הזמרת רינת בר הגיעה לאולפן "סויסה + 1" כדי לדבר עם ערן סויסה על הקאמבק המפתיע שהיא חווה, על התעשייה שהשתנתה, ועל הגיל הנכון להתחיל בו קריירה. רמז: זה לא גיל 8. צפו 👆
רינת בר, שהחלה לשיר בגיל 8 והוציאה אלבום ראשון בגיל 12, זוכרת היטב את ימי התהילה המוקדמים. "בגיל 18, זאב נחמה יצר איתי את 'אחת מאלף', שהיה שילוב ראשון של מזרחית וראפ. הוא כבש את המצעדים, אבל אז הגיעו ההחמצות", היא מספרת.
באותה התקופה אני הייתי המפיק של המצעד בגלגל״צ - כשאת היית במקום הראשון כמה שבועות ברצף.
"בתעשייה קורים גם דברים קשים, אנשים שמים רגליים. אני לא מאשימה אחרים. אני הייתי הבעיה. הייתי בתקופה של התאהבויות ודייטים, ולא הייתי כל כולי על הקריירה, ועזבתי את הניהול שהיה לי בזמנו. ואז התחתנתי עם בעלי אורון, נכנסתי להריון ולא הצלחתי לנסוע בדרכים מהופעה להופעה".
את זוכרת את הרגע שפספסת את ה״פיק״ המאוד גדול שהיה לך?
"בטח! ברור, בגלל זה הרגשתי הרבה שנים מאוד מפוספסת. אבל בחרתי במשפחה ודברים טובים. אם הייתי בוחרת אחרת, לא הייתי היום עם משפחה וילדים. זה מקצוע מאוד תובעני. ללב של אמא קשה לעזוב את הילדים ולהופיע בלילות. בגלל זה לגברים בעולם המוזיקה יותר קל. אבל בוא נגיד שאם באמת הייתי רוצה, זה היה קורה. אני לא באמת רציתי את בזמנו, אבל ידעתי שזה יגיע, דיברתי המון עם אלוהים".
מהילדות לבמה הגדולה
כשהקריירה נבלמה, בר מצאה את עצמה מתוסכלת, בעיקר כשהיתה צופה בזמרות אחרות עושות היסטוריה. "ראיתי זמרות שעושות 'מנורה' והמזרחית פתאום נהייתה וואו, פעם לא היו הופעות כאלה גדולות היו הופעות במועדונים גדולים. בחיים האישיים אין לי ביטחון עצמי גבוה, אבל על הבמה אני מקבלת את כל הביטחון האפשרי. החוסר ביטחון גם פגע בי כי לא האמנתי בעצמי מספיק להרגיש שאני יכולה. לקח לי זמן להבין שמגיע לי ואני יכולה".
את התחתנת בגיל 26, זה מה שעיכב לך את הקריירה?
"יותר הילדים. תחשוב שאני יוצאת למשל ב-22:00 בלילה וחוזרת לפנות בוקר באדרנלין שקשה להירדם איתו. זה לא חיים נורמטיביים. ואז בבוקר הם קמים לגנים, ואני חוזרת לישון, וקשה מאוד לעמוד להכין אוכל, אתה מרגיש לא מספיק הורה. כשאני יוצאת להופעה, אמא שלי נשארת עם הילדים ובעלי תמיד מלווה אותי. הוא רוצה לשמור עליי באיזשהו אופן, ואם הוא לא איתי אז הוא איתי על הקו עד שאני מגיעה הביתה. הוא תמיד תמך בי והאמין בי יותר ממה שאני האמנתי בעצמי".
"טיקטוק? פלאים"
אנחנו חשבנו במערכת מי הולך לעשות לנו את 2025, והשם שלך עלה ראשון. ספרי לי איך פרצת שוב לחיינו.
"הכל התחיל ממני. כמו שאמרתי לך, תמיד ידעתי שזה יקרה, אז כשהקטנה שלי נולדה לפני שלוש שנים זה התחיל לבעבע בי. שני הגדולים שלי כבר היו עצמאיים. פתאום קיבלתי את הביטחון שלי, והגעתי למסקנה שזה הזמן שלי ואני רוצה את זה יותר מהכל, ובענק. צברתי את הביטחון שלא היה בי, והגעתי לתמיר צור, המפיק המוזיקלי, והשלמתי לו את השיר 'נופלת לך' - והוא עף עליו. הוא היה בשוק מכמה שרציתי לטרוף את הכל. הכל זה קארמה. ביקשתי המון גם מהבורא, ואי אפשר להתעלם מהטיקטוק, זאת פלטפורמה שעשתה לי פלאים, השיר 'פאיו פאיו' וכל מיני שירים שלי התחילו לצוף שם שוב, ילדים בני עשר רוצים להצטלם איתי, זה שוק".
כשאת מקבלת את כל האהבה הזו, מה עובר לך בראש?
"אני אגיד לך את האמת, אני עדיין לא מצליחה לעכל את זה. כל פעם שאני חוזרת מהופעות אני אומרת לקרובים שלי שאני לא יודעת איך להכיל את זה, זה חלום שמתגשם בבום. אני מנסה ליהנות עכשיו מהדרך, כי פעם זה לא היה לי. זה הזמן שלי לתת את ה-100% שלי, דווקא כשאנחנו בזמן מלחמה וחיילים נהרגים כל יום, וזה מאוד קשה לי להתעסק בהצלחות שלי, אני מקדישה את עצמי לחיילים כמה שאני יכולה, כל המצב הזה הכי עצוב בעולם".
אני רוצה לחזור איתך לרגע שהבנת שמשהו טוב קורה.
"זה התחיל בטיקטוק, התחלתי להרגיש שמחכים שאפתח הופעות, תייגו אותי בסרטונים, קיבלתי המון הודעות ואהבה. אני עדיין מעכלת".
בואי נדבר על ההופעה הראשונה הגדולה שלך אחרי יותר מ-30 שנה שאת שרה.
"וואו, בהאנגר 11, ב10.6 זה היה סולד אאוט, 1,800 איש שרכשו כרטיסים. לא האמנתי שכולם קנו כרטיסים כדי לראות אותי, עליתי לבמה וראיתי שטיח של אנשים, כמעט בכיתי על הבמה, התאפסתי, והתחלתי את החפלה. כל השירים ששרתי זה השירים של פעם, זה הדבר המטורף, אולי אנשים מחפשים את התמימות של פעם".
לצד כל השירים הישנים את מוציאה גם חדשים?
"כן בטח, אנחנו עובדים עכשיו על אלבום עם רון בי ועם כל השמות הכי גדולים שיש, אני ואבי אוחיון כתבנו שירים ביחד שקטים וקצביים, יצא גם שיר פאיו 2 שהולך להיות מטורף. אני תחת ניהול חדש בגאגא בוקינג, גם סטטיק חתום שם, ואנחנו התחלנו לעבוד על משהו".
בקרוב ממש את הולכת לשבור שיא חדש.
"ההופעה הגדולה בחיי באקספו תל אביב ב-18.1. 6000 אנשים. אני מתרגשת בטירוף. אני הולכת לשיר שם את השירים שלי, שירים מפעם, ובעזרת השם גם שיר חדש. אנחנו בעבודה על זה עכשיו".
על בחירות, חרטות והיום שאחרי
עכשיו כשאת פותחת מכירת כרטיסים להופעה, יש עדיין את החוסר ביטחון הזה מהעבר?
"בטח, אני בטלפונים עם אורון בעלי כל היום, ומיד מחזיר אותי למציאות שאני הכי מבוקשת בארץ. ייקח לי זמן בעצמי להבין את זה. זה לא מובן מאליו. אם בגיל 18 היתה נופלת עליי הצלחה כזאת, הייתי נכנסת לפלונטר. דברים בטוח היו מתחרבשים לי. אני מזכירה לעצמי תמיד לא לשכוח מאיפה באתי, משתדלת תמיד להיות צנועה".
בדיעבד, יכול להיות שהיה עדיף לך באמת להתחיל בגיל יותר מאוחר ולא בגיל שמונה?
"תמיד כששואלים אותי אם כדאי להתחיל בגיל צעיר, אני עונה שלא. אפשר לאבד בקלות את הילדות ואת הפשטות. תמיד מסביבי היו אנשים מבוגרים וזה גרם לי להתבגר מאוד מהר. אם הייתה לי זכות הבחירה להחליט אז הייתי בוחרת להתחיל בגיל 18, שזה גם צעיר, אבל יותר הגיוני".
את מרגישה שינוי בתעשייה היום לעומת אז?
"כן, זה שונה, אני לא יודעת במה בדיוק, אבל כל מה שהיה פעם לא קורה היום. פעם לא היה רשתות חברתיות, היה רק טלוויזיה ערוץ 22. היום הכל אינסטנט, ואני רוצה להוציא היום שירים שיישארו לטווח הרחוק".
כשהיית צעירה, מזרחית היתה בשוליים של המוזיקה הישראלית. היום זה לגמרי המרכז. הכל יותר פתוח היום, אפרופו היציאה של עדן חסון מהארון. מה את חושבת על זה?
"אני בעד שכל אחד יעשה מה שטוב לו ויחיה בדרך שטוב לו. שישמח ויעשה מה שהוא רוצה. שכל אחד יעשה מה שטוב לו. שיהיה מאושר עם הבן זוג שלו, אנחנו חיים פעם אחת".
מה לאחל לך לקראת 2025?
"אני מאחלת קודם כל לפני הכל, שהמלחמה הזאת תיגמר ושלא יהיו עוד אבידות. הלב לא מכיל את זה יותר, כל החיילים היפים האלה שנפלו. לא לשמוע יותר דברים רעים, שנוכל להתחיל את החיים שלנו ושאני תמיד אהיה אהובה על הקהל ואגשים את החלום שלי שאני נמצאת בו כרגע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו