונחו דגלי ישראל על קברי הנופלים בחלקה הצבאית של הר הרצל • הרמטכ"ל איזנקוט: "זו דרכנו להביע געגוע והערכה למי ששילם בחייו על הגנת המדינה שאהב"
הנחת הדגלונים בהר הרצל // צילום: דודי ועקנין
טקס "דגלון לנופל" המסורתי התקיים אתמול בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. במהלך הטקס הונחו דגלי ישראל על כלל הקברים בחלקה הצבאית על ידי חיילי צה"ל. הרמטכ"ל, רב־אלוף גדי איזנקוט, הצדיע לחללי החלקה ולזכר כל הנופלים במערכות ישראל.
האירוע נערך במעמד הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה רב־ניצב יוחנן דנינו, נציב שירות בתי הסוהר רב־גונדר אהרון פרנקו, סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף משפחות והנצחה אריה מועלם, יו"ר ארגון יד לבנים הארצי אלי בן שם, ויו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל נאווה שהם־סולן.

המפכ"ל דנינו בחלקת המשטרה בהר הרצל // צילום: חטיבת דוברות המשטרה
הטקס נערך זו השנה ה־14, כמסורת של כיבוד והוקרת הנופלים ששילמו בחייהם. בעבר היה הרמטכ"ל מניח דגלון על קבר החלל האחרון שנקבר בהר הרצל, אך בשל התרעמות משפחה שכולה שבנה היה החלל האחרון אך נקבר לא בחלקה המרכזית בשל ספק ביהדותו, הוחלט על שינוי הנוהל. עד יום הזיכרון תושלם הנחתם של דגלוני ישראל על קברם של כל חללי מערכות ישראל בבתי העלמין הצבאיים ובחלקות הצבאיות.
רא"ל איזנקוט אמר בטקס: "אנו מגיעים לכאן היום, כבכל שנה, כדי להניח את דגל ישראל על קבריהם של הנופלים. זוהי דרכנו לזכור את כלל הנופלים. זוהי דרכנו להביע געגוע והערכה לרעינו לנשק, ששילמו בחייהם על הגנת המדינה שאהבו".
הרמטכ"ל הוסיף: "משפחות יקרות, אין אדם יכול להבין במלואו את הכאב שאתן חשות, הכאב שלא קהה בחלוף הזמן. כל שנוכל להציע לכן הוא את תמיכתנו הכנה ואת ההבטחה כי צה"ל ימשיך לעמוד לצידכן בכל שעה ולחזק את ידיכן ככל שיידרש בהתמודדותכן. נוסיף ללוות אתכן ולחלוק איתכן את הגעגועים לבנים ולבנות שאינם. יהי זכר הנופלים ברוך".
סמנכ"ל משרד הביטחון, אריה מועלם, אמר: "אני מתחייב לכן, המשפחות, כי נמשיך גם כאשר הצפירה לא תושמע, וכשדגלי הלאום יחזרו לראש התורן. גם אז, כששלהבת הנרות תכבה, גם כשהימים יהפכו חזרה מימי קודש לחול, כי זו מחויבותנו ולאורה אנו פוסעים".
המפכ"ל דנינו: "שוטרים שנפלו על משמרת מערכת החוק"
גם בחלקת המשטרה בהר הרצל התקיים אתמול טקס הנחת דגל הלאום על קברי חללי משטרת ישראל. עד לערב יום הזיכרון יונחו דגלים על קבריהם של 1,431 חללי המשטרה.
"במעמד זה נזכור את רעינו ושותפינו לדרך, חללי המשטרה לדורותיהם, שנפלו על משמרת מערכת החוק והסדר ובמאבק על גבולות המדינה. 1,431 שוטרים שנפלו על משמרתם, שנקטפו בטרם עת והותירו אחריהם רעיות ובעלים הלומי יגון, אב ואם אכולי כאב וצער, ילדים ותינוקות קטנים שלא יזכו להכירם. פניהם ושמותיהם, מייצגים את החברה הישראלית על כל מגזריה ועדותיה. תפקידיהם ודרגותיהם מייצגים את קשת הפעילות הרחבה של משטרת ישראל, בהגנה על בטחונו האישי ושלומו של האזרח".
למשפחות השכולות אמר המפכ"ל: "ביום הזיכרון, כבכל ימות השנה, ניצבת המשטרה לימינכם, מחבקת אתכם חיבוק אמיץ ושולחת לכם את רגשי הוקרתה. משטרת ישראל מצדיעה לנופלים. יהי זכרם ברוך". החלל האחרון של משטרת ישראל הוא רס"ר עופר קנריק ז"ל, סייר במרחב מוריה, שנהרג לפני פחות משבועיים בעקבות תאונת דרכים כשהיה בדרכו לטפל באירוע והוא נטמן בחלקת המשטרה בהר הרצל.
2,538 אזרחים שנהרגו
לקראת יום הזיכרון הודיע המוסד לביטוח לאומי כי מספר האזרחים שנהרגו בפעולות איבה מתום מלחמת העצמאות (1 בינואר 1950) ועד היום הוא 2,538. מספר זה כולל גם 122 אזרחים זרים, תיירים ועובדים שנהרגו בפיגועים. מיום העצמאות האחרון ועד אמש, נהרגו 31 אזרחים.
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, אמר כי "הביטוח הלאומי רואה בטיפול ובשיקום נפגעי פעולות האיבה ובמשפחות הנספים שליחות לאומית חשובה ופועל להנצחת הנספים". עוד הוסיף המנכ"ל כי בשנת 2014 ענף נפגעי איבה בביטוח הלאומי שילם 495 מיליון שקלים קצבאות ותגמולים לאלפי פצועים ולמשפחות הנספים.
הביטוח הלאומי עוסק גם בהנצחת הנספים. באתר ההנצחה באינטרנט "לעד" מובא סיפור חייהם ומותם של 4,079 תושבי ישראל ואזרחיה, שנהרגו בפעולות איבה מאז ימי העלייה הראשונה ועד היום. השנה הוסיפו בביטוח לאומי תיעוד מדויק של מקום קבורת הנופלים בבתי העלמין, ועד כה אותרו ותועדו כ־3,095 קברים.
מחנכים לזיכרון
גם במערכת החינוך נערכים לאירועי יום הזיכרון. מדובר ביום שהיה ונשאר יום ערכי מרכזי בחיי החברה הישראלית ובמערכת החינוך כולה. אל יום זה מתרכזת פעילות חינוכית ענפה, המכילה מגוון רחב של תוכניות לימוד וחוויה.

חיילים ובני משפחה זוכרים // צילום: דודי ועקנין
מנהל חברה ונוער של משרד החינוך מביא אל המערכת פרק בלמידה משמעותית של היום הזה. "משמעות הפעילות המתקיימת ביום זה היא חיזוק הקשר בין האישי לזיכרון הקולקטיבי ותרומתו לחוסן הלאומי", הסבירה יעל נזרי ממנהל חברה ונוער במשרד החינוך, "אם בעבר למדנו על מלחמות ממרחק של זמן, השנה הדברים התעצמו ועצם זיכרון הנופלים הפך לטרי יותר. נוסף על כך, העולם הדיגיטלי שבו חי הנוער חשף אותם לסיפורי שכול והיכרות עם נופלים".
היבט משמעותי ניתן ביום הזיכרון לבני העדה הבדואית שנפלו במלחמות ישראל. מנהיגות הנוער הבדואי מתנדבת בימי הזיכרון ולוקחת חלק משמעותי מאוד בפעילות באנדרטת הזיכרון לחללים, בהכנת הטקס ובצעדה לזכרם.
לילך שובל, יעל ברנובסקי ואיציק סבןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו