ימים קשוחים במיוחד עברו על לינור אברג'יל. אמש (ראשון) היא פתחה את המצלמה וסיפרה לעוקבים שלה על החולי שהיכה בה באופן כל כך קשה עד שהגיעה לאפיסת כוחות, ולחוסר יכולת לטפל בעצמה ובילדיה.
"אפשר להגיד שבוע טוב, סוף סוף. קמתי מהמיטה. שבוע קראטה. אין איזור בגוף, באמת, הרגליים, הראש, חום, נזלת, אין מקום בגוף שלא כאב. זה פשוט היה סיוט, סיוט, סיוט. לא יכולתי להכין לעצמי תה, ברמה הכי בסיסית שיש. ובנוסף גם כל הילדים היו חולים. בהתחלה טיפלתי בהם, עד שלא יכולתי לטפל בהם. זה היה אימאל'ה, הכי קשוח שיש. וזו רק שפעת, מה קורה עם אנשים שחולים במחלות שלא נדע? וכמה צריך להגיד תודה שאתה בריא, שאתה נושם. פשוט להגיד תודה רבה".
בחולי הקיצוני שבו לקתה עורר אצל אברג'יל מחשבות על שינוי ויציאה מאיזור הנוחות, והיא בחרה להעביר אותן הלאה אל העוקבות שלה. "ואז חשבתי לעצמי שיש נשים שפשוט חיות ככה כל הזמן, בתוך כאבים בלתי פוסקים, מיגרנות, שלשולים, מחלות כמו קרוהן, קוליטיס, ואלה דברים שאפשר לשנות. רוב הבעיות שאנשים סובלים מהם ביום יום- אלה דברים שאנשים יכולים לשפר את החיים שלהם בצעדים פשוטים, זה אפשרי", קבעה.
בהמשך ציינה את מחיר השינוי. "אין דבר כזה לעבור שינוי אמיתי שלא ידרוש ממך לצאת מאיזור הנוחות שלך. את חייבת. בשביל למצוא דברים טובים בחיים את חייבת להזיע, אין קיצורי דרך. הדרך הקצרה היא הארוכה ביותר. אבל מה שתרוויחי זה עולם, וזה הכי שווה בעולם. אבל את חייבת לעשות את הצעד הראשון. את חייבת להדליק את האור. תעשי את הצעד הראשון!", הפצירה בנחשפות לתכניה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
